הגם שזהו יומה האחרון של החנות שלו, אלון מיטב נרגש למדי. אפילו במרכז המסחרי שבמרכז פרדס חנה חנותו המזערית נראית חריגה למדי בנוף, בין חנויות המוצרים מהמזרח ובתי המלאכה הקטנים של האומנים הרבים שפועלים במתחם. מיטב מספר שהתקשה לאתר באזור מספיק לקוחות שמצאו עניין בסחורה שהוא מציע. לכאורה זו עוד חנות לציוד טיולים ומחנאות, אך כשנכנסים פנימה, לתוך החלל הזערורי, אפשר למצוא על המדפים כל טוב – שנועד לאפשר לאדם לחיות בתנאים שנוגדים את כל מה שהורגלנו בו כאנשי ציוויליזציה.
וכך, לצד תרמילים ושקי שינה יש גם מוצרים כמו תנור עצים נייד שמאפשר לבשל על האש קפה בשטח – ובמקביל לטעון את הטלפון מאנרגיית החום של האש, סכין קומנדו המשמש גם להצתת אש בחיכוך פשוט, ולצד כל זה מתלה של תחתוני מחזור לנשים. בחנות היו מוצבים גם מדף של ספרי פילוסופיה ומיסטיקה וכוננית גדושה בתכשירי ניקוי אקולוגיים: מיטב מכנה את הערב-רב הזה "פריפרינג הוליסטי", מושג שהגה בעצמו על סמך תנועת פריפרינג, ששמה נגזר מהמילה האנגלית preparing, כלומר להתכונן לתרחישים הקיצוניים ביותר.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
ובמקרה של מיטב נדמה כי הרבה מעבר להתכוננות, הוא ממש עורג לעתיד שכזה, פוסט-אפוקליפטי, שבו כולנו נחזור לחיות בתנאים פרימיטיביים. "אני מחכה ומתפלל לזה שתרבות המערב תיפול", הוא אומר בפסקנות. "ברגע שהאילומינטי ייפול, תעלה במקומם ממשלת שלום, ואז נבין שהערבים לא רוצים לחסל אותנו ושאנשים אחים אנחנו".
איך נשרוד בקטסטרופה?
כעת, משנסגרת החנות – ועוברת לפורמט וירטואלי, שבו יוכלו חברי קהילת ה"פריפרינג" להצטייד דרך הרשת – מיטב כבר נערך לאתגר הבא. לפני שבועות מספר חבר אליו ג'וש וונדר, טיפוס צבעוני במיוחד בפני עצמו ועולה מארצות הברית שמתגורר במזרח ירושלים. וונדר מוביל כבר קרוב ל-20 שנה את ארגון Jewish Preppers, המקדם את רוח ה"פריפריות" בקרב קהילות יהודיות ברחבי העולם. כעת השניים מתעתדים להקים ארגון חדש שירכיב ערכות הישרדות, כאן בארץ, שאמורות לאפשר לכל מי שירכוש אותן לצלוח כל אסון או קטסטרופה שחס וחלילה עוד יתרגשו עלינו, ויספק אותם ללקוחות ברחבי העולם, יחד עם מידע והדרכות לרגע האמת.
"דמיין מה יקרה אם כל שבבי המחשב בעולם יפסיקו לפעול. כל הבנקים ייפלו, התחבורה תחדל מלפעול ורשת החשמל פשוט תפסיק לעבוד. ייקח חודשים, אם לא שנים, לשחזר את כל זה"
ג'וש וונדר, מנהיג Jewish Preppers
מיטב, כאמור, כמעט מייחל לעולם פרימיטיבי – ולכן מפתיע העניין שלו בטכנולוגיה, תחום שהוא נדבך מרכזי בתוכניות הפריפריות שלו ושל וונדר, אף הוא חובב טכנולוגיה מושבע. מיטב גם עוסק כבר כמה שנים, במקביל לניהול החנות שלו, בפיתוח של טכנולוגיית תקשורת שבעת חירום תהווה מעין אלטרנטיבה לרשתות הסלולר הקיימות, למקרה שאלו תחדלנה מלפעול.
בשלב מסוים של השיחה עולה המושג EMP או "פעימה אלקטרומגנטית" במינוח העברי התקני, תרחיש יום הדין האלקטרוני האולטימטיבי. אם מלחמת אחים יכולה להימשך שנים וסופת טורנדו היא לכל הפחות עניין של שעות, EPM הוא אירוע שבשבריר שנייה עלול למחוק את העולם כפי שאנו מכירים אותו היום, את העולם כולו, ולהחזיר אותנו עשרות, אם לא מאות, שנים אחורה.
וונדר מתנדב להסביר: "כשפצצה גרעינית מופעלת מעל האטמוספרה, היא לא מתפוצצת כמו על הקרקע אלא שולחת פעימה של חשמל שתהרוס אל כל הציוד האלקטרוני על כדור הארץ. זה יכול לקרות גם באופן טבעי על ידי פיצוץ גרעיני גדול בשמש, וזה מעסיק מאוד מומחי ביטחון בכל העולם. גם הקונגרס האמריקני עסק בעניין הזה באופן די אינטנסיבי. מדינת עולם שלישי, כמו קוריאה הצפונית, שיש לה נשק גרעיני, אין לה סיכוי להילחם באופן סימטרי עם מדינה כמו ארה"ב. לכן אחת הדרכים של מדינה כזו להילחם באופן א-סימטרי היא לשגר מתקן גרעין מחוץ לאטמוספרה – ודמיין מה יקרה אם כל שבבי המחשב בעולם יפסיקו לפעול. כל הבנקים ייפלו, התחבורה תחדל מלפעול – לכל המכוניות החדשות היום יש שבבי מחשב – ורשת החשמל פשוט תפסיק לעבוד. זה ייקח חודשים, אם לא שנים, לשחזר את כל זה".
מיטב הוא אחד מבכירי קהילת הקונספירציה הישראלית ומקדם רעיונות שלרובנו יישמעו לכל הפחות הזויים, ובראשם תיאוריית העולם השטוח, הגורסת שהכדור שעליו אנו חיים הוא, ובכן, לא ממש כדור. ובנקודה הזו מתגלים ההבדלים שבין שני השותפים האפוקליפטיים. "אנחנו לא מסכימים על איך זה יקרה, אבל אנחנו כן מסכימים על מה יקרה", אומר מיטב. "בכל מה שקשור ליצירת קשר, ג'וש ביום הדין יישען על לוויינים. אני, בתור 'שטוחיסט', מאמין שלוויינים הם במקרה הטוב מחשבים שמחוברים לבלונים, אם הם קיימים בכלל. עקרונית אני לא יכול לסמוך על שום דבר שאני לא יכול להפעיל בכוחות עצמי. ג'וש מדבר על פיצוץ גרעיני, שזה לגמרי הגיוני. אבל אני מאמין ש-EMP יתרחש כתופעה טבעית. אני משוכנע שאנחנו חייבים במציאות שבה אחת ל-250 שנה בערך יש כפתור 'ריסט' שנלחץ על ידי מי שזה לא יהיה שמנהל פה את העניינים ועושה 'ריסט' לכל ציוויליזציה כשהיא מגיעה לנקודה שהיא מושחתת מדי".
איך מתכוננים למלחמת עולם שלישית?
שותפו וונדר נראה לעיתים די המום מהדברים של מיטב ובוחר, בניסוח דיפלומטי למדי, להבהיר כי שניהם כנראה לא מסכימים על 99% מהדברים. "אני מעורב בקהילת הפריפרים בכל העולם כבר שנים רבות. אחד הדברים המרתקים הוא מגוון הדעות", הוא מדגיש. "יש פריפרים שמרנים ויש ליברלים, יש בקהילה הזו אנשים שמאמינים כמעט בכל תיאוריה אפשרית. המשותף הוא שכולנו מאמינים שהחברה האנושית פגיעה מאוד ולא צריך יותר מדי להתאמץ כדי ליצור תרחיש של אסון קטסטרופלי. לא חשוב להתעסק בשאלה איך זה יקרה. אבל אנחנו רואים איך מלחמת העולם השלישית כבר למעשה התחילה – בין רוסיה לאוקראינה, המזרח והמערב. אני נוסע לאוקראינה לעתים קרובות ועוקב בדבקות אחרי הנעשה שם. ואתה רואה את החיכוך הזה מתרחש בין קוריאה הצפונית לזו הדרומית, בין ישראל לאיראן ובין סין לטייוואן. העולם כולו נערך לקונפליקט משמעותי".
