התגובה הראשונה של כל ישראלי שיראה את הסרט "גולדה" תהיה "וואו, כמה הלן מירן, השחקנית זוכת האוסקר, דומה לגולדה". הסרט מנסה לשחזר כמה שיותר במדויק את 19 הימים של מלחמת יום כיפור מנקודת מבטה של גולדה מאיר. בגיל 77, מירן זוכת האוסקר הגיעה לתפקיד הזה והסתערה עליו במחויבות ובמסירות מוחלטת. פרויקט מיוחד ששודר ב"אולפן שישי" העניק הצצה להכנות הקדחתניות שלה לתפקיד ולקשרים שנוצרו על הסט.
דיים הלן מירן זכתה באוסקר על הסרט שבו גילמה את המלכה אליזבת השנייה - וגם זכתה שלוש פעמים בגלובוס הזהב, ארבע פעמים בבאפט"א, האוסקר הבריטי, וחמש פעמים באמי. הבמאי גיא נתיב משחזר: "הלן קמה בשלוש בבוקר כל יום, נסעה לחדר האיפור על הסט. שמו לה חלקי פרותזה על הפנים שלה, על הצוואר שלה. זה לקח בעצם שלוש וחצי שעות בזמן שאנחנו התארגנו לסצנה, וכשהיא הייתה מוכנה, בסופו של דבר, זה היה בסביבות שבע וחצי-שמונה בבוקר, היא יצאה כגולדה לעולם".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
ליאור אשכנזי, שמגלם בסרט את הרמטכ"ל דדו אלעזר, מודה: "למעשה אף פעם לא ראינו אותה כהלן מירן. פעם אחת היא הגיעה באיזו חזרה, היה צריך לעשות העמדה. והיא באה באמצע האיפור וראינו, אתה יודע, אישה 'מוזרה' - כאילו, מי את ומה את עושה פה?"
"הלסת נשמטה - גולדה מול העיניים"
ונתיב מספר: "אני זוכר את התחושה הזאת, לראות את גולדה בשנות ה-70, נכנסת למטבח שלה. זה היה הזוי, בתור אחד שאני מילדי 73', בתור אחד שגדל על המיתוס הזה של גולדה. הלסת נשמטה - זאת אומרת, זה היה ממש. הצטמררתי. צילמתי מהטלפון שלי ושלחתי להורים שלי, שהיו באותה תקופה במלחמה, והם היו בשוק. זאת אומרת, זה היה ממש לראות את גולדה מאיר מול העיניים".
ואשכנזי מוסיף: "היה שלב שאפילו אמרנו, בוא'נה, זה כאילו אנחנו קצת חזרנו בזמן". דביר בנדק, שמשחזק בסרט את ראש אמ"ן אלי זעירא, אומר: "גם גולדה שלנו, היא בתמונות וסרטי ארכיון לא טובים, ופה יש ויז'ואל - לדעתי היא תהיה הגולדה ב-HD בציבור, בתודעה הישראלית".
בישראל הדמות של גולדה שנויה במחלוקת, עוד נגיע לוויכוח הזה. גם בשל הרגישות, גייסו המפיקים הבריטים לפרויקט את הבמאי הישראלי גיא נתיב. הוא זכה בעבר בפרס האוסקר לסרט הקצר וחי בלוס אנג'לס. מהפגישה הראשונה שלו עם הלן מירן, החל המרתון.
המרוץ מסביב לשעון לאיתור "נעלי גולדה"
"הלן דרשה שכל מה שאנחנו עושים יהיה אחד לאחד כמו גולדה - הנעליים, השמלות, אפילו הציפורניים הצהובות מרוב עשן הסיגריות", חושף נתיב. "התחיל מסע מטורף של למצוא את הנעליים האמיתיות של גולדה. זה לא ממש פשוט למצוא, כי היום הנעליים האלה בכלל לא קיימות. מישהי מההלבשה שמעה שיש נעליים דומות באיזה שוק בלונדון. מתברר שהן היו לא ממש אותו דבר. איכשהו מישהי מצאה אותן בארצות הברית, שלחה אותן ללונדון והגענו לצבע המקורי, הלבן, של נעלי גולדה".
האובססיה לפרטים באה לידי ביטוי בכל שוט בסרט, גם כשגולדה או הלן, לפעמים קשה להבדיל, טסה במסוק לחזית בסיני. בראיון לכתבנו אלעד שמחיוף״ משחזרת מירן: "אני זוכרת שהיו לנו המון דיונים לגבי ההליכה שלה. היא הלכה כמו ספינה ששטה במים. היה משהו מאוד ספציפי בהליכה שלה, ואני לא לגמרי בטוחה שבאמת הצלחתי לחקות את זה, אבל הייתי באובססיה להליכה".
