בחג הסוכות מצווה עם ישראל לנטוש את ביתו ולדור בסוכתו שבעה ימים ושבעה לילות. במרכזו של הפטנט הזה, שמלווה אותנו עוד מימי יציאת מצרים, עומדת הארעיות של הסוכה. שחלילה לא נתרגל יותר מדי לחיים הנוחים בבית יציב וקבוע, לשם כך באה היהדות וסידרה לנו תזכורת שנתית לחיים ללא מעון קבע.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
לא בטוח שיש עוד צורך בתזכורת הזו. רשות הדיבור לסטטיסטיקה: בשנה האחרונה עלו מחירי הדיור בכ-18%. מחיר דירת ארבעה חדרים ממוצעת כמעט והכפיל את עצמו בעשור האחרון, ומספר המשכורות הנדרשות לשם רכישת דירה כזו קפץ מ-88 בשנת 2001 לכ-200 כיום. יחד עם הריבית שמזנקת בחודשים האחרונים, ועוד תמשיך ותזנק, הנטל על משלמי המשכנתאות הוא בלתי נסבל. נתונים שפורסמו לפני כחודש מלמדים כי ההחזר החודשי של נוטלי המשכנתאות החדשות על דירת ממוצעת שכזו קפץ תוך שנתיים מקרוב ל-6,500 ש"ח לכמעט 9,000 ש"ח כיום.
השנה האחרונה עמדה בסימן עליית מחירים פנומנלית גם בשוק השכירות שיותר ויותר מאיתנו נאלצים להידחק אליו ללא מזור. לפי נתונים שפורסמו ב-2021 ו-31% ממשקי הבית בישראל גרים בשכירות. בשנה האחרונה הוצפו הרשתות החברתיות בסיפורי זוועה על שוכרים שנאלצו לספוג העלאות של עשרות אחוזים בשכר הדירה שלהם. במילים פשוטות, המציאות העגומה מוכיחה אותנו שאנחנו בדרך הבלתי נמנעת להתפצלות לשני מעמדות מובחנים: מתי המעט, בעלי הדירות, וכל השאר מוכי הגורל.
ולאור הפיצול המעמדי הזה, כשרובנו הולכים ונדחקים עוד יותר אל שוק השכירות מתבקש לבחון את שני קצותיו של השוק. במדגם אקראי שערכנו בראשית אוגוסט האחרון באתר "יד 2" איתרנו את הדירה הזולה ביותר וזו היקרה ביותר מבין אלו שהועמדו לשכירות באותה עת -שתי הדירות, אגב, לא הושכרו עדיין - ויצאנו לבחון את שוק השכירות למגורים הסוער של שנת תשפ"ג, על פי שני קצותיו.
משבר הדיור: סיקור נרחב ב-N12:
- הבנקים מעודדים חגיגת משכנתאות מסוכנת
- כך תשפיע התייקרות הריבית על המשכנתא
- אלו הערים שמעלות את מחירי הדיור בארץ
- בצל משבר הדיור: מספר התחלות הבנייה ב-2021 שובר שיאים
- הזינוק במחירי השכירות - איך זה נראה בעולם?
- טירוף מחירי השכירות: הצעירים שגרים במחסן
מטבח ופינת אוכל ענקיים
באחד הרחובות הצדדיים של מרכז דאליית אל-כרמל נמצאת הדירה הזולה ביותר בארץ, בשכירות לפחות, נכון לחודש אוגוסט. 1,000 שקלים שכר דירה חודשי. בישראל של היום לא ניתן למצוא בפחות מהסכום הזה דירה להשכרה בשלמותה, כזאת שהיא לא חלק בדירה מפוצלת, לא חדר בדירת שותפים או סאבלט זמני ולמרבה ההפתעה, לפחות על פי המפרט היבש, בדאליית אל-כרמל אפשר לקבל תמורת הסכום הזה לא מעט: 240 מ"ר, שהם חמישה חדרים גדולים, שני חדרי שירותים ומטבח ופינת אוכל ענקיים, מהם ניתן לצאת לחצר אחורית רחבה. בשוק דיור אכזרי שכזה מציאה כזו היא בגדר חלום.
