אחרי תשעה חודשים של מאבקים פנימיים זכה ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשום אוויר פסגות. אומנם זה עדיין לא היה אוויר המדשאות בבית הלבן, אלא זה של רחובות ניו יורק ההומים, ובכל זאת היה נתניהו על גג העולם. במקום שבו הוא מרגיש הכי בנוח – כמדינאי הצופה פני עתיד, חלק ממשק כנפי ההיסטוריה. האמת היא שתכנן להיות שם מרגע שחזר ללשכת ראש הממשלה, אך שקע בבוץ המהפכה המשפטית ומצא עצמו כבול לשלשלאות הקואליציה – שמשקלן הורגש היטב גם מעבר לים.
נתניהו מוכן לשלם את מחיר השלום עם סעודיה כאן ועכשיו. הוא חושב על המורשת שלו, ורואה בכך את שינוי המאזן האסטרטגי באזור, הישג שיהדהד דורות. זה יהיה גם אישוש לתפיסה המדינית שמוביל נתניהו כבר עשורים, "היפוך הקערה" – במקום פלסטינים תחילה, פלסטינים בסוף. הדרך להסכם עם הפלסטינים תישאר ארוכה, אבל לדידו של נתניהו, אם יישארו הפלסטינים אחרונים בתור, הם יתכנסו לדרישות ריאליות יותר.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
ובואו נודה על האמת – הישג בסדר גודל כזה, אם יושג, הוא הדרך היחידה של נתניהו להשיב בחזרה את 12 המנדטים האבודים שכבר חודשים חונים בעיקר אצל בני גנץ. הסכם עם סעודיה גם ישחרר לחץ בקואליציה שלו, ששותפיה נואשים להישג שיפריך את הטענה שקואליציית ימין צרה היא צרה צרורה.
אלא שבשונה מראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שהתעופף בעולם בניסיון להשיג הסכם בין אוקראינה לרוסיה ושכח את עידית סילמן וניר אורבך, נתניהו מבין שגבולות הגזרה הפוליטיים שלו צרים ביותר. שרידות הקואליציה שלו תישאר במקום הראשון. למעשה, הוא תלוי אך ורק ביכולת של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן להוביל הסכם בלי ויתורים מצד ישראל. איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' הבהירו לו זאת בטרם המריא.
גם בעודו מתכונן לפגישה החשובה קיבל נתניהו תזכורת מהמציאות בארץ. 12 חברי כנסת מהליכוד כתבו לו מכתב פתוח ובו הבהירו שאין לו מנדט לשום ויתורים. הם אף התייחסו להסכם עם ערב הסעודית במונחים של הסכם אוסלו: "ויתורים לרשות הטרור, לרבות חיזוק כוחה הצבאי, מביאים טרור... מדינת ישראל עומדת על זכויותיה גם בהקשר של מניעה של בנייה לא חוקית ואכיפה". זאת אומרת – לא רק ויתורים טריטוריאליים (שכלל לא על השולחן), אלא אפילו מחוות שעוסקות בפיקוח על הבנייה. עם כל הכבוד להפגנות ולמחאות, שזכו לגינויים מכל עבר בימין, זו פעולת מחאה משמעותית לא פחות.
וזה העניין: רבות דובר על השותפים הקואליציוניים הקיצוניים של נתניהו. גם חברי הכנסת של עוצמה יהודית צייצו שיסכימו רק לשלום תמורת שלום. מעט מדי מדובר על המפלגה שהוא עומד בראשה, שחלקים ממנה מתקרבים מדי יום למפלגתו של בן גביר, ולא לסעודיה.
גם בממשלת ההבהרות שהקים נתניהו, העובדה שראש הממשלה עצמו פרסם שתי הבהרות רצופות – ועוד בביקור המדיני החשוב ביותר שהיה עד כה בקדנציה – מלמדת על באג במערכת. לינקולן אמר פעם, "אתה יכול לרמות את כל האנשים חלק מהזמן, וחלק מהאנשים כל הזמן, אתה לא יכול לרמות את כל האנשים כל הזמן". כנראה נתניהו חשב שאפשר להשמיץ את המפגינים כאן בארץ, אבל להבהיר לאמריקנים שלא הובן נכון. לקטול את הרפורמה של שר המשפטים יריב לוין מול עשרות מיליונים ואחר כך ולהתנצל בקבוצת הוואטסאפ של הכתבים הפוליטיים. לזרוק בוץ ואחר כך להסביר שלא הובן כהלכה. אלה לא שליפות מהמותן. נתניהו פשוט מכהן כראש הממשלה של שתי ממשלות, או ליתר דיוק ממשלה אחת עם פיצול אישיות. הוא מנסה לרצות את כולם, להשאיר את הכדורים באוויר, ולבסוף הביצוע מושפע מהאחרון שהפעיל עליו לחץ.
פחות מחודש לפני פתיחת כנס החורף, בקואליציה דווקא אופטימיים לגבי חוק הגיוס. הוא אומנם נחשב לאגוז הקשה ביותר לפיצוח, אבל יש רצון טוב להגיע להסכמות. בקואליציה מנסים לרבע את המעגל – למצוא נוסחה שהחרדים יהיו שלמים איתה אבל לא תדליק עוד יותר את המחאה. הכיוון כרגע הוא אימוץ נוסחת עבר, שתכלול מכסות וסנקציות ותיראה טוב על הנייר, אך בפועל לא תיושם לעולם.
גם בתחום המדיני נתניהו משוכנע שיצליח ליישר את שותפיו, שלא יעזו לעמוד בדרכה של ישראל להסכם היסטורי. מוקדם לדעת אם הוא צודק. רק עכשיו הודיע בן גביר כי הוא מחרים את הקואליציה מכיוון שנתניהו העז להתערב בסוגיית ביקורי האסירים הביטחוניים, וסמוטריץ' כינס דיוני חירום בעקבות דיווח בגלי צה"ל על העברת כלי נשק לרשות הפלסטינית. התחרות ביניהם, מי מאגף את נתניהו חזק יותר מימין, עוד עלולה להתרגש עליו ברגע הכי פחות נוח.
הבעיה העיקרית של ראש הממשלה הייתה ונותרה המהפכה המשפטית. נתניהו התחייב לביידן שלא יתקדם באופן חד-צדדי, וההיגיון אומר שיתקדם עם מתווה גנץ שזנח בעצמו. אלא שפסיקת בג"ץ בנושא הנבצרות עלולה לטרוף את הקלפים ולעורר מחדש את מחנה לוין העיקש. דיון הפגרה שכונס השבוע, בעוד נתניהו מעבר לים, היה תזכורת לרמת הלחץ שממתינה לו לכשישוב. דודי אמסלם, השר במשרד המשפטים, הצהיר למשל שמה שראינו עד כה מתוכנית לוין הוא רק חלק קטן (ורק ההתחלה), ואילו חה"כ שמחה רוטמן כינס דיון על ניגודי העניינים של השופטים ובו התכסח עם נציגת הנהלת בתי המשפט. נתניהו כראש הממשלה יצטרך לקבל החלטות קשות, וזה לא פשוט כשאתה עומד בפועל בראש שתי ממשלות שונות.
