במאי 2024, יותר מחצי שנה אחרי פרוץ מלחמת 7 באוקטובר, כבש צה"ל את רפיח ואת ציר פילדלפי. ארבעה חודשים לאחר מכן נשא ראש הממשלה בנימין נתניהו נאום על חשיבות הציר בהיותו "צינור החמצן של חמאס" ונתלה בו כדי להסביר מדוע אין עסקת חטופים. אלא שהסיבה לעיסוק בפילדלפי באותה נקודת זמן לא הייתה ברורה לגמרי. חודשים ארוכים קודם לכן הציע אגף המזרח התיכון של המטה לביטחון לאומי לכבוש את הציר.
"כשבוע אחרי פרוץ המלחמה באנו עם הצעה שאומרת, בואו קודם נשתלט על רפיח ועל ציר פילדלפי כדי ליצור סוג של חנק סביב חמאס", מספר גורם שנכח בדיונים. "זה הוצג לראש המל"ל צחי הנגבי והועבר גם לרון דרמר, השר לעניינים אסטרטגיים (שבימים האחרונים פורסם כי הוא שוקל לפרוש). גם בכירים בצבא ראו את זה".
צה"ל כזכור פעל אחרת בתחילת הדרך ודחק את תושבי הרצועה דרומה, לכיוון אל-מוואסי. אותו גורם מוסיף שבתחילת המלחמה ביקשו גורמי ביטחון שונים, ובהם שרי קבינט, לדחוק כמה שיותר מתושבי הרצועה לכיוון הגבול בדרום עזה מתוך מחשבה שהדבר ידחוף את מצרים להסכים לקבל לשטחה פליטים עזתים. בתחילת המלחמה אף העלתה שרת המודיעין גילה גמליאל את רעיון גירוש העזתים לסיני במפורש.
במל"ל התנגדו לרעיונות מסוג זה. "בתוך המטה ידענו שגם אם תהפוך את העולם והאדמה תתחלף בשמיים, כמו שאומרים בערבית, המצרים לא יקבלו את זה", אומר אותו גורם. "אנחנו מכירים היטב את המצרים. המל"ל עומד במשך שנים בקשר שוטף עם הגורמים הרלוונטיים במצרים, לכן הבנו שאין לזה שום היגיון".
"נוכחים-נפקדים, לא ראיתי השפעה שלהם"
המל"ל, שנועד לחזק את קבלת ההחלטות בתחום המדיני-ביטחוני, כמעט שאינו מורגש במלחמה הזו, אף שהיו ועוד יהיו בה צמתים רבים של קבלת החלטות אסטרטגיות. בעידן הנוכחי היה אמור המל"ל דווקא להיות חזק יותר, אחרי כמה אירועים ודוחות שכבר נחשפה בהם חולשתו בעבר. כך, למשל, בדוח ועדת וינוגרד לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006, נמתחה ביקורת על תפקודו של המל"ל (אז נקרא המועצה לביטחון לאומי) בתקופת המלחמה.
בהמשך, בדוחות מבקר המדינה מהשנים 2012 ו-2017 נמתחה ביקורת נוספת. הדוח הראשון שבהם עסק באירוע משט המרמרה, והשני – בדיוני הקבינט בעת מבצע "צוק איתן". בשניהם נאמר בפשטות שהמל"ל לא ביצע את תפקידו. ביקורת אחרת נמתחה מכיוון ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון בשנת 2017, על הכנת תוכנית רב-שנתית (תר"ש) של צה"ל, ובה נקבע שהמל"ל לא הורגש בדיונים על התוכנית.
"יש שמועה שיש מל"ל, אבל אני לא ראיתי את ההשפעה שלו בכלום. ראיתי שלט 'ראש המל"ל' אבל לא הייתה שום עבודת מטה. היו דיונים של שרי מטה עם ראשי הארגונים, אלה דיונים משמעותיים, אך הם היו ספורים", כך תיאר השר וחבר הקבינט לשעבר רב-אלוף (במיל') גדי איזנקוט, שפרש מהממשלה ביוני 2024, את תפקוד המטה במלחמה הנוכחית.
הדברים החריפים הללו נאמרו בנובמבר האחרון, בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה. כעבור שבועיים, בישיבת הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, אמר איזנקוט: "יש אנשים מצוינים במל"ל. אבל המל"ל הוא נוכח-נפקד במציאות האסטרטגית של מדינת ישראל. ראיתי מאמצים, לא ראיתי את ההשפעה שלהם במילימטרים".
