בעולם הערבי עוקבים במתח אחרי שתי גזרות שמנהלת ישראל בימים אלה – העיר עזה והגדה המערבית. גם זו וגם זו מעלות את המתח בצורה חסרת תקדים, לא רק בין ישראל לאירופה אלא גם מול מי שנחשבו במשך שנים למדינות הערביות הכי ידידותיות במזרח התיכון.
במובן הזה אפשר לחלק את העולם הערבי לשניים: מצרים וירדן, המדינות הוותיקות שנכנסו למעגל השלום הערבי עם ישראל בזמן שזה היה דבר מגונה ובלתי מתקבל על הדעת, יש מי שיגדיר אותן כמדינות "השלום הקר". בחלק השני נמצאות מדינות הסכמי אברהם, אלו שבחרו לעשות את הצעד הזה מתוך הבנה מלאה – בעיקר של איחוד האמירויות ובחרין – של הצורך לשלב את ישראל כמדינה לגיטימית וכחלק טבעי מהמזרח התיכון. שני החלקים האלה הידרדרו השבוע באופן שווה ביחסם כלפי ישראל.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
בעזה, ההתפתחויות האחרונות לא מותירות ספק אצל המצרים: "ממשלת ישראל לא רוצה עסקה", כך אומרים בכירים שמנהלים את המו"מ הלא-ישיר בין ישראל לחמאס. פעם דברים כאלה נאמרו בחדרים סגורים, בקול נמוך ובטון לא בטוח. זה לא המצב היום, בטח ובטח כשעוקבים אחרי השופרות של משטר א-סיסי בתקשורת הערבית: הם כמובן מקבלים את ההנחיות מה לומר ואיך לומר, ואינם רשאים להביע דעה עצמאית.
המצרים אכן הפעילו לחץ אדיר על חמאס בחודש שעבר, לאחר שאלה הוזמנו לקהיר. "זה היה מארב מתוכנן", טענו חברