על פעילותה של שייטת 3, שייטת ספינות הטילים של חיל הים, כמעט שלא שומעים. עמוק בלב ים, הרחק מחופי ישראל, יושבים הלוחמים והלוחמות על הסיפון, מנותקים כמעט לחלוטין מן המתרחש על היבשה או בבית. כמעט שנתיים חלפו מאז פרצה המלחמה הארוכה ביותר מאז מלחמת ההתשה, והזירה הימית השתנתה לבלי הכר. ספינת טילים אמורה לצבור בשנה רגילה כאלף שעות ים. במציאות החדשה חצתה אחי עצמאות את רף 4,000 השעות. כך גם שאר ספינות השייטת – פי שלושה עד פי ארבעה מהשגרה – פשוט כי הן נדרשו בכל מקום, כמעט בכל זירה.לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאןספינת הטילים, ששוקלת כ-2,000 טונות, הגיעה לישראל כמעט עירומה. עשרות מערכות הלחימה, התקשורת והמכם שלה – הכול מתוצרת כחול-לבן – הותקנו עליה כאן. היא הפכה למבצעית בנובמבר 2023, חודש לאחר פרוץ המלחמה – ומאז כמעט שלא ידעה מנוחה בנמל הבית שבבסיס חיפה.מאחורי דלתות כבדותהעלייה לגשר הפיקוד של הספינה מתחילה בפתיחת דלתות מתכת כבדות. המטרה היא לשמור על היכולות גם במקרה של פגיעה, ולכן החללים נאטמים, מסביר מפקד הספינה, סאל א'. אחריהן מגיע טיפוס במדרגות ברזל צרות, והן מובילות למקום הגבוה ביותר בספינה. מאחורי הדלתות נגלה עולם אחר לחלוטין. לא הגה עץ גדול ומפקד במדים לבנים, אלא חלל מודרני לחלוטין: בעמדת ההגאי יושב לוחם צעיר מול מסך רחב, אוחז בידית דמוית ג'ויסטיק. לצידו – עמדת הטרוטל שמפקח על ארבעת המנועים, קצין המשמרת שמנהל את הלחימה ועוד אנשי צוות המפעילים את מערכות התצפית.כלי שיט צבאי שמפליג בים צריך להיות מוכן לאיום מכל כיוון – מהאוויר, מהים או מתחת לפני המים, מסביר המפקד. זו הסיבה שליד חלונות הגשר עומדים גם לוחמים שסורקים את קו האופק. גם בעידן של חיישנים מתקדמים ומערכות גילוי משוכללות לא מוותרים על זוג עיניים אנושיות שמביטות החוצה.מגשר הספינה אנחנו יורדים אל המיק – מרכז ידיעות הקרב - שבין הסיפון התחתון לזה העליון. החדר הגדול והחשוך מחולק לשלושה אזורים: גילוי, הגנה והתקפה. לכאן זורם המידע מכל מערכות הניווט, מערכות הירי ואמצעי הקשר של הספינה, והכול עמוס מסכים כהים וכפתורים. זה למעשה החפק של הספינה, מציג המפקד. כאן מתקבלות כל ההחלטות, כאן מתנהלת הלחימה, גם ההגנתית וגם ההתקפית. זה הלב הפועם של הסטיל.מה שמפתיע במיוחד הוא הגיל הצעיר של המפעילות. ליד כל עמדה במיק יושבות חיילות, בנות 19–20 בלבד. בציים זרים כמו צרפת או ארהב מאיישים עמדות כאלה לוחמים מנוסים בני 30 ו-40. בסופו של דבר המערכות יכולות להיות הכי מתקדמות בעולם, מדגיש המפקד, אבל בלי מפעילים טובים ומוכשרים – זה לא עובד.זה היה הסיפתח של היכולותב-10 ביוני, רגע לפני שפתחה ישראל במתקפת הפתע על איראן ואחרי ירי בלתי פוסק של טילים מתימן, קיבלה שייטת 3 משימה שהוגדרה לא שגרתית. הספינה אחי עצמאות, שעגנה באילת, הוסטה לנמל חודידה שבתימן – מעוז חות'י מבוצר, שאליו עד אז הגיעו רק מטוסי חיל האוויר. זו הפעם הראשונה שאנחנו תוקפים באופן כזה באמצעות ספינות הטילים, במעגל שני, בטח בתימן, אומר המפקד. זו הייתה רק נקודת ההתחלה, זה היה הסיפתח של היכולות. אנחנו לא מחליטים לאיזו משימה נישלח, אבל יש לנו יכולות לעשות גם את זה, לצד משימות אחרות.