מי שהיה אז חבר מפלגתו, השר לשעבר חילי טרופר, שיבח באותה ישיבה את האופן שבו היה המל"ל זמין לשרים בכל הנוגע לעדכון והעברה של חומרים. בד בבד, באופן מהותי, הוא הצטרף לביקורת של איזנקוט כאשר פנה לרן פלד, ראש אגף מודיעין וועדות שרים במל"ל, שנכח באותו הדיון: "היו מעט מאוד, אם בכלל, דיונים אסטרטגיים בקבינט הזה. יכול להיות שנורא רציתם. אבל לצערי, כמעט שלא היה סטטוס עמידה אל מול מטרות, למרות שאתה זוכר שביקשנו את זה לא מעט פעמים. תפיסה אסטרטגית כוללת, של כלל החזיתות, זה היה הרבה יותר מדי אופרטיבי. כנראה לא בגללכם, אני רוצה להגיד בהגינות. אנחנו יכולים לשער בגלל מי. אבל כן, צריך להגיד גם את זה".
"הנגבי ידע שנתניהו לא אהב את זה"
במהלך המלחמה, במאי 2024, התפטר ד"ר יורם חמו, סגנו של הנגבי. לפי פרסום ב"מהדורה המרכזית", חמו כתב מכתב התפטרות של עשרה עמודים ובין היתר ציין דברים שמהדהדים גם כיום, אחרי למעלה משנה: "אי-הצבת תחליף שלטוני בטווח הקצר מקשה על ההתמודדות מול ניסיון חמאס להישאר בשלטון. בתנאים אלו, זה עלול לחייב שליטה ישראלית עמוקה יותר בעזה, עד כדי ממשל צבאי. אתגר האחריות על ממשל צבאי ברבות הימים עלול להשיב את חמאס לשלטון. ללא פתרון מהיר, ובפרט אם המהלכים העצימים בעזה יסתיימו, יש חשש מהפיכת סוגיית החטופים לרב-שנתית".
על פי אותו פרסום, עיקרי אותו מסמך הופיעו במצגת שהציג חמו לפני שרי הקבינט, ואולם הנגבי אמר במהלך הדיון שאין זו עמדת המל"ל אלא דעתו האישית של חמו. גורם שנכח באותו הדיון אומר על כך: "היו עוד אנשים במל"ל שהיו מעורבים בכתיבת המסמך, אבל לדעתי הנגבי נבהל בגלל התוכן כי ידע שנתניהו לא אהב את זה, ולכן התנער ממנו. היה פה לפחות ניסיון לעצב דיון אסטרטגיה קדימה, וזה בדיוק מה שהיה חסר בעבודת המל"ל לאורך המלחמה. זה בסדר שלא להסכים עם רעיונות, אבל באופן מדהים הדיון הזה בכלל לא התנהל".
מלבד חמו, בתקופת הנגבי עזבו שני בכירים אחרים את המל"ל: האחד הוא נמרוד גז, ראש אגף המזרח התיכון, שלפי בירור של שומרים עזב בעיקר על רקע סיבות אישיות; השני הוא רפי מירון, ראש אגף הטכנולוגיות. לאחר עזיבת גז אוחד אגף המזרח התיכון עם האגף למדיניות החוץ. בראש אגף זה עומד יוסף דרנזין, שב-2017 היה מנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי תחת הנגבי.
הנגבי עצמו נעדר במשך תקופה מעבודתו, בלי שפורסמו על כך הודעה לציבור מלבד פרסום לקוני בחודש ספטמבר 2024 על כך שיעבור תהליך רפואי וייעדר למספר שבועות, ואילו בפועל נמשכה ההיעדרות כמה חודשים. בתקופה זו מילא את מקומו בדיונים עם הממשלה סגנו גיל רייך, ולא נראה שחסרונו של הנגבי הורגש במיוחד.
כשנתניהו חשף: ההחלטה כבר התקבלה
את המל"ל הקים נתניהו בשלהי כהונתו הראשונה כראש הממשלה, ב-1999. כוונתו הייתה להקים גוף של מומחי חוץ וביטחון, שיהיה משקל-נגד מול הצבא וגופי הביטחון האחרים. ואולם נדמה שמעולם לא הצליח המל"ל להגשים את החזון הזה.
