"זה כמו קורי עכביש: אם קוטעים מנהרה אחת, יש אוטומטית מנהרות חלופיות וזה יכול להמשיך להתקיים", סיפר לי גורם ביטחוני שמכיר היטב את רשתות המנהרות שחמאס חפר מתחת לעזה. ומומחה אחר סיפק דימוי מעולם החי: "זה כמו הוורידים שמחזיקים את המערכת, עם הדם שזורם בתוכם". גם אחרי תשעה חודשים של מלחמת חורמה, בצה"ל יודעים שהם לא יודעים הכול על פרויקט המנהרות הענק, על עיר הטרור התחתית – גם אם התמונה הלכה והתבהרה.
טכנולוגיות שונות פותחו לאורך השנים כדי להתמודד עם תווך התת-קרקע, שבו חמאס יודע להתבצר וגם לנייד את כוחותיו. עד כה נרשמו גם הצלחות גדולות וגם כישלונות מהדהדים, שמהם הפיקו בישראל לקחים כדי להמציא את הדבר הבא שישנה את התמונה מעבר לגבול.
במשך שנים יודעת מערכת הביטחון על מנהרות הטרור ברצועה, חוקרת אותן ואוספת עליהן מודיעין. העובדה שמדובר בכלי המשרת את חמאס ומאפשר לו חופש תנועה הייתה ידועה גם כן, וכן היותן של המנהרות תשתית המבטלת את העליונות של ישראל מעל פני הקרקע, שם נמצא היתרון היחסי של צה"ל בהיבטי התמרון, כוחות האוויר והמודיעין – כל זה היה ידוע גם כן.
"אנחנו הערכנו הערכות – ובלי לציין מספר קילומטרים – שהיו מאוד קרובות למציאות לגבי כמות המנהרות", טוען גורם במערכת הביטחון הבקיא מאד בסוגיה ומיד מסתייג: "גם עכשיו אנחנו לא יודעים את התמונה המלאה ואין לנו אחיזה הרמטית ומוחלטת על כל פרויקט המנהור, כי אילו הייתה לנו, היינו מבטלים את העליונות של חמאס במרחב הזה". ובכל זאת, מסתמן שמערכת הביטחון החזיקה ככל הנראה לפני 7 באוקטובר בתמונת מצב טובה יחסית באשר למצב התת"ק של חמאס, ולא הופתעה ממה שמצאה אחרי תחילת הכניסה הקרקעית. ובכל זאת – מה שונה הפעם ומה הספיק צה"ל ללמוד?
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
מרכזי חמאס מתחת לאדמה
במהלך מלחמת וייטנאם חפרו לוחמי הווייטקונג מנהרות שהפילו חללים רבים בצבא האמריקני, תוך שימוש בטכניקות קרב כגון מארב או פעילות מתוך מקומות המסתור. כעת, אחרי 60 שנה לערך, חזר הלואו-טק לאופנה, והצבא נאלץ להסתגל. גורמי הנדסה שונים ששוחחנו איתם מגדירים את השינוי התפיסתי של צה"ל בהיבט המנהרות בחודשים האחרונים כדינמיקה של מרכזי כובד: נכסים שונים כמו אתרי פיקוד ושליטה (פו"ש) מתחת לפני הקרקע אפשרו ועדיין מאפשרים את השהייה של בכירי חמאס במסתור ואת ניהול הלחימה.
"חמאס החזיק אתרים כאלה ב-7 באוקטובר מעל פני הקרקע", מדגיש קצין שהמנהרות הן כל עולמו. "אבל במקביל, כמעט בכל אתר כזה חמאס החזיק אתר דומה בתת-קרקע". כך, רק עם תחילת התמרון הקרקעי נחשף צה"ל ליכולת של ארגון הטרור העזתי לנהל מבחינתו "קרב הגנה" בצורה מערכתית מתחת לפני השטח. לדברי הקצין, "היו עשרות מרכזי פו"ש הפרוסים בכל הרצועה שאפשר היה לתקשר ולחבר ביניהם באופן מלא. חמאס היה מסוגל להיעלם בתת-קרקע וליזום פתאום התקפות על הכוחות המתמרנים. הוא עשה את זה באופן מסונכרן, וידע – בהסתמך על המנהרות – את מי לשלוח לאן ומתי ולבצע את הפעולות שמאפשרות את זה".
חמאס ידע לשנע לוחמים ואמצעים לוגיסטיים מכל מרחב לכל מרחב בתוך הרצועה מתחת לפני האדמה, ובצה"ל התחדדה ההבנה שאין מדובר באיזו מנהרה אחת שעוברת מצפון לדרום ומחברת את התת"ק בנקודה אחת או בכמה נקודות. בשלב מסוים בתחילת הלחימה נפל האסימון בצה"ל: "התפיסה אז עוד הייתה שתת"ק זה גורם שיכול לעכב את התמרון הקרקעי, ולכן צריך לנטרל אותו ולהתקדם הלאה כדי להשמיד את האויב ואת מרכזי השלטון מעל פני הקרקע. כשראינו את מספר מרכזי הכובד, עברנו מהר מאוד להגדרה שאומרת שהתמרון מוכוון לתת"ק ולא לעל-קרקע, ושצריך ללכת ולפגוע במקומות שאנחנו מבינים שבהם יש תת"ק משמעותי".
