אריה דרעי שמר על בנימין נתניהו במשך חמש מערכות בחירות, והוכיח שהוא לא מתכוון להפנות לו עורף גם הפעם. ההתפטרות המלאכותית והפרישה מהממשלה היו מהרגע הראשון לא יותר מאחיזת עיניים, שבירת צלחות מפלסטיק. גם משבר הגיוס שהגיע לנקודת רתיחה לא מאיים באמת על הברית בין השניים. הדרמה הפוליטית האמיתית סביב חוק הגיוס התחוללה בין החרדים לבין עצמם יותר מאשר בינם לבין נתניהו.מי יהיה הסמן הימני, מי יוביל את הקו הניצי ביותר נגד חוק הגיוס, מי יקבע את הטון מבלי להיחשד כוותרן או פשרן. ההנהגה הספרדית פחדה שמרבית המגויסים יגיעו משורות הציבור הספרדי, והרבנים שברו חזק ימינה, ואחריהם שס, ובראשה היור הנצחי אריה דרעי.באחת הישיבות הסגורות בצמרת החרדית סביב חוק הגיוס, השמיע אריאל אטיאס בפני הנוכחים בחדר אמירה ברורה - המשחקים נגמרו, הפעם הציבור החרדי יצטרך לספק חיילים, לא תוכניות עתידיות, לא מתווים, חיילים. כיפות שחורות ומדים ירוקים. אטיאס, השר הבכיר לשעבר, וכיום הנושא והנותן מטעם דרעי, הוא אדם חכם שכיום נטוע עמוק בעולמות העסקים ובהוויה הישראלית. הוא הבין שמה שהיה לא יהיה עוד. גם דרעי הבין את זה, בדיעבד.אחרי עשורים של תמרונים פוליטיים, ועדות, חוק טל, ואין-ספור בגצים, התנפצה סוגיית הגיוס היישר אל תוך שובר הגלים הכואב ביותר שידעה החברה הישראלית, טבח 7 באוקטובר.לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאןהמלחמה האין-סופית שגבתה מחירים כבדים בחיי אדם גרמה גם לציבור הימני, לשותפים הטבעיים, להרגיש שהעסקה שעבדה עשרות שנים, גם בחסות חוסר עניין מצד מערכת הביטחון, לא תופסת במציאות של מלחמה בשבע חזיתות. כשסמוטריץ' חוזר לבית הכנסת ביישובו ורואה שחסרים בספסל מימין ומשמאל מתפללים שמגויסים דרך קבע, אין לו תשובות. זה קשה עוד יותר בביקור פצועים ובניחומי אבלים מהציבור הדתי-לאומי ששילם מחיר נורא במערכה. זה נכון גם לגבי הליכודניקים, ובן גביר ואנשיו.לא הועילו הניסיונות לצבוע את סוגיית הגיוס ככלי ניגוח פוליטי, לסמן את אדלשטיין כמי שעשה יד אחת עם האופוזיציה. הימין המשרת איבד סבלנות.ואז הגיעה גם אותה שיחה בפני בחורי ישיבה שסימנה רגע של מפנה ביחסים של שס עם החברה הישראלית. לתרום בגלל המלחמה? חלילה וחס. מי שנושא בעול זה אתם - לומדי התורה, נשמע בהקלטה. אחרי שורת רבנים בכירים שהשמיעו אמירות דומות, שלפיהן גם למי שאינו לומד אסור להתייצב בלשכות הגיוס, הוציא גם דרעי את המילים האלו מפיו. אלא שלא דומה אף מנהיג רוחני, בכיר ככל שיהיה, ראש ישיבה הספון בבית המדרש, לפוליטיקאי בכיר. כזה שיושב בחדרים שבהם מתקבלות ההחלטות הרגישות ביותר על המלחמה ועל הלוחמים.האמירה הזו לימדה שאריה דרעי, אחד הפוליטיקאים המשופשפים והמיומנים ביותר במגרש הישראלי, איבד משהו בחיבור שלו לחברה הישראלית.