אחד-אחד הגיעו האורחים מרחוק למבואה שמובילה לחדר הישיבות בבניין עיריית אום אל-פחם ביום שני השבוע. את פניהם קיבלו תמונותיהם של ראשי העירייה הקודמים על הקיר - ובהם גם השיח' ראאד סלאח, מי שרק לפני כמה חודשים שוחרר מהכלא אחרי שריצה מאסר בגין הסתה ותמיכה בטרור. לו היה השיח' סלאח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית שהוצא מחוץ לחוק, יכול לצפות באנשי ההסתדרות הציונית העולמית - שמסתובבים כעת במבואה ומקבלים את פני האורחים.
בפנים, בתוך חדר הישיבות רחב הידיים, יושב ראש העיר הנוכחי, ד"ר סמיר מחאמיד. לצידו של מחאמיד מתיישב האורח הראשון שהקדים להגיע - קולגה שהגיע מצידו האחר של הקו הירוק - אלי שבירו, ראש עיריית אריאל ואיש הליכוד. בין שתי הקולגות מתפתחת שיחת חולין נינוחה שגולשת בזריזות בין מצב גני הילדים זה בעירו של זה להתעניינות סקרנית בפיתוח אזורי תעסוקה עירוניים. מי שקוטע לבסוף את השיחה הוא דרור מורג, בכיר בהנהלת ההסתדרות הציונית ואיש מרצ. מה מביא ליכודניק מתנחל, מזכ"ל מרצ לשעבר וראש עירייה מוסלמי אדוק לשבת יחד באום אל-פחם? ובכן, שיעור גמרא כמובן.
כן, זה אולי נשמע באמת כמו התחלה של בדיחה. אבל מחאמיד ושבירו הם חלק מקבוצה של מספר ראשי רשויות מקומיות ובכירים בשלטון המקומי שנפגשים למטרה מיוחדת. תחת המסגרת של עמותת "קולות", כבר למעלה משנה הם נפגשים מדי חודש בערך לשיעור גמרא משותף. הקבוצה שלהם היא כבר הרביעית שהתגבשה בפרויקט הייחודי הזה, כשבמקביל התחילה כבר לפעול הקבוצה החמישית.
המחזור של שבירו ומחאמיד יצא לדרך לפי כשנה אבל הקורונה, איך לא, שיבשה את התכניות וחברי הקבוצה נפגשים כעת לראשונה לאחר יותר מחצי שנה. כשהחיבוקים והחיוכים ממלאים את חלל חדר הישיבות, נדמה שמדובר במכרים ותיקים שלא התראו זמן רב הרבה יותר.
"זה הראה לי שהדרך שלי נכונה"
כמה מחברי הקבוצה שאמורים להגיע מתעכבים, ובינתיים שבירו מספר כי הגיע לפרויקט בעקבות סגניתו שלקחה חלק במחזור הראשון. והוא גם שופע מחמאות למארח: "סמיר הגיע מתחום החינוך, שמאוד קרוב לליבי, ולכן גם היה לי קל מאוד להתחבר אליו. בחור שכיף לשבת ולדבר איתו על כל מיני נושאים. אני משתדל פחות לגעת בנושאים הפוליטיים, אבל זו חברות אמיתית".
"לי זה מאוד חשוב להיפגש עם עוד ראשי עיריות ועוד מנכ"לים - גם יהודים וגם ערבים", הוא מצהיר. "באחת הפגישות סמיר סיפר לנו כמה דברים מעניינים על דברים מקבילים שנמצאים גם במקורות של האיסלאם. זה נותן הרבה ערך מוסף. כשאתה לא נתפס לסטיגמות, שהרבה פעמים קל להישאב אליהם, אז אתה יכול ליצור קשרים בין אישיים. כשהיה לו את האירוע שבו הוא רצה להתפטר, אני כתבתי לו שיהיה חזק ושלא יתפטר כל כך מהר".