לשאלה אחת מאתגרת ואולי כואבת, הקצין התייחס באופן מעט לקוני ומתחמק: אם אכן צה"ל ידע כל כך הרבה על פרויקט המנהרות המפלצתי והמסוכן של חמאס, איך הוא לא פעל לסכל אותו, והאם זה בפני עצמו לא מחדל ישראלי בסדר גודל של 7 באוקטובר? תשובתו הייתה כי צה"ל בעיצומו של הליך תחקירים מבצעיים פנימיים של אירועי 7 אוקטובר ומה שקדם להם.
לדבריו, התחקירים מתבצעים בימים אלו ולכשיסוכמו יוצגו בשקיפות לציבור. עוד ציין כי לפני המלחמה צה"ל ביצע פעולות גלויות וסמויות לסיכול מנהרות טרור בתווך התת-קרקעי. פירוק יסודי של ארגון הטרור חמאס ועיצוב מחדש של המציאות הביטחונית הם תהליכים שדורשים לחימה עיקשת וממושכת, תוך תמרון של כוחות צה"ל בשטח רצועת עזה".
"לא בטוח שזה מה שיכריע"
שינוי הגישה המערכתי הזה איננו קוסמטי, והוא עיצב עד כה את אופי המערכה כולה, את מוכוונות הכוחות ואת המשאבים שהוקצו לטיפול ב"מטרו של חמאס". "הבנו שאם נתעסק בלהשמיד את כל התת"ק בעזה יידרשו לזה עוד שנים רבות, למרות שזה אפשרי גם ברמה העקרונית וגם ברמה המבצעית ומבחינת כשירות הכוחות", מוסיף הגורם. "השאלה אם זה מה שאנחנו רוצים לעשות, כי זה יהיה דומה ללהפוך את כל הכבישים שיש בעזה. אפשרי, אבל לא בטוח שזה מה שיכריע את חמאס – לא בעל-קרקע וגם לא בתת"ק".
במקום להתייחס לכל מנהרה כחשובה ובכך לאבד את התעדוף האפקטיבי הוחלט בצה"ל ללכת למרכזי הכובד שהפגיעה בהם מבחינת חמאס היא מערכתית – ובמקומות מסוימים גם אסטרטגית. כך נולד הרעיון של מיפוי המרחבים התת-קרקעיים וניתוחם על בסיס המודיעין שהחל להצטבר בתמרון, ולשם ניתבו את הכוחות מעל פני הקרקע, כדי לפגוע באותן נקודות שיובילו בסופו של דבר לנזק מערכתי או אסטרטגי לחמאס – פגיעה שההשפעה שלה אמורה להיות חזקה כל כך עד שתורגש שנים קדימה – אם ימשיך לתפקד כארגון ברצועה ואם לאו.
"אנחנו כל הזמן מסתכלים ובוחנים מהו אותו אקס פקטור שהתת"ק יכול להקנות לחמאס ביכולתו לנהל נגדנו לחימה", מדגיש הקצין. "מרכזי הפו"ש והבכירים הם מרחבים שמאפשרים שרידות של בכירים ושל פעילי חמאס ולמטרה זו בלבד – אין לאוכלוסייה האזרחית דריסת רגל בפרויקט המנהרות, שמוקדש כל כולו לצורכי ארגון הטרור – זה מחוץ לתחום עבורה". למעשה, לא התקבלה עדות לנוכחות של אוכלוסייה אזרחית בתת-קרקע, וגם בתמונות של יחיא סינוואר והמשפחה שלו מתחת לאדמה שצה"ל חשף ופרסם אין מדובר על אזרחים במובן הקלסי אלא על האנשים שמאפשרים את השרידות ואת המשך ה"התנגדות" של ארגון הטרור.
המנהרות שאפשרו לעיר עזה "לנדוד"
מרכז כובד אחר ששינה את התפיסה הצה"לית הרווחת, וקיבל תעדוף מבחינת הישגי התמרון, הוא מנהרות קישוריות. בתוך הפרויקט הענף הזה יש עורקים שכל עניינם הוא להבטיח את הקישוריות של מחבלי חמאס ברמת המסגרות: "פלוגת חמאס שלא יכולה להגן עוד על המרחב שלה בגלל הלחץ הצבאי שלנו יכולה לדלג למרחב הפלוגתי השכן ולחזק אותו לקראת המפגש עם צה"ל", מסביר גורם הבקיא בתמונת המודיעין.
"באופן הזה יש קישוריות בין גדודים וחטיבות ויש קישוריות גם בין צפון הרצועה לדרומה – וכאן כבר מדובר בסניפים ועורקים אסטרטגיים מבחינת חמאס, כי רק באמצעותם הם יכולים לקיים רציפות בלחימה ובתהליכי קבלת ההחלטות", מוסיף הגורם. כמה קריטית עבור האויב סוגיית הקישוריות? העיר עזה, על כל מרכזי הכובד והשלטון של חמאס שם, נדדה מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע אל ח'אן יונס ואל רפיח לפי התקדמות צה"ל בניסיון לשמור על אחיזה.