בביקור בדירה עצמה התמונה נעשית מורכבת הרבה יותר. ערימת אשפה גדולה שמונחת בכניסה מכיוון החצר כבר מרמזת על כך ששנים רבות לא גרו כאן. סיף נג'אח חלבי, בעלי הדירה, מכניס אותנו ומספר כי מאז הלכה לעולמה סבתו, שהתגוררה בדירה שנים רבות, עומדת הדירה נטושה כבר ארבע שנים. על המדפים והארונות במטבח הצטברה כבר שכבת אבק עבה במיוחד, הקירות, שלא ראו שפכל ומברשת צבע כבר שנים, זועקים שיפוץ. החלונות בחלקם ממאנים להיסגר או להיפתח בקלות, התריסים דורשים תיקון וגם בשירותים ובמקלחת חלק מהמתקנים דורשים החלפה.
חלבי מעריך את היקף השיפוץ הנדרש בדירה בכ-20 אלף שקלים. אחד מהחדרים כבר שופץ על ידו לאחרונה וגם חלק מחלל הכניסה לדירה. אך מבחינתו עד כאן. הוא ומשפחתו לא מוכנים להשקיע בדירה מעבר לכך, מה שמסביר את המחיר האטרקטיבי. למרות שאחרי שיפוץ היו יכולים לדרוש עבורה שכר דירה יותר מכפול, מבחינתם יועיל בטובו השוכר העתידי, יהא מי שיהא, וישפץ את הדירה על חשבונו. ואם הוא מעוניין לגור בה במצבה העזוב הנוכחי, אין שום בעיה. מבחינת המשפחה שיעשו עם הדירה מה שרוצים. חלבי מדבר על שכירות ארוכת טווח, אפילו של עשר שנים. רק שייקחו את הדירה הזו וישחררו אותם ממנה.
חלבי אף מוסיף כי במשפחתו התגלע ויכוח האם בכלל להשכיר את הדירה או להשאיר אותה כמות שהיא. אלמלא האמביציה האישית שלו, זה לא היה קורה. הוא בן 28, סטודנט לניתוח מערכות מידע, וגם לו, הוא טוען, אין זמן או כוח להתעסק עם הדירה של סבא וסבתא.
חלם לפתוח בדירה חדר כושר
"אני לא זוכר שביליתי פה הרבה, הייתי יותר אצל הסבא והסבתא האחרים", אומר חלבי. אצלו זה כאמור פחות סנטמנטים ויותר ביזנס. בקומת הקרקע של הבניין הוא מפעיל בר של מיצים טבעיים וגם לגבי הדירה הרהר הרהורים עסקיים, וחשב להגשים שם את החלום שלו, לפתוח שם חדר כושר. מהחלון בסלון אפשר לראות את התנועה הערה בשעת הצהריים הזו בין החנויות והמסעדות, לכאורה תנועת לקוחות עם הרבה פוטנציאל. אבל התחרות בתחום חדרי הכושר במרכז הכפר גדולה מדי והוא החליט לפחות בינתיים לוותר על החלום.
למי הדירה הזו מתאימה בעיקר?
"היא מתאימה למי שיש לו מחשבה עתידית רחוקה וירצה להשקיע בבית ולסדר אותו. זו גם אופציה טובה למי שמחפש מחסן וזקוק למחסן פה באזור השוק".