"כשאתה לא נתפס לסטיגמות, שהרבה פעמים קל להישאב אליהם, אז אתה יכול ליצור קשרים בין אישיים. אני משתדל פחות לגעת בנושאים הפוליטיים, אבל זו חברות אמיתית"
אלי שבירו, ראש עיריית אריאל
לא שמחאמיד צריך תזכורת, אך כך כמעט ועזב את הכיסא: זה היה לפני ארבעה חודשים, אחרי הפיגוע בחדרה שבו נהרגו שוטרי מג"ב יזן פלאח ושיראל אבוקרט ז"ל. מחאמיד פרסם בדף הפייסבוק של העירייה הודעת תנחומים למשפחות שני המחבלים, תושבי העיר. כשהדבר התגלה התעוררה מהומה: מחאמיד מיהר להתראיין בתקשורת העברית ולהתנצל וגם הודיע על התפטרותו בשידור חי בטלוויזיה. כעבור פחות משעתיים הוא חזר בו מהתפטרותו. מה קרה בשעתיים הללו שהוביל אותו לשנות את דעתו? הוא מציין את קבוצת הלימוד שלו בתור כאחד הגורמים המרכזיים, אם לא המרכזי, להחלטה לחזור בו.
באותו הערב, הוא משתף, התמלא קבוצת הוואטסאפ של המחזור בהודעות תמיכה שקראו לו שלא להתפטר והוא גם מצטט את אחת ההודעות שריגשה אותו במיוחד. "הם מכירים את הבנאדם ואני מוקיר ומעריך אותם על זה מאוד", הוא אומר על הקולגות שלו. "אנשים עם מגוון כזה שמתקשרים אליך או שולחים הודעות, זה הראה לי שהדרך שלי נכונה".
"האיש הזה רצה ללמוד על יהדות וציונות"
מחאמיד אינו ראש המועצה הלא-יהודי הראשון שלוקח חלק בתוכנית. קדמו לו ראשי המועצות של כפר קרע וג'סר א-זרקא, גם ראשי המועצות הדרוזיות ג'וליס ויאנוח-גת וכיום לומד במחזור המקביל - החמישי - ראש מועצת עין קיניא, כפר דרוזי בגולן. מנגד, אפשר למנות בין משתתפי העבר גם את ראש מועצת הר חברון, יוחאי דמרי.
מורג, שיושב ליד מחאמיד, מתפלא מעצם הפליאה על צירופם של אישי ציבור ערביים ללימודי יהדות. "במחזור הראשון השתתף ראש עיריית ג'סר א-זרקא, מורד עמאש, ובטעות קבענו את הנסיעה לארה"ב על רמדאן. עזוב שכל השנה הוא יושב ולומד ומתעמק בטקסטים מהמקורות היהודיים, הוא בא למשלחת וצם כל השבוע הזה. ותחשוב שהאיש הוא לא רק ראש עירייה אלא גם האימאם של היישוב שלו. והאיש הזה רצה ללמוד על יהדות וציונות".
בזמן מהומות "שומר חומות" בערים המעורבות במאי שנה שעברה, משתף מורג, הם ניצלו את שיתוף הפעולה הערבי-יהודי לקריאה פומבית נגד האלימות וההתלהמות. "פנינו לכל המשתתפים מכל המחזורים וביקשנו מהם לחתום על נייר שקורא להפסקת האלימות ולהורדת המתח. כמעט כולם הסכימו לחתום על הנייר הזה, חוץ מכמה מהצד האידיאולוגי יותר בימין. אבל ברוב שכן חתמו היו ליכודניקים לצד שמאלנים וערבים לצד יהודים".
"אני ביקשתי להוסיף לתוכנית גם טקסטים ציוניים ואוניברסליים, כי אני גם רוצה להתמודד עם נושאים אקטואליים שרלבנטיים למציאות הישראלית", מוסיף מורג. "הם לומדים על הרצל, אחד העם או ברל כצנלסון מכל מיני זוויות שונות של הציונות, כמו מה זה אומר חברת מופת ואיך מגיעים אליה".
