הם השקיעו כסף בחתונה, הזמינו את כל האורחים וחלמו שהיא תהיה הכי מיוחדת – אבל אז משהו השתבש. רק בשבוע שעבר שמענו על סיפור זה: חתן וכלה שחגגו את כלולותיהם גילו שבאותו הזמן גנבו אלמונים את רכב החתונה שלהם, שהכיל לטענתם את הצ'קים והמתנות שקיבלו מהאורחים שהוזמנו לאירוע. הנושא נחקר כרגע במשטרה, אבל לכבוד עונת החתונות שבפתח אספנו בעבורכם כמה סיפורי חתונה בלתי נשכחים.
הסיפור על הכלה שננעלה באמצע החתונה במחסן במשך שעה וחצי – היא דפקה ודפקה על הדלת, אבל בגלל המוזיקה אף אחד לא שמע ("הייתי שיכורה, לכן לא התרגשתי כל כך", היא מספרת); הסיפור על הכספת עם הצ'קים שעלתה באש בגלל סיגריה שמישהו זרק; הסיפור על הכלה שהתחתנה על אלונקה; והסיפור על בת ה-17 שנסעה עד איזמיר כדי להתחתן עם בחור טורקי שהיא התכתבה איתו באינטרנט מאז הייתה בת 14.
אז אם אתם מתכוונים לעמוד בקרוב מתחת לחופה, נאחל לכם שיהיה במזל ושהכול ילך בדיוק כמו שתכננתם – וגם אם לא, אז שלפחות שיהיו לכם סיפורים מצחיקים לספר לנכדים.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
כספת החתונה שעלתה באש
קסניה עופרי תכננה במשך חודשים ארוכים את חתונת חלומותיה, אך דבר לא הכין אותה לרגע שבו חטפה את שוק חייה על רחבת הריקודים. היום המיוחל התחיל לפי התוכניות ועל פי לוח הזמנים שנקבע מראש לכל ההתארגנות. אף שחמותה לעתיד נפלה למשכב וסבלה מ-40 מעלות חום ואימה איחרה לצילומי החתונה, ובמקום להצטלם בחוף הים נערכו הצילומים באולם האירועים – היא לא הרגישה שעוד משהו יכול להשתבש ביום הגדול שלה.
"בעודי נהנית מתחושת ההיי האחרונה של החתונה, פתאום אימא שלי באה ואמרה לי שכל הכסף עלה באש"
זה קרה בשיא האירוע, בזמן שרקדה עם חבריה. "בעודי נהנית מתחושת ההיי האחרונה של החתונה", משחזרת עופרי וצוחקת, "פתאום אימא שלי באה ואמרה לי שכל הכסף עלה באש".
קסניה אומרת שאחרי שאימא שלה בישרה לה שהכספת עם כל הכסף והצ'קים של האורחים נשרפה, היא דמיינה את הגרוע מכול: "הרגשתי זיעה קרה בכל הגוף ובאותו רגע ראיתי את התסריט הכי גרוע שיכול להיות. יום אחרי החתונה נאלצנו לבקש הלוואה מהבנק כדי לכסות את האירוע".
אלא שאז התברר שאימא של קסניה מעט הגזימה. "המנהל של המקום רצה להרוג אותה", היא אומרת. "ורק אחרי ששאלתי אותה שוב מה קרה, היא נזכרה להגיד שהכול בסדר".
הכול התחיל כשהמאבטח של האירוע הבחין שיוצא עשן מחדר ההתארגנות של החתן והכלה, שבו נמצאת גם הכספת. "כל המנהלים רצו יחד עם חמי המקסים, פתחו את הכספת ומצאו בדל סיגריה דולק בתחתית שק הכסף", נזכרת קסניה, "למזלנו רק כמה מעטפות נשרפו בפינות, אבל כל הכסף נשאר שלם. היה רק שטר אחד של 100 שקל שנשרף בקצה".
"לשמחתנו המאבטח תפס את השרפה ממש בהתחלה. עוד כמה דקות והכול באמת היה הולך", מוסיפה קסניה על הרגע שבו הכול השתבש. למוחרת, כשהגיעו בני הזוג לאולם האירועים לשלם את התשלום האחרון, הם ידעו שאת הסיפור שלהם עובדי המקום לעולם לא ישכחו. "ישר הצביעו עלינו ואמרו 'הינה הזוג שנשרפה להם הכספת'", היא צוחקת.
תאונה לפני החתונה
ורד ינקו, מאמנת אישית מחולון, התחתנה באוגוסט 1999. עשרה ימים קודם לכן, ביום שישי ה-13, היא לא חשבה לרגע שיש קשר בין התאריך מבשר המזל הרע למה שיקרה בחייה בהמשך.
באותו בוקר החליטה ינקו לנצל את יום הקיץ השמשי כדי להשתזף בחוף הים לקראת החתונה. "רציתי להיות כלה חטובה ושזופה", היא מספרת. "חטובה כבר הייתי, כי עשיתי דיאטה – וכדי להיות שזופה הלכתי לים. חשבתי שיהיה מגניב שיזוף עם השמלה הלבנה ושאני איראה משגעת", היא צוחקת.
היא ובעלה לעתיד גרו אז בתל אביב ושניהם רכבו על אופניים לחוף הים. בדרך חזרה היום הכיפי שהיה להם השתבש כשרוכב אופניים שרכב מולה בטיילת התנגש בה. "נפלתי על המדרכה, ופשוט סובבתי את הברך. זאת הייתה פציעה של כדורגלנים – ממש סיבוב שלם של הרגל. התפרקה לי הברך", נזכרת ינקו, "נורא כאב לי, אבל לא בכיתי – ואני בכיינית. כשבאתי לבית החולים הרופא בדק אותי ואז הוא אמר לי, 'גברת, את תצטרכי ניתוח', ורק אז התחלתי לבכות. אבל לא סתם בכיתי, בכיתי בטירוף. אז הוא אומר לי, 'מה קרה? עד עכשיו לא בכית'. אמרתי לו 'בעוד עשרה ימים אני מתחתנת', הייתי בהיסטריה חבל על הזמן. באנו הביתה והייתי בדיכאון של החיים".
"רציתי להיות כלה חטובה ושזופה, חטובה כבר הייתי, כי עשיתי דיאטה – וכדי להיות שזופה הלכתי לים. חשבתי שיהיה מגניב שיזוף עם השמלה הלבנה ושאני איראה משגעת"
ורד ובן זוגה התייעצו עם רב והוא הסביר להם שלא כדאי לדחות את החתונה, לכן הם החליטו שלמרות הפציעה הם יתחתנו בתאריך שנקבע. "אני זוכרת שהייתי במדידות לשמלה כמה ימים לפני החתונה. אלה היו מדידות אחרונות כאלה ועמדתי מול המראה – במקום לעמוד כמו טווס, זקופה ותמירה ושזופה – הייתי על קביים ולא יכולתי ללכת. סבלתי נורא מכאבים".
באולם שבו בחרו ורד ובן זוגה להתחתן החופה הייתה מעל הבריכה, וכדי להגיע אליה היה צורך לעלות על מדרגות, "חשבתי לעצמי, איך אעלה מדרגות? הברך שלי הייתה כמו כדור-רגל, אדומה ונפוחה", תהתה ורד. ואז עלה במוחם רעיון מקורי ופתרון ישים לבעיית הרגל: "החלטנו להכניס אותי על אלונקה, כמו מלכת מצרים", וכך היה. "ישבתי על אלונקה כזאת, כיסינו אותה בבד לבן והעלו אותי לחופה. מי שלא ידע על התאונה לא הבין. אמרו טוב, היא שחקנית תיאטרון, עושה כניסה דרמטית", היא מוסיפה ומספרת שבאותה תקופה היא הייתה שחקנית במקצועה. "החופה הייתה, דרך אגב, נורא מרגשת, כי אנשים נורא בכו. הכול היה נורא נוגע ללב, אנשים ממש יצאו מדעתם".
"הרופא בדק אותי ואז הוא אמר לי, 'גברת, את תצטרכי ניתוח' – ורק אז התחלתי לבכות. אבל לא סתם בכיתי, בכיתי בטירוף. אז הוא אומר לי, 'מה קרה? עד עכשיו לא בכית'. אמרתי לו: 'בעוד עשרה ימים אני מתחתנת'"
בחופה הייתה ורד על קביים ואחר כך בעלה דחף אותה בזמן שהיא ישבה בכיסא גלגלים. "הוא גלגל אותי מהר, כאילו הוא נוסע על סקייטבורד, רכב איתי בין השולחנות של האורחים", היא נזכרת וצוחקת. "כשהגיע הקטע של הריקודים, הייתי בכיסא גלגלים במרכז המעגל וכל הקהל, כל האורחים, פשוט עמדו מסביבי ונדו מצד לצד, מוחאים כפיים".
"בחרתי מקום עם בריכה כדי שכולם ייכנסו ויקפצו, אז ישבתי על כיסא גלגלים עם חברות. בעלי הטרי, ישראל, לקח דלי עם מים מהבריכה ואמר לי, 'ורד רצית בריכה, נכון? אז קחי לך בריכה' ושפך על כולי דלי מים. זו הייתה חתונה כמו בקומדיה איטלקית שחורה".
"תמיד רציתי שתהיה לי חתונה מיוחדת, אבל לא ידעתי עד כמה היא תהיה מיוחדת", היא מסכמת.
"ישבתי על אלונקה כזאת, כיסינו אותה בבד לבן והעלו אותי לחופה. מי שלא ידע על התאונה לא הבין, אמרו 'טוב, היא שחקנית תיאטרון, עושה כניסה דרמטית'"
הכלה שננעלה במחסן
לאיבנה סבן כמעט אין תמונות מהחתונה, היא אפילו לא יודעת איזה טעם היה למנות שהגישו באולם שהתחתנה בו. "הבלגן התחיל מיד אחרי החלק הראשון של הריקודים", היא מספרת. "החלטתי לצאת החוצה, לנשום קצת אוויר", היא אומרת ומספרת שכבר הייתה שתויה. "הלכתי אחרי אחד המלצרים, כי חשבתי שהוא בדרכו אל מחוץ לאולם. בשלב מסוים התיישבתי על כיסא, לא ידעתי שנכנסתי למחסן. המלצר יצא והדלת נטרקה אחריו". שנייה לאחר מכן איבנה כבר הבינה שהיא לא נמצאת בחוץ כמו שחשבה, אבל זה היה מאוחר מדי.
"הייתי נעולה בתוך מחסן שעה וחצי", נזכרת וצוחקת איבנה. "הייתה מוזיקה חזקה באולם ואף אחד לא שמע אותי דופקת על הדלת וקוראת להם לפתוח אותה. הייתי בלי פלאפון, בלי אוכל או שתייה. כלום".
"הייתי שיכורה, לכן לא התרגשתי כל כך", מספרת איבנה על הדקות הארוכות שבהן הייתה נעולה במחסן. במשך שהייתה שם היא חיפשה דרך לצאת משם, ורק אחרי שעה וחצי מצאה דלת נסתרת שמובילה למטבח.
"הייתה מוזיקה חזקה באולם ואף אחד לא שמע אותי דופקת על הדלת וקוראת להם לפתוח אותה"
כשהיא צצה לפתע במטבח, "אנשי הצוות היו בשוק", היא מספרת. "הם שאלו מאיפה נפלתי עליהם, הם לא הבינו איך הכלה הגיעה להם למטבח", היא צוחקת, "אף אחד לא שם לב שנעלמתי, ולכן אף אחד לא חיפש אחריי. האורחים המשיכו לאכול ולרקוד גם כשלא הייתי שם".
"האסימון של מה שקרה בסיטואציה נפל לי שאחרי כמה שבועות כשקיבלנו את התמונות וראיתי שאין לי בכלל תמונות עם החברים. בכל התמונות בעלי איתם לבד", היא מספרת וצוחקת.
"אנשי הצוות היו בשוק, הם שאלו מאיפה נפלתי עליהם, הם לא הבינו איך הכלה הגיעה להם למטבח"
חתונה ממבט ראשון
בגיל 17 טסה אנרה קאיה סבגי לאיזמיר, ואז, אחרי עשרה ימי היכרות בלבד – ובארץ רחוקה עם תרבות זרה – מצאה עצמה מתחתנת עם בחור טורקי שהתאהבה בו בגיל 14. הטלנובלה הטורקית יוצאת הדופן הזאת התחילה בתוכנת התכתבויות באינטרנט של שנות ה-90. בלי תמונה ובלי טלפון מצאו זה את זה אנרה מישראל וקנן קאיה מאיזמיר טורקיה והתכתבו חודשים על גבי חודשים.
"הכרנו באינטרנט בשנת 2002, דרך תוכנת ההיכרויות אודיגו. הייתי תלמידת כיתה ח', בת 14, והוא בן 18. אני התגוררתי בתל אביב והוא באיזה חור בכפר בטורקיה"
אנרה היא ילידת אזרבייג'ן, בת לאב יהודי ולאם מוסלמית, שעלתה לארץ בגיל 8. היא הכירה היטב את השפה הטורקית וכך יכלה גם להתכתב עם הבחור שהכירה ברשת. "הכרנו באינטרנט בשנת 2002, דרך תוכנת ההיכרויות אודיגו", סיפרה. "הייתי תלמידת כיתה ח' בת 14 כשהכרתי אותו והוא בן 18. אני התגוררתי בתל אביב והוא באיזה חור בכפר בטורקיה, מרחק נסיעה של שעה מאיזמיר. התכתבנו חודשים ודיברנו בטלפון".
אחרי שנתיים וחצי של קשר וירטואלי וטלפוני התגייס קנן לצבא והשניים דיברו רק אחת לשבוע. יום אחד סיפר אחד האחים של אנרה לאביה על הקשר שלה איתו, ולמרות שזה היה רק קשר אינטרנטי, אביה של אנרה הבין שכוונותיה כלפי הבחור רציניות והחליט לעשות מעשה.
"הייתי נערה אמיצה מאוד, הוא פחד שיום אחד פשוט אקום ואסע לשם לבדי, או אכיר גברים בלי שהוא יוכל להשגיח", נזכרת אנרה באביה שנפטר לפני 4 חודשים. אחרי שקנן שוחרר מהצבא, החליטו אנרה ואביה לרכוש כרטיס טיסה לאיזמיר ולבדוק את הבחור ומשפחתו.
"היינו אמורים לנסוע לעשרה ימים בלבד", מספרת אנרה, "אבא רצה לבדוק אם זה מתאים לי. אם כן הוא התכוון לתת לי להישאר – ואם לא, הוא התכוון להחזיר אותי הביתה. הוא רצה לוודא שאני בידיים טובות".
אנרה ואביה טסו לאיסטנבול, שם יצרה אנרה קשר עם קנן והודיעה לו שהם בדרך אליו. "עד שלא התקשרתי מאיסטנבול הוא לא האמין שבאמת אגיע. רק אז הוא הודיע למשפחה שלו שבאים אורחים", היא מוסיפה. כשנחתו חיפשה אנרה בשדה התעופה את הבחור שהתכתבה איתו שנים לפי התיאור שמסר לה. "פתאום ראיתי בחור גבוה 1.80, אבל לבוש טרנינג והוא לא היה נראה לי בכלל", נזכרת אנרה וצוחקת. "אני זוכרת שאמרתי לדודה שלי שלא נראה לי שייצא מזה משהו, וגם הוא אמר לחבר שלו שאני לא ממש מטעמו".
"האמת שלפני הטיסה הייתה לי דלקת בעיניים והיו סימנים כחולים מתחת לעיניים, יכולתי להבין אותו", נזכרת אנרה. מנמל התעופה הם נסעו לבית משפחתו. שניהם נחו, התרעננו ואז קרה משהו משהו שהפתיע אותם: "הוא התקלח, החליף בגדים ופתאום היה נראה לי גבר אחר לגמרי", נזכרת אנרה, "פתאום ראיתי כמה הוא גבוה וחתיך. גם אני החלפתי, והתאפרתי".
אחרי יום וחצי הציע קנן לאנרה נישואים. "בתוך עשרה ימים כבר הייתי עם שמלת כלה, התאהבתי בו ובקול הגברי שלו", נזכרת אנרה ביום המרגש שלה. "היום בדיעבד לא הייתי עושה את זה, אבל נורא הסתקרנתי מה מחכה לי שם, אילו הרפתקאות יכולות להיות לי. אבא שלי ראה שהם ממשפחה טובה ושהם ידאגו לי ואישר לי להתחתן איתו".
אך לא הכול היה פשוט כמו בימים הראשונים, "היה לנו קשה בהתחלה לדבר ולתקשר פנים מול פנים. עברו כמה חודשים טובים עד שזה קרה. היינו כותבים במחברות, כי ככה היינו רגילים".
"הגעתי למדינה זרה ולאנשים זרים. בטורקיה ובקווקז נהוג ברגע שמתחתנים לקרוא לחמותך אימא ולחמיך אבא, אח, אחות. פתאום יש לי משפחה חדשה, תרבות שונה לגמרי. זו הייתה תקופה בלי אינטרנט ובלי טלפונים חכמים ובלי מחשב. לא הייתי בקשר עם המשפחה שלי, וזה עשה לי קצת חרדות בהתחלה".
"היה לנו קשה בהתחלה לדבר ולתקשר פנים מול פנים. לקח לנו כמה חודשים טובים עד שזה קרה. היינו כותבים במחברות, כי ככה היינו רגילים"
כמה חודשים אחרי החתונה נכנסה אנרה להיריון וילדה בן. הם חיו באיזמיר חמש שנים עד שהחליטו לעלות ארצה. פה בארץ היא ילדה את בתה השנייה. 18 שנה הם כבר ביחד, ומבחינתה סיפור האהבה שלהם וההרפתקה המשותפת שלהם הצליחו. בימים אלו מתכננים אנרה ובעלה לשוב לטורקיה לכמה חודשים כדי לנסות לגור שם שנית עם משפחתו של קנן. "אנחנו רוצים קצת לצאת מהמרוץ של החיים בארץ. גם שם יש לנו בית ומשפחה וננסה לראות אם זה מסתדר לנו".
כבת לאב יהודי ולאם מוסלמית, אנרה משתפת את סיפורה ואנקדוטות מחייה בקבוצת הפייסבוק "מאמצחיק". "אנחנו ארבעה אחים – שני בנים ושתי בנות. אחי הגדול יהודי מסורתי ואני מוסלמית. אחותי בתהליכי גיור ואחי הקטן בן ה-23, שגר איתי, התגייר והוא דתי חרדי", היא משתפת.
"אני מוסלמית מסורתית ומכסה את ראשי רק בזמן התפילה. ההורים שלנו לימדו אותנו שהדת היא לא אישיו ושצריך לכבד כל אחר באשר הוא – מה שבארץ שלנו כל כך קשה ליישם", אומרת אנרה וממליצה לכולם: "פזרו אהבה – תקבלו כפליים, בלי הפרדת מין, גזע, שפה, לאום, נטייה מינית או צבע".