בין חדר לחדר, תוך כדי שהוא מציג בפנינו את הדירה, מספר חלבי שבשנים האחרונות רואים יותר ויותר תושבים יהודים בכפרים הדרוזים שבכרמל, אם כי פחות בדאליית אל-כרמל ויותר בשכנה עוספייה, שבשל קרבתה לאוניברסיטת חיפה זוכה לארח סטודנטים רבים שבאים להתגורר בה במהלך לימודיהם. אך גם דליה - היישוב הדרוזי הגדול בישראל - רואה עליה בזרם התושבים היהודים הבאים לפתחה, תוצאה של שוק הדיור הסוער שדורש מאנשים למצוא פתרונות שכאלו עליהם כנראה לא היו חושבים כלל. חלבי משתף שבשבועיים שחלפו מאז פרסם את הדירה באתר כל ארבעת המתעניינים שהתקשרו הם יהודים. "אנשים מדליה לא יתעניינו בדירה כזו", הוא אומר. "הם מחפשים דירה מושלמת, שכבר יש בה הכול ולא זקוקה להשקעה. העניין הוא שב'יד 2' יש יותר יהודים, דרוזים לא יגיעו דרך 'יד 2'".
"הדירה מתאימה למי שיש לו מחשבה עתידית רחוקה וירצה להשקיע בבית ולסדר אותו. זו גם אופציה טובה למי שמחפש מחסן וזקוק למחסן פה באזור השוק"
סיף נג'אח חלבי, סטודנט שמשכיר את הדירה של סבתו
העיקר להכניס רגל לשוק הדיור
הדירה שזכתה בחיפוש האקראי שלנו בתואר "הדירה הזולה ביותר להשכרה בישראל" מעלה את השאלה האם, לאור המצב בשוק השכירות, כמה קרובים אנחנו ליום שבו נראה נהירה ליישוב כמו דאליית אל-כרמל, או לכל יישוב אחר שעשוי לשמש כעיר מקלט למי שהשוק הכריע אותו.
"אחד הדברים המעניינים שצריך לבדוק, וחבל שאין גופים שמתעניינים בשאלות האלו, זה כמה אנשים לא גרים איפה שהם רוצים או כמה אנשים מבלים כל יום יותר משעה בכל כיוון בנסיעה לעבודה".
"צריך להסתכל כמה אנשים מתפשרים, סו קולד, על המיקום של המגורים שלהם. אנחנו רואים יותר אנשים בישראל של היום, מאשר בעבר, שמחזיקים בבעלותם דירה אך לא גרים בה. אם זה היה 2%-3% לפני עשר שנים, היום זה כבר קרוב יותר ל-6%. האוכלוסייה הזו, הכפילה עצמה בעשור", אומר טל אלסטר, מתכנן ערים ויועץ למדיניות דיור.
"אנחנו רואים יותר אנשים בישראל של היום, מאשר בעבר, שמחזיקים בבעלותם דירה אך לא גרים בה. אם זה היה 2%-3% לפני עשר שנים, היום זה כבר קרוב יותר ל-6%. האוכלוסייה הזו, הכפילה עצמה בעשור"
טל אלסטר, מתכנן ערים ויועץ למדיניות דיור
"יותר ויותר אנשים קונים דירה, לא היכן שהם רוצים לגור, אבל הם מכניסים רגל לשוק הדיור, העיקר לקנות איפשהו", הוא ממשיך. "זה עיוות שאנשים לא מצליחים לקבל את מה שהם רוצים איפה שהם רוצים. חריש, למשל, זו דוגמה למקום שאין בו כמעט ביקוש אמיתי למגורים ומחירי השכירות נמוכים מאוד. בעתיד כנראה נראה יותר ויותר מקומות כאלו, שאנשים גרים בהם כי אין להם ממש ברירות אחרות".