שנים לא רבות אחר כך היה חיזוק המל"ל אחת ממסקנותיה של ועדת וינוגרד, ובעקבותיה קם צוות היגוי בראשות הרמטכ"ל המנוח אמנון ליפקין-שחק. ב-2008 נחקק חוק המל"ל על 11 סעיפיו. בין היתר נקבע שזה הגוף שמרכז את עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני ומכין את החומרים לקראת הדיון. עוד נקבע שהמל"ל הוא שצריך להכין את החלופות השונות בפני הקבינט לפני קבלת ההחלטה ולהציג את המלצתו המנומקת בנוגע לחלופה הטובה ביותר.
ישיבת הקבינט האחרונה, שבה הוחלט על כיבוש עזה, היא דוגמה לאופן שבו הפך החוק לאות מתה. נתניהו ביקש לכבוש את עזה, הצבא התנגד, אולם לא ברור מדוע לא הוצגה עוד חלופה ואם המל"ל הציג את המלצתו המנומקת לפני הדיון. נתניהו, מצידו, התראיין כמה שעות לפני הישיבה לפוקס ניוז וחשף כי ההחלטה כבר התקבלה. אגב, אין זו הפעם הראשונה במלחמה שהחלטות הוצגו עוד לפני שהקבינט התכנס.
אחרי הישיבה פורסם בתקשורת שהנגבי דווקא התנגד להחלטה ותמך בעמדת הרמטכ"ל. ואולם מהפרסומים, הנשענים על הדלפות, לא ברור אם זו עמדתו האישית של הנגבי או עמדה רשמית של המל"ל. הנגבי סירב לענות על שאלה בנושא שהעביר לו שומרים.
סעיף אחר בחוק קובע שראש המל"ל כפוף אישית לראש הממשלה ומוגדר כיועץ שלו לביטחון לאומי. גם אם כוונת המחוקק הייתה טובה, נראה שבסעיף זה נטמן הזרע לחולשתו של המטה. זאת משום שהלכה למעשה ראש המל"ל הפך גם לשליחו האישי של ראש הממשלה במטלות מדיניות שונות, כמו למשל פגישתו של הנגבי עם נשיא סוריה אחמד א-שרע (אל-ג'ולאני) לפני כחודש באבו דאבי. לקודמיו בתפקיד גם היו פגישות עם בכירים במדינות שאין להן קשרים דיפלומטיים עם ישראל, אבל היו גם שליחויות מסוג אחר.
בדצמבר 2015 הופיע יוסי כהן, אז ראש המל"ל, לפני ועדת הכלכלה של הכנסת. הוא טען כי יש שיקולים ביטחוניים באישור מתווה הגז, בזמן שהמוסד וצה"ל לא הביעו חוות דעת כזו – זאת כדי לעקוף את חוות הדעת של הממונה על ההגבלים העסקיים באותה עת, פרופ' דיויד גילה, שקבע שמדובר בהסדר כובל. בלי קשר, ויום אחרי ההופעה בכנסת, מונה כהן לתפקיד ראש המוסד, תפקיד שחשק בו, בצעד שמדגים את החיבור ההדוק שלו עם נתניהו. דוגמה אחרת היא של מאיר בן שבת, שמונה לראש המטה אחרי שהיה סגן ראש השב"כ. ב-2018 שלח אותו נתניהו לרב דרוקמן המנוח כדי לתת לו תדריך ביטחוני ולמנוע מנפתלי בנט ומאיילת שקד לפרוש מהממשלה.
"ביבי בשנים האחרונות שנמך את המל"ל"
"ראש המל"ל הפך להיות שליח אישי של נתניהו, אם זה לדברים טובים או לדברים טובים פחות", אומר עפר שלח, מנהל תוכנית המחקר "הביטחון הלאומי של ישראל" ב-INSS. "לפני שבן שבת מונה לתפקידו הוא ביקש להתייעץ איתי, הייתי אז חבר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אמרתי לו שיש סתירה מובנית בתוך התפקיד בין להיות ראש המטה לביטחון לאומי ובין להיות שליח של ראש הממשלה. הוא יצטרך לבחור בין זה לזה, ושנינו יודעים איך יבחר. בן שבת הניד בראשו".