בדרך לגמרא, מקשקשים על קמפיניים ותקציב
מחאמיד דוחק במאחרים. סדר היום קצר אך גדוש ולמטה ממתין כבר הוואן שאמור לקחת את שורת המכובדים לסיור ברחבי אום אל-פחם. על מה מדברים קבוצה של ראשי ערים ומועצות כשדוחסים אותם לתוך ואן? בעוד קצת יותר משנה, בנובמבר 2023, צפויות להתקיים הבחירות המוניציפליות ואחד החברים מנסה להתעניין עם הקולגות שלו אם אצלם בישוב כבר התחיל קמפיין הבחירות. אבל בינתיים יש בחירות ארציות וזה, מסתבר, מטריד את יושב הוואן הרבה יותר. בזמן שבירושלים הפוליטיקאים לא מפסיקים להתקשקש זה עם זה, מי שמשלם את המחיר הוא השלטון המקומי. פרויקטים בוטלו, פרויקטים אחרים נתקעים כבר יותר משנתיים ותקציבים מבוששים להגיע. כמו קבוצת תמיכה קטנה הזו נציגי הרשויות השונות נופלים זה על כתפו של זה.
המחסור בתקציבים, כך נדמה, מטריד הרבה פחות דווקא את המארח. מחאמיד פותח את הסיור בנתון שמסב לו גאווה רבה. בארבעת שנותיו בתפקיד, הוא מספר, הצליח להגדיל את היקף גביית הארנונה ביותר מ-30%. ב-2021 הצליח לגבות את המס מ-84% מהנישומים, הישג מרשים בעיר שרק 17 רשויות במדינת ישראל עניות ממנה. בזמן שהוואן מנסה לחצוב את דרכו בין הסמטאות המפותלות באזור הוותיק של אום אל-פחם - וגם כמעט נתקע בהן, פעמיים - מחאמיד כמעט מתמוגג מגאווה מכל פרויקט חדש שקידם, כל אתר בנייה שמתברר כמבנה ציבור עתידי או גן שעשועים חדש. יאמר לזכותו של מחאמיד המאושר: קשה מאוד להתעלם מתנופת הפיתוח שעוברת על עירו. בכיר באוצר איתו שוחחנו הגדיר את מחאמיד כאחד מראשי הערים המוצלחים ביותר כיום בישראל.
כשמשלחת המכובדים - המעולפים קצת מהחום שבחוץ - שבה חזרה אל בניין העירייה, ממתין להם בפתח חדר הישיבות הבופה של ארוחת הצוהריים. בשולחן נפרד ממתינות המנות הכשרות למי שהזמין מראש - בהשגחת הרבנות אום אל-פחם, ממהר אחד הנוכחים להרגיע את החוששים. זמן האוכל הוא הזדמנות טובה לנסות ולהבין מה לראשי ערים ולגמרא. את התוכנית הזו, שהחלה לפני חמש שנים, יזם ומוביל ארגון "קולות", בית מדרש ליברלי, כשבהמשך הצטרפה ההסתדרות הציונית ופרסה חסותה - בין היתר המימונית - על הפרויקט.
מבחינתו של רגב בן דוד, דוקטורנט לפילוסופיה יהודית ומנחה הקבוצה, הסיפור הוא מה שהוא מגדיר "תרבות המחלוקת החז"לית". "זה אומר שכשמישהו חולק עליי זה לא בא אוטומטית לפרק את המקום", מסביר בן דוד. "להיפך, אני סקרן לשמוע, אני רואה במחלוקת הזדמנות לצמיחה, אם אנחנו מצליחים לעשות איזה סוויץ' תודעתי בראש של המשתתפים שלנו. בכיר ברשות שיאמץ את הגישה הזו יתעקש לשמוע דעה נוספת וינסה להבין איך הגיעו למסקנה או לגישה שלהם, אולי הוא יגלה משהו שהוא העדיף להדחיק. זה יכול להיות שינוי דרמטי בהתנהלות של שלטון מקומי".