בשפיץ של המגדל
אם מתעקשים בכל זאת למצוא נקודת דמיון אחד בין הדירה הזולה ביותר - זו שבדאליית אל-כרמל - לבין היקרה ביותר, הוא שבשני המקרים מצבן הפנימי של הדירות די דומה. אם בדליה הקירות מתקלפים, בפנטהאוז בן 610 המ"ר - בשפיץ של מגדל רום החדש בתל אביב - עוד אין ממש קירות, אבל מקום מוכן לבריכה פרטית דווקא יש. מגדל רום הוא המגדל החדש ביותר, והאחרון, מבין מגדלי צמרת שעל דרך נמיר. דרור ודנה המתווכים שמקבלים את פנינו בפנטהאוז שבקומה ה-48 מספרים שבדירות יוקרה מעין אלו זה מה שמקובל. ממתינים לשוכר הראשון שיגיע ואז מתכננים את פנים הדירה לפי דרישותיו. עד שיבוא השוכר המיוחל, הדירה, מפוארת ככל שתהיה, היא רק מעטפת, עם קירות בטון ורצפת חול.
"נכס כזה עשוי להתאים לתושבי חוץ או לאנשים שהם אלפיון עליון. זה קהל הלקוחות", מסבירה דנה יצחקי, סוכנת נדל"ן המשווקת את הדירה בעבור בעליה, שמראה את הדירה יחד עם עמיתה דרור פאר. "אנחנו גם רואים בשנה-שנתיים האחרונות תופעה של הייטקיסטים שעשו אקזיטים ושבאים לגור בדירות כאלו כשוכרים. אבל זה בעיקר אנשי עסקים ותיקים, כמו בנקאים. חלקם באים לתקופה. אם זה כאלו שמגיעים מחו"ל ועושים רילוקיישן לארץ, ואז החברות או השגרירויות ממנות עוברם את שכר הדירה. או מישהי כמו יעל שלביה שגרה פה במגדל ושכרה דירה באזור ה-120-140 אלף שקל - היא, או מי מטעמה ששכר יחד איתה, כבן זוגה. יש אנשים שמעדיפים לעבוד עם הכסף שלהם ולא לשכור", היא מסבירה כשהיא נשאלת למה הם בוחרים לשכור ולא לקנות.
דרור ודנה מעריכים כי ערכה של הדירה עומד על כ-50 מיליון שקלים. בהחלט וייתכן שחלק גדול מהמתעניינים לשכור את הדירה היו יכולים לרכוש אותה בעצמם ללא קושי רב. בעידן של ימינו, גם לא לקנות דירה זו פריביליגיה של מי שיש לו. "תיקח עכשיו נכס כזה, ששווה 50 מיליון. אנשים יודעים ב-50 מיליון שקל לייצר הרבה כסף, ומה זה כבר 130 אלף שקל שכירות בחודש כשהוא עם ה-50 מיליון יודע לייצר הרבה יותר מזה", אומר דרור.
"מחירי השכירות די הגיעו לשיא, כרגע יש מגמה, מאחר ויש אינפלציה והריבית עולה, של קצת ירידה. יש בעלי נכסים שמתחילים להילחץ מזה שהנכס עומד ריק"
דנה יצחקי, סוכנת נדל"ן
"יש גם לא מעט אנשים שרוצים לנסות את האזור", הם מסבירים, "ואז הם באים לתקופה ובודקים את ההיתכנות, האם נוח לילדים, לאישה - לבית הספר והגנים, נוח בתחבורה. ואז אחרי שהם שוכרים לתקופה, הם קונים. גם תופעות כאלו ראינו".
"מבחינת מעמדות אין הבדל בין אדם שמגיע לשכור דירה במוצקין באלף שקל כדי לראות אם נוח לו לגור שם, לבין אחד שישכור פה. כולם בני אדם, יש רק כמה אפסים נוספים בחשבון הבנק", הם מצהירים. ואגב, בעל הדירה, שאת שמו מסרבים הסוכנים למסור הוא לדבריהם איש עסקים מוכר וידוע שמחזיק בבעלותו לא פחות מ-57 דירות בתל אביב.