"יש לי תחושת בטן שהאירוע שימחק את התרבות האנושית יקרה בקרוב. זה יתחיל בקריסה כלכלית עולמית, שזה משהו שרוב הכלכלנים היום מסכימים עליו, וזה מהר מאוד יכול להסלים למלחמה מסוג כלשהו – גרעינית או אחרת"
אלון מיטב, מבכירי קהילת הקונספירציה הישראלית
עד לאחרונה הפעיל מיטב בלוג ותוכנית רדיו אינטרנטית שזכו להצלחה בחוגים מסוימים, ובהם הוא מקדם שלל תיאוריות קונספירציה שונות ומשונות שהוא חסיד נלהב של כולן. כשמדברים איתו על הנושא קצת קשה לעקוב אחרי פרץ דיבורו, שמורכב מחשיבה אסוציאטיבית במיוחד, כזו המאפשרת לו לשוט בקלילות בתוך פחות משתי דקות מהסבר על מכשור להפקת מים מהאוויר למשנה סדורה על גורלם של עשרת השבטים האבודים. הוא מדבר בחופשיות על תרבויות עתיקות שהיו משוכללות בהרבה מזו שלנו ונעלמו כליל מבלי להשאיר אחריהן כמעט כל זכר. כמו אותה פעימה אלקטרונית שתשמיד יום אחד את הכול, בבסיס הקוהרנטיות האלטרנטיבית שמציג מיטב עומדת תפיסה שהעולם עובר אחת לכמה מאות שנים "אתחול" שמוביל למחיקת התרבות האנושית כפי שהיא מתקיימת עד לאותה נקודת זמן.
"יש לי תחושת בטן שזה יקרה בקרוב. אני לא יודע בדיוק מה זה יהיה, אבל אני יודע איך זה יתחיל: בקריסה כלכלית עולמית, שזה משהו שרוב הכלכלנים היום מסכימים עליו", קובע מיטב בנחרצות. "וזה מהר מאוד יכול להסלים למלחמה מסוג כלשהו – גרעינית או אחרת".
"לאנשים לאט-לאט לא יהיה מה לאכול יותר. פשוט ככה", פורט מיטב את תמצית משנתו. "הסופרים יתרוקנו כי הספקים יעכבו סחורה, בגלל רגולציות, בגלל שלא מייבאים מאוקראינה או מרוסיה, כל מיני כאלה סנקציות שהן מבוימות מראש בכוונה תחילה, כדי לגרום רעב ולחולל משבר. המטרה, כפי שאני רואה אותה, היא ליצור כאוס כדי לסדר אותו. זה מה שהחבר'ה עושים".
"עכשיו, כדי להסביר מי אלה החבר'ה האלה בלי להגיד שמות או ביטויים שיגרמו לאנשים פחות להקשיב, אני אתן דוגמה מאוד פשוטה", מדגים מיטב. "כל אחד מאיתנו עושה קומבינות מסריחות בעולמו הקטן והמסריח, סליחה על המילים. אז אני אומר שאם אנחנו בעולמנו הקטן והפרטי עושים קומבינות, תהיו בטוחים שמיליארדרים ומיליונרים עושים קומבינות – רק ברמה שלהם, עם כמות הרבה יותר גדולה של כסף ומשאבים הרבה יותר גדולים. זה לא קונסטלציה כזו מורכבת. בסך הכול קומבינה".
"הקומבינטורים הראשיים יארגנו כאוס עולמי שיגיע גם עם רעב, ובעקבות זה יפרצו כל מיני מלחמות אזרחים של כל מיני אוכלוסיות זו נגד זו, ומהרגע הזה הם לא צריכים יותר מדי להתאמץ. הם צריכים להכניס מטבע בין-לאומי, רשות מפקחת ורשות מבצעת בין-לאומית תחת המטרייה של האו"ם – ו'1984' מתגשם לנו מול הפרצוף בתוך פחות מחצי שנה", הוא מצהיר בהתייחסות לחזון הדיסטופי של ג'ורג' אורוול.