יש לנו יכולת לעשות הכול מהים, מסביר סאל א'. אפשר לקבל משימה ברגע האחרון, לצאת לים, להתעדכן תוך כדי הפלגה, ולשמור על חשאיות מלאה. במקרה הזה התכוננו שבועות בודדים, אבל יש משימות שמתארגנים אליהן חודשים ויש כאלה שיוצאים אליהן מהרגע להרגע. ההפלגה הארוכה דרומה לוותה במתח שהורגש בכל פינה בספינה. האיום יכול להגיע מכל מקום בדרך – וצריך להכיר את כל התרחישים ולהיערך בהתאם, מתאר קצין הנשק של הספינה, סרן א'.הצוות למד את הנתיב לפרטי פרטים, סימן מראש את נקודות הסיכון והכין מענה לכל תרחיש שהצליח להעלות על הדעת. המתח היה אמיתי, נזכר המפקד. יכולתי להסתובב בספינה ולהרגיש את זה. אנשים דרוכים יותר, מתוחים, מחכים לאיום הבא. תחושה זו, הוא מוסיף, מלווה את כל ההפלגות הארוכות במלחמה: אם לא נהיה חדים מאוד במקצוע שלנו, בתפקיד שלנו, במיקום שאנחנו נמצאים בו בעולם, אנחנו עלולים להיות מופתעים – ואנחנו לא ניתן לזה לקרות.הלחיצה על הכפתורכשמגיע רגע התקיפה עצמו, התמונה מתחדדת: צוות הלחימה במיק מרוכז כולו במסכים, ההוראות קצרות וחדות וכל הצוות נדרך ומלא ציפייה. כל ההכנות הארוכות מתנקזות לרגע אחד, הלחיצה על הכפתור. בתוך שניות נורים טילים מדויקים מהספינה, חותכים את האוויר בדרכם למעוז החות'ים. אחי עצמאות תוקפת פעמיים ברציפות בנמל, במרחק מאות קילומטרים ממנו. בניגוד למטוסי חיל האוויר, שנדרש להם זמן טיסה של כשלוש שעות וזמן נוסף בחזרה לישראל, ספינות הטילים מאפשרות שהייה ממושכת במרחב הים האדום – מה שמספק מענה רציף וגמישות תפעולית. הפעולה התבצעה תוך שימוש בטילים מדויקים המסוגלים לפגוע במטרות מרוחקות בדיוק רב.המבצע תוכנן בקפידה בהובלת המטכל, תוך תיאום מדויק של תזמון ותנאי השטח. לצד חיל הים, גם לחיל האוויר והמודיעין היה חלק משמעותי בהבטחת הדיוק המרבי בבחירת המטרות. התקיפה כללה פעולות הטעיה והסוואה, בשל המורכבות של פעילות במרחב לא סטרילי כמו ים סוף ותעלת סואץ, שבהם פועלים כוחות נוספים. גם לוחמות בחיל הים השתתפו במבצע. אנחנו מתעסקים בשיגור, במשימה עצמה, אומר קצין הנשק. מה שעומד לנגד עינינו הוא לעשות את זה על פי התכנון, בזמן הנכון ובמקום הנכון, בלי הפרעות ובצורה הטובה ביותר שאפשר.המבצע, מתגאים בחיל הים, הדגיש את יכולותיה ארוכות הטווח של ישראל – הן מבחינת מרחק והן מבחינת משך הפעילות והדיוק. הסטילים מאפשרים גמישות מבצעית ויכולת תקיפה ממרחקים של מאות קילומטרים, תוך שמירה על נוכחות מתמשכת במרחב. זה לא אירוע סביר להגיע 1,400 קמ ממדינת ישראל, לבצע תקיפה בסדר גודל כזה ולחזור חזרה הביתה בשלום, אומר סאל א'. אנחנו רואים שליחות באירוע הזה.אך התקיפה הזו, מוצלחת ככל שתהיה, וגם התקיפות האוויריות שבאו אחריה, לא הצליחו לשבור את רצף השיגורים של החות'ים. כמעט מדי שבוע המשיכו להמריא מתימן כטבמים וטילים בליסטיים, שחלקם יורטו עוד בדרכם וחלקם לא הגיעו כלל לישראל. אך די היה במעטים שחדרו כדי לספק לחות'ים תמונת ניצחון. מהפגיעה בנמל התעופה רמון בלי התרעה ועד לשיבושי הסחר בים סוף שסגרו בפועל את נמל אילת – החות'ים הצליחו לחולל השפעה כלכלית ותודעתית גדולה בהרבה מהנזק הישיר שגרמו לו. ספק אם בשלב הזה יש מהלך שיכול לשנות את מדיניותם, ובינתיים ישראל מוצאת עצמה מנהלת עימם קרב התשה, ולא ברור איך ומתי יסתיים.