מגדלים לצד רחובות חסרי אופי
"שכונת מגדלי צמרת היא כישלון תכנוני", מצהיר אלסטר. "היו יכולים לייצר שם דופן עירונית יותר לרחוב נמיר ולהגיע לצפיפות הרבה יותר גדולה על ידי בנייה מרקמית, ולא בניה במגדלים. כלומר, יותר דירות עם שטח קטן יותר לכל דירה ולצידם חוויה עירונית הטרוגנית יותר. אנשים עם הכנסה נמוכה יותר היו גרים קרוב יותר לדרך נמיר, הרחוב הראשי, ומבוססים יותר היו גרים ברחובות הפנימיים והשקטים יותר. כמו שאתה רואה את דיזנגוף או אבן גבירול, לעמת דובנוב, השופטים, או רחובות קטנים אחרים בתל אביב".
"שכונת מגדלי צמרת היא כישלון תכנוני. היו יכולים לייצר שם דופן עירונית יותר ולבנות יותר דירות עם שטח קטן יותר לכל דירה ולצידם חוויה עירונית הטרוגנית יותר"
טל אלסטר
בזמנו בניית מגדלי היוקרה בתל אביב נתפסה כגורם משמעותי בעליית מחירי הדיור בעיר. אכן כך?
"כנראה שלא, אני לא חושב שזה פקטור משמעותי במחירי הדיור. אחד הדברים שצריך לעשות - ופה המדינה לפחות מדברת בשפה הנכונה - הוא לבנות יותר דירות. אני תמיד אומר שאנחנו מתים כמו בעולם הראשון, אבל נולדים כמו בעולם השלישי. נולדים פה המון ילדים, זה יוצר עומס מאוד גדול - על התשתיות, באופן כללי - וגם בדיור. התפקיד של תל אביב בסיפור הוא גם לבנות כמה שיותר דירות אבל גם לדאוג שהן לא תהיינה יותר מדי גדולות בכדי שאנשים מהיישוב יוכלו לשכור אותן".
"תיקח עכשיו נכס כזה, ששווה 50 מיליון. אנשים יודעים ב-50 מיליון שקל לייצר הרבה כסף, ומה זה כבר 130 אלף שקל שכירות בחודש כשהוא עם ה-50 מיליון יודע לייצר הרבה יותר מזה"
דרור פאר, סוכן נדל"ן
"אם במקום דירה אחת של 610 מטר היו לנו עשר דירות של 60 מטר, כבר היינו במקום אחר. וזה עניין של רגולציה. עיריית תל אביב, עם מדיניות הדיור החדשה שלה, שגם הייתי שותף לניסוח שלה, קובעת שבכל תוכנית חדשה יינתו 15% מהשטח הבנוי לדיור מוזל להשכרה בהנחה משמעותית ממחירי השוק. דברים שלא היו אי אז, כשבנו את שכונת צמרת".
תל אביב תהיה בסוף עיר לעשירים
"אתה לא יכול לוותר על מגדלים כאלו, זה כוחות השוק" אומר מנגד תמיר בן שחר, מנכ"ל ובעלים של חברת היעוץ הכלכלי והשיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות'. "בטח אם אתה רוצה שגם האוכלוסייה החזקה תגור בישראל. אתה לא רוצה לשלוח אותם לגור בלונדון. העסקים שלהם פה, זה אותם בעלים של חברות היי-טק שמייצרים את מה שיש למשק המקומי. כלכלה צריכה את כל המגוון, היא לא יכולה להיות חדגונית. ואנחנו לא יוצאי דופן".
"אתה לא יכול לוותר על מגדלים כאלו, זה כוחות השוק, בטח אם אתה רוצה שגם האוכלוסייה החזקה תגור בישראל. אתה לא רוצה לשלוח אותם לגור בלונדון"
תמיר בן שחר, מנכ"ל ובעלים, צ'מנסקי בן שחר ושות'
"בכל מקום תראה מחירי יוקרה בשוק הדיור. גם בהודו, שיש בה 1.4 מיליארד אנשים, מרביתם עניים, אבל יש 100-200 מיליון אנשים שהם עשירים מאוד. השוק בתל אביב, לפחות בטווח הנראה לעין, ימשיך להיות מאוד יקר. הוא ייצר מצב שבו תל אביב תהיה עיר של עשירים. ואנשים בסוף יצטרכו למצוא בית, אנשים יצטרכו להתפשר".
הבנייה הזו, לעשירים מופלגים, היא ברכה או קללה לשוק הדיור?
"זה לא עניין של ברכה או קללה. יש אוכלוסייה עשירה שרוצה לספק מענה לצורך שלה. הבעיה של תל אביב היא לא שמתגוררים בה אנשים עשירים, אלא שמה שקורה הוא שכל האנשים שעובדים במקצועות שרמת השכר בהם לא גבוהה, כמו גננות או מורים, לא יכולים לגור בתל אביב, והם גם לא יכולים לגור בגבעתיים".
"אין בעיה עם זה שאנשים עשירים ישלמו 50 אלף דולר לחודש על דירת מגורים בתל אביב ושוק הדיור הוא לא חד-ערכי, יש אוכלוסיות שונות במדינת ישראל, והעשירים רוצים לגור בדירות יוקרה. יש מוצרי יוקרה שתמיד יהיו. אני קונה מכנסיים בפוקס ואתה קונה מכנסיים בלואי ויטון".
"הבעיה של תל אביב היא שכל האנשים שעובדים במקצועות שרמת השכר בהם לא גבוהה, כמו גננות או מורים, לא יכולים לגור בתל אביב, והם גם לא יכולים לגור בגבעתיים"
תמיר בן שחר
ועם זאת, מצהירה דנה יצחקי שבאוויר הפסגות - תרתי משמע במקרה של הנכס הזה - של שוק הדיור, בכל זאת אפשר להבחין שהמגמות בשוק הדיור קצת מתעוותות: "מחירי השכירות די הגיעו לשיא, כרגע יש מגמה, מאחר ויש אינפלציה והריבית עולה, של קצת ירידה. יש בעלי נכסים שמתחילים להילחץ מזה שהנכס עומד ריק", היא אומרת, אך מיד מסייגת, בכל זאת היא חלק מהביזנס, "נכסים מהסוג הזה דווקא שומרים על איזון במחיר".
"אנחנו רואים בחודשיים האחרונים שיש האטה, גם לאור הפיטורים בהיי-טק", אומר דרור, "אבל בסך הכול מחירי השכירות ימשיכו לעלות, בטח באזור המרכז. אין קרקעות לבנייה, והמדינה לא משחררת קרקעות. בסגמנט הזה, של דירות היוקרה, אנחנו רואים את אותה דינמיקה של מחירים כמו בכל השוק, עולים בערך עשרה אחוזים כל שנה, רק המכפלות הן באופן טבעי גבוהות יותר".
המלחמה באוקראינה השפיעה על שוק דירות היוקרה?
"כן. אנחנו רואים עלייה מאוד חזקה לפה וזה הקפיץ את המחירים. אני יכול לתת דוגמה. אחת הדירות שלנו שהייתה מושכרת ב-1,700 ש"ח ללילה. בא מישהו ואמר 'קח 4 ללילה, רק תן לי איפה לישון'. זה לאו דווקא אוליגרכים, אלא אנשי עסקים גם מרוסיה וגם מאוקראינה".
"רואים עלייה מאוד חזקה לפה מרוסיה ומאוקראינה וזה הקפיץ את המחירים. אחת הדירות שלנו שהייתה מושכרת ב-1,700 ש"ח ללילה. בא מישהו ואמר 'קח 4 ללילה, רק תן לי איפה לישון'. זה לאו דווקא אוליגרכים, אלא אנשי עסקים"
דרור פאר
האם המחירים קרובים לתקרה?