כך תתחיל מלחמת אחים בישראל
מיטב, בן 32, נולד וגדל בקצרין במשפחה חילונית. הוריו חזרו בתשובה בילדותו. תפיסת עולמו עוצבה, בין היתר, על רקע צמיחתו במערכת החינוך הדתית; כתבי הקודש, לדבריו, גם הם קונספירציה. את הקריירה כאנרכיסט, הוא מספר ממש בגאווה, התחיל בגיל 15 כשמצא עצמו נעצר ברצועת עזה במהלך ניסיון אקטיבי לעצור את ההתנתקות. מלחמת אחים נהפכה לאחרונה לנושא מדובר ביותר במחוזותינו, ומיטב חי בתחושה שחזונו הולך ומתגשם. הוא גם מוכן לספר לכם בדיוק איך היא עתידה להתחיל.
"מלחמת אחים זו רק שאלה של זמן: לא צריך להיות קונספירטור, כל מי שיש לו קצת שכל בראש מבין זאת. לממשלה יהיה רווחי מאוד לנהל מלחמת אחים"
אלון מיטב
"פוליטיקאי קיצוני מאוד, מישהו מהסגנון של בן גביר, עולה להתפלל על הר הבית ודבר כזה מספיק. אבל זה יכול להיות גם מישהו קיצוני משמאל. פוליטיקאי אחד שיעשה משהו שיעצבן – את הימנים, השמאלנים, הערבים או כל קבוצה אחרת. בישראל יש הרבה נשק שחור, ולא תהיה בעיה להשיג נשק. מה שיקרה הוא שהאנשים שמחזיקים בנשק הזה ירגישו צורך להשתמש בו בגלל כותרת בעיתון. מי שירגישו תחושת מיעוט יתאספו בערים הגדולות, במקומות ששוטרים לא יחשדו בהם, כמו היהודים בשואה. זה יקרה בברים, בתי כנסת, במועדונים, על חוף הים. קבוצות קטנות, של משפחות, בניינים, שכונות, יתחילו לאגור מזון וציוד, זה יתחיל מזה".
"לאט-לאט זה יתחיל לעבור דרך קבוצות ורשתות חברתיות. אנשים יתחילו להבין שיש מצב חירום וזה יעלה לתודעה הציבורית וייווצרו קבוצות גדולות יותר", הוא ממשיך. "למשל שמאלנים-אנרכיסטים-סטלנים, שמאז ומעולם לא סבלו את השלטונות, עם נשק שהם ישיגו מארגוני פשע בתוך תל אביב. אותן קבוצות יגנו על הטריטוריה שלהן וכך יחלו מלחמות קטנות בתוך הערים ובין ערים. מלחמת אחים היא רק שאלה של זמן: לא צריך להיות קונספירטור, כל מי שיש לו קצת שכל בראש מבין זאת. לממשלה זה יהיה רווחי מאוד לנהל מלחמת אחים".
האמריקנים – חלוצים בנשמתם, הישראלים – לא
וונדר מאזין להסבר הזה ברוב קשב, אף שגם בנושא הזה הוא חושב אחרת משותפו. הוא הגיע הנה לראשונה לפני 35 שנה מפיטסבורג כתלמיד ישיבה ובהמשך גם שירת בצה"ל. מאז הוא חי לסירוגין כאן ובארה"ב. לפני כעשור התמקם סופית בירושלים. בתור מי שהגיע לישראל ממדינה שכבר חוותה מלחמה שכזו, לו דווקא אין ספק שמלחמת אזרחים לא תפרוץ כאן. "כשמכירים את ההיסטוריה והתרבות אפשר להבין שהאמריקנים תמיד היו 'פריפרים', למרות שהביטוי עצמו מודרני יחסית. האנשים שהיו החלוצים בארה"ב, כשהמדינה התפשטה מערבה, הם היו שורדים. הם היו צריכים ללמוד איך לשרוד בסביבה קשה מאוד ונגד כל הסיכויים, והם הצליחו לעשות זאת. הרעיון של להחזיק בבית מזון משומר ויותר מזון ממה שנחוץ, למקרה שמשהו יקרה, הוא משהו שהיה מקובל מאוד בארצות הברית, עד שמחירי המזון עלו בטירוף".
