גם בימים אחרי שפרשת החשד לאונס קבוצתי התפוצצה ברעש גדול, הדי המסיבות באיה נאפה עדיין נשמעים. "בכל יום ראשון יש פה מסיבה גדולה, בלי משטרה - המשטרה לא באה לפה, למה שיבואו?", מספר עובד במלון שבו נעצרו חמשת הישראלים בשבוע שעבר. בחיי הלילה עוד שומעים עברית בכל פינה, וצעירים וצעירות רבים פוקדים את מתחמי הבילויים - שם האלכוהול נגיש וגם הסמים. "מה שאסור לנו בישראל, פה זה מותר", מודה אחד הצעירים הישראלים.
זרם הישראלים שמגיע לאי הסמוך לישראל נמשך גם כעת, בתקופת החגים, למרות שהשלכות ההסתבכות החדשה מרחפות באוויר. ובזמן שצעירים רבים מגיעים לבלות ו"להתפרק", אחד החשודים עשה את הדרך ההפוכה - וברח לישראל: החיפושים אחריו עדיין נמשכים, בזמן שחבריו מתחילים להפליל זה את זה ומסתבכים.
סמואל, עובד במלון "פדראנה גארדנס", לא ידע הרבה על הפרשה החדשה - שבה נחשדים הישראלים באונס קבוצתי ובשורת עבירות מין. "ביום ראשון שעבר הייתה מסיבה גדולה באחת הבריכות במלון, מסיבה מטורפת", הוא סיפר, "אני אישית לא אוהב מסיבות".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
כשנשאל על הישראלים שנעצרו, הוא שאל: "מהמלון הזה או ממלון אחר? אני לא יודע, אולי הם עשו משהו לא נכון". בהמשך נזכר: "עכשיו אני יודע - אולי באחד החדרים עשו משהו לא בסדר, תקפו בחורה, אני לא יודע. שאלתי מישהי שניקתה את החדרים". במלון, אם כן, לא מרבים לדבר יותר מדי על הפרשה - וממשיכים להזמין את התיירים הצעירים לבלות. המצלמות בבריכת המלון, כך התברר בחקירה, לא פעלו בזמן האירוע - מה שמקשה עוד יותר על פעולות החקירה.
שתי צעירות בריטיות ששוהות באותו מלון אמרו: "שמענו על המקרה, הבנו שהיא עזבה את האי. אנחנו לא מכירים אותה, אבל חברות שלה אמרו שהיא במצב נפשי קשה מאוד", אבל ברגע שגילו שהן מדברות עם עיתונאי ישראלי הן סירבו להמשיך ולדבר. בניגוד לפעם הקודמת - פרשת החשד לאונס קבוצתי של צעירה בריטית בידי 12 ישראלים ב-2019 - הפעם רוב הצעירים מבריטניה אינם מכירים את פרטי הפרשה.
הסיפור כפי שהוא עולה מעיון בחומרי החקירה ובעדויות החשודים והקורבן מזכיר מאפיינים של פרשה מזעזעת אחרת - האונס הקבוצתי במלון הים האדום באילת, שבימים אלה עומדים שניים מהנאשמים בו בפני הכרעת דין. בשני המקרים סיפור ההיכרות התחיל בבריכה בצל אלכוהול, נמשך בהעברה לחדר והמשיך (לפי החשדות) בהפשטה בכוח, בשרשרת אנושית שנכנסת ויוצאת מהחדר ומעורבת בעבירות המין.
עקבות הדם בחדר - וגרסת המתלוננת
כתב החשדות כנגד הצעירים הישראלים מספר את השתלשלות האירועים, שככל הנראה נעלמה מעיני עובדים במלון: הצעירה הבריטית בת ה-20, שסימני חבלה נמצאו על גופה, סיפרה כי בילתה בבריכת המלון במשך שעות עם חברתה ושתתה אלכוהול ורקדה עם אחד הישראלים. לאחר כשעתיים-שלוש, כשהמסיבה הייתה בסיומה, תפס אותה אחד החשודים בידה בצורה אלימה ולקח אותה לחדרו - חדר 59 במלון, שעומד במרכז הפרשה.