לדברי שלח, "ראש המל"ל, בייעודו בחוק, הוא האיש שצריך להגיד לראש הממשלה, 'אתה חייב לדון בנושאים שאין לך חשק לדון בהם', ולבקר את התהליכים שראש הממשלה עושה. אנשים יבחרו בלהיות השליח של ראש הממשלה, כי זה קרוב יותר לשררה, כי בישראל אף אחד לא באמת מעריך תהליכים וכי בתקופת נתניהו הכול זה אמון אישי וחשדנות. המל"ל מעולם לא מילא את תפקידו, אבל בשנות נתניהו החל ניוון מוחלט. אין למל"ל שום אינפוט ביצירת תהליכי קבלת החלטות טובים יותר זה בנושאים מדיניים-ביטחוניים, וזה הייעוד המרכזי שלו".
פרופ' עוזי ארד, ראש המל"ל תחת נתניהו בין השנים 2009 ו-2011, וממחברי הספר "המל"ל – המאבק להקמתה של המועצה לביטחון לאומי וביסוסה בצמרת", נחרץ לא פחות. "ביבי בשנים האחרונות שנמך את המל"ל ולא מפעיל אותו באופן שצריך", הוא אומר. "הוא מטיל משימות שהמטה צריך לעשות על גופים אחרים. נראה שהוא מזלזל בגוף הזה ותופס אותו ככולבויניק – בוא תכתוב לי נייר למה צריך לנסוע השבוע לאיזשהו מקום. הקשר עם מל"לים בעולם צריך להיות בידי המל"ל הישראלי. אבל בישראל זה לא קורה, מי שמחזיק קשר עם המל"ל האמריקני הוא דרמר. אלה דברים שפוגעים בעבודת המל"ל שלנו".
הפתק מסינוואר ותפקיד המל"ל בקונספציה
על האופן שבו תופס את ראש הממשלה נתניהו את המל"ל העיד רוני ברט, שהיה ראש החטיבה לבניין הכוח במל"ל, בוועדת החקירה האזרחית לחקר 7 באוקטובר. בדיון שעסק בדוחות המבקר שנכתבו על המל"ל אמר ברט: "לפעמים כתובים בדוחות דברים לא מסווגים, אבל שלא רוצים שישמעו עליהם. ממה שאני זוכר, היה במסווג פירוט לפחות חלקי של העדות שנתן ראש הממשלה עצמו לביקורת. הוא אמר להם (לאנשי המבקר – ש"ש), ואני עכשיו מצטט מילה במילה: 'אני מתייחס למל"ל כאל משרד החוץ הקטן של משרד ראש הממשלה'".
האלוף (במיל') גיורא איילנד, שעמד בראש המל"ל בין השנים 2004 ו-2006, הצביע בפני ועדת החקירה האזרחית על נדבך בעייתי אחר בקרבת היתר של ראש המל"ל לראש הממשלה. "מה שקרה בישראל בחודשים שלפני 7 באוקטובר זה שכמעט כל נושא שרצו לדון בו התחבר ישירות לרפורמה המשפטית. ואז ראש המל"ל אמר, 'זה פוליטי ולכן בזה אני לא עוסק בזה'", אמר איילנד בעדותו. "כתוצאה מזה לא היה אפשר לעשות הערכת מצב לאומית שמראה שיש חיבור בין איומי המודיעין, מוכנות הצבא והמשבר הפוליטי. כשראש המל"ל אמר שבזה הוא לא עוסק כי זה פוליטי, הוא השאיר ואקום מאוד גדול. אם אתה רק שליח של, ורק כשאומרים לך, אז אתה מצמצם את התפקיד לרמת יועץ פוליטי".
ועדת חקירה ממלכתית טרם קמה, אבל תפקודו של המל"ל בכל הנוגע לקונספציה שהובילה למתקפת הפתע בשמחת תורה עלה בוועדת החקירה האזרחית. זו קבעה שהמל"ל היה חלק מהקונספציה מעצם זה שלא אתגר את מדיניות ההסדרה עם חמאס. מאיר בן שבת הוא מי שעמד בראש המל"ל כאשר עוצבה מדיניות זו – אותה הבנה שקטה שלפיה חמאס עסוק בבניית השלטון האזרחי ברצועת עזה וישראל לא תתקוף אותו.
