לילה חם, סוף חודש מאי. שקט, דריכות גבוהה ומתח רב באוויר. בחסות החשכה ומזג האוויר, קו התפר הפסטורלי נהיה מאיים. קצת אחרי השעה שלוש לפנות בוקר נכנסים הלוחמים לתדריך ומתכוננים ליציאה לשטח. בחושך כל דמות חשודה וכל צללית עלולה להיות מסתנן, פושע – או גרוע מכך, מחבל עם כוונות רצחניות. הלוחמים יוצאים למארב בשטח כדי להגן על הגבול. ואין הם לבדם: רחפן נע במהירות בשמיים מעל ראשם, סורק ומחפש ומנסה לזהות את האיום עוד לפניהם.
היציאה שלנו לשטח עם כוחות מג"ב דרום, בקו התפר המפריד בין יישובי לכיש לשטחי יהודה ושומרון, התרחשה ימים ספורים לפני הפיגוע הנורא בגבול מצרים שבו נפלו שלושה חיילים. האירוע הקשה הציף מחדש את הסכנה הנשקפת – במקרה הזה גם מצד חייל של מדינה שיש איתה הסכם שלום – ואת התנאים הקשים: תוואי שטח מאתגר, "שטחים מתים" והצורך לזהות ממרחק כל תנועה חשודה ולנטרל את האיום מהר ככל האפשר.
לוחמי מג"ב שאיתם אני יוצא לשטח מודעים לסכנה: "במידת הצורך אדע מה לעשות ואיך להתמודד אם יקרה משהו", מצהירה רב-שוטר קסם אלקיים על ה"מאווריק", רכב השטח המיוחד. "חיפשתי את הדברים המעניינים האלה והגעתי למקום הנכון. אני לא מפחדת".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"אני גאה לשרת כאן ולשמור על הבית. לא התגייסתי לזה סתם", מדגישה אלקיים. "אתה יודע, בסופו של דבר לכל אחד יש חשש – אבל מתמודדים איתו. יש איתי כאן אנשים, יש לי נשק, הכול בסדר, יש לנו נוהל מעצר חשוד וזה מאוד תלוי בסיטואציה. אם יקרה משהו אני אדע מה לעשות, מסמיכים אותנו לזה ועברתי את ההכשרה המתאימה. יש לנו מלא אימונים ביחידה, הכול בסדר".
"אני גאה לשרת כאן ולשמור על הבית. בסופו של דבר לכל אחד יש חשש – אבל מתמודדים איתו"
רש"ט קסם אלקיים
מחכים לרגע המדויק
בכל לילה מאות לוחמי משמר הגבול אורבים סמוך לקו התפר בכמה גזרות. כאשר יגיע הרגע המדויק – הם יגיחו מנקודות המסתור. באותו הלילה הם תפסו לא פחות מ-284 שוהים בלתי חוקיים שניסו לעשות דרכם לתוך שטח המדינה, ועוד 78 חשודים בהסעה, בהלנה ובהעסקה של האנשים שמנסים להיכנס לשטח המדינה שלא כחוק. יש כמה וכמה סיבות לכניסתם של המסתננים לישראל: הסיבה העיקרית היא עבודה בתוך שטח הארץ באופן בלתי חוקי, אך לא רק. בשנים האחרונות התרחשו שורת פיגועי טרור שהחלו בחדירה לא חוקית לשטח ישראל.
הפיגוע שביצע החייל המצרי בגבול הוא האירוע הטרי ביותר, והוא מצטרף למעשי טרור שביצעו פלסטינים שנכנסו שלא כחוק למדינת ישראל. פיגוע הירי שהתרחש ב-9 במרץ ברחוב דיזנגוף בתל אביב, שבו נרצח אור אשכר ונפצעו שני חבריו, בוצע בידי המחבל מועתז חוואג'ה, בן 23 מהכפר נעלין. הוא היה מזוהה עם ארגון הטרור חמאס וישב פעמיים בכלא הישראלי, ולצורך ביצוע הפיגוע הוא הסתנן לישראל ללא היתרים. דוגמה אחרת היא המחבל ואסים אסעיד, המואשם ברצח בני הזוג כדורי ואזרח מולדובה, שנתפס בידי לוחמי מג"ב בעוטף ירושלים בחודש אפריל אשתקד.