לדבריה, הוא דחף אותה על המיטה בזמן שהיא התחננה לחזור אל חברתה. אז פתח החשוד את הדלת והכניס שניים מחבריו: היא ניסתה לצאת אך אחד מהם תפס אותה בזרועה, הניח אותה על המיטה וניסה להפשיט אותה. בשלב זה, לפי כתב החשדות, ביצעו בה שניים מהחשודים עבירות מין קשות והחזיקו אותה בכתפיה - כאשר היא מבקשת לחזור לחברתה. אחד החשודים, כך עולה מהחקירה, דיבר איתה מבלי לעשות כלום - ולא הושיט לה עזרה. עבירות המין הקשות ובראשן האונס נמשכו גם בשעה שאחד הישראלים משך בשערה וגם כאשר דיממה.
לאחר מכן, לפי כתב החשדות, היא נכנסה לשירותים, חזרה ללבוש את בגד הים, ננעלה - והחלה לצעוק לעזרה. החשודים ניסו להשתיק אותה, אך היא הצליחה להימלט מהם לעבר חדרה ולספר לחברתה על מה שקרה. ""הם ביקשו ממני שאשתוק, אבל אני המשכתי לצעוק. נראה לי שהם נבהלו מהצעקות שלי ופתחו לי את הדלת של החדר", סיפרה.
השוטרים שהוזעקו למקום מצאו אותה במצב נפשי קשה. היא הובילה אותם לעבר חדרם של החשודים: בזירה נמצאו החשודים עם אדם נוסף, ולצידם עקבות דם. במסדר זיהוי היא זיהתה חמישה מהחשודים, ואחד מהם - שאותו לא זיהתה - שוחרר. בתשאול הראשוני כל הצעירים הכחישו שהיה מגע מיני. בגרסה השנייה שלהם, שניים מהם שינו גרסה ואמרו שאכן היה מגע מיני - אבל בהסכמה, והחקירה נמשכת בעזרת מתורגמן. גם הבדיקות הפורנזיות נמשכות, כמו גם החיפושים אחר החשוד שנמלט. לרשויות האכיפה בקפריסין ידועה זהותו של החשוד הנוסף, והם שוקלים לבקש את הסגרתו מישראל.
עד המפתח, האיומים - והיחס השונה לחשודים
החשדות המיוחסים לחמשת הישראלים העצורים חמורים במיוחד: אונס, התעללות מינית, יחסי מין בכפייה מעשה מגונה, הטרדה מינית ואף חטיפה. הישראלי שנמלט חשוד בכך שתיעד את האונס. בעוד התיירת טענה בחקירתה שנלקחה בכוח, אחד החשודים הכחיש ואמר שהם "הלכו והתחבקו" - והמשטרה המקומית עדיין מנסה לאסוף ראיות שיאפשרו לקבוע איזו גרסה נכונה.
במהלך הדיון בבית המשפט התברר כי בני משפחתו של אחד מהחשודים מאיימים על עד מפתח בחקירה, מעבירים לו בקשות ואף איומים. בית המשפט המקומי הודיע כי הוא רואה את המעשה בחומרה - והאריך את מעצר החשודים. הם הוכנסו למעצר בהפרדה, ואחד מהם הוצב בבית מעצר בלרנקה.
"הלחץ והבידוד עושים את שלהם"
שוחחנו עם לא מעט גורמים שמקורבים לפרשה הזו ומכירים גם את המקרה הקודם שעורר הדים: אז, ב-2019, שוחררו לבסוף 12 הישראלים שנחשדו באונס הצעירה הבריטית והתקבלו בחגיגות בישראל, בעוד המתלוננת הורשעה בתחילה במסירת עדות שקר - בהחלטה שבוטלה לאחר מכן. ניסינו להבין את ההבדל בין הגישה של החוקרים הפעם לעומת הפרשה הקודמת: "הפעם יש ירידה לפרטים הקטנים של הפרשה, למרות שהקפריסאים בהשוואה לישראלים עובדים לאט. עובדה - עברו כבר כמעט שבועיים מאז הפרשה וה-DNA עדיין לא התקבל, עימותים מלאים עדיין לא נעשו בין הגרסה שלה לבין גרסת החשודים", אומרים גורמים המקורבים לחקירה.
