672 ימים למלחמה: ישראל מתברברת בדרך לניצחון

ישראל במלחמה כבר שנה ו-10 חודשים, הפסקת האש האחרונה קרסה לפני 5 חודשים, ולמרות ההישגים הצבאיים הגדולים ששינו את פניה של רצועת עזה ואת המזרח התיכון, ישראל עדיין לא קרובה ל"ניצחון המוחלט" שהבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו. למלחמה נקבעו שני יעדים מרכזיים - החזרת החטופים ומיטוט שלטון חמאס. 50 חטופים, לפחות 20 מהם נחשבים חיים, עדיין מוחזקים בעזה כשהמאמץ להשיג עסקת חטופים, אפילו חלקית, נכשל. כוחות צה"ל פועלים ברצועה כל עוד הממשלה לא קבעה ששלטון חמאס מוטט - והטקטיקות של הדרג המדיני משתנות מקצה לקצה.

זיג-זג ההבטחות לניצחון

• בינואר אשתקד טבע נתניהו את המונח "ניצחון מוחלט", ומאז הרבה לדבר על כ"פסע מניצחון מוחלט" או "קרובים להכרעת חמאס". מתחילת 2025 נתניהו כבר לא חזר על הסיסמה "כפסע מהניצחון" בתדירות גבוהה כפי שעשה ב‑2024. למעשה, לאורך החודשים האחרונים הוא התרחק מהצהרות על ניצחון קרוב ופנה להדגשת "תפיסת הניצחון המוחלט" כמטרה בלבד. 

• ב-21 במאי, כאשר נשאל במסיבת עיתונאים על הבטחותיו שהניצחון קרוב, נתניהו טען כי ישראל "על סיפו של ניצחון גדול", אך הוסיף שאין מדובר בשאלה של דקות או שעות, אלא בחתירה מתמשכת להשגת מטרות המלחמה.
• ב-23 ביוני, בסיור שקיים ראש הממשלה יחד עם הרמטכ"ל אייל זמיר ומפקד חיל האוויר תומר בר ביחידת "חץ", אמר נתניהו לקצינים הבכירים: "היעד – ניצחון מוחלט. לא פחות".

זיג-זג אופי העסקה

• מאז מרץ האחרון, אחרי סיומה של עסקת החטופים האחרונה, ישראל שקלה ודחפה למגעים על עסקה חלקית נוספת, שתכלול שחרור חלקי של חטופים מול התחייבויות להפסקת אש זמנית. זאת בעיקר כדי לאפשר "משא ומתן רציני על סיום המלחמה". עם זאת, לאחר תקופה ארוכה של קיפאון, כחלק מלחצים אמריקניים ובהשפעת לחץ משפחות החטופים, ישראל וארה"ב עברו לגישה של "עסקה כוללת", שמשמעה שחרור כל החטופים בתמורה לסיום המלחמה.
  המזכיר הצבאי של רה"מ: "אין עסקה מלאה"
• גורם מדיני בכיר הסביר לאחרונה כי מתגבשת הבנה בין ישראל לארה"ב שלנוכח "סרבנות חמאס", צריך לעבור ממתווה לשחרור חלק מהחטופים למתווה לשחרור כל החטופים, פירוק חמאס מנשקו ופירוז רצועת עזה. לדברי הגורם הבכיר, "לא יהיו עוד עסקאות חלקיות". 
• ההבנה בישראל היא שייקח הרבה זמן להגיע ל"עסקה כוללת" של "כולם בבת אחת", כמו זו שמדברים עליה בממשלה. בכירים במערכת הביטחון בישראל הביעו חשש שהמעבר לגישה של עסקה כוללת (כל החטופים או כלום) יוצר קושי להגיע להסכמות ועשוי להרחיק את ההסכם.

התבטאויות השרים הסותרות

• השרים בתוך הקבינט תומכים באפשרויות שונות והפוכות, גם פומבית. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר דוחפים לכיבוש מלא של הרצועה, הכרעה ומיטוט החמאס, בעוד שר החוץ גדעון סער ויו"ר ש"ס אריה דרעי רוצים להגיע לעסקה.

  

• סמוטריץ' אמר בסוף אפריל, ולא בפעם הראשונה, כי "צריך להגיד את האמת - להחזיר את החטופים זו לא המטרה הכי חשובה". בן גביר הגדיל לעשות ופנה בתחילת יולי לסמוטריץ' כדי לדון עימו במהלך משותף לסיכול הסכם לשחרור חטופים והפסקת אש. לאחר הפרסום על המהלך, שר החוץ סער אמר כי "יש רוב גדול בממשלה וגם בעם למתווה לשחרור חטופים".
• בהמשך סמוטריץ' החריף את הטון, כשהצהיר כי "לא יהיה יותר משא ומתן עם חמאס על עסקה חלקית. העסקה היחידה האפשרית היא כניעה מוחלטת שלו, השבת כל חטופינו ללא תנאי, התפרקות מנשקו, פירוז עזה, הגליית ראשי חמאס ומתן אפשרות למי שרוצה לצאת מעזה לעשות זאת".
• סיעות ש"ס ויהדות התורה, שאומנם פרשו מהממשלה, סיפקו את תגובת הנגד כשהתחייבו כי "יעניקו גיבוי לכל הצעת הסכם חטופים שתובא לממשלה ולכנסת".

זיגזג הכנסת הסיוע ההומניטרי

• על רקע התמונות הקשות שיצאו מרצועת עזה וקמפיין "ההרעבה המכוונת" של חמאס, המדיניות הישראלית התהפכה: מ"אף גרגר לחמאס" להזרמה מאסיבית של סיוע הומניטרי בלי שום תמורה מחמאס.
• ב-2 במרץ החליט הדרג המדיני לעצור את העברת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. ההחלטה התקבלה לאחר פקיעת הפסקת האש הרשמית ובמטרה לנתק את חמאס מצירי אספקה חיוניים, ובכך להפעיל עליו מנופי לחץ מדיניים וצבאיים.

  

• במשך שבועות ארוכים חזרו ראש הממשלה נתניהו וכמה משריו על מסר נחרץ - כל עוד חמאס מחזיק בחטופים, לא יוזרם סיוע הומניטרי לעזה. "לא ייכנס אפילו גרגר חיטה באופן שיגיע לחמאס", הבטיח השר סמוטריץ'. שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר כי "אף אחד לא עומד במציאות הנוכחית להכניס שום סיוע הומניטרי".
• למרות זאת, ההשעיה לא השיגה את יעדיה האסטרטגיים, וחמאס לא הפגין גמישות במסגרת השיחות שהתקיימו בהמשך. לאחר יותר מחודשיים של השעיית הסיוע ההומניטרי, חידשה ישראל את כניסת הסיוע לרצועת עזה בסוף מאי.

כישלון מרכזי הסיוע

• ב-19 במאי חודשה הכנסת הסיוע ההומניטרי במסגרת המנגנון המסורתי בהובלת האו"ם וארגוני סיוע בין-לאומיים. בהמשך, ב-27 במאי החל לפעול מנגנון הסיוע העצמאי והייעודי של הקרן ההומניטרית לעזה (GHF), שהפעילה מרכזי חלוקה מבוזרים. מנגנון זה נועד לעקוף את שליטת חמאס ולהעביר סיוע ישיר דרך מרכזי חלוקה מאובטחים המנוהלים בידי חברות פרטיות וצה"ל.
• במסגרת התוכנית נפתחו מרכזי סיוע בתל סולטאן ברפיח, באזור מורג ובסמוך למסדרון נצרים. ביום הראשון של הפעילות נעצרה חלוקת הסיוע, לאחר שהמונים פרצו למתחם ברפיח ובזזו את כולו.

  

• סמוך למרכזי הסיוע התרחשו תקריות אלימות לעיתים קרובות, ולפי הדיווחים מאות בני אדם נהרגו מירי. לפי משרד זכויות האדם של האו"ם, בין 27 במאי ל-21 ביולי, נהרגו מירי לפחות 1,054 פלסטינים בעת שניסו להשיג מזון במרכזי סיוע ברצועה המופעלים על ידי הקרן ההומניטרית לעזה.
• מספר גופי סיוע בהובלת האו"ם, בחרו להחרים את המנגנון והתנערו משיתוף פעולה עימו, בטענה שהוא עוקף את מנגנון הסיוע המקובל של האו"ם, מפר את עקרונות היסוד של ניטרליות, עצמאות ואי-הזדהות.

  

• על רקע כישלון חלוקת הסיוע ובניסיון נואש לעצור את הסחף העולמי נגד ישראל בשל קמפיין ההרעבה המוצלח של חמאס, החליטה הממשלה ב-26 ביולי על היפוך המדיניות שהובילה במשך חודשים: "הצפת" הרצועה בסיוע הומניטרי, גם בשיטה הישנה דרך האו"ם.
• בניסיון להגדיל עוד יותר את הכנסת הסיוע, הודיע מתאם פעולות הממשלה בשטחים השבוע על מנגנון להכנסת סחורות באמצעות הסקטור הפרטי בעזה - דרך נוספת להתגבר על התלות במנגנוני האו"ם והארגונים הבין-לאומיים האחרים.