"אני רואה במחלוקת הזדמנות לצמיחה, אם אנחנו מצליחים לעשות איזה סוויץ' תודעתי. בכיר שיאמץ את הגישה הזו יתעקש לשמוע דעה נוספת - אולי הוא יגלה משהו שהוא העדיף להדחיק"
רגב בן דוד, מנחה הקבוצה
והוא מוסיף ומנמק: "ראש עירייה שמנהל ישיבות מול ראשי אגפים או מול חברי המועצה שלו וצריך לנהל תקציב ואם הוא עושה סוויץ' כזה, הוא אומר לעצמו 'וואלה אני רוצה להקשיב'. זה יכול להיות חברי האופוזיציה שלו, או גורמי מקצוע, או תושבים ביישוב שלא מרוצים ממשהו. מי שרוצה להתקדם ולתקתק עבודה, לא רוצה שיתחילו לסרבל אותו עם נקודת מבט נוספת".
הארוחה מגיעה אל סופה והנה מגיע הדבר לשמו התכנסו. מסביב לשולחן מתיישבת פחות או יותר כל החברה הישראלית. מנכ"ל של עירייה מעיירת פיתוח בולטת בדרום מתיישב לצד מקבילה לו מיישוב דרוזי בצפון. מעברו האחר של השולחן יושבות שתי ראשות מועצה מיישובים מבוססות במרכז, לידן גזבר של עיריית אחת הערים הגדולות ביותר בארץ. בקצה השולחן נמצא קיבוצניק איש שמאל שעומד בראש המועצה האזורית שלו. וכמובן שבירו מאריאל ובעל הבית, מחאמיד מאום אל-פחם.
"לא אמרו לי 'בוא תלמד גמרא', אלא דברים מן היהדות שיכולים לעזור למנהיגות שלך. חוץ מזה שזה לא זר לי, אני למדתי בבית ספר יהודי ובכיתה י' עשיתי בגרות בתנ"ך"
ד"ר סמיר מחאמיד, ראש עיריית אום אל-פחם
במהלך ה"שיעור" - שיחה על חוקרים פרטיים
התלמידים מקבלים לידיהם את הדף עם חומר הלימוד להיום, ובתפריט הפעם סוגיה ממסכת נזיקין ולצדה פירושה לפי הרמב"ם וסוגיה אחרת ממסכת כתובות. ביניהם, לאור זהות המארחים הפעם, מובאה מהקוראן, סורה מספר 2. השיעור היום, כך הוחלט, יעסוק בתחום הצדקה. הסיור המקדים בעיר התארך מעט מעבר למצופה ולנוכח חומר הלימוד הרב מתקבלת בו במקום החלטה להסתפק בסוגיה אחת בלבד. שיעור קצר, חצי שעה, והולכים הביתה. לחלק מראשי המועצות יש עוד נסיעה ארוכה חזרה.
"עני שאין מכירין אותו ואומר 'רעב אני, האכילוני', אין בודקין אחריו שמא רמאי הוא, אלא מפרנסין אותו מיד. היה ערום ואמר 'כסוני', בודקין אחריו שמא רמאי הוא", מצטט המורה בן דוד את הרמב"ם ועל השולחן עולה הסוגיה הכואבת של התחמקות מתשלום ארנונה. אחד מראשי הרשויות מספר על מבקשי פטור מתשלום ארנונה בעירו שגילו רכב יוקרה בחניית הבית שלהם. ראשת מועצה אחרת משתפת את הנוכחים שאצלה בעירייה שוכרים משרדי חקירות פרטיים בכד לאתר מעלימי ארנונה סדרתיים ומקימה עליה מהומה בקבוצה ותדהמה בקרב כמה מהנוכחים. כמה החשד שדורשי צדקה מרמים מצדיק את הבדיקה אחריהם? הרמב"ם כתב את הציטוט הנ"ל לפני למעלה מ-800 שנה, ונדמה כי אין רלוונטי ממנו למציאות של היום.