מספר רב של שוהים בלתי חוקיים פועלים לביצוע פיגועים ומעורבים בטרור, לרבות עיסוק נרחב בפלילים. במג"ב מודאגים מהמגמה הזו במיוחד, ומודעים לכך שתחושת הביטחון האישי לעיתים מתערערת - בעיקר כאשר מתגלה כי עוד שב"ח ניצל את הכניסה לישראל למטרות טרור.
מעבר לסכנה הביטחונית, החדירות הללו עלולות להתבטא גם בפעילות עבריינית: "יש פריצות, גנבות, פשיעה חקלאית על כל גווניה וסוגיה, ובקצה אנחנו רואים גם אירועי פח"ע", מסביר רפ"ק שחף אהרון, מפקד יחידת התקיפה הכפרית (ית"כ) של מג"ב דרום. גם אירועים פליליים כגון פשיעה חקלאית עלולים להסלים ברגע אם אחד הצדדים חמוש.
מדי שנה תופסים לוחמי משמר הגבול בכל הגזרות עשרות אלפי שוהים בלתי חוקיים: בשנת 2022 עמד הנתון על כ-14 אלף שוהים בלתי חוקים וכ-2,600 חשודים בהסעה, בהלנה ובהעסקה של שב"חים. מתחילת השנה הזו נתפסו יותר מ-5,000 שב"חים ויותר מאלף חשודים בהסעה, הלנה והעסקה.
הפעילות בגבולות היא אחד הנדבכים החשובים של לוחמי משמר הגבול המוצבים ברחבי המדינה: הם מופקדים על מניעת חדירה, למשל בגדר המערכת משטחי יהודה ושומרון, וגם על איתורם ועל מעצרם של השב"חים שהצליחו להיכנס – ועל הרחקתם אל מעבר לגדר. לכך מצטרפת האכיפה נגד האנשים שמסייעים להסתננות ומשתמשים בה למטרותיהם. מדיניות מפקד משמר הגבול, ניצב אמיר כהן, דורשת אכיפה עיקשת וחסרת פשרות תוך הפעלת אמצעים שונים ומבצעים רחבי היקף בכל הגזרות - אך תמיד מנקרת בראש השאלה מי הצליח לחמוק וכמה הוא מסוכן.
מפוצלים לחוליות קטנות
לאחר תדריך ללוחמות והלוחמים, הם עלו על הכלים והתפצלו לחוליות קטנות. את השעות הקרובות הם יעבירו יחד במארב צמוד לגדר – חלקם בהסוואה מלאה ובשימוש באמצעים מסווגים. אחרי התדריך עלינו לרכב החפ"ק ויצאנו ליישוב נטע, מאות מטרים בלבד מקו התפר שמפריד בין שטחי יהודה ושומרון לתוככי הקו הירוק. מרחוק, מטרים מעל הראש שלנו, נע הרחפן במהירות בשמיים.
רס"ם משה רוכמן, מש"ק ביטחון ממושב אמציה שמפעיל את הרחפן, הסביר לנו: "כרגע אנחנו בפעילות על קו התפר. מה שאנחנו נעשה זה לסרוק את מרחב התפר, אזור חומת ההפרדה. נראה שאין לנו מסתננים. כשאני מרים את הרחפן, אני יכול לראות בעצם את כל מה שקורה על קו התפר. אנחנו סורקים פה את המרחב בצילום תרמי – ברגע שנזהה דמויות 'חמות', נראה אותן ברחפן בצבע בוהק".
רס"ם רוכמן נזכר באירוע שהתרחש ימים ספורים קודם לכן. "במוצאי השבת עשינו פעילות ובמהלכה זיהינו חציה של 16 חשודים. סגרנו עליהם עם כלל הכוחות וגילינו שמדובר בשוהים בלתי חוקיים, תושבי השטחים שהסתננו ארצה שלא כחוק, ללא אשרת עבודה וללא אשרות שהייה בארץ. אנחנו עוברים הכשרות, הרחפנים האלה הם ציוד שהמשטרה מנפקת, וכך אנחנו מדביקים את הקִדמה בעצם".