"המצב הטבעי של האמריקני הממוצע הוא לחשוד בשלטונות ולא לסמוך על הממשלה. פה בישראל המנטליות היא תמיד 'יהיה בסדר' ומה שלא יהיה, המדינה תטפל בנו ולכן לא צריך לדאוג להכין את עצמנו"
ג'וש וונדר
"המצב הטבעי של האמריקני הממוצע הוא לחשוד בשלטונות ולא לסמוך על הממשלה שהיא זו שתציל אותו במקרה של אסון. כבר ראינו את זה קורה באסונות דרמטיים כמו הוריקן 'קתרינה', וזה היה אסון קטן ומקומי יחסית – דמיין מה יקרה באסון בקנה מידה לאומי. פה בישראל המנטליות היא תמיד 'יהיה בסדר' ומה שלא יהיה, המדינה תטפל בנו, ולכן לא צריך לדאוג להכין את עצמנו. זו תפיסה שגויה בהרבה רמות. אפילו מהרקע שלי כיהודי מאמין ושומר מצוות, אני דבק ברעיון של 'השתדלות' ולעשות הכול כדי להיערך לגרוע מכול ולא לסמוך על אף אחד שיעשה עבורנו דברים. זה הרעיון מאחורי הפרויקט שלנו".
"עד שפגשתי את ג'וש לא חשבתי על זה, אבל באמת יש פה תחושה של התפננות", מסכים מיטב. "כולנו פה די שאננים. כשהבנתי שהאוכלוסייה בישראל סומכת על הממשלה שלה יותר ממה שהאמריקנים סומכים על שלהם, האגו הישראלי שלי, של לא לצאת פראייר, קצת נפגע. 'כאילו, אנחנו ישראלים! אנחנו חלוצים, אנחנו לא פראיירים!'"
לדברי מיטב, "יש ארבע קבוצות באוכלוסייה הישראלית שיהיו הכי ערוכות בכל מקרה סיטואציה אסונית, ולכולן יש איכויות דומות: בדואים, חרדים, מתנחלים והיפים. כל הקבוצות האלו מאופיינות בתחושת משפחתיות, חמולתיות, חיים ביחד ושיתוף פעולה כמו בכוורת דבורים. לדוגמה, הכמות הפסיכית של גמ"חים שהחרדים מפעילים. אני מבטיח לך שאם איזשהו כוח חמוש יגיע לפרדס חנה, עופרה או בני ברק, יהיה לו הרבה יותר קשה לפגוע באוכלוסייה המקומית מאשר בתל אביב או בחיפה".
אם זה המצב, אז איך אתה מחדיר את רעיונות הפריפרינג לאוכלוסייה בישראל?
"אתה נותן לכל אחד את מה שהוא מצפה לו. באמריקה הפריפריות היא מאוד נוצצת, ופה בישראל אתה צריך ללכת ב'דרך הפלאפל'. אתה צריך לגרום לאנשים להרגיש יותר אסליים. למשל, אחד המוצרים שיש לי בחנות הוא מקדחה ידנית, למקרה שייפול החשמל, ושאפשר להשתמש בה גם כדי להצית אש מחיכוך עם שבבי עץ. הדברים האלה מדליקים את הקהל הישראלי, שרוצה להרגיש כמה שיותר 'ערבי'. זכר האלפא הישראלי הוא ערבי במהות שלו. פעם, בקום המדינה, האלפא הישראלי היה אשכנזי מאיזה בית טוב בקיבוץ. היום זה הפוך, היום האלפא הישראלי הוא שחום".
"למה כל דבר שמנסה לעשות רומנטיזציה לאיזה עבר שיש בו ערך אמיתי הוא אינפנטילי? מה רע בלהחזיר אנשים ששקועים בסמארטפון שלהם לחלוציות של פעם?" תוהה מיטב ומעריך שכבר כיום יש בישראל כמה עשרות פריפרים. "אבל אנשים שמכירים את העולם הזה, גם מבלי שהם קוראים לעצמם 'פריפרים', יש המון. כל המאיר-הר-ציונים למיניהם הם פריפרים, בוגרי סיירות הם פריפרים מקצוענים. הם יודעים לטהר מים, להדליק אש, לשרוד בשטח. לכל מי ששירת בקרבי יש את זה ב-DNA, רק צריך לעורר את זה, לעורר את החלוץ של פעם שרדום אצל כל אחד מאיתנו".
