בשנת 2000 חולה איידס אלמוני בן 41, שמטעמי סודיות רפואית שמו לא פורסם מעולם, זכה להיות הראשון בישראל שנבחר לקחת חלק בניסוי מיוחד, ולשם כך הנפיק לו משרד הבריאות רישיון להשתמש בחומר שעד אז נתפס על ידי רבים כסם מסוכן. ב-22 השנים שחלפו מאז נמצא אותו "סם מסוכן" במרכזה של מהפכה של ממש וכיום יש בישראל מעל ל-100 אלף מטופלי קנאביס רפואי, ובעולם המספר מוערך בכמה עשרות מיליונים.
חברות קנאביס חדשות לא מפסיקות לצוץ והבורסה בתל אביב אפילו חנכה לאחרונה מדד חדש שמאגד את החברות בתחום - וכמו תמיד, כשדבר מסוים מצליח יש את אלו שמחפשים את הדבר הגדול הבא. מה שמסתמן כדבר הבא הוא בעצם קצת חזרה לאחור, אל קומונות ההיפים של הסיקטיז, ואל המסיבות הפרועות של האייטיז והניינטיז. אחרי שהקנאביס טשטש את הגבול שבין סם לתרופה ואחרי שנים ארוכות של דמוניזציה של הסמים הפסיכדליים, נדמה כי העולם מוכן לקבל בברכה גם את ה-LSD הרפואי, הפטרייה הרפואית או האקסטזי הרפואי.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
בשנים האחרונות החל ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) להעניק יותר ויותר אישורים לעריכת ניסויים קליניים בחומרים פסיכדליים, ולמרות שעדיין לא ניתן אישור לשיווקם כתרופה לכל דבר, העולם העסקי כבר מפנה את מבטו לעבר הפוטנציאל האפשרי שלהם לטיפול בשלל מצבים. חברות תרופות ותיקות, לצד סטארט-אפים חדשים שקמו לטובת העניין, כבר נמצאים במרוץ לפיתוח התרופה הפסיכדלית הראשונה. האם בקרוב יהיה LSD בכל בית מרקחת? אם לשפוט לפי האופטימיות של מרבית הדוברים בכתבה הזו, ייתכן בהחלט שכן.
"אנחנו מדברים על אלצהיימר, פרקינסון ו-ALS"
"המוח הוא עדיין חלק לא פתור בגוף האדם, וכשאני רואה חומר שיש לו הרבה פעילות במוח אני רואה פוטנציאל". מסביר אברהם דריזין, מנכ"ל חברת נקסטייג' מנס ציונה, שמנסה להפוך את ה-LSD לתרופה לטיפול בכאבים כרוניים. "כשאנחנו מדברים על עולם המוח", הוא מוסיף. "אנחנו מדברים גם מחלות דגנרטיביות כמו אלצהיימר, פרקינסון ו-ALS".
"נחשפתי לחומרים הפסיכדליים לפני כמה שנים בכנס של חברות פארמה בארה"ב וראיתי מחקרים בתחום שם שנראו לי ממש מדע בדיוני. אתה מבין שהמטופל ממש נרפא"
אברהם דריזין, מנכ"ל נקסטייג'
החברה שאותה מנהל דריזין עוסקת בכלל במתן שירותי מעבדה ושירותים אחרים לחברות תרופות, אבל מאז שגילה לפני כחמש שנים את הפוטנציאל הפסיכדלי שינה דריזין כיוון ופתח במחקר ופיתוח עצמאיים בתחום החדש שכבר תופס, לפי דריזין, כ-30%-40% מנפח פעילות החברה.
דריזין מתקשה להסתיר את התלהבותו: "נחשפתי לפסיכדליים לפני כמה שנים בכנס מנהלים של חברות פארמה בארצות הברית וגם נחשפתי לפעילות מחקרית בתחום בחלק מהאוניברסיטאות שם שנראתה לי ממש מדע בדיוני. אתה רואה ממש מטופלים שרואים שינוי בחיווט המוחי שלהם ואתה מבין שהמטופל ממש נרפא. בעולמות בריאות הנפש אתה כמעט אף פעם לא מדבר על החלמה, ושם פשוט ראית אנשים שנרפאו".