הפערים בין הממשלה לצה"ל

• ב-23 באפריל התגלע בקבינט עימות סביב חלוקת הסיוע ההומניטרי לעזה: שר הביטחון כ"ץ הציע חלוקה דרך חברות אזרחיות בפיקוח צה"ל או ישירות דרך צה"ל, אך הרמטכ"ל זמיר סירב שצה"ל יחלק את הסיוע. שר האוצר סמוטריץ' תקף: "הצבא לא בוחר את משימותיו. רק הדרג המדיני יחליט מה המשימות".
  הדיון הסוער אצל רה"מ על המשך המלחמה בעזה
• בדיון ביטחוני מצומצם כשבוע לאחר מכן, הרמטכ"ל התבטא בחריפות בסוגיית חלוקת הסיוע: "חיילי צה"ל לא יחלקו סיוע הומניטרי ברצועה. חיילים יאבטחו את האזור ההומניטרי ויאפשרו לארגונים בין-לאומיים לחלק מבלי שזה מגיע לחמאס. סוף פסוק. אני לא אסכן חיילים כדי לחלק מים ולחם להמון מוסת ורעב".
• ב-3 ביולי, בישיבה סוערת במיוחד בין הדרג המדיני לצמרת צה"ל, האשימו בן גביר וסמוטריץ' את הרמטכ"ל זמיר באי-ביצוע הנחיות של הדרג המדיני, והוא השיב בתקיפות: "אין דשדוש ברצועה. תיזהרו בדברים שלכם. חיילים נהרגים בקרב".

  

• בעימות חריף בקבינט המצומצם ב-28 ביולי, הרמטכ"ל זמיר הציג תחזית כי יידרשו בין שנתיים לחמש שנים לכבוש את רצועת עזה במלואה, וכי נכון להמשיך עם שיטת הפשיטות הממוקדות. הדברים עוררו את זעמו של סמוטריץ', שהתפרץ לעבר הרמטכ"ל ואמר: "אנחנו כבר מתגעגעים להרצי הלוי. אתה צריך להתנצל בפניו – אתה תקפת אותו על אותם דברים בדיוק".
• ביום שני תדרכה לשכת ראש הממשלה שההכרעה נפלה וכי ישראל תכבוש את כל שטח הרצועה. זאת בניגוד לעמדת הצבא, על רקע החשש מפגיעה בחטופים ובהחרפת הנטל על צבא הסדיר והמילואים.
• הלילה, ימים ספורים לאחר אותו עימות, אישרו שרי הקבינט את התוכנית לכיבוש מלא של הרצועה – חרף התנגדות הרמטכ"ל – והודיעו כי צה"ל ייערך להשתלטות על העיר עזה, לצד אספקת סיוע הומניטרי מחוץ לאזורי הלחימה. 

המסרים הסותרים של טראמפ

• לא רק הדרג המדיני הישראלי מדבר בכמה קולות. גם הנשיא האמריקני דונלד טראמפ שלח מסרים סותרים לאורך הדרך. ב-16 בדצמבר, במסיבת עיתונאים בפאלם ביץ', שבועות לפני השבעתו, חזר על האיום כי אם החטופים לא ישתחררו עד שייכנס בחזרה לבית הלבן "יהיה גיהינום".
• ב-4 בפברואר, לפני פגישתו עם נתניהו בבית הלבן, אמר לכתבים כי עזה היא "אתר הרס טהור" והציע ליישב מחדש את תושביה במדינות שכנות. באותו יום הצהיר כי ארה"ב "תיקח בעלות" על רצועת עזה ו"תהפוך אותה לריביירה של המזרח התיכון".

  

• ב-27 ביולי, בפגישה בסקוטלנד, הבטיח טראמפ שארה"ב תגדיל את הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, והדגיש כי "אם לא היינו שם, אנשים היו מתים ברעב". ב-28 ביולי, בריאיון בסקוטלנד, אמר כי בניגוד לטענות נתניהו, בעזה יש רעב: "יש שם הרבה אנשים רעבים. נקים שם מרכזי מזון שאליהם אנשים יוכלו להיכנס בחופשיות, ללא גדרות או הגבלות".
• ב-1 באוגוסט, לאחר שחברת הקונגרס הרפובליקנית מרג'ורי טיילור גרין האשימה את ישראל ב"רצח עם", טראמפ הגן על ישראל אך הודה כי המצב הומניטרי ברצועה קשה: "זה דבר נורא מה שקורה שם. כן, זה דבר נורא. אנשים רעבים מאוד".