פועלו של וונדר בעולם הפריפרינג (שגם זכה לתיעוד בסדרה Doomsday Preppers, "המתכוננים ליום הדין", ששודרה לפני קצת יותר מעשור בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק) הוא רק סעיף בסדר יום של איש עסוק במיוחד. מאז עלה ארצה בעצמו, וונדר הוא פעיל עלייה בקרב קהילות אורתודוקסיות בארה"ב. פה בארץ הוא מתנדב בכיר של איחוד הצלה. בין לבין גם התנסה בפוליטיקה: ב-2013 שימש כמועמד הרפובליקני לראשות עיריית פיטסבורג, התמודדות חסרת סיכוי בעיר ליברלית ביותר שלא ידעה ראש עירייה רפובליקני כבר כמעט 100 שנה.
כשאני שוב תוהה אם לא מדובר ביבוא לישראל של רעיונות מאוד אמריקניים, וונדר – שמזכיר את ההתמודדות ההיא לפני עשור – מסכים ומודה שפריפריות אכן זרה מאוד להלך הרוח הישראלי. אבל זה כנראה לא מאיים במיוחד על מי שהחליט להתמודד על משרה פוליטית בידיעה ברורה שהוא עומד להפסיד, רק כדי להחדיר את רעיונותיו. "אני חושב שגם אם לא מנצחים, יש הצלחות שאפשר לקטוף. המטרה שלי היא לא לשכנע את כל החברה הישראלית שכולם צריכים להפוך לפריפרים, ברור לי שזה לא יקרה. כמו שבכובעי האחר אני מנסה לשכנע יהודים לעלות לישראל וברור לי שרובם לא יעלו. אבל יש לי הזדמנות להשפיע על כמה מהם לקבל את ההחלטה הנכונה.
"אותו הדבר נכון גם לפריפריות. אני חושב שאנחנו יכולים להשפיע על קבוצות קטנות של אנשים להפוך לפריפרים והם ישפיעו על הקהילות והמשפחות שלהם. לא צריך את כולם, אפילו פריפר אחד יכול לסייע לכל הקהילה שלו. למשל, האבקה נגד קרינה גרעינית שיש לנו בערכה, השקית הקטנה הזו יכולה להספיק ל-4,000 אנשים שיקבלו מענה לאסון גרעיני, וזו רק דוגמה אחת. להיות פריפר לא אומר שאתה תקוע באיזה בונקר עם סכין ענק".
המוצרים שיצילו אותנו במקרה אסון
לקראת סיום שיחתנו נשלפת מזוודה. שני השותפים מדגימים כמה מהפריטים בערכה שלהם, המוצר שהם שואפים לשווק כעת לעולם במסגרת המיזם החדש שלהם. אפשר למצוא שם בין היתר קש שתייה המטהר מים, אבקה שמנטרלת השפעת חשיפה לקרינה גרעינית, מכשיר קשר עם משדר עוצמתי המאפשר תקשורת עם כל קצווי תבל – ואפילו גלולות קטנות ודחוסות שבמגע עם מים נפתחות ונהפכות למגבונים לחים.
"באמריקה הפריפריות היא מאוד נוצצת ופה בישראל אתה צריך ללכת ב'דרך הפלאפל'. למשל, אני מוכר מקדחה ידנית, שמציתה גם אש. הדברים האלה מדליקים את זכר האלפא הישראלי שרוצה להרגיש כמה שיותר 'ערבי'"
אלון מיטב
"בשבריר שנייה אנשים יכולים לעבור מחיים נורמליים לגמרי לכאוס מוחלט, בכל מיני אופנים", מבהיר וונדר. "ראיתי את זה כשהייתי בניו יורק באסון התאומים, ראיתי את זה בשירות הצבאי שלי כאן. וככל שחולף הזמן כך אני רואה כיצד העולם נעשה יותר ויותר פגיע בגלל התלות שלו בטכנולוגיה. בשפל הגדול של שנות ה-30 בארה"ב החיים היו מאוד קשים, אבל הם שרדו, כי ב-1929 לא היו תלויים בטכנולוגיה או בחשמל. גם מי שאיבד את כל רכושו החזיק כישורים בסיסיים לשרוד. היום רוב מוחלט של הציוויליזציה תלוי בטכנולוגיות כמו מים זורמים, קירור מזון וחשמל לצורך חימום ובישול. אלה דברים שאנשים לוקחים כמובן מאליו. ואם כל זה יעלם מחיינו מחר, אנשים יהיו במצב נורא".