"תחום הפסיכיאטריה בדרך כלל מדבר על שיפור איכות החיים של המטופל, אבל לא בא ממקום של 'בוא נרפא אותך'", הוא מסביר. "אף פסיכולוג שמכבד את עצמו לא יכניס איתך לטיפול ויגיד 'ריפאתי אותך מהדיכאון', אבל הוא יגיד לך 'אתה מתמודד יפה עם הדיכאון שלך עכשיו'. בחומרים הפסיכדליים ממש רואים הזדמנות אמיתית לריפוי, ממש רואים שינוי בתפקוד המוחי".
להגמיש את המוח
אז מה יש בחוויה הפסיכדלית שבכלל מאפשר ריפוי? בוודאי לא צבעים בוהקים, צורות אלסטיות שמרחפות באוויר או שלום ואהבה חופשית. כל זה נחמד, אבל רפואי זה לא. כמו דריזין, גם ד"ר עידו הרטוגזון, מומחה להיסטוריה ולסוציולוגיה של סמים מצביע על שימוש אפשרי בחומרים פסיכדליים כתרופות פסיכיאטריות.
"העולם של בריאות הנפש נמצא במשבר מאוד גדול", קובע ד"ר הרטוגזון. "תעשיית התרופות הפסיכיאטריות לא הצליחה להביא פריצות דרך ואנחנו נמצאים בעולם שיש בו יותר ויותר דיכאון, חרדה, התאבדויות וסוגים רבים אחרים של בעיות נפשיות".
"התיאוריות מדברות על זה שחומרים פסיכדליים עוזרים להגמיש המוח, ממש ברמה הנוירולוגית, וגם ברמה החווייתית והתפיסתית", הוא מסביר. "הם מאפשרים לצאת מכל מני דפוסים שאנחנו נמצאים בהם ולהסתכל על דברים בפרספקטיבה אחרת".
"תעשיית התרופות הפסיכיאטריות לא הצליחה להביא פריצות דרך ויש בעולם יותר ויותר דיכאון, חרדה והתאבדויות. התיאוריות מדברות על זה שחומרים פסיכדליים עוזרים להסתכל על דברים בפרספקטיבה אחרת"
ד"ר עידו הרטוגזון, מומחה להיסטוריה ולסוציולוגיה של סמים
"במקביל", הוא מוסיף, "יש גם את החוויה של האדם, שהיא חוויה מיסטית או אופורית - מה שמאפשר לחשוב על אותה בעיה באופן חדש מתוך מצב תודעתי אחר, שבו היא פחות מאיימת וככה לפרוץ את הגבולות שתקעו את האדם כל הזמן הזה".
האם המצוקה של הרפואה הפסיכיאטרית הובילה אותה ללטוש עיניים אפילו למה שנחשב גם היום טאבו בעיני רבים, או שאולי דווקא הלגיטימציה המתרחבת שממנה נהנה לאחרונה עולם הפסיכדליה היא זו שגרמה לממסד לראות בו כאופציה טיפולית? כנראה שמדובר בשילוב של השתיים. כחלק מרנסנס שלם שעובר על תחום החומרים משני התודעה, שבא אחרי שנים של סטיגמות ודעות קדומות חזרו לאופנה באירופה ובארצות הברית ה"ריטריטים" - מפגשים וסדנאות המשלבים התבודדות וחוויה רוחנית.
ריטריטים מסוימים כוללים - בהשראת מסורות עתיקות של טקסים שמאניים - טריפים קבוצתיים, שבהם נצרכים סוגים שונים של פטריות, שורשים או עלים, שכל מטרתם ליצור חוויה תרפויטית משנת תודעה. אופנה זאת החלה להתפתח בשנות ה-60 בארה"ב והגיעה די מהר גם לאירופה. מאז שנות האלפיים חווה התחום תחייה מחודשת וגם בישראל מתקיימים ריטריטים וסדנאות שבהם נצרכים חומרים פסיכדליים בצורה שכזו. שלא תחשבו שמדובר בעסק זול - השתתפות בריטריט שכזה, שלרוב נמשך כ-24 שעות, עולה לעתים אלפי שקלים.
אקסטזי כתבלין טיפולי
במקביל לרנסנס הריטריטים, מתחילה הרפואה הקונבנציונלית לגלות יותר ויותר עניין בחומרים האלו ובשיטות הריפוי המסורתיות ובעולם פעיל מזה שנים ארגון MAPS, שכבר משנות ה-80 של המאה הקודמת מקדם את השימוש בחומרים פסיכדליים בתחום בריאות הנפש ויוזם ניסויים במדינות רבות שבוחנים את השפעתם על תופעות פסיכיאטריות.