עם זאת, הם מציינים כי בנושא עדות הקורבן המשטרה הקפריסאית זזה יותר מהר: "גביית העדות מהמתלוננת נעשתה סמוך לאירוע, לא חיכו הפעם אלא אספו את הפרטים כשהאירוע עוד היה 'חם' - מה שיכול להעיד על האותנטיות של הגרסה שלה".
אותם גורמים שאיתם שוחחנו הופתעו מכך שהצעירה הבריטית הורשתה לעזוב את קפריסין: "בפעם שעברה שמרו על המתלוננת בגבולות האי, באבטחה צמודה בדירת מסתור. הפעם, אחרי גביית עדות הם שחררו אותה. היא אמרה להם שהיא רוצה לעזוב והבטיחה לבוא כשיצטרכו אותה - והם שחררו אותה, אפילו לא חיכו לתוצאות בדיקת ה-DNA". אחד הגורמים הגיב בפליאה: "זה תמוה, איך אפשר להמשיך בחקירה כשהנפגעת לא נמצאת לידך?"
הבדל נוסף טמון ביחס לחשודים הישראלים: בפעם שעברה, הגורמים מספרים, הקפריסאים ,לא לקחו בחשבון את המנטליות הישראלית של לשמור אחד על השני, שמו את כולם באותם תאים, הייתה 'טיילת', יכלו להיפגש ולתאם גרסאות. עכשיו, לאחר הפקת הלקחים, בודדו והפרידו בין כל החשודים, וגם שמו אותם בערים שונות - ואתה רואה מחומרי החקירה שיש אפילו הפללה ועד מפתח, הלחץ והבידוד בארץ זרה עושים את שלהם" .
הערכה: מצבם המשפטי של חלק מהחשודים קשה
ההבדל המשמעותי בין התיק הזה לתיק הקודם נובע, כך נראה, מהעדות של הצעירה הבריטית - שנאספה זמן קצר לאחר שהשוטרים הגיעו לזירה. גורם המקורב לחקירה סיפר: "גרסתה של המתלוננת היא קוהרנטית, רציפה, עקבית - בעוד שאצל המתלוננת הקודמת היו סתירות פנימיות גם בעדות שלה, עם ממצאים פורנזיים שסתרו לחלוטין ב-180 מעלות את הגרסה שלה". לכן, מעריך הגורם בזהירות המתבקשת, "מצבם המשפטי של החלק הארי של החשודים קשה מאוד". נזכיר: על פי חוקי קפריסין, על הרשעה באונס בית משפט רשאי גם לגזור מאסר עולם.
שינוי נוסף חל בעמדת ובהתנהגות הקהילה הישראלית באי: בפעם שעברה היא התגייסה, כמעט כולה, למען 12 החשודים. "הם הביאו להם בגדים ואוכל ולך תדע אם גם הועברו מסרים", אומר גורם המקורב לחקירה. הפעם המצב שונה - אחד הישראלים שגר בקפריסין אמר ל-N12: "אתה רואה שהם הורידו פרופיל כי יש פחד גדול מאנטישמיות, בפעם שעברה התקשורת המקומית סיקרה את ה'קולוניה' הישראלית שיצאה מגדרה לעזור, חלקם הציעו לארח את החשודים במעצר בית - ומאז ריבוי ההסתבכויות של הישראלים באי הקטן גרם לישראלים להוריד פרופיל כי הם קיבלו ריקושטים". לשאלתנו אם המוצא של החשודים הישראלים גרם לקהילה לחשוב פעמיים, השיב הגורם "ממש לא" - ולא היה מוכן להסביר יותר מזה.
גם גורמי החקירה בקפריסין לקחו קשה את הביקורת שהופנתה על היחס שלהם לעצורים הישראלים ולקורבן בפעם שעברה. כעת המשטרה הקפריסאית נוהגת במשנה זהירות, ובשל אותה ביקורת החוקרים חוששים לקבל החלטה בעצם - כאשר ב-2019 החוקרים עצמם החליטו לגבי הממצאים בתיק עוד לפני הדיונים והורו על שחרור החשודים. כעת גישתם היא "שבית המשפט ישבור את הראש - אנחנו נביא את החשדות והראיות ובית המשפט יפסוק". כעת נותרה השאלה אם גם בבית המשפט יפיקו את הלקחים, לאחר הביקורת הציבורית הרבה שנמתחה על היחס למתלוננת ועל הרשעתה הראשונית בעדות שקר.
"קל להסתבך פה, אנשים מתפרעים"
הפרשה הפכה לשיחת היום באתרי הנופש באי. נהג מונית מקומי משקף תחושה אוהדת לחשודים: "הישראלים הם טובים. אתה חושב שגבר אחד יבוא לפה לחגוג ושוכב עם אישה שהוא לא מכיר? הוא טיפש?". כשעומת עם הגרסה של המתלוננת שסיפרה על האונס ואמרה שהתחננה שיפסיקו, שאל: "ומה אמר הבחור? ומה אמר הרופא שבדק את האישה? האם היא משקרת? אני לא יודע. אני לא יודע מה קרה עם הישראלים, אני לא בטוח לגבי הבריטית - אני מסיע מיליון בריטים ואני מכיר אותם. אין לי בעיה איתם, אבל חלקם שקרנים".
הנהג מקשר גם בין הפרשות שנקשרו לשמם של הישראלים באי: "לפני ארבע שנים קרה אותו דבר, ובסוף בבית המשפט היא אמרה ששיקרה - היא שיקרה ב-100% כדי לקבל כספי ביטוח". נהג המונית סיפר כי "בעבר, לפני 15 או 20 שנה, זה היה קורה כל יום אותו עניין עם הנשים הבריטיות. עכשיו זה עדיין קורה אבל פחות, הבעיות האלה חוזרות על עצמן".
אנחנו פוגשים שישה חברים מישראל שבדיוק נחתו באיה נאפה: "באנו מדימונה לחגוג", הם מצהירים, ואחד מהם מבהיר את גבולות הגזרה: "כולנו עם חברות". הם הגיעו במטרה לבלות וליהנות מכל מה שיש לאי להציע, אך גם מזהירים מפני הסכנות: "קל להסתבך פה, אנשים שותים, קצת שיכורים, עושים שטויות, חושבים שמותר להם הכול - אנחנו לא במדינה שלנו, צריך לכבד את האנשים", אומר סתיו, אחד מהחברים.
"אנשים מתפרעים פה", מודה חברו שנהב, וליאל, עוד חבר בקבוצה, מוסיף: "צריך להיות מנומסים, עם ראש על הכתפיים. מבקשים ממך משהו - תעשה". יובל, חבר נוסף, שם אצבע על הגורמים שמגבירים לדבריו את הסכנה להסתבכות: "צריך לא לתת לאלכוהול להשתלט עליך, להיות בסדר, לאט-לאט, לא להתנהג מגעיל לאנשים שמארחים אותך יפה ונותנים לך כבוד", והאחרון, ניב, מסכם: "לנסות להישאר שפויים פשוט, לא לאבד את הראש".
ה"תדריך" של החבורה החוגגת מדימונה מעיד על הלקחים שהם (בתקווה) הפיקו, כשהפרשה האחרונה עדיין נחקרת - וגם פרשת החשד לאונס קבוצתי באותו מקום מלפני ארבע שנים עוד טרייה בזיכרון. הפיתוי לחגוג עד דלא ידע גדול, אך הידיעה שישראלים בני גילם סיימו את החופשה באזיקים ובסכנת משפט אמורה להרתיע אותם.
"הישראלים משאירים פה טעם לא טוב"
קבוצה אחרת של ישראלים מבאר שבע, רובם אחרי צבא ושירות קרבי, אני פוגש ליד המועדונים באיה נאפה. אחרי הסלפי המשותף הם מנסים להרגיע - ולהצביע על ההבדלים. "אנחנו משתדלים להיות הישראלי היפה, כי אנחנו מבינים שלפעמים פה בחוץ לא אוהבים אותנו", מצהיר שי. "יש ישראלים שיוצאים לחו"ל ועושים שם רעש, אנחנו משתדלים - בתור החבורה הפרטית שלנו - להגיע ולתת את הרושם הטוב. כשאתה נכנס לחנות פה, ברגע ששומעים שאתה מדבר עברית, באים ומסתכלים עליך בצורה כאילו אתה בא לתקוף - הישראלים משאירים פה טעם לא טוב. אנחנו כחבורה משתדלים לדבר יפה, להיות נחמדים".
לאחר מכן הוא מספר על ה"פיתויים" במקום, שבו נראה כי הכול חופשי וזמין: "אם תיכנס למועדונים אתה תראה שיש בחורות שיבואו וייזרקו עליך, ואם תבוא ותיתן להן את המילה, הן כן יזרמו איתך ויילכו איתך". החבר'ה הצהירו כי לא בודקים תעודות זהות במועדונים, וכשנשאלו על סמים, הם ענו: "אימא, אני לא נוגע". ירין מספר: "יש פה סמים, כמו בכל מקום. אבל אנחנו לא באזור הזה - באנו ליהנות, נטו חוויות, אחרי צבא".
ביקשתי מהם לענות בכנות על השאלה למה ישראלים צעירים מסתבכים בעבירות מין בחו"ל, ובעיקר כאן באיה נאפה. אדר טוען שהתשובה ברורה: "יש רדיפה של ישראלים בכל מקום, גם ביעדים כמו טורקיה - בין אם זה האנטישמיות שרודפת אותנו או השנאה. יש חשש, חד-משמעית, אנחנו ישראלים ש'אמורים לפחד בכל מקום בעולם', אבל אם נעמוד גאים אז אין ממה לפחד".
חברו אביחי טוען שהסיבה אחרת: "בישראל יש הרבה יותר חקיקה ודברים שאסור לעשות. אתה מגיע למדינה אחרת, יש יותר מדי אפשרויות, אתה מאבד חושים. המעשה עצמו הוא מגונה, כולם נגד הדבר הזה - ברור שזה לא לגיטימי. זה הורס את התדמית של החברה הישראלית ושל המקום. באים לפה ליהנות ולוקחים את זה למקום אחר עם השתייה והכול".
ירין מגנה את המעשה - ומדגיש כי חשוב לו להציג פנים יותר יפות של הישראלים: "מבחינתי בחו"ל אני שגריר ישראל. אנחנו השגרירים של ישראל ואנחנו צריכים להוכיח כמה שאנחנו טובים. כואב לי לשמוע דברים כאלה על ישראלים אחרים ואני יודע שאם הם פוגעים לנו בזהות הישראלית שלנו, אנחנו גם ניפגע מזה כי אנשים אחרים יגידו 'בואנ'ה, הישראלים עושים בלגנים ובעיות'. אנחנו יכולים ליהנות וגם להראות לישראלים יש צד טוב, ולא רק מסטולים. זה עושה לנו שם רע".
בטח אחרי הפרסומים ההורים שלכם דואגים. דיברו איתכם?
אביחי: "כן, בטח".
אדר: "חשבו שזה אנחנו (צוחק)"
ירין: "בטח, כל היום שלחו לי הודעות, אמרו לי 'תיזהר שלא יקרה לך מצב כזה, שלא חס ושלום תגיע למצב כזה'. אבל אני גדלתי עם ערכים במשפחה שאוהבת ותומכת, זכויות נשים מבחינתי זה בטופ".
עו"ד ניר יסלוביץ', שמייצג שניים מהחשודים, אמר ל-N12: "אני מאוד מעריך את הרשויות שפועלות לחקר האמת. למרות הזלזול לפיו הקפריסאים כאילו 'לא יודעים לחקור', למשטרת ישראל יש מה ללמוד מהם. אני מתמקד בלבודד את שני החשודים שאני מייצג מהחשדות החמורים - האונס, החטיפה והאלימות. מרשיי נכנסו לחדר אחרי ליווי של עובד בית מלון, והצלחנו להוכיח ולהביא הוכחות לכך שהם לא פרצו פנימה לתוך החדר. הם היו בו שניות בודדות, לקחו את החפצים ויצאו החוצה. כולי תקווה שבדיון הבא בית המשפט יתרשם מהגרסאות שלהם ומהפרטים שאספנו, ויורה על שחרורם".
