על פיו יישק דבר: אם יש מספיק ממנו, אפשר להמשיך וליירט. כשהמספרים יורדים, הממשלה נדרכת. בשנתיים של מלחמה מול כל החזיתות - עזה, לבנון, איראן ותימן - טיל החץ הפך לגורם משמעותי - אולי המשמעותי ביותר בשדה הקרב.
גם השבוע הצליחו טילי חץ ליירט טילים ששיגרו החות'ים לישראל, ומפחיד לדמיין איך היתה נראית המלחמה מול תימן, איראן וחיזבאללה בלעדיו. בקבינט מקבלים החלטות אם לצאת למבצע כזה או אחר על פי מצב המלאים של טיל היירוט המתוחכם.
אמש (שישי) חשפנו ב"אולפן שישי" הצצה ראשונה אי פעם לקו הייצור של החץ אי שם בארץ, באחד ממפעלי התעשייה האווירית. זה המקום שבו מייצרים, מרכיבים ושולחים אל סוללות החץ את המיירט היקר.
"עכשיו בעצם נחשף פה הסוד הגדול, פה בפנים, נכון"? אני שואל את בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, באתר ייצור טילי החץ. "זה רכב ההרג של חץ 3, כאן יושבת כל החוכמה של הטיל - החל מהאלקטרוניקה ועד לראש הביות", הוא מסביר. "זה מה שלוקח בעצם טיל עם מנוע רקטי ומביא אותו אל המטרה, כך שהוא יכול להשמיד אותה".
כמה שנים של פיתוח יש פה מאחורי הכיסוי הזה?
לוי: "אנחנו מדברים על סדר גודל של עשר שנות פיתוח, עם רעיונות פורצי דרך, עם הטכנולוגיה הכי מתקדמת בעולם".
"החיישן אומר לנו איפה האיום"
כמה טילים כאלה כבר הרכבת פה?
"הכול, מהתחלה, מהראשון", משיב אחד העובדים.
ואז לא האמנת אף פעם שהם יעופו, אה?
"אני ליטפתי אותם, אמרתי להם 'אתם הולכים לבונקר בשלום', ורובם המריאו".
הוא תוכנן בכלל מיד אחרי מלחמת המפרץ, כמענה לסקאדים העיראקיים. אם תרצו, זה היה המענה הראשון בעולם ליירוט טילים בליסטיים. הוא חיכה שנים לרגעים האלה: כיפת ברזל עבדה לפניו, אבל תורו הגיע. החץ נוסק במהירות של שבעה מאך לחלל, מיירץ טילים מחוץ לאטמוספירה בגובה של יותר מ-100 קילומטרים. זו מערכת ייחודית שנבנתה לאתר את המטרה, לעקוב אחריה, להגיע בדיוק של סנטימטרים - ולפגוע פגיעה ישירה.
"יש פה חיישן שאומר לנו איפה האיום", מסביר המנכ"ל לוי. "יש פה מערכת אלקטרוניקה שיודעת לקבל את הנתונים מהחיישן הזה. יש פה מחשב מוטס שיודע להפעיל את כל אמצעי הניהוג של טיל המיירט כדי להביא אותו לדיוק של סנטימטרים, סיכה מול סיכה".
מלחמת המוחות מול המהנדסים האיראנים
כאן גם מנהלים מלחמת מוחות מול המהנדסים האיראנים, שמנסים כל העת לשפר ולשדרג להקשות על הירוט, ולכן אין 100% הצלחה. ראינו מה קורה כשנפלו והתפוצצו טילים בערי ישראל: 86% יירוט מוצלחים, אבל כשמחטיאים, הנזק על הקרקע עצום. "כל אירוע כזה, כל טיל שזולג, זה כאב מאוד-מאוד גדול", מודה ש', מהנדס מערכות בתעשייה האווירית.
כמה האיראנים למדו אותנו תוך כדי המערכה?
ש': "אנחנו רואים שהם משנים ומשפרים כל הזמן, מנסים שיטות חדשות".
איפה תופס אתכם מטח הטילים מאיראן?
מ', מהנדסת מערכות מכ"מ בתעשייה האווירית: "הייתי בבית, האדרנלין היה מאוד-מאוד גבוה, רק חיכיתי להזנקה".
הרבה תלוי בכם, כי זה סיפור הגילוי, נכון? אתם מייצרים את המכ"מים, את ראית במסכים את כמות הטילים האיראניים שעושה את דרכה אלינו - מה עובר בראש ברגע הזה?
מ': "התכוננו לזה הרבה זמן, אתה פתאום רואה את הסימולציה הופכת לדבר אמיתי. זו גאווה ענקית ותחושה מדהימה לראות איך הכול מתעורר בעצם לחיים".
ש': "מבחינתי מה שצרוב לי זה שאחרי איזשהו מטח של עשרות טילים נגמרת האזעקה. כמה דקות אחר כך אני מסתכל החוצה על הכביש - אנשים חוזרים לשגרה שלהם, מכוניות נוסעות, אנשים חוזרים לעבודה וכן הלאה. וזו מבחינתי בעצם המשמעות של מה שאנחנו עושים".
המנכ"ל לוי: "במלחמה, כשיורים עליך 530 ויותר טילים, אתה משתמש גם במיירטים שלך. והאזרחים ראו את זה, כי בסופו של דבר ברוב האיומים פגענו ולכן כמות המיירטים יורדת, ועכשיו צריך להשלים מלאים. במהלך המלחמה קראנו לפה לאנשים, וכשכולם היו בממ"דים, בבית, אנשים פה עבדו - עבדו 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, וזה נמשך גם עכשיו, כי אנחנו צריכים להשלים את המלאים".
"ככל שההגנה טובה, ההעזה גדלה"
מחירו של מיירט חץ 3 אחד מוערך בכשני מיליון דולרים. בשל החשיבות של מלאי המיירטים, זה נושא שמוצג אישית לראש הממשלה ולשר הביטחון. אם יש מספיק מהם, זה לא מאפשר רק הגנה אלא גם מהווה שיקול מרכזי בעיתוי ליציאה להתקפה על איראן. "ככל שההגנה על תושבי מדינת ישראל היא טובה יותר, כך ההעזה שלהם יכולה להיות גדולה יותר", מציין לוי.
כך נאבקים עכשיו במשרד הביטחון על פתיחת קווי יצור נוספים לחץ. משרד האוצר עוד לא משחרר את הכסף: מה שלא יחליטו ויכינו עכשיו, לא יהיה בזמן בהמשך.
דיברת איתי על מלחמת מוחות אל מול המהנדסים האיראנים. אתה יודע כבר מה הם מתכננים בדברים הבאים? כי אתה כבר צריך להתחיל לפתח את המענה הבא.
לוי: "אז אני חושב שפורסם, ואפשר להגיד את זה בקול רם - אנחנו עובדים כבר על חץ 4. חץ 4 יחליף את חץ2 וייתן לו עוד יכולות, ואנחנו מסתכלים גם על חץ 5".
המבט קדימה - להיות תמיד צעד אחד לפחות לפני היריב שלומד ומפיק לקחים. האנשים כאן הם שותפים לקרב: אנשי התעשיות הביטחוניות, בהגנה ובהתקפה. זהו שילוב שאין באף מקום אחר בעולם. באולמות הייצור האלה עובדים מסביב לשעון, לדאוג שלא יחסר. רק שלא יחסר.
תחקיר: מאי פכט
הפרטים בכתבה אושרו לשידור ולפרסום בידי הצנזורה הצבאית.