"כשאני מרים את הרחפן, אני יכול לראות בעצם את כל מה שקורה על קו התפר. אנחנו סורקים את המרחב בצילום תרמי – ברגע שנזהה דמויות 'חמות', נראה אותן ברחפן בצבע בוהק"
רס"ם משה רוכמן, מש"ק ביטחון
נכנסנו לחפ"ק, לראות את התצלומים וקטעי הווידאו שמתקבלים מהרחפן בשידור ישיר. בכל אחד מהיישובים צמודי הגדר בחבל לכיש קיים חפ"ק כזה. החדר מלא מסכים, חלקם מתצפתים על קו התפר עצמו, אחרים מעבירים שידור ישיר מהרחפן בניסיון לאתר כניסת שוהים בלתי חוקיים, ומסכים נוספים מתמקדים בנקודות אחרות.
על הכוונת: גורמים פליליים
בבסיס האימונים של מג"ב דרום בבית גוברין הצלחנו להחליף כמה מילים עם רפ"ק שחף אהרון, מפקד הית"כ של המרחב לפני התדרוך. "יש לנו מגוון רחב של פעילויות, אנחנו עושים פעילויות מניעה – על בסיס נוכחות ובולטות – וגם פעילויות סיכול על בסיס מודיעין מכוון. הרבה פעמים יש לנו 'שיתופי פעולה' מאוד פורים בעולם הפלילי בין תושבי השטחים לבין חבר'ה תושבי הדרום", הסביר אהרון.
"אנחנו מפעילים כל מיני מערכים – בעיקר מערכים סמויים, גם מקורות. והיחידה המרכזית של מג"ב דרום עוסקת באיסוף המודיעין בשטח"
רפ"ק שחף אהרון, מפקד ית"כ מג"ב דרום
לדברי אהרון, "אנחנו מפעילים כל מיני מערכים – בעיקר מערכים סמויים, גם מקורות. ויש גם היחידה המרכזית של מג"ב דרום, שעוסקת באיסוף המודיעין בשטח. כשמקבלים מידע על חוליה שמתעסקת בהסעת שוהים בלתי חוקיים או על שיתופי פעולה בעולמות הפליליים אז הולכים ומטפלים". הדוגמה האחרונה לשיתוף פעולה מודיעיני שהוביל לתפיסה הייתה ממש השבוע; בזכות מידע מודיעיני של השב"כ עצרו מסתערבי מג"ב של החטיבה הטקטית את החשודים בגנבת 30 אלף כדורי תחמושת מבסיס צאלים.
על הפעילות שאליה יצאנו סיפר מפקד הית"כ: "עכשיו אנחנו יוצאים לפעילות של 25 לוחמים. נבצע פריסה, תרגולת של כל המערך שנראה שכולם דרוכים ויכולים לבצע את המשימה שלהם בצורה מיטבית ואז נהיה בהמתנה. אנחנו יוצאים בעיקר בשעות האלה, השעות המוקדמות מאוד-מאוד של הבוקר, בשביל לתפוס. אם תופסים מישהו, תלוי אם הוא 'לקוח חוזר', אלה אנשים שיכולים ללכת גם למאסר. לפעמים יש עבירה נלווית, מעבר למעבר גדר או שהייה בלתי חוקית. בכל מקרה יש אקט של עיכוב והחזרה שלהם – תופסים הרבה מאוד שוהים בלתי חוקיים ומגיעים גם לאקטים של מניעת כניסה לאלתר של מסתננים שחוזרים כמה וכמה פעמים".
"אנחנו מבינים שיש פה חלק שרוצים לבוא לעבוד, יש חלק שרוצים להיכנס לארץ ולבצע עבירות כאלה ואחרות, ויש פה גם חלק שמתעסק בפח"ע שנשען על תשתית פלילית", המשיך אהרון. "ראינו בעבר כמה מחבלים שעברו לתחומי ישראל בצורה כזאת. ברגע שאנחנו מאתרים חשוד שמסתנן לתחומי המדינה, דבר ראשון אנחנו מבצעים 'זיכוי פח"עי', זה מבוצע מרחוק. קודם כול מוודאים שאין לנו חשד לפח"ע, שוללים את החשד הזה – ואם אנחנו מבינים שיש לנו חשד לפח"ע, אז אנחנו מקפיאים מצב. הקצין הבכיר בכוח מגיע לנקודה ומבצעים 'זיכוי' של החשוד. ברגע שזיכינו אותו ואנחנו מבינים שאין חשד לפח"ע, אנחנו ממשיכים במה שנקרא 'טיפול פלילי' – מעכבים את אותו בן אדם ובודקים אם יש לו עבר פלילי, ולפי זה ממשיכים את הטיפול – עיכוב, חקירה והחזרה לשטחים או 'לקוח חוזר' שנעצר".