בריאיון לידיעות אחרונות באפריל 2022, לאחר שעזב את תפקידו, אף התגאה בן שבת במדיניות ההסדרה. באותו ריאיון נחשף הפתק שדאג יחיא סינוואר להעביר לנתניהו דרך המצרים, שנכתב עליו 'סיכון מחושב'. "זה היה אחד הרגעים היפים בתהליך", אמר בן שבת על קבלת הפתק. כיום סבור בן שבת שמהאפשרויות שעמדו אז על הפרק, ובהיעדר לגיטימציה פנימית ובין-לאומית למתקפה יזומה על חמאס, הסדרה הייתה האופציה הסבירה ביותר.
"הגוף הכי חשוב ליד ראש הממשלה"
את הפוטנציאל של המל"ל חשף דווקא משבר אחר, לא ביטחוני, כאשר הטיל נתניהו על המל"ל בראשות בן שבת את האחריות לטיפול במשבר הקורונה ב-2020. הצעד זכה ללא מעט ביקורת בזמן אמת, בשל החולשה המובנית של המטה, אולם באופן יחסי "המל"ל הפתיע לטובה בקורונה", אומר בכיר לשעבר בצה"ל. "היה כאן סוג של משבר שאף אחד לא ידע איך לטפל בו, אבל מעבר לכך ראיתי שברגע שהם מקבלים גיבוי מראש הממשלה, אז המל"ל נהיה גוף הרבה יותר אפקטיבי".
מצד שני, אולי משבר הקורונה, אזרחי במהותו, המחיש דווקא כמה מערכת הביטחון, ובמיוחד צה"ל, היא מערכת חזקה מדי, שהמל"ל לא באמת יכול לה. לדברי מקור שהכיר את פעילות המטה בחודשים הראשונים של המלחמה, כך בדיוק קרה בתקופה שעוצבה בה אסטרטגיית הלחימה ברצועת עזה. "כשהצבא בא אחרי 7 באוקטובר והתחיל לתכנן את המהלכים קדימה, איך להשתלט על הרצועה ומה לעשות איתה, אז הצבא קבע את הטון. לא היה מכניזם שאפשר השפעה אחרת או הסתכלות אחרת על מה שהצבא מתכנן", הוא אומר.
"ראש המל"ל עושה גם שליחויות מדיניות עבור ראש הממשלה, וזה בסדר", מסביר ראש השב"כ לשעבר יורם כהן בשיחה עם שומרים. "אבל בסוגיות הכבדות, סוגיות מדיניות-ביטחוניות, מי שצריך להניח את הנייר לדיון הוא המל"ל, לא הצבא ולא השב"כ. כגוף מטה הוא הגוף הכי חשוב ליד ראש הממשלה. האם הוא הכי חזק? בחלק מהמקרים לא. למה? זה תלוי בראש הממשלה, באישיות של ראש המל"ל ובקשיים של ארגונים אחרים שלא נותנים לו לפרוח".
"ברגע שאין מל"ל יש ואקום"
בהיעדר מל"ל חזק נכנסים לריק שנוצר גורמים אחרים בתוך המערך הממשלתי וגם מחוצה לו. מאז פרוץ המלחמה מעלים שורה של עמותות, מכוני מחקר, אקדמאים ו"לשעברים" מסוגים שונים רעיונות משלהם לפני מקבלי ההחלטות.
משיחות שערך שומרים עולה שבתוך הממשלה הגורם החזק ביותר שנמצא על "משבצת" המל"ל הוא כאמור דרמר, השר לעניינים אסטרטגיים וכיום גם ראש צוות המשא ומתן לשחרור חטופים. "דרמר הוא היועץ האסטרטגי של נתניהו, כבר הרבה מאוד שנים, כשיש לו תפקיד רשמי וכשאין לו תפקיד. הוא המוציא והמביא. הוא זה שנתניהו מתייעץ איתו וסומך עליו", אומר ערן עציון, לשעבר סגן ראש המל"ל.