גם כאן בישראל מתקיים זה מספר שנים ניסוי חלוצי שכזה, שנערך במקביל בבית החולים שיבא ובבית החולים הפסיכיאטרי בבאר יעקב, שבמסגרתו ניתן למטופלים הסובלים מפוסט טראומה MDMA, החומר הפעיל בסם האקסטזי. בשלב הזה החומר משמש בעיקר כמעין תבלין, תוספת שניתנת למטופלים כליווי לסשן פסיכותרפי שנמשך 8 שעות והוא מאפשר להם להתגבר על קשיי התסמונת שממנה הם סובלים ולהגיע לתוצאות שקרוב לוודאי לא ניתן היה להשיג בטיפול פסיכותרפי רגיל.
"כשאדם לוקח את החומר במסיבה הוא מתמקד באורות ובצלילים וכשהוא לוקח אותו בטיפול הוא מתמקד בטיפול", מסבירה ד"ר רויטל עמיעוז, מנהלת מחלקת פסיכיאטריה בבית החולים שיבא. "ה-MDMA פותח את היכולת להתבונן לתוך מקומות יותר עמוקים בנפש. זה נכון לכל החומרים מהמשפחה הפסיכדלית, אבל MDMA מפתח את היכולת לשוחח וליצור קשר ובגלל זה הוא מתאים כל כך לפסיכותרפיה, כי לאנשים עם טראומה התפתחותית יש קשרים פגומים עם הסביבה". בנוסף מתקיים בישראל גם ניסוי בריפוי דיכאון באמצעות קטמין.
"כשאדם לוקח את החומר במסיבה הוא מתמקד באורות ובצלילים וכשהוא לוקח אותו בטיפול הוא מתמקד בטיפול. ה-MDMA פותח את היכולת להתבונן לתוך מקומות יותר עמוקים בנפש וזה נכון לכל החומרים מהמשפחה הפסיכדלית"
ד"ר רויטל עמיעוז, מנהלת מחלקת פסיכיאטריה בביה"ח שיבא
"ישראל לגמרי בחזית פה"
לאחר השרוואלים בריטריטים והחלוקים הלבנים של המעבדות, מגיע השלב של החליפות והעניבות: מחקר משותף לאוניברסיטאות קולומביה וניו יורק שפורסם בינואר השנה חוזה ששוק הרפואה הפסיכדלית העולמי יצמח מהיקף של 2 מיליארד דולר היום ליותר מ-10 מיליארד ב-2027 - צמיחה גדולה ומהירה עוד יותר מזו של הקנאביס הרפואי.
בתחילת אפריל נערך בתל אביב כנס ראשון של תעשיית הפסיכדליה הישראלית המתהווה ובישראל פועלות כבר כמה חברות בתחום. כמי שמובילה בתחום הקנאביס, ישראל כבר מסתמנת, יחד עם קנדה, כחוד החנית גם של התחום הפסיכדלי. "ישראל חזקה בתחום הזה", מבאר הרטוגזון, "ויש גם מסורת מתהווה של מחקרים בנושא שכבר עכשיו מתרחשים פה בארץ. גם יש בארץ תכנית לימודים של פסיכותרפיה פסיכדלית, שזה מאוד ייחודי בעולם, ונפתחה לפני כשנה. ישראל לגמרי בחזית פה".
אחד מלובשי החליפות הוא דריזין מנקסטייג'. המסדרון במעבדות החברה שלו בנס ציונה בנוי כמבוך מסועף שהוא סוג של גן עדן לחובבי הפסיכדליה. בכל חדר בו עובדים עכשיו על חומר אחר שיום אחד אולי יניב תרופה. בחדר אחד עובדים על LSD, בחדר אחר על איבוגאין - חומר פסיכדלי המופק משורש של צמח האיבוגה שגדל באפריקה - ובחדר ליד עובדים על 5MeO-DMT – חומר פסיכדלי המופק מארס של מין מאוד מסוים של קרפדה (כל מה ששמעתם על ליקוק צפרדעים מגיע משם).