כוננות 24 שעות ביממה
הפעילות באזור היישובים הסמוכים לקו התפור מתבצעת לא רק במארבים: בחפ"ק ביישוב נטע הסמוך ישב רס"ב שלמה קבסה, והוא הסביר: "בכל יישוב יש חדר שהקצו למג"ב, אנחנו קוראים לזה חפ"ק או חמ"ל, ובתוך כל חדר כזה יש שוטר שיש לו בעצם כל האמצעים, 24 שעות ביממה – המצלמות של הגדר, הגדר האינדיקטיבית עצמה, כיתת כוננות, מחסן נשק, כל הציוד שצריך. בכל אירוע ביטחוני או פלילי או בעל משמעות החדר הזה נפתח ומופעל: יושב בו נציג אזרחי מהיישוב יחד עם השוטר, והם מקבלים החלטות בנוגע לדברים שמתרחשים בשטח. הם נותנים הנחיות לתושבים אם מתרחשים דברים שעלולים לסכן אותם. יש לנו 20 חברי כיתת כוננות בכל יישוב צמוד גדר ויש להם מכשיר קשר בבית. במידת הצורך אנחנו מפעילים את המכשיר ומקפיצים אותם".
כבר כמעט חמש לפנות בוקר, יצאנו בנסיעה איטית לעבר כוח שהוצב בקרבה לגדר, מרביתו יושב בנקודה נסתרת, חלקים ממנו מוסווים באמצעים מיוחדים. רש"ט אלקיים מספרת: "אנחנו במארב, מחכים. אם שוהים בלתי חוקיים יגיעו, ואם הם יתחילו לברוח לשטח, אנחנו נצא אחריהם ונבצע מרדף באמצעות המאווריק". כלי הרכב שעליו היא מדברת – ויושבת – הוא תוסף כוח משמעותי לכוחות בשטח, ומסייע במרדפים אחרי כלי רכב ואנשים שבורחים לשטחים מורכבים שרכבים וג'יפים רגילים לא יכולים לנסוע בהם.
"בכל יישוב יש חדר שהקצו למג"ב, אנחנו קוראים לו חפ"ק או חמ"ל, ובתוך כל חדר כזה יש שוטר שיש לו בעצם כל האמצעים. בכל אירוע ביטחוני או פלילי או בעל משמעות החדר הזה נפתח ומופעל"
רס"ב שלמה קבסה
סמוך למאווריק המתין בדריכות סמ"ר מגן בראון. "אנחנו נמצאים במבצע למיגור תופעת השוהים הבלתי חוקיים בארץ, יש לנו כמה וכמה אמצעים שאנחנו משתמשים בהם, וכמובן לא על כולם ניתן לפרט, בנוגע למיגור התופעה הזאת. אני תושב אשקלון, ממש לא מפחד להיות כאן. זו גאווה ענקית, גאווה עצומה להיות כאן ולשמור על הבית. אם נצטרך נדע מה לעשות, כמו תמיד. אני מפקד צוות ביחידה, יוצא לי להיות בהרבה פעילויות ביחידה. חזרנו עם כמה הישגים לאחרונה מהפעילויות שעשינו, היחידה הזאת הוקמה בשביל זה, והיא תישאר, נמשיך לתרום למען הביטחון של אזרחי המדינה. אנחנו שמחים ובאמת עושים את זה בלב שלם".
"יש לי דרייב להמשיך"
השחר החל לעלות, אור ראשון מפציע מעל קו התפר ביישובי לכיש. מרחוק התקרבה לעברנו רב-סמל בכיר טל הרציג, שמשמשת מש"קית הביטחון של היישוב בית גוברין. כבר 26 שנה שהיא משרתת במגב דרום: "התפקיד שלי הוא מש"קית הביטחון של בית גוברין, ואני משתתפת פה עם האחרים בפעילויות על התפר. זו עבודה מאתגרת מאוד, יש תמיד שינויים ודברים שקורים, מג"ב לא עומדת באותו המקום".
"אנחנו במבצע למיגור תופעת השוהים הבלתי חוקיים בארץ, יש לנו כמה וכמה אמצעים שאנחנו משתמשים בהם, וכמובן לא על כולם ניתן לפרט"
סמ"ר מגן בראון
"יש לי תחושה מצוינת לקום בשעות האלה ולצאת לפעילויות האלה. זה מחזק ונותן את הדרייב להמשיך בתפקיד, זה הסיפוק", אומרת רס"ב הרציג בגאווה. "עצרנו פשיעה – וזה סיפוק מדהים. זה בסדר גמור, זה התפקיד שלי ואני עושה אותו בלב שלם. אני אוהבת את האקשן, אני אוהבת לקום מוקדם ולעשות את הדברים האלה. אני לא מפחדת שיקרה משהו, וחוץ מזה יש איתי צוות שלם, זה לא שאני לבד".
בסיום השיחה עם הרציג עלינו לרכב החפ"ק בדרכנו חזרה לבית גוברין, ובדרך לשם תפסנו את רפ"ק אהרון לכמה מילים נוספות: "יש לנו פה חמישה יישובים שהם בקרבה מאוד גבוהה לגדר. מדובר על מרחק של מאות מטרים בלבד בין היישובים לבין גדר ההפרדה. בעצם אנחנו בהיערכות שהיא רחבה היום באופן כללי, מבצעים פעולות מודיעין וגם פעולות אופרטיביות כמו היום. משטרת ישראל, צה"ל באחריות שלו שמבצע את הפעילויות וכל המערכים האלה בעצם מדברים זה עם זה בשביל לתת את ההגנה המקסימלית לתושבי הדרום".
"אני אוהבת את האקשן, אני אוהבת לקום מוקדם ולעשות את הדברים האלה. אני לא מפחדת שיקרה משהו, וחוץ מזה יש איתי צוות שלם, זה לא שאני לבד"
רס"ב טל הרציג
על הית"כ מספר אהרון: "היחידה שלי הוקמה נקודתית ללחימה בכל תופעות הפשיעה במגזר הכפרי, אחת מהן היא השהייה הבלתי חוקית וכל המעגלים שעוטפים אותה. אנחנו בעצם מבינים שיש לנו גורמים שהם פח"עיים, שמתלבשים על התשתית הפלילית. ראינו כבר לא אירוע אחד ולא שניים לאחרונה של שוהה בלתי חוקי שחצה את הגדר ויצא לבצע פיגוע וזה היחס שלנו לכל פעילות כזאת גם בגישה, גם בזהירות וגם בדריכות וכמובן גם בתרגולות המקדימות בשביל לתת מענה מבצעי שהוא כמה שיותר יעיל, מהיר ומדויק".
"הקרבה של הגדר ליישובים – זה אירוע מורכב מאוד ובגלל זה אנחנו מפעילים פה מערכים שהם כל כך עוצמתיים בקצה", מדגיש רפ"ק אהרון. "יש פה יחידה שמונה 50 לוחמים מקצה לקצה עם הרבה יכולות מבצעיות ונוספות, יש הרבה מאוד אמצעים טכנולוגיים ויכולות ייעודיות ביחידה בשביל לתת מענה לדבר הזה שאתה רואה פה מול העיניים שלך. זו משימה לא פשוטה, אבל אנחנו יכולים לה. אנחנו נותנים את המענה המהיר והמקצועי ביותר, כמובן בשיתוף פעולה של כל הגופים – אזרחיים וביטחוניים".
אותו לילה הסתיים בשורת תפיסות מבצעיות ברחבי קו התפר, אירועים שעליהם ככל הנראה לא שמעתם: כל אחד מהמסתננים שנעצרו באותו הלילה עלול היה להיות שודד או אפילו מחבל שחודר ליישוב ומבצע פיגוע. המצב המתוח לאורך קו התפר ובגבולות עלול להשתנות ברגע – והלוחמים יודעים זאת היטב. הם לא היו זקוקים לתזכורת העצובה בגבול מצרים, אך היא ללא ספק תהדהד בראש בכל יציאה לשטח ובכל הזדמנות שבה יצטרכו לזהות, להגיב ולהחליט ברגע: האם מדובר בחוצה גדר ללא כוונות זדון, בפושע – או ברוצח לאומני פוטנציאלי? המעצר הבא עלול להיות זה שמסכל פיגוע המוני, אך גם במג"ב יודעים, לצערם, שהמענה לעולם לא יהיה הרמטי ב-100%.