בבית ספר נטוש בפאתי לונדון, שחזרה הפקת הסרט במדויק את הדיון ההוא בקריה שהפך לסמל המחדל של יום כיפור: אחד הרגעים הטראומטיים בתולדות המדינה. "זה אחד לאחד, אפילו השטיח והידיות", אומרים השחקנים הישראלים ובנדק מתבדח: "האוויר בחוץ בלונדון היה טיפה יותר טוב".
הדרך של מירן מהקיבוץ - לתפקיד
מירן סיפרה על הקשר שלה לדמות: "זו כזו דמות ענקית עם כזו היסטוריה מדהימה. היא הייתה מנהיגה נהדרת". היא גם התגאתה בעבר: "עבדתי בקיבוץ, ישנתי על החוף באילת. תפסתי טרמפים ברחבי ישראל". ונתיב מדגיש: "נתיב: הלן הייתה בארץ בשנות ה-70 בתור נערה בת 20 פלוס, תרה את הארץ מצפון ועד דרום, היה לה חבר ישראלי. היא גדלה על גולדה, היא קראה את כל הספרים של גולדה".
בתחילת שנות ה-70, גולדה הייתה אייקון עולמי - ראש הממשלה האישה הראשונה במדינות המערב. נערות צעירות, כמו שמירן הייתה אז, העריצו אותה. ומירן אומרת: "היא לגמרי ייחודית בגלל המצב ההיסטורי שלה, של להיות חלוצה מוקדמת". בעידן שבו בהוליווד רק מחפשים סיפורים על נשים חזקות, זה היה מושלם. איפה תמצאו סיפור כזה, אמיתי, על אישה שעמדה בראש מדינה בזמן מלחמה קיומית?
התסריטאי ניקולס מרטין משחזר: "הבנתי במהרה שזה סיפור נהדר. היה ברור שלשחקנית נפלאה כמו הלן מירן לא יציעו תפקיד כזה לעיתים קרובות". מרטין, בריטי לא יהודי שאין לו קשר לישראל, הגיע לארץ לפני שש שנים והחל לתחקר את הסיפור - ולא שיער בהתחלה לאיזה שדה מוקשים הוא צועד. "ניסיתי לשכור עוזרת תחקיר, ודיברתי איתה והיא התחילה לכעוס במהלך השיחה והתחילה להגיד: 'גולדה, זה היה אסון, היא הנהיגה את המדינה לכאוס וכל הבחורים האלה נהרגו, הכול היה באשמתה ולא, אני לא אעבוד איתך'".
"מאוד התחברנו בצילומים עם הלן"
"כשאתה קורא את הפרוטוקול של היום הראשון של המלחמה, זה כאוס", אומר אשכנזי שהתכונן לתפקיד הרמטכ"ל. "כולם מדברים, אף אחד לא מבין כלום, אתה אומר - לא יכול להיות שניהלו ככה את המדינה". רמי הויברגר, שמגלם את שר הביטחון משה דיין, מדגיש: "ובחדר כולם עושים במכנסיים. פניקה מוחלטת, פניקה".
כל אחד מהשחקנים התכונן לתפקיד בצפייה של שעות בנאומים וצילומים של הדמות שלו בימי המלחמה. "אני ידעתי רק דבר אחד, שדיין היה בהתקף חרדה במהלך כל המלחמה, ופשוט נכנסתי להתקף חרדה לפני הסרט ויצאתי ממנו כעבור שנה", מסביר הויברגר. "הבן שלי ראה את מסיבת העיתונאים הזאת צילמנו, של דיין, מהמלחמה - והוא מסתכל על זה והוא אמר לי 'זה היה שר הביטחון?' כאילו, במצב הזה הוא ניהל את המלחמה? עבדתי הרבה על הרעד הזה".
ליאור אשכנזי צבע את השיער לשחור כדי להידמות לדדו. רק כך פגשה אותו הלן מירן באתר הצילומים. בכלל, לא בכל יום זוכים שחקנים ישראליים לשחק לצידה של זוכת אוסקר, ועוד בעלת תואר אצולה. למירן היה קרוואן גדול, נפרד מהצוות, אבל היא בחרה להישאר בסט גם כשלא הייתה צריכה להצטלם - וגם עשתה לרמי הויברגר מסאז'. "באופן כללי, מאוד התחברנו בצילומים עם הלן, כי היא מאוד כזה, בגובה העיניים", מספר אשכנזי. "היא לא כוכבת כזאת, אתה יודע. אין תחושה של כוכבות על הסט או משהו. היא קראה לנו 'הבחורים שלי'".