ואחרי כל הפאר וההדר שנשפכים עליך מכל כיוון במגדלי צמרת והנוף הפתוח שנשקף בקומה ה-48, כשמתיישבים בלובי המעוצב של המגדל עם צמד הסוכנים, שמורגלים היטב בשוק הייחודי של נכסי ושוכרי היוקרה, ובעצמם גרים בנכסים דומים בקרבת מקום, קשה שלא לתהות איך דירה ששכר הדירה החודשי שלה נקוב בסכום בן 6 ספרות מצאה את דרכה לאתר חיפוש עממי כמו "יד 2".
"הפלטפורמות שיווק שאנחנו עובדים איתן הן רחבות מאוד", אומר דרור. "אתה יכול לראות את הדירה הזו מפורסמת גם בחו"ל, במוסקבה, וגם במנהטן וגם כשתעלה למטוס של אל על בביזנס, כנראה שתראה את הדירה הזו. 'יד 2' זה עוד ערוץ. בחודשיים האחרונים קיבלנו שלוש פניות על הדירה זו רק דרך האתר. מדובר בשני אנשי עסקים ובשגרירות זרה", הוא אומר ומתוודה שגם הוא, כשהוא בחו"ל אוהב לגלוש להנאתו באתרי דירות מסוג זה ולפעמים אפילו הולך לראות דירה או שתיים בשביל הכיף.
כמה אנחנו קרובים ליום שבו נגיע לתקרה ממנה מחירי השכירות לא יוכלו יותר לעלות? שאלה שמתבקש לשאול אחרי שנתקלים בסכום אסטרונומי כזה של שכר דירה. "לא נגיע למצב שבו 80% מהאנשים מוציאים 80% מההכנסה שלהם על דיור. אין סרט כזה", עונה אלסטר. "בסוף אם יהיה פה משבר כלכלי אמיתי, לא כמו הדבר המוזר שקרה בקורונה, אלא משהו סטייל 2008, ברור שנראה את המחירים יורדים. התקווה היא שהמדינה תצליח להוריד את המחירים שלא באמצעות משבר כלכלי. זה לא רק לייצר יותר דירות, אלא גם בגדלים הנכונים ובמקומות הנכונים, ועם תקן חנייה (מספר החניות לכל דירה בבניין - י.כ.) יותר נמוך, לייצר רגולציה שתומכת בירידת מחירים".
"לא נגיע למצב שבו 80% מהאנשים מוציאים 80% מההכנסה שלהם על דיור. אין סרט כזה. בסוף אם יהיה פה משבר כלכלי אמיתי ונראה את המחירים יורדים"
טל אלסטר
בן-שחר מציג עמדה הפוכה: "אנחנו נמצאים במצב שבו לאורך שני עשורים נוצר פער שאנשי מקרו-כלכלה יגידו שהוא בלתי הגיוני. שתי העקומות - של מדד מחירי הדיור ומדד שכר הדירה - התנתקו אחד מהשנייה. מחירי הדירות עלו במאות אחוזים ודמי השכירות עלו בשיעור הרבה יותר מתון. אנשי מקרו-כלכלה בכלל יגידו שאו שמחירי הדירות ירדו או שדמי השכירות יעלו, כי שתי העקומות צריכות להתקרב אחת לשנייה. בתקופה האחרונה מה שקורה הוא שמחירי השכירות מתחילים לעלות באופן מאוד משמעותי, והם עדיין לא מדביקים את הפער, כי מחירי הדיור עלו בשנה האחרונה ב-17%".
אבל בקצב הזה גם פתח תקווה עוד רגע תהיה עיר לעשירים בלבד. איפה זה ייגמר?
"שאלה מצוינת. או שחלילה יהיה פה איזשהו משבר והמחירים ירדו. או שלחלופין, המדינה תעשה מעשה שבו היא תגדיל בצורה משמעותית את ההיצע. להערכתי התרחיש שתיארת לא יקרה, מתישהו זה ייעצר".
לפניות לכתב: yoghevk@n12.tv