מרכזי הכובד הבאים שבמערכת הביטחון זיהו כנקודות לטיפול ולהשמדה הם המנהרות ההתקפיות, אלו שמגיעות למרחק של מאות או עשרות מטרים מהגדר ותכליתן פשיטה על יישובי מדינת ישראל. במשך שנים נערכו בחמאס לשימוש במנהרות אלו למטרות תקיפה, אך ב-7 באוקטובר נוכחנו לראות כי המחבלים הצליחו לנוע בחופשיות גם מעל הקרקע.
המחירים, המספרים והיכולות שהפתיעו
ההתעצמות של חמאס כללה אתרי ייצור שלמים מתחת לפני הקרקע, שאפשרו רציפות תפקודית צבאית ויכולת תקיפה, גם בזכות אגירה ואחסון של כמות משאבים אדירה כגון רקטות וציוד לחימה. עלויות ההקמה של אתרים כאלה הן אסטרונומיות, במיוחד כאשר מדובר בתת-קרקע, וכמות הכסף שמושקעת בזה גדולה. ההערכה במערכת הביטחון היא שעלות ממוצעת של קילומטר תוואי מנהרה סטנדרטי – מול עלות הבטון, הברזל, החול ותשתיות אחרות – היא כמיליון שקל לקילומטר, וההנחה היא שיש מאות קילומטרים של מנהרות שנחפרו מתחת לעזה.
המשמעות: אם בתת-קרקע ה"פשוטה" הושקעו מאות מיליונים, אז במרכזי הכובד, באותם אתרי ייצור, פו"ש או מנהרות קישוריות, הושקעו מאות מיליונים, בתעריף נפרד שקשה לאמוד. מה שברור הוא שמדובר בכספים שנשאבים מהאוכלוסייה האזרחית הכושלת והקורסת של רצועת עזה – שעל גבה בנה חמאס יכולת צבאית למטרות טרור.
"מה שלמדנו בעיקר מתייחס לרמת ההיקפים", אומר לנו גורם במערכת הביטחון. "אני חושב שלא פגשנו אתגר שהיה חדש לנו לחלוטין ברמה המערכתית. אולי דברים נקודתיים כמו העובדה שהופתענו מהיכולת ההנדסית של חמאס: מעליות במנהרות, מפלסים ועוד. זה לא מאתגר אותנו ככוח צבאי, אבל כן – היכולת ההנדסית של חמאס בתת"ק טובה מאוד גם בהבנה של איך מתנהגת הקרקע ואיך יוצרים קישוריות".
הגורם מדגיש: "פגשנו הרבה דברים שידענו שנפגוש, אבל בכמויות הרבה יותר גדולות ממה שהערכנו: חסימות, דלתות הדף, מטענים, כמות פירים". ההערכות הן שצה"ל הוציא מכלל שימוש כאלפיים פירים בכל רחבי הרצועה, ועוד כ-200 בעיר רפיח לבדה. "לא הופתענו מפיר ממולכד וממוטען או מדלת בתת-קרקע, הופתענו מזה שלפעמים יש כמות מטורפת של דלתות הדף בכל כמה מטרים, וזה כן מאלץ אותנו להתמודד ביצירתיות".
השינוי בשיטות הפעולה במנהרות האסטרטגיות
"הכול היה בעוצמות ובכמויות משמעותיות הרבה יותר ממה שהערכנו במרכזי הכובד", מודה הגורם במערכת הביטחון. "במלחמה הזו הבנו שכשמדברים על התת-קרקע והמנהרות, מדברים על ממד שלם – כמו האוויר והחלל והסייבר והמרחב הקרקעי, גם כאן מדובר בממד בלחימה שצה"ל צריך לנהל בו את הקרב".
הלחימה הזו גוררת אתגרים שונים ומגוונים. באמצעות ניתוח שונה וחלוקת התת-קרקע לכזה המוגדר "ערכי", קרי כזה המאפשר יכולת אסטרטגית, לעומת תת"ק המוגדר "טקטי" – כזה שמאפשר ניידות ורציפות של חמאס – הוחלט לשנות את שיטות הפעולה ולהגיע מעל אותן מנהרות אסטרטגיות שהדעת נותנת שפגיעה בהן תהיה אנושה לחמאס.
בין שמדובר בהרג מחבלים ובכירים, ובין שמדובר במודיעין איכותי או ברכיבים אחרים שנלקחים או מושמדים, ההנחה הרווחת כיום היא שאין מדובר רק בשני קירות וקשת אלא באירוע אחר בסדרי גודל. "כשאתה מוציא שרת ושואב ממנו מידע זו פגיעה אנושה הרבה יותר מאשר פיצוץ סנף של מנהרה טקטית", מנמק הגורם. "ההבדלים התחדדו לצבא ולדרג מקבלי ההחלטות גם ברמה הערכית, ומשם נגזרו ההנחיות לכוחות המתמרנים בשטח".
כל הפרטים בכתבה הותרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית.