בעוד כשבועיים תכריע כנסת ישראל בעניין הדחתו של חה"כ איימן עודה, יו"ר חד"ש–תע"ל: בקואליציה יצטרכו לגייס 90 קולות ולהיעזר באצבעות האופוזיציה כדי להדיחו, ואם יצליחו – זה יהיה צעד חסר תקדים בתולדות המשכן.
ועדת הכנסת אישרה השבוע את בקשת הדחתו של עודה על רקע התבטאות שלו שמשווה לכאורה בין החטופים הישראלים לאסירים הביטחוניים הפלסטינים: "אני שמח על שחרור החטופים והאסירים. מפה חייבים לשחרר את שני העמים מעול הכיבוש. כולנו בני חורין", כתב חבר הכנסת בחשבון הטוויטר שלו באחת מפעימות העסקה עם חמאס לשחרור החטופים בחודש ינואר.
כעת ההתרחשויות באופוזיציה לקראת אותה הצבעה הן שמושכות את מרבית תשומת הלב. השבוע בוועדות הכנסת הצביעו בעד ההדחה חה"כ סימון דוידסון מיש עתיד ופנינה תמנו שטה מהמחנה הממלכתי. חברי הכנסת הערבים מכל הסיעות כעסו על שותפיהם לאופוזיציה, ולאות מחאה הודיעו על החרמת ישיבות האופוזיציה ועצירת התיאום איתה.
במפלגות הערביות טוענים שהליך ההדחה אינו מבוסס כלל על תשתית משפטית רצינית, והוא נועד לשרת את קמפיין הקואליציה לפגוע בייצוג הערבי בכנסת, תוך ניצול המלחמה ומצב החירום – ובאותה הזדמנות להביך את האופוזיציה ולחזק את המתקפה על מערכת המשפט, אם תגיע ההכרעה בעניין ההדחה לפתחו של בג"ץ.
לא פחות חשוב מכך הוא ניסיון הקואליציה לעצב, כבר מעכשיו, את דפוסי ההצבעה בבחירות ההולכות ומתקרבות. מחקר חדש שערך מרכז אקורד באוניברסיטה העברית חושף שפסילת רשימות ערביות או מועמדים בבחירות לכנסת מורידה את אחוז ההצבעה בחברה הערבית ב-20% כמעט. בסקרים פנימיים אחרים של המפלגות הערביות יורד אחוז ההצבעה אף יותר. לפי אותם סקרים פנימיים, הנכונות להצביע בבחירות הקרובות בקרב הציבור הערבי בישראל עומדת על 55%.
הנתון הזה מושפע מאוד מהצהרות פוליטיקאים בחברה היהודית דווקא – ככל שאין אופק לשיתוף פעולה של חברי הכנסת הערבים עם עמיתיהם היהודים, לשיפור המצב במדינה בכלל ובחברה הערבית בפרט, כך יורד אחוז ההצבעה עוד יותר. "תקווה מתמרצת את הערבים להצביע וייאוש מרחיק את המצביעים מהקלפיות", מסכם בכיר באחת המפלגות הערביות את תוצאות סקרי דעת הקהל בחברה הערבית שנערכו לאחרונה.
גם ברגעים אלה עמלים גופים ופעילים פוליטיים רבים על איחוד המפלגות הערביות ברשימה אחת לקראת הבחירות הבאות של הכנסת. המטרה היא לא אחדות לשמה אלא צבירת כוח חסר תקדים במפה הפוליטית בישראל. סקר שערך לאחרונה מכון סטאטנט, המתמחה בסקרים פוליטיים בחברה הערבית, מציג שחזרתה של הרשימה המשותפת בשילוב ארבעת המרכיבים – רע"ם, חד"ש, תע"ל ובל"ד – יעלה את אחוז ההצבעה אל יותר מ-65% בקרב המצביעים הערבים ויעניק לרשימה הזו 17 מנדטים.
מהלך כזה יסכל בוודאות את הקמתה של כל קואליציה בראשות בנימין נתניהו לפי תמונת הגושים הנוכחית. את הנתונים האלה מכירים היטב בסביבתו של ראש הממשלה, מה שמסביר עוד יותר את התעקשות הקואליציה על תהליך ההדחה של עודה, דווקא בתזמון הזה.
_autoOrient_i.jpg)
אבל בזמן שהקואליציה יוזמת מהלכים, באופוזיציה נשארים במצב פסיבי, שלא לומר משחקים לידי נתניהו ועושי דברו בכנסת. יאיר לפיד ובני גנץ, שמבינים היטב את מטרות הליכוד במהלך זה, עדיין מסרבים להציג עמדה אחידה של סיעותיהם. חלק מחברי הכנסת ביש עתיד ובמחנה הממלכתי אף הצהירו שיפעלו לפי שיקולים אישיים ושלא יחכו לעמדת יושבי ראש המפלגות שלהם.
ההערכה במפלגות הערביות היא שלפיד וגנץ לא יאפשרו את ההדחה בסופו של דבר, אך אינם רוצים להצטייר כמי שתומכים בעודה ובעמדותיו נגד המלחמה והצבא. "לפיד וגנץ יצביעו באופן אישי בעד ההדחה וישלחו את החיילים שלהם בסיעה להפיל את ההצעה שלא תשיג 90 חברי כנסת, אך תהיה קרובה מאוד למספר הזה", מעריכים בהנהגת חד"ש–תע"ל, לפי השיח שמקיימים עם יש עתיד והמחנה הממלכתי – שם מסבירים בכירי שתי המפלגות שייתנו חופש הצבעה לחברי הכנסת שלהם, דבר שמסמן שהמטרה היא להפיל את הצעת ההדחה, בלי להצהיר על כך פומבית.
ההדחה של עודה, שספק אם תצא לפועל, היא רק סממן אחד נוסף מני רבים שמעידים על עומק הכישלון של האופוזיציה בראשות לפיד וגנץ. בזמן שנתניהו מגדיל את הישגיו ומשמר את שותפיו בהצלחה פעם אחר פעם – ממשבר חוק הגיוס של החרדים ועד לניהול המלחמה בעזה לפי האינטרסים של השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר – באופוזיציה לא מצליחים, או אפילו מסרבים, לנהל קשר ישיר ולהגיע להסכמות עם המפלגות הערביות, שמצהירות בפה מלא שיעשו הכול אחרי הבחירות הבאות כדי למנוע הקמת ממשלה בראשות נתניהו.
בהנהגת המפלגות הערביות, מנגד, לא פוסלים שום מהלך – "משונה ככל שיהיה" – למען השגת מטרה זו: מהמלצה לפני הנשיא על כל מועמד רלוונטי להחליף את נתניהו ועד למתן רשת ביטחון בהצבעה או הימנעות בכנסת. "העיקר שביבי לא יחזור לשלטון, גם אם אצטרך להמליץ על אביגדור ליברמן לראשות הממשלה", אומר גורם בכיר באחת המפלגות הערביות.
אותם חברי הכנסת הערבים, שמרגישים ייאוש ותסכול רבים מהנהגת האופוזיציה הנוכחית, תולים תקוות דווקא בכוכב השבוע בשמי הפוליטיקה: גדי איזנקוט. הוא פרש מהמחנה הממלכתי בראשות גנץ והצהיר: "עם ממשלה כזאת אי אפשר להישאר פסיבי". איזנקוט, שבשיחות סגורות נשמע נחרץ נגד הדחתו של עודה, מצטייר מבחינת ההנהגה הערבית הפוליטית כתקווה חדשה לשותפות אמיתית, כזאת שאינה פועלת על פי התכתיבים של ממשלת נתניהו או השופרות שלה.
