אין הרבה דברים שמאחדים את כל הישראלים כמו טקס הדלקת המשואות. קשה גם למצוא מי שלא מתרגש בכל פעם שנשמעות המילים "ולתפארת מדינת ישראל". כמו הדגל, ההמנון, המנורה - הטקס הזה הפך לסמל ולקונצנזוס אולי האחרון שנשאר לנו. והפנים של הטקס, עד לפני כמה שנים, היו של אל"ם דוד רוקני.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
רוקני פרש בגיל 84 אחרי 30 שנה שבהן פיקד על הטקס. היום בגיל 91 הוא עדיין מוזמן לחזרות על תקן יועץ למחליפו בתפקיד, אל"ם שמעון דרעי.
אלו הכול הרעיונות שלך, כל הצורות שעשיתם?
"כן, כן. לפעמים הפרעתי לאשתי רונית בשינה - קם, מדליק אור ומשרטט איזה רעיון".
אתה מאמין שזה יימשך לדורות, הטקס הזה?
"אני מקווה".
"הפקיעו את הממלכתיות"
שש שנים עברו מאז פרישתו של רוקני, והתחושה היא שגם הממלכתיות סביב הטקס פרשה איתו. "בשנה הראשונה של מירי רגב הייתי, עכשיו היא מעורבת יותר. אני הולך לראות, מבקשים שאבוא ואראה את ההכנות, פה ושם מישהו אומר משהו", הוא מסביר.
בגלל זה אומרים שהטקס הפך להיות פוליטי - השרה מעורבת יותר ממה שהייתה מעורבת פעם.
"כן, אני לא אמרתי את הדבר הזה".
טקס המשואות הראשון התקיים ביום העצמאות הראשון של מדינת ישראל בשנת 1949. בן-גוריון קבע בחוכמתו שהטקס יהיה נקי מפוליטיקה, ועל כן האושיות המרכזית בו תהיה יו"ר הכנסת - ואכן עד לשנים האחרונות כך זה היה.
"הנגיסה התחילה לדעתי כשדליה איציק הכניסה שם נאום של אולמרט בווידאו ובפעם הראשונה הפקיעו את הממלכתיות של הדבר הזה", נזכר דובר צה"ל לשעבר אבי בניהו. "זה המשיך בנתניהו ברגל יותר גסה קצת - בהתחלה בנאום ואחרי זה בווידאו ואחרי זה הוא רב עם יולי אדלשטיין וסיכמו שזה פעם בעשר שנים אבל עכשיו לא עברו 10 שנים אלא חמש".
נקודת המפנה - והנאום שנמשך כרבע שעה
רבים מסמנים את אירועי שנת ה-70 במדינה ב-2018 כנקודת המפנה. מירי רגב בתפקידה כשרה הממונה על הטקס שברה את הפרוטוקול - ולמרות התנגדות נחרצת של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוזמן לטקס: הוא ניצל את הבמה היוקרתית ונאם במשך 14 דקות. בנוסף, בדוח מבקר המדינה על האירוע נכתב שההזמנות לטקס חולקו באופן לא תקין, כאשר רבות מהן נמסרו לליכוד על חשבון הציבור ששיווע להזמנות.
מאז בכל שנה נתניהו הופיע בטקס, או בעצמו או בסרטון. גם רעייתו שרה זכתה לזמן מסך נדיב לצידה של מירי רגב. בשנה שעברה שר התרבות והספורט היה חילי טרופר, והוא ניסה להחזיר עטרה ליושנה: "קודם כל אני מגדיר שהמטרה היא שכל ישראלי יסתכל במסך ירגיש גאה ונוח ואהבה גדולה לארץ הזו. גם בממשלה שבה הייתי אחראי על זה, ממשלת השינוי, גם היה חצי עם שכעס מאוד - תמונת ראי למה שקורה עכשיו", הוא מדגיש.