מלחמות הכטבמים בלב יםכשחזרה אחי עצמאות מההפלגה לתימן, נפתחה כמעט מיד המערכה מול איראן. זה תפס אותנו ישר אחרי משימת תקיפה, נזכר המפקד. לא היה זמן להתארגן, לא היה זמן לתדרך. בלילה אחד הוקפצנו חזרה לים, ומצאנו את עצמנו במשימת הגנה כמו שאנחנו רגילים ויודעים לעשות. גם בצוות מספרים על השינוי המיידי. לפני כן פחות היה נראה שנפגוש הרבה כטבמים, אבל במהלך המבצע כבר הבנו שהם יבואו ברצף. היה לנו ברור שבכל רגע עלול להגיע איום, מסביר צ'יף הספינה, סרן י'. זה הרבה עניין של להיות במקום הנכון בזמן הנכון. הפעם מצאנו את עצמנו בדיוק שם – והצלחנו בגדול.מה שהגיע אחר כך לא דמה לשום דבר שהספינה חוותה קודם: נחילים של כטבמים איראניים בזה אחר זה. לפעמים הגיעו בבודדים, לפעמים במסות גדולות יותר, מתאר המפקד. גם האויב לומד ומשנה מתווים תוך כדי המלחמה, וראינו אותו עושה את זה, משנה ומנסה מתווים שונים. במהלך מלחמת 12 הימים לבדה יירטו ספינות הטילים כ-30 כטבמים איראניים, בקצב כמעט זהה לתקופת הלחימה העוצמתית ביותר מול חיזבאללה ובשיעורי הצלחה שמגיעים ל-100%. אלה התווספו לכ-20 כלי טיס שיורטו על ידי הסטילים במהלך המלחמה בים התיכון ובים סוף.אחי עצמאות, שפעלה בזירת ים סוף, רשמה הישג יוצא דופן כשיירטה כ-20 כלים בלתי מאוישים – ובאחד הלילות שמונה מהם ברצף. זה היה שיגור יותר מסיבי של לא מעט כלי טיס שניסו להגיע ברצף, בתצורת נחילים, משחזר המפקד. עמדנו שם, יחד עם ספינת נירית וחיל האוויר שהיה איתנו בקשר רציף. נערכנו נכון בזירה, היינו מספיק דרוכים וחדים וגילינו את המטרות מאוד רחוק. בזכות זה הצלחנו לעצור את כל הנחילים האלה.יירוט בעלות עצומה, מול כטבם מהיר במיוחדעל הסיפון הופעלו שלל מערכות היירוט החדישות של חיל הים: מכיפת ברזל הימית, דרך טילי הברק ועד לטילי ה-LRAD החדשים והיקרים ממערכת ברק מגן, שיכולים להתמודד גם עם טילי שיוט מתקדמים. זה היה היירוט המבצעי הראשון של המערכת – נגד כטבם איראני ובעלויות אסטרונומיות. בכך ניסה צהל להתמודד עם כלכלת החימושים ואתגרי מלאי טילי החץ הגדולים ששוגרו בעשרות מדי יממה מול מטחי הטילים מאיראן.האיראנים ניסו את שלל הכטבמים השונים שיש להם. חלקם מהירים יותר, מסוגים שונים ומתצורות שונות, מסביר סאל א'. אחד השיגורים היה של כטבם מהיר יותר משמעותית, ובגלל זה החלטנו להשתמש בברק מגן. בתוך כל זה, הלחץ האנושי לא נעלם. כשאנחנו בים, יש לנו קשר עם המפקדה ועם העולם המבצעי, אבל לא תמיד אנחנו יודעים מה קורה בחוף, אומר המפקד. ועדיין – אין פה לוחם אחד שלא מבין מה המשמעות של כטבם שפוגע בבית בכרמיאל, או בדירה בתל אביב או בחיפה. בטח שכשאנחנו מכירים את ההגנה על האסדות ויודעים את רמת הנזק שכל כטבם כזה יכול לגרום. אנחנו מבינים היטב את הנזק הפוטנציאלי של כל אירוע כזה.