לנוכח הגוון האנרכיסטי של שני אלה, שפורט כאן בהרבה, קצת קשה להאמין, אבל בחיפושיהם אחר לקוחות עתידיים סימנו וונדר ומיטב כלקוח אפשרי את לא אחרת מממשלת ישראל. בחזונם הם רואים כל אחד מאיתנו מחזיק בארון ערכה כזו. "אם נצליח להגיע לנקודה שהממשלה תגיד, 'אתה יודע מה? לחבר'ה האלה יש בכל זאת משהו', זה לא יועיל רק לנו, זה גם יועיל להם", קובע וונדר. "כי בסופו של דבר כל הממשלות מבינות שבמקרה של אסון אין ברשותן כל הכוחות לתת מענה. הן צריכות את האזרחים פעילים במקרה כזה". ומיטב מוסיף: "זה יעזור לאנשים כאן לתת בחזרה אמון בממשל, כי סוף-סוף הממשל אשכרה דואג להם ומביא להם הביתה ציוד – אני גם עוזר למשרד הביטחון לשפר את התדמית שלו וגם עוזר לאזרחים להתארגן מכספי המסים".
יש לכם איזה תרחיש אסון אחד מסוים שאתם מכוונים בעיקר אליו?
"כמו שאתה יודע, אין הרבה מציאות בתוכניות ריאליטי. כשהופעתי עם המשפחה שלי בתוכנית בנשיונל ג'יאוגרפיק הם בחרו עבור כל משפחה שהשתתפה בתוכנית איזה תרחיש ספציפי שהם מאמינים שעשוי להתרחש בעתיד. אם אני זוכר נכון, עבורנו הם בחרו במתקפת טרור עולמית. אבל במציאות פריפרים אמיתיים לא נערכים לתרחיש אחד מסוים, אלא אם יש להם איזו נבואה והם משוכנעים שהם יודעים מה עומד להתרחש. לי אין שום מושג כזה. אני יודע שאני צריך להיות פרקטי. כלומר, אם אני גר איפשהו במערב התיכון בארצות הברית, אני צריך לחשוב על סופת טורנדו. פה בישראל אני צריך להיות מודאג מרעידת אדמה".
"הרבה יותר חשוב מלהתאבזר בגאדג'טים – הכישורים והידע איך להשתמש בדברים האלו. כי הרבה אנשים רצים לקנות כל מיני מוצרים ואחר כך אין להם מושג מה לעשות בהם. ולא משנה איזה תרחיש תיתן לי, אם קריסה של הכלכלה העולמית, מתקפת טרור או צונמי ענק – כל האירועים הללו ידרשו את הכישורים הבסיסיים הללו כדי לשרוד. אם יש לך את הבסיס – ציוד וכישורים – אתה מסודר. כל הפריפרים שאני מכיר לא נערכים לתרחיש מסוים".
אז שניכם מסתובבים בעולם הזה בתחושה מתמדת של פחד מאסון שעומד להתרחש.
וונדר בוחר לענות במשל: "אתה מזכיר לי סיפור על אישה מבוגרת בארה"ב ששוטר עוצר אותה ומבקש רישיונות. ואז הוא רואה שהיא גם מחזיקה באקדח. היא מספרת לו שיש לה גם אקדח קטן בנעל, מכונת ירייה במושב האחורי וקלצ'ניקוב בתא המטען. והוא, המום, שואל אותה, 'גברת, ממה את כל כך מפחדת?' והיא עונה לו, 'ממש, ממש שום דבר'. הנקודה היא שברגע שאתה מוכן וערוך אתה פוחד פחות, לא פוחד יותר. האנשים שצריכים לפחד הם אלו שלא מוכנים".
לפניות לכתב: yoghevk@n12.tv