זאת ועוד, בסוגיית הגיוס, בצמתי קבלת ההחלטות סביב החוק והדיונים מול אדלשטיין, דרעי לא חיכה באמת לדעת תורה של מועצת חכמי התורה הספרדים. את צעדיה של שס בסוגיית הגיוס הובילו, גם ארבעה עשורים אחרי הקמתה, הרבנים האשכנזים לנדו והירש.המפלגה שקמה להחזיר עטרה ליושנה יכולה הייתה להיות התפר המחבר בין החרדים לישראליות, אבל ההתבטלות בפני ההנהגה הליטאית הובילה לכך ששס, שנולדה כבשורה, נותרה מפלגה שראשיה נמנעים מעימותים עם ההנהגה האשכנזית גם על סוגיות כואבות כמו העלבון לתלמידות ספרדיות בסמינרים האשכנזיים. שס לא שברה את הכלים מעולם. היא לא עשתה את זה כי היא שולחת את בניה ובנותיה למוסדות האשכנזיים, ורוצה שהם יוכלו להיכלל במכסות הספרדים.בשנת 1999 זכתה שס, בחסות הבחירות הישירות, בנתון פנומנלי של 17 מנדטים. אז כמו היום, אלה לא היו רק מנדטים שנשאבו מתוך המרחב החרדי-ספרדי. הציבור המסורתי הלך עם שס מהרגע הראשון, שס קמה כמפלגה שהציפה את הסנטימנט המסורתי-ישראלי-ספרדי והילכה בזהירות מתונה גם סביב היחס לצהל. ראייה מובהקת אחת ניתן למצוא בעובדה שמרבית חבריה ונבחריה לאורך השנים שירתו בצהל ואף התגאו בתעודת החוגר שנשמרה בכיסם.כך הסתדרה בשקט, הסתירה הפנימית בין מפלגה חרדית שביקשה להעלות את קרנו של עולם הישיבות הספרדי לציבור המסורתי-ימני ששולח את ילדיו בגאון לצהל. במשך שנים הצליח דרעי לתמרן את שני המסרים - חיבוק לחיילים ופטור לבחורי הישיבות. עד עכשיו.בכירי שס נמצאים במחתרת לאורך רוב השנה האחרונה. רבים מהם מודים בשיחות פרטיות שהם פשוט לא יכולים ולא רוצים להיות שם בחזית התקשורתית. יותר ויותר קשה להגן על זה. לאף הורה ששולח את הילד שלו להילחם אין שום קשב לשום טיעון שאומר הוא כן וזה לא, אמרו.ובחזרה לציר דרעי-נתניהו: בשלב מסוים דרעי היה קרוב להיכנע ללחץ שקרא לו לפרוש באמת, לפרק את השותפות עם נתניהו, בין היתר אחרי הלחץ של גורמים ביהדות התורה והדברים של הרב יצחק יוסף, שהאשים את נתניהו על כך שזרק את החרדים, ותקף את הפוליטיקאים החרדים שהלכו שבי אחריו. אבל דרעי מצא את עצמו מול שם הקוד - אוסלו.בכל פעם שהוא משתעשע במחשבה על שותפים חדשים, על חישוב מסלול מחדש, נשלחים מקורבי נתניהו, פרשנים או יועצים, להזכיר לו את עברו, וזה עובד. דרעי מתאפס ברגע ושולח מסרי הרגעה. דרעי יודע היטב שמצביעי שס נמצאים ימינה ממנו, הרבה. רובם גם תומכים בנתניהו, למרות הכול.כך ינסה דרעי להלך בזהירות במשולש הגבולות שנע בין הרחוב החרדי שמצפה ממנו לשמור על קו ניצי בסוגיית הגיוס, לנאמנות לנתניהו שלא סיפק את הסחורה בסוגיה הזו, ובמקביל שמירה על מנדטים יקרים שהוא מביא מהציבור המסורתי והימני הלא-חרדי, שחיילי צהל הם קודש עבורו. עם מה הוא יבוא לבחירות הקרובות? לאוזניים של מי ינסה לדבר? מי קהל המצביעים של שס? אחרי השנתיים האחרונות שס נראית יותר כמו סניף של הפלג הירושלמי האנטי-ציוני מאשר מפלגה שיכולה והייתה אמורה להוביל את הציבור החרדי ללב החברה הישראלית.