אנשי נקסטייג' מייעדים כל אחד מאלו לטובת חולי אחר, אך כפי שדריזין עצמו אומר, בשלב זה מדובר בגישוש באפלה. כולם מקווים שההימור ישתלם, שמהאיבוגאין יבשיל פתרון לבעיות מתחום הדיכאון ואת שני החומרים האחרים הם מייעדים לתחום הכאב הכרוני.
"אחד האפקטים המעניינים של 5MeO-DMT הוא הניתוק בין הצד הפיזי למנטלי, אובדן ה-sense of self", מסביר דריזין. "אתה ממש מנתק את תחושת העצמי שלך ואת איך שאתה מרגיש את הגוף שלך. הניתוק הזה פוטנציאלית מאפשר חיבור מחדש, שינוי של ההקשר בין המנטלי לפיזי. לכן אנחנו רואים בו פוטנציאל טיפולי למחלות כאב אשר קשורות לשני הצדדים האלו".
"עם 5MeO-DMT אתה ממש מנתק את תחושת העצמי שלך ואת איך שאתה מרגיש את הגוף שלך. לכן אנחנו רואים בו פוטנציאל טיפולי למחלות כאב אשר קשורות לשני הצדדים האלו"
אברהם דריזין, נקסטייג'
הרפואה מעדיפה להישאר סאחית
מי שקורא את כל זה וחושב שהנה עוד רגע יוכל ללכת לבית המרקחת הקרוב ולקנות טריפ בקופסה מוזמן לכבוש את התלהבותו. הרפואה הפסיכדלית העתידית תהיה בכל זאת יותר רפואה ופחות פסיכדלית. שלב הכרחי בפריחה העולמית החזויה של התחום הוא פריצת חומות הלגיטימציה הממסדית שלפחות כרגע מעדיפה להישאר סאחית. המשמעות הבלתי-נמנעת היא שהסמים המוכרים יצטרכו לעבור בדרך אילוף רציני. וכך חלק גדול מהמאמץ המדעי הנוכחי שמתבצע בתחום הוא לא רק באיתור החומרים המתאימים ומציאת ההתוויה המתאימה להם, השלב הבא צפוי להיות מסע לחיפוש אחר מינון הקסם המאוד-מאוד מדויק שיאפשר הגעה למצב של מקסימום אפקט ומינימום תופעות לוואי.
חברת Syqe (סאיקי) הישראלית מנסה להתמודד עם מתן מינונים מדויקים של קנאביס רפואי באמצעות משאף שבו משתמשים במחסניות של קנאביס במינון מזערי ומדויק ביותר, בהתאם לצרכים הרפואיים הספציפיים של המטופלים. "המינוח הוא 'מינון סאב-הלוצינוגני' שהוא המינון שיהיה לו הערך התרפויטי הגבוה ביותר", מסביר פרי דוידסון, האיש מאחורי סאיקי. "אם המינון נמוך מדי זה יהיה תכשיר הומאופתי ולא יקרה שום דבר", הוא מפרט, "ואם הוא הלוצינוגני (הזייתי – י"כ) מדי החומר יהיה חסם כניסה למיינסטרים".
"למשל אבא שלי, עד שלא הבאתי לו את המכשיר שלא ממסטל אותו, הוא לא נגע בקנאביס", הוא מדגים. "מטופלים היום צורכים קרוב לפי מאה ממה שהם באמת צריכים, ואז הם מפתחים סבילות לחומר והוא נעשה פחות יעיל".
"אני לא חושב שיש מטרה ראויה יותר מלהפוך את ה-LSD לחוקי", מצהיר דוידסון בגלוי. "אולי אפילו גם לצרכי פנאי. אני רוצה שיהיה אפשר להטיס קדימה את הפוטנציאל שיש שם, אבל את המשאבים שלנו נמקד במטופלים שזקוקים לזה הכי הרבה".
"אני לא חושב שיש מטרה ראויה יותר מלהפוך את ה-LSD לחוקי, אולי אפילו גם לצרכי פנאי. אני רוצה שיהיה אפשר להטיס קדימה את הפוטנציאל שיש שם, אבל את המשאבים שלנו נמקד במטופלים שזקוקים לזה הכי הרבה"
פרי דוידסון, מייסד ומנכ"ל סאיקי מדיקל
אתה לא פוחד מהאפקט השלילי של החומרים האלה?