הקשר היה חם לכל אורך שבועות הצילומים. שנה אחר כך הם נפגשו על השטיח האדום, כשהסרט הוקרן בהקרנה מיוחדת בפסטיבל ברלין. "היא יוצאת מהלימוזינה שלה ואני עומד שם ובא לחבק אותה, ואין לה מושג מי אני בכלל". נזכר אשכנזי. "הבנתי שהיא לא מזהה אותי, ואז אמרתי לה: 'דדו', היא אמרה: 'הו! דדו, אה, נכון, נכון, נכון...' היא שיחקה את המשחק. אני מקווה שזה היה בגלל השיער, בוא נגיד ככה".
הסרט - והוויכוח ההיסטורי על תפקוד גולדה
הבמאי גיא נתיב עשה עבודה מרשימה להמחיש את מצבה הנפשי של גולדה בכאוס של המלחמה האיומה הזו. בכל אחת מהסצנות, ממש כך, גולדה מעשנת - אפילו כשהיא עוברת טיפול כימותרפי. כך זה היה גם במציאות. והעשן לאורך כל הסרט משמש את הבמאי כמטפורה לנתק בין המנהיגים לחיילים בשטח: אלו נשמעים בהקלטות הקשר, חלקן הקלטות אמיתיות, אותנטיות, מהמלחמה.
"אנשים שם צועקים 'תצילו אותי', אני מדבר על זה וזה מצמרר אותי", אומר אשכנזי. ובנדק מפרט: "ביום הראשון לצילומים ישבנו סביב השולחן הזה שם בלונדון ומילאו אותו בעוד שחקנים בריטיים, ויושב בערך ככה מולי בחור מבוגר יחסית, ובוכה רוב היום, בוכה רוב היום. בסוף היום ניסיתי להבין, הוא אומר לי: 'הייתי חייל בתעלה'. הוא בטראומה מהמלחמה".
השחקן ההוא הוא אפרי פדהצור. בראש השנה 1973 נולדה לו ילדה, וביום כיפור הוא גויס כחייל מילואיםוהגיע לתעלה. לימים, הוא היגר ללונדון ובפנסיה החל לשחק כניצב בסרטים: "הייתי שם על יד השולחן והצילומים היו ימים על ימים על ימים, כמה שבועות. ושמעתי כל מה שהיה שם. כל השיחות שם הכניסו אותך ללחץ. ואתה מקשיב ואתה נחרד - מה, איך היה יכול לקרות דבר כזה? התחיל לחזור לי הכול - ההרוגים והפצועים והשבויים, הכול. בלילות הייתי חושב על זה וקשה היה לי לישון. כלומר, כל המחשבות חזרו לי אחורה. קשה. זו הייתה מלחמה נוראית. אי אפשר לתאר את זה בכלל".
רוב הישראלים לא נולדו או לא היו כאן בימי המלחמה הקשה ביותר מאז מלחמת העצמאות, מלחמה שיצרה טראומה לדור שלם והולידה ויכוח מר שנמשך עד היום. שאול רחבי, הנכד של גולדה, טוען: "אני חושב שאת גיא נתיב יצלבו. כי הוא מספר נרטיב שהוא לא הבון טון, לפחות בעשורים האחרונים".
נרטיב שבו גולדה היא היחידה שתפקדה כמו שצריך.
"בוודאי, כן, וזה נכון".
שאול רחבי הוא לא רק הנכד של גולדה, אלא גם יושב ראש המכון על שמה, שנאבק על מורשתה וזכרה. הוא יצא די מרוצה מהסרט, שמציג את גולדה כיחידה שתפקדה כאשר הגנרלים התמוטטו או היו עסוקים במלחמות ביניהם. "גולדה שמרה על קור רוח, היא הייתה המבוגר האחראי", לדברי נתיב. הסרט די מאמץ את קו ההגנה של גולדה לגבי המחדל.
מנגד, החוקר והח"כ לשעבר עפר שלח תוקף: "גולדה מאיר לקחה על עצמה להיות ראש ממשלה במדינת ישראל ועשתה את זה במשך ארבע שנים. ראש ממשלה שבמשך ארבע שנים לא וידאה שצה"ל מוכן למלחמה, והעובדה שברמת הגולן הייתה רק חטיבת שריון אחת הייתה בתוכניות של צה"ל. לא צריך להיות גנרל בשביל לשאול מה היא התוכנית שלפיה מאה טנקים ישראליים יבלמו 600 טנקים סוריים ברמת הגולן. ואם שר הביטחון שלך אומר לך: 'כן, זה בסדר, נביס אותם כמו במלחמת ששת הימים' ואת אומרת לו: 'זה בסדר', את אחראית. ואם הטיעון הנגדי שלה זה 'אני הסתמכתי על הגנרלים שהיו תחתיי', שלא תהיה ראש ממשלה".