לא עובר זמן רב עד ש"תרבות המחלוקת החז"לית" מקבלת הדגמה בשידור חי. המורה רגב שוב שולף ממשנה לתורה של הרמב"ם את שמונה מעלות הצדקה שמדרגות רמות שונות של נזקקות. המנכ"ל מעיירת הפיתוח הדרומית משתף את הנוכחים במצב בעירו, במשפחות רבות שזקוקות לתמיכה ואינן עומדות בקריטריונים של הרווחה - ועל הדרך משחרר עקיצה לקולגות מעברו האחר של השולחן, נציגי ישובים מבוססים במרכז. "זה לא קורה ביישובים ברמה סוציו-אקונומית תשע", הוא אומר - וכך פיצוח ויכוח על השוואת מספר תיקי הרווחה. ישראל הראשונה מול ישראל השנייה, מתווכחות אצל זו השלישית, הערבית.
"הרמב"ם הוא גם איש המזרח, לא?"
קצת אחרי שנרגעו הרוחות ושעת הפקקים המאיימת הולכת ומתקרבת, מגיע השיעור המקוצר אל סופו והחברים נפרדים לשלום, לא לפני שהם קובעים תאריך למפגש הבא, עוד חודש וחצי. מחאמיד המארח, שזה עתה סיים לעסוק ברמב"ם, פונה להתפלל - אחת מחמשת התפילות היומיות שלו. "הרמב"ם הוא גם איש המזרח, לא? את רואה הרבה דברים דומים" הוא אומר כשהוא חוזר מן התפילה.
על השולחן של מחאמיד - איש חינוך ודוקטור להנדסת כימיה שעד שנבחר לראשות העירייה היה מנהל של בית ספר תיכון בעיר - מונח עותק של הספר "הנשמה התלמודית" מאת אלי ויזל שקיבל במתנה ממנכ"ל העירייה שלו, יהודי ששמו עופר תודר. "לא אמרו לי 'בוא תלמד גמרא', אלא דברים מן היהדות שיכולים לעזור למנהיגות שלך", הוא אומר ומסביר מדוע בחר להצטרף לקבוצת הלימוד: "אני רוצה לעצב את המנהיגות שלי".
"חוץ מזה שזה לא זר לי, אני למדתי בבית ספר יהודי ובכיתה י' עשיתי בגרות בתנ"ך", הוא חושף. "זה באמת עזר לי, אני מוכרח להגיד. אני גם הבאתי לשיעורים הרבה מהאיסלאם: ניתחתי שם כמה פסוקים מהקוראן ואמירות של הנביא מוחמד. היו שיעורים מאוד מרתקים, באחד השיעורים הבאתי שיח' מהעיר שלנו, כי בכל זאת אני לא שיח' כזה גדול".
מאחמיד מדבר על הדמיון הרב בין הדתות והמקורות המשותפים. בשלב מסוים בשיחה מחאמיד מתחיל לדבר על סיפור עקדת יצחק שמופיע גם בקוראן, כשבתפקיד הנעקד נמצא הפעם ישמעאל. "מבחינתכם זה יצחק, מבחינתי זה איסמעיל. להקריב זה מושג אנושי, וזה לא משנה אם מי שהיה שם זה ישמעאל או יצחק". וכך, בניהם של יצחק וישמעאל מראים שאפשר גם יחד: "אנחנו מנסים להוביל דרך אחרת ובינתיים אנחנו מצליחים".
לפניות לכתב: yoghevk@n12.tv