הטילים שאיימו על נמל חיפהיירוט הכטבמים והגנה על אסדות הקידוח תמר, לווייתן וכריש הם מההישגים הבולטים של חיל הים במלחמה עם איראן וחיזבאללה. אך ההישג הבולט ביותר נרשם לפני כשנה, כאשר השמידה ישראל את מערך טילי החוף–ים של חיזבאללה. זה לא שהמערך הזה לחלוטין לא קיים, מבהיר סאל א'. הוא קיים באופן הרבה יותר מצומצם ונחות ממה שהיה בעבר. אבל אנחנו לא מסתובבים באופוריה ואומרים לעצמנו שאין כלום. אנחנו ממשיכים להגן, אנחנו ממשיכים להיות מוכנים.הטילים, מתוצרת איראן ובעלי טווח של עד 200 קילומטרים, הוסתרו מתחת לבנייני מגורים בדאחיה והושמדו שעות לאחר חיסול מזכל חיזבאללה חסן נסראללה. טיל כזה פגע ביולי 2006 בספינה אחי חנית מול חופי ביירות. ארבעה חיילים נהרגו, הספינה כמעט טובעה בים ולקחי האירוע נצרבו עמוק בחיל הים.לכן היה ברור כי כדי לייצר עליונות ולהבטיח את ההגנה על נתיבי הסחר – יש לחסל את האיום הזה בתחילת מבצע חיצי הצפון, וכך אומנם נעשה. מדינת ישראל היא במובנים רבים מדינת אי, מסביר מפקד הספינה. בלי נתיבי הסחר הפתוחים לא יתאפשר לקיים כאן שגרה. לכן חופש השיט וההגנה על המרחב הימי הוגדרו יעד עיקרי, והמערכים ההתקפיים של חיזבאללה הושמדו עוד בראשית הלחימה.מחבלים צוללנים, וצוללות בלתי מאוישותהאיום הימי לא נשקף רק מעל פני המים – אלא גם מתחת להם, דרך צוללנים שניסו פעם אחר פעם לחדור ארצה בדרך זו. בכל פעם הם ניסו להיכנס למים ובכל פעם אותרו בידי כוחות חיל הים בגזרות השונות, ספינות בטש (ביטחון שוטף) או סטילים, והותקפו טרם כניסתם לים, אחרי כניסתם לים ובניסיון היציאה שלהם מהים. היו שלל ניסיונות ויירוטים של התהליכים האלה, מבהיר מפקד הספינה. אין מדובר בצלילות לאיסוף מודיעיני אלא למטרות תקיפה ברורות. הם צוללים כדי לעקוף את מערכי ההגנה בחוף ולנצל את המרחב הימי, שהוא רחב וגדול מאוד. בכל הניסיונות אחרי 7 באוקטובר היו שם כוחות שלנו שעצרו אותם.אחד האיומים המטרידים ביותר בשנים האחרונות הוא הכצבם – כלי צלילה בלתי מאויש – שמסוגל לאיים ישירות על אסדות הגז, על מתקני קצאא, על הנמלים ואף על ספינות חיל הים עצמן. לדברי מפקד אחי עצמאות, האחריות היא למנוע חדירה מהצד הימי בכל מחיר, ולאורך המלחמה בוצעו איתורים והשמדות של כצבמים בשטחי האויב, עוד לפני שנכנסו לים.אך לא תמיד זה מתאפשר: ברגע שכצבם מצליח לחדור למים, האתגר עצום. זה כמו לנסות לאתר קשית שמבצבצת החוצה בלב ים, מסביר המפקד. העולם התת-ימי הוא מרחב לחימה לכל דבר, עם פוטנציאל כמעט אין-סופי, ולפיכך חיל הים נערך גם אליו בכל הכוח.שבועות שלמים בלי טלפוניםכשאנחנו יוצאים מהמיק וחוזרים אל הסיפון, סאל א' עוצר ומבקש להבהיר נקודה אחת, שלא תמיד מובנת למי שמדמיין ספינת טילים בלב ים. יש תחושה כאילו הים רחב, הכול רגוע, שקיעות ודולפינים, הוא אומר. אבל בפועל, האיומים מגיעים בשניות והתפעול חייב להיות במילי-שניות. קשה להבין את זה: האיום לא נראה בעין, הוא מגיע הרחק מעבר לאופק, וברגע אחד אתה חייב להיות חד ומדויק.מגורי הלוחמים בספינה שופרו לבלי הכר בהשוואה לסטילים הישנים, והמתכננים הגרמנים דאגו גם לאסתטיקה. אבל בספינה כמו בספינה, אין מקום מיותר. המיטות אינן יחידניות, אפילו לא קומתיים – אלא בשלוש קומות, זו מעל זו. הצפיפות היא חלק מהחיים, אבל גם מהחוסן. הביחד הזה מחזיק את כולם, אומר הצ'יף. זה לא רק מקום לישון בו – זו אווירה ספינתית שמייצרת חיבור חזק.