"אז אתה מבין שמצד אחד זה רגע מאוד רגיש, מצד שני זו הזדמנות לתת לכולם להרגיש נוח", מוסיף טרופר. "הכלל הראשון כדי ליישם את המטרה הזו - שיהיה אפס פוליטיקה בטקס הזה. אמרתי לראש הממשלה אז נפתלי בנט שלא ינאם בטקס, שלא יהיה סרטון שלו - ושאני אשמח שהוא יגיע ויישב כמו כולם. וייאמר לזכותו של בנט - הוא הגיע וישב כמו כולם".
"העריכו שהאנשים שבחרו לא יגידו לא"
השנה הטקס חזר לידיה של מירי רגב, למרות שהיא בכלל שרת התחבורה. עדיין לא ברור איך ייראה הטקס השנה, אבל הסימנים עד כה מעידים שהפוליטיזציה חוזרת. זה התחיל עם העיכוב הלא-סביר בהכרזה על משיאי המשואות שהשרה בחרה מתוך המלצות הוועדה: תהליך בחירת מדליקי המשואות כולל ועדה ציבורית שבה יושבים ארבעה נציגים של הפוליטיקאים, שלושה נציגי ציבור ומנהל מרכז ההסברה שהוא היו"ר. חברי הוועדה בוחנים במשך חודשים 5,000 המלצות שהתקבלו מהציבור, הרשימה מצומצמת לאזור ה-30 וממנה בוחר השר 12 משיאי משואות.
הביקורת עכשיו היא שאומנם נבחרו משיאי משואות ראויים, אנשים שאנחנו צריכים להתגאות בהם כישראלים - ושבכוונה בחרו אנשים שידעו שהם לא יסרבו לאור האווירה הפוליטית, אנשים שמראש אין להם בעיה עם הממשלה הנוכחית - כדי שלא יקרה מה שקרה בפרס ישראל עם שלמה ארצי.
טרופר: "אני מסתכל עליהם ואומר שכולם ישראלים יפים, תמיד אתה יכול להגיד 'בזה הייתי עושה אחרת'. דווקא כי הייתי שם אני יודע כמה מאחורי הקלעים יש - אנשים שלא רוצים, סיפורים של איזונים מגדריים או מגזריים - יש הרבה מאוד אנשים ראויים שלא השיאו משואה רק כי הם נפלו על משבצת שכבר מישהו אחר יושב בה".
בניהו: "אני מניח שהם עשו הערכה ולקחו סיכון שהאנשים שהם יפנו אליהם יהיו כאלה שלא יגידו לא, אנשים כמו קהלני שהוא שיא הממלכתיות, שלום אסייג שישמח להשיא משואה - זו התרגשות עצומה. יש משיאה אחת שיש לי עליה כמה סימני שאלה, כנראה שיש שם איזה שיקול פוליטי עמוק כי יננים ויקבים יש הרבה במדינה".
מבין 12 הנבחרים, הבחירה בורד בן סעדון, בעלת יקב מהשומרון, הרימה לא מעט גבות. תמונות שלה עם מירי רגב ושרה נתניהו התפרסמו ברשתות, כולל מאירוע יום הולדת שנערך לרגב ביקב. בנוסף התברר שהיקב נוקט מדיניות של העסקה גזענית: "אנחנו מאמינים בחקלאות יהודית, כמובן עם ערבים לא עובדים, אבל לא כל העובדים בכרם יהודים, יש גם תאילנדים" - כך אמר בעלה ושותפה ליקב. "הגיעו המלצות עליה, הוועדה לא הסתכלה לא ימינה ולא שמאלה", אמר מושיק אביב, מנהל מרכז ההסברה, השבוע. "אנחנו כן מחפשים ברשתות התבטאויות, מסתכלים לראות אם אין משהו - לא ראינו שום דבר חריג".
"נמנע את הפרובוקציה במהלך הטקס"
ואז גם הגיעה הידיעה שפרסם כתבנו ירון אברהם, שלפיה אם תהיה מחאה של מתנגדי המהפכה המשפטית בטקס - השידור החי יופסק ויוחלף בהקלטה של החזרה הגנרלית. "במשך 20 שנה החזרה הגנרלית מצולמת", הסבירה רגב בתגובה, "למקרה שחס וחלילה יהיה איזה אירוע ביטחוני - שלא יבוא חס וחלילה - או משבר ביטחוני. אנחנו מודיעים מראש לציבור: אין להיכנס עם שלטים, אין להיכנס עם אותם דברים שיכולים להפריע למהלך הטקס. מרגע שהודענו שזה בניגוד לכללי הטקס, כמובן שאנחנו נמנע את אותה פרובוקציה במהלך הטקס".
"קצב הדברים ואיך שזה נעשה ובתוך הקונטקסט שבו אנחנו נמצאים - אתה יותר ויותר רואה את הבחירות החד-צדדיות", טוען רונן פלד חדד, שביים פעמיים את טקס המשואות. "אם אני צריך לבנות את הקונספט להדלקת המשואות השנה - בואו נעשה סולחה, באמת, סולחה אמיתית כמו ששבטים יודעים לעשות: שכולם יהיו במקום אחד ובוא נעשה סולחה, נמצא את המכנה המשותף הרחב ביותר ונסכים עליו, נחגוג ביחד - חילונים ודתיים, ימין ושמאל, אשכנזים ומזרחים, חרדים, ערבים, דרוזים".
"נאום רה"מ - כמו רוח על גחלים"
ביום רביעי הודיע ראש האופוזיציה יאיר לפיד שהוא לא מתכוון להגיע לטקס. "איך הגענו למצב שבו אנשים אומרים 'אני רוצה למחות גם ביום הזה כי אני לא מרגיש שזה שלי? הכיסא שלי יישאר ריק כי לא השארתם לי ברירה".
אתה מתכנן לצפות בטקס השנה?
טרופר: "נראה לי שכן, אני ממלכתי בסוף. אני רוצה לקוות שאני אסתכל על הטלוויזיה ואני אוהב את הארץ הזו ואתרגש. אני חושב שכדי לאפשר לכל הישראלים להסתכל על המסך ולהרגיש מאוד בנוח - שהפוליטיקאים יימנעו מהפיתוי. למשל אם יהיה נאום של ראש הממשלה, זה כמעט לא משנה מה הוא יגיד, זה יהיה כמו משב רוח על גחלים לוחשות".
דוד, אתה הולך לטקס?
רוקני: "אני לא הולך. הייתי איתו בחזרות שלו וראיתי את התכנון. בטלוויזיה רואים את הכול ומההתרשמות שלי יהיה יותר טוב. יותר טוב שהמחליף שלי ישאל אותי 'איך הטקס' ואז אגיד את מה שראיתי במסך יותר קטן - אם יש משהו קטן, אני רואה את זה". ואשתו רונית מוסיפה: "ביום שהוא לא עושה את זה, זה יהיה לי חסר. אני אהבתי את זה. אני הלכתי לטקסים ששמעון דרעי עושה, לחזרות, כי אני פשוט מתגעגעת - לשבת בטריבונות כמה זמן שצריך, ואני נהנית מאוד".
"אני אוהבת את הטקס, אני אוהבת את הצבא - כשדוד בא ואמר שהוא איש צבא, אני בחרתי בזה. זה היה כשבן-גוריון היה ראש ממשלה, לא ידעתי שכל המצב יגיע לזה - נקווה לטוב, תמיד לחשוב בזינוק בעלייה, לשמוח, להאמין שיהיה טוב".
יהיה חג שמח?
רוקני: "חג שמח יהיה, בטח. לדעתי כולם יתיישרו ערב החג".
אם היית שם להגיד להם "תעמדו ישר" - אולי זה מה שחסר...