גורם אחר שהתחזק מאוד בתקופת המלחמה הוא המזכיר הצבאי של נתניהו, האלוף רומן גופמן. קודם לכן היה גופמן קצין במתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים, מנהלת תיאום וקישור) ברצועת עזה, ובמאי 2024 מונה למזכיר הצבאי של נתניהו, כלומר הגורם שאמור לקשר בין הצבא לממשלה. אלא שאצל גופמן, לפי כמה מקורות ששוחח עימם שומרים, זה יותר מכך. אלו טוענים שגופמן מעלה ביוזמתו הצעות עצמאיות לנתניהו בסוגיות שונות. כך היה על פי תחקיר הניו יורק טיימס בנושא הסיוע ההומניטרי בעזה, ולאחרונה פורסם ב"מהדורה המרכזית" כי הוא תומך בכיבוש כל רצועת עזה, גם במחיר סיכון חיי החטופים. "זה בכלל לא במסגרת תפקידיו של גופמן", מתייחס לכך ארד. "המזכיר הצבאי הוא קצין קישור בין קהילת המודיעין וצה"ל לראש הממשלה, הוא לא פונקציית מטה, ועל זה כבר נכתב בכמה דוחות".
מלבד האישים יש גם גופים שנכנסו אל הוואקום ולוחשים על אוזנו של ראש הממשלה. אחד מהם הוא פורום מקווה ישראל, שהקימו יזם ההייטק לירן טנקמן והיועץ האסטרטגי יותם הכהן, בנו של האלוף (במיל') גרשון הכהן, בעצמו יו"ר עמותת הביטחוניסטים, שאנשיה נפגשים עם ראש הממשלה.
רעיונות אחרים הגיעו מהאקדמיה. כך, למשל, בפברואר 2024 כתבו פרופ' דני אורבך ופרופ' נטע קורן-ברק מהאוניברסיטה העברית, וד"ר הראל חורב מאוניברסיטת תל-אביב וד"ר נתנאל פלמר מבר-אילן, מסמך שכותרתו "ממשטר רצחני לחברה מתונה". הם הציעו בו רעיונות בנוגע לעתיד רצועת עזה והדרך להגיע לשם, בהתבסס על ניסיונות היסטוריים ממקומות שונים בעולם כמו גרמניה, יפן, עיראק ואפגניסטן. המסמך, שנכתב באופן וולונטרי בידי הארבעה, הגיע לגורמים שונים בקרב מקבלי ההחלטות וגם למל"ל. הנגבי התבטא בנוגע למסמך ואמר עליו "מבריק", אך לפי בירור של שומרים עולה שבמטה לא נפגשו עם הארבעה כדי לבחון איך אפשר להמשיך לפתח את הרעיונות.
גופים אחרים שהעלו רעיונות, הצעות וניירות לפני הממשלה הם מכון תכלית בראשות עורך הדין יניב כהן, ועמותת מיינד ישראל בראשות האלוף (במיל') עמוס ידלין. כך, למשל, לפי פרסום של הוושינגטון פוסט, ב-2024 הניח תכלית לפני גורמים ביטחוניים מסמך ששרטט רעיונות מעשיים בנוגע לאופן חלוקת המזון לאוכלוסייה ברצועת עזה, ללא מעורבות חמאס. בהמלצות יש דמיון מסוים למה שמאוחר יותר בוצע באמצעות קרן הסיוע ההומניטרי לעזה (GHF). אנשי מיינד ישראל מצידם כתבו בעבור איזנקוט מסמך בנוגע ל"יום שאחרי" ברצועת עזה, שאותו הוא הציג בקבינט בשלהי חודש מרץ 2024 לפני פרישתו מהממשלה.
"לדעתי זה הסיפור – ברגע שאין מל"ל יש ואקום, ואז לשם נכנסים אנשים בחברה האזרחית, כמו בדברים אחרים שקרו ב-7 באוקטובר", אומר ד"ר אבנר גולוב, בעבר בכיר במל"ל וכיום סגן נשיא במיינד ישראל ואחד ממחברי אותו מסמך בעבור איזנקוט. "מיינד ישראל עד 7 באוקטובר היה אמור להיות משהו קטן, בכיוון עסקי יותר. אבל ראינו את הוואקום, אמרנו, 'עזבו כסף, הולכים לעזור למדינה' – והפכנו לעמותה. אני בטוח שכמונו יש עוד. החלום שלי זה שיהיה מל"ל טוב שעובד. היום לצערי אני עושה עבודות כאלה שאנשים אומרים לי, אתה עושה את העבודה של המל"ל".
פנינו לתגובת המל"ל ולמשרד ראש הממשלה, אך הם סירבו להגיב לכתבה.