הצפיפות, והיכולת להסתדר בה, קשורה לא רק לחלל ולחפצים אלא גם לבני אדם, מוסיף סאל א'. החיים על ספינה בלב ים מאלצים את הלוחמים להתמודד שבועות זה עם זה בלי מקום לברוח אליו וללא טלפונים. חוץ מזה, הניתוק מהטלפון, מההתמכרות היום-יומית, מרפא את הגוף והנפש יותר מאשר לגלול כל היום. זה מחייב לפתח קשרים אנושיים ויכולות חברתיות שאתה פשוט חייב לסגל. הצ'יף מנסח זאת בפשטות: זו ברכה וגם קללה. מצד אחד זה קשה, מצד שני זה יוצר משפחה חזקה מאוד. המשפט 'כולנו יחד באותה סירה'? זה באמת ככה.קצין הנשק מספר על הדרכים לשמור על השפיות גם בהפלגה ארוכה: אנחנו עושים הרבה דברים שמאפשרים לשמור על אווירה טובה – אם זה אוכל טוב, ארוחות שישי שגם בים אנחנו מקפידים עליהן, ואם זה חגים ומסורות קטנות שנותנות תחושה של בית. סאל א' מוסיף: אנחנו משתדלים מאוד לשמור על שגרה נורמלית, אבל גם לשבור אותה מדי פעם. לא להיות רק בלופ של משמרת–שינה–משמרת. חשוב שיהיו גם רגעים מיוחדים והווי, משהו שמחזיק את האנשים לאורך זמן.פרוסים על פני יותר מ-3,000 קמשייטת 3 פרוסה כיום על פני יותר מ-3,000 קילומטרים – מהחוף הסורי שבצפון ועד לחוף ים סוף שבדרום. מדובר בפריסת כוחות שאין לה מקבילה בצהל, המאפשרת לפעול בעת ובעונה אחת בכמה זירות: הגנה על המרחב הקרוב לחוף, לצד תקיפות וסיכולים בלב ים. על רוב המבצעים לא תשמעו – הם מתבצעים הרחק מעין הציבור, ובחלקם משתתפות גם יחידות מיוחדות כמו שייטת 13, שסירות הלוחמים שלה ממתינות על הסיפון.ארבע ספינות סער 6 כבר פועלות מבצעית, ובקרוב יצטרפו אליהן ספינות הרשף – שנבנות לראשונה בישראל, במשקל אלף טונות, ולהן יכולות מתקדמות להגנה ולהתקפה. אלה יחליפו את ספינות סער 4.5 מסוג נירית, שגם החדשות שבהן בנות יותר מ-20 שנה ומתקרבות לסוף שירותן.המנחת הגדול של אחי עצמאות יקלוט בקרוב את מסוק הסי-הוק הימי, שָׁלָךְ בשמו העברי, המקביל למסוק הינשוף. למסוק החדש טווח פעולה גדול פי שלושה ממסוק העטלף הנוכחי במשימות של סריקה ואיתור אויב. מסוקי הסי-הוק המשומשים שרכש משרד הביטחון מצבא ארהב כבר הגיעו לארץ בספינה והועברו להתקנת מערכות ישראליות.גם לאחר סבבי לחימה אינטנסיביים בצפון, הדריכות נשמרת במלואה. כל הפלגה בזירה הזו מתבצעת במצב כוננות גבוהה, מתוך הבנה שהצד השני תמיד עלול להפתיע. מול עזה, נוכחות הספינות קבועה: הן מעניקות הגנה ימית ותומכות ישירות בכוחות היבשה בתמרון, לצד מעטפת התקפית.על המנחת, כשהים הגדול נפרש לפנינו, מודה המפקד שלמרות האווירה החיובית, הדאגה למשפחה גדולה: הניתוק הזה קשה. אין טלפון, אין דרך לדבר עם המשפחה. אתה לא באמת יודע מה קורה בבית. יש מלחמה, טילים נופלים בגוש דן – ואתה רחוק, עם פחד אמיתי וחשש מה קורה עם המשפחה שלך. הוא מפסיק לרגע, מביט מסביב שהכול בסדר ואז ממשיך: השקט הזה, הרוגע, האפשרות לצאת פתאום החוצה ולהביט על המרחב האין-סופי. הכלי הזה לוקח פיסת ריבונות ממדינת ישראל ומביא אותה לכל מקום בעולם. זה נותן שלווה נפשית ושומר עליי שפוי.