הנכד מגונן על גולדה: "רצח אופי"
בימינו אלה ב-2023, קשה לתאר, קשה לתפוס את המחיר. לפי הנתונים הרשמיים, יותר מ-2,600 חיילים נהרגו במלחמה, 301 נפלו בשבי. מדינת ישראל שהייתה באופוריה, ביהירות, מאז מלחמת ששת הימים, הרגישה שהכול קרס. ההאשמה הקשה ביותר כלפי גולדה הייתה במישור המדיני, שסירבה לניסיונות של סאדאת במשך שנתיים למשא ומתן דרך ארצות הברית - וכך החמיצה הזדמנות היסטורית אולי למנוע את המלחמה.
ושלח, כיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אומר: "ההצעה של סאדאת הייתה על השולחן - נסיגה ישראלית מלאה תמורת הסכם שלום בין מצרים לבין ישראל. סאדאת אומר: 'אם זה לא יהיה בהסכם מדיני, זה יהיה במלחמה'. ישראל ביהירותה אמרה לדבר הזה 'לא'. היינו יכולים לחסוך את מותם של למעלה מ-2,500 ישראלים. ומי שאחראי לזה באופן ישיר זה ראש הממשלה. זאת אחריות אישית שאי אפשר להתחמק ממנה".
והנכד רחבי תוקף: "שקר, שקר. זה רצח אופי. את מה היא לא העלתה בממשלה? הצעה שלא הייתה?"
לא, את האפשרות שאולי ניסוג באופן הדרגתי מסיני תמורת סידורי ביטחון עם המצרים.
"אני לא יודע מה היא העלתה בממשלה או לא בממשלה - את המשא ומתן להסדרי ביניים היא ניהלה כל הזמן. אתה שבוי בנרטיב הזה שהוא נרטיב שקרי. לא ממשלת גולדה מאיר מנעה הסכם לפני המלחמה. מי שמנע אותו היה אנואר סאדאת".
ב-1979, אומרים המקטרגים שישראל חתמה על אותו הסכם שלום שסאדאת הציע עוד לפני המלחמה וגולדה סירבה לו. הסנגורים טוענים, וכך נראה גם בסרט החדש, שרק בזכות ההתעקשות של גולדה בסוף המלחמה מול קיסינג'ר על משא ומתן ישיר והכרה מצרית בישראל החל התהליך שהוביל לביקור סאדאת והסכמי השלום. ארבע שנים אחרי המלחמה העקובה מדם, בביקור סאדאת, הוא פגש בין השאר את ראש הממשלה לשעבר והשניים אף התבדחו כשגולדה נתנה לו מתנה.
עברה חצי מאה. בשביל רבים היום בישראל גולדה היא בכלל רשת גלידריות. אז אולי 50 שנה אחרי, אפשר להיות טיפה יותר סלחנים כלפי מי שבסופו של דבר הובילה את צה"ל לניצחון במלחמה הזאת? שלח לא מסכים: "קלאוזביץ קבע, וכולנו מכירים את המשפט הזה, שהמלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים. מי שהשיג את מטרתו עד הגרגר האחרון היה אנואר סאדאת, ולכן ישראל לא ניצחה במלחמת יום כיפור. ישראל, צה"ל השיג כתוצאה ממפקדי השדה המצוינים שהיו לו הישגים צבאיים במלחמת יום כיפור, אבל להישגים הצבאיים אין שום משמעות, אלא בהקשר המדיני שלהם".
הסרט, שיפתח את פסטיבל ירושלים ויגיע לבתי הקולנוע בחודש הבא, יצית מחדש את הדיון הסוער על המלחמה ההיא, על המחדל. גולדה עמדה בראש הפירמידה ולכן הפכה לסמל, סמל לשיכרון הכוח, לשחצנות, לאטימות של ההנהגה הישראלית שהובילה אותנו לאסון.
הלן מירן תגיע לישראל בשבוע הבא להקרנה חגיגית של "גולדה" בערב הפתיחה של פסטיבל הקולנוע בירושלים. הסרט יעלה בבתי הקולנוע בארץ ובעולם ב-24 לאוגוסט.
תחקיר: יעל יפה