"במיקרו-דוסינג (מינון מזערי לצרכים רפואיים – י"כ) המטופל לאו דווקא מדווח שיש לו אפקט משנה תודעה. תחשוב על זה כמו סוס שהיה חיה פראית, שבועט בך ומעיף אותך לכל הרוחות, ואז בפעם הראשונה שמישהו לקח סוס ואילף אותו ורתם אותו - פתאום נוצר לך כלי אדיר ששינה את העולם. אז כאן אנחנו לוקחים חומר שיכול להעיף אותך לכל מני כיוונים לכיוון שנותן לך תועלת".
דוידסון הוא מחלוצי תחום הקנאביס הרפואי בארץ ונמנה על מייסדי "תיקון עולם" החברה הראשונה שהוקמה בישראל לגידול ולאספקת קנאביס רפואי ברישיון. בשנים האחרונות זה הפך למפעל חייו - להסיר את מחסום החשש ולאפשר גם לסבתא שלך או לכל אדם אחר לצרוך קנאביס. לטובת המשימה הזו שכרה סאיקי, שמנכ"ל משרד הבריאות לשעבר איתן חי-עם הוא היו"ר הרפואי שלה, קומת משרדים רחבת ידיים בדרום תל אביב, מעוצבת כמיטב משרדי ההיי-טק המפונפנים וצוות של 100 עובדים שמוקדש לטובת הנגשת הקנאביס גם למי שנרתע מכך. כעת כשהמשאף שייצרו כבר יצא אל השוק, הם פונים אל תחום הפסיכדליה והם בשלב ראשוני של ניסויים במטרה להסב את המוצר כך שיתאים גם לצריכת חומרים פסיכדליים.
במעבדה של סאיקי אף הוצבה לאחרונה כספת ענקית שמולאה בטריפים וסטלות מלוא הטנא - מפטריות הזיה ועד כימיקלים קשים. כספת כזו אפשר, אגב, למצוא בכל החברות שפועלות בתחום והן נתונות לפיקוח הדוק של המשטרה, כל כך הדוק שבסאיקי אפילו אסרו עלינו לצלם את הכספת שלהם.
"המטופל לאו דווקא מדווח שיש לו אפקט משנה תודעה. תחשוב על זה כמו סוס שהיה חיה פראית, שבפעם הראשונה מישהו לקח ואילף אותו"
פרי דוידסון, מנכ"ל ומייסד סאיקי
מהקופי שופ בהולנד לחברת ביוטק
כמו דוידסון, גם איתי הכט הוא אחד מהווטרנים של עולם הקנאביס. בטיול שאחרי הצבא בהולנד התגלגל לניהול של שני קופי שופס, ואחרי שחזר לארץ שימש שנים כמנכ"ל בחברת הקנאביס הרפואי היי פארמה. לפני כ-3 שנים חבר לד"ר אשר הולצר וד"ר קובי בוקסדורף, שני יזמי ביוטק ותיקים ויחד הם ייסדו את PsyRX (פסיירקס) שמפיקה מולקולות מפטריות ומצמחי הזיה במטרה לשלבן בתרופות. כדי לחזק את הלגיטימיות במגזר הרפואי, בדומה לסאיקי, גם הוא ושותפיו גייסו למיזם שחקן חיזוק הישר ממסדרונות משרד הבריאות - פרופ' איתמר גרוטו שמונה ליו"ר החברה לפני כשנה.
בעוד מרבית החברות הפועלות בתעשייה הצעירה הזו בחרו להתמקד בחומרים מעולם הכימיה בפסיירקס הלכו על הצומח. "כל עולם הבוטניקה רחוק מאוד ממקבלי ההחלטות", מסביר הכט, "כי זה צמח. אתה לא יכול להגיע לאחידות".
האינטרס של הממסד הרפואי, מסביר הרטוגזון הוא הדיוק: "העיקר שהמדע ירגיש רגוע, שהוא יודע בדיוק מה יש שם ומה המינון וכל הדברים האלה. אני אישית חושב שכל זה מיותר, עדיף שאנשים יאכלו פטריות ולא צריך את כל הכסף ששופכים על זה והזיהום האקולוגי שיוצרים תהליכי הייצור כשאתה יכול פשוט לגדל את הפטריות ולא להיות אנאלי לגבי האם אתה מכניס לגוף 0.27 מ"ג או 0.29 מ"ג. אבל ככה זה, מה אני אגיד?"
בפסיירקס מנסים לעקוף את חוסר האחידות של הצומח בדרך מעניינת: "אנחנו באים ומגדלים את החומר הפעיל של הפטרייה בתוך מערכת שאנחנו יודעים להפעיל עליה את כל תקני הייצור של תעשיית התרופות", מסביר הכט.
"אנחנו באים ומגדלים את החומר הפעיל של הפטרייה בתוך מערכת שאנחנו יודעים להפעיל עליה את כל תקני הייצור של תעשיית התרופות"
איתי הכט, מנכ"ל ומייסד פסיירקס
ההתמקדות בצומח מסבירה גם מדוע בחרה פסיירקס למקם את מעבדותיה בלב הקמפוס של הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. האוניברסיטה גם שותפה למחקר שעורכת החברה ושעתיד להבשיל ככל הנראה כבר בשנה הקרובה לניסוי קליני בראשון בשיתוף בית החולים הפסיכיאטרי בבאר יעקב. הכט משתלב היטב בין הסטודנטים עם הלוק האנטי-מנכ"ליסטי שלו ורעמת הראסטות הצנועה שמעטרת את ראשו.
צריך שיהיה בזה הרוח של הפטרייה
אנחנו נכנסים פנימה, לתוך המעבדה של פסיירקס ולרגע אחד אפשר לדמיין שאנחנו בסיפור אגדה. המקום עמוס במכלים ומבחנות עם נוזלים זרחניים ושלל תרכובות צמחיות, אך כאן לא רוקחים שיקויי קסמים אלא פטריות הזיה. זה פרויקט הדגל של החברה: פיתוח תרופות מרשם על בסיס פסילוסיבין - החומר הפעיל בפטריות האלו - לטיפול במחלות של דרכי העיכול, כמו קרוהן וקוליטיס. בנוסף, כמו נקסטייג', הם עובדים על איבוגאין, במטרה להפיק ממנו תרופה נוגדת דיכאון.
"אני יכול להגיד לך שהיום הראש שלהם מאוד פתוח", אומר הכט על יחס הממסד הרפואי. "כשהלכנו למשרד הבריאות כדי לקבל אישור לערוך את הניסוי שלנו על בני אדם, להפתעתנו הרבה המשרד זרם ואמר שיש מספיק מידע היום כדי ללכת לכיוון של ניסוי קליני. זה דבר מדהים בפני עצמו".
"כשהלכנו למשרד הבריאות כדי לקבל אישור לערוך את הניסוי שלנו על בני אדם, להפתעתנו הרבה המשרד זרם ואמר שיש מספיק מידע היום כדי ללכת לכיוון של ניסוי קליני. זה דבר מדהים"
איתי הכט, פסיירקס
אבל למרות זאת נאלצת פסיירקס להתמודד עם אתגר לא פשוט: "היום מאשרים מחקרים קליניים רק על פסילוסיבין סינטטי. כלומר, גרסה כימית לחלוטין של החומר הפעיל בפטרייה". במקרה כזה לדבריו "זה יורד לרגולטור בגרון כי הוא יודע מה יש בפנים".
אלא שלדבריו "כשמדובר בחומרים דיסוציאטיבים (סמי הזיה – י"כ) חומרים ביולוגיים עדיפים בהרבה על חומרים כימיים. אנחנו לא באמת יודעים האם הסינתוז הוא אותו הדבר. מספיק שמשהו קטן זז שמה וזה לא נותן את אותה העבודה. בעולם התרופות, יכול להיות שהם צודקים שאפשר להסתפק בחומרים סינטטיים, אבל לא במקרה של חומרים שמגיעים למוח, לא במה שקשור לבריאות הנפש. ובסוף, כמו בקנאביס, מדובר בקהילה של היפים. אז גם מדענים מכובדים יגידו לך שאם אין בזה את הרוח של הפטרייה זה לא עובד".
הכט מודה שהעבר שלו בעולם הקנאביס היה גורם משמעותי בהחלטה לא להתפשר בעניין הכימי ולהתמסר למקור - לצמחים עצמם. כדי להתאים עצמם לתקנים המחמירים ולא להתפשר על ההחלטה ללכת על המסלול הביולוגי, עובדים בחברה על פיתוח ביוריאקטור - שיטת ייצור שתדע להאחיד את הייצור ותאפשר לאזן בין הטוב שבכל העולמות. כל הנוזלים הזרחניים והמבחנות הגדולות עם הכדורים המוזרים הם למעשה הטיוטה לשיטה החדשה שבפסיירקס תולים בה תקוות רבות ורואים בה נכס עסקי משמעותי לא פחות מהתרופות שאותן הם שואפים לפתח.
הגישה של הכט ושותפיו שונה למדי מזו של אחרים שפועלים בתחום בישראל. לא רק שהם מעדיפים את הביולוגי על פני הכימי, הם גם שואפים להרחיב את שדה הפעולה מעבר לעולם בריאות הנפש - הזירה הביתית יותר של החומרים הפסידליים - גם אל העולם של הרפואה הפיזיולוגית. "אני יודע שיש היום חוקרים בארץ שמנסים לבדוק זנים של פטריות פסיכדליות על מודלים של תאי סרטן, כך שזה לא לגמרי נכון לומר שפסיכדליה עובדת רק על הנפש", מבקש הכט להבהיר.
אותם הקולטנים האחראים על ספיגתם של חומרי פטריית ההזיה במוח קיימים במספרים משמעותיים, מסתבר, גם במערכת העיכול. לכן, כאמור, ממקדים בפסיירקס את תקוותיהם בתחום במחלות מעיים, זאת על סמך דיווחים רבים של חולים שנאספו לאורך השנים, על שיפור משמעותי במצבם לאחר שצרכו פטריות הזיה.
"יש כל מני עדויות שחומרים פסיכדליים הם גם אנטי-דלקתיים", מסביר הכט. "ברמה האנקדוטלית אני יכול לספר לך על הרבה מאוד אנשים שיש להם משהו פשוט, אפילו שפעת, הם לוקחים פטריות ויוצאים בריאים, זה דבר שראיתי הרבה פעמים. יש גם אנשים שטוענים שאיוואסקה או פטריות ריפאו אותם מסרטן. ברור שיש לזה פוטנציאל".
"אני רוצה לפוצץ את כל מערכת הבריאות"
האם הפסיכדליה הרפואית הולכת לעבור את אותו מסלול ארוך שעבר הקנאביס הרפואי ולהשתקע בלב הקונצנזוס? לפרי דוידסון אין ספק שכן, אבל נדמה שהוא עדיין חי במידה רבה את תחושת התסכול והלוחמה בטחנות הרוח, שליוו אותו בימים של ייבוש הביצות של מהפכת הקנאביס. "יש פה משהו אקטיביסטי וחתרני", הוא מדגיש. "אני רוצה לפוצץ את כל מערכת הבריאות על הכיוון הזה", הוא מצהיר ומסביר שמה שהנחה אותו בעולם הקנאביס, עשוי לפתוח את הדלת גם לחומרים פסיכדליים אחרים: "אמרתי בואו נפתח את הטכנולוגיה שתיתן את הצמח לעולם הרפואה, נלביש אותו בחליפה כדי שהוא יוכל להסתובב בעולם האמיתי - איזה סוס טרויאני כזה שיעזור לנו להשחיל את הצמחים האחרים. כי העולם יודע שיש פוטנציאל אבל יושב ביציע ולא עושה עם זה כלום".
וכך היום שוב הוא נמלא בתחושת שליחות ורואה את עצמו כמי שיספק את התשתית לעולם הפסיכדליה, או לפחות לחלק ממנה - או כמו שדוידסון עצמו בוחר לנסח זאת: "אני הנפח לחרבות שלהם", הוא אומר ומתייחס לשלל החברות שנכנסו לאחרונה לתחום ושאולי יעשו שימוש עתידי במשאף שעליו הוא חתום.
לאור השינוי הגדול שהצליחו הוא וחבריו לחולל בשדה הקנאביס הוא משוכנע שהמוצר שלו יהיה אחד מעוגני השינוי, ועם זאת, בתור בעל ניסיון יש לו גם אזהרה ברורה לכל חולמי החלומות: "קנאביס הוא חומר שנצרך בנפח גדול, לא כך לגבי חומרים פסיכדליים, פה מדובר מראש על כמויות קטנות. אני חושב שהרבה חברות שנכנסת לתחום הפסיכדלי שוגות בתפיסה העסקית. אני מודאג לגבי חברות בתחום הזה שחושבות שהן ייהנו מאותה עדנה שעולם הקנאביס זכה לה. הגישה לעולם הפסיכדליה תהיה הרבה יותר קלינית, הרבה יותר מחקרית".
לפניות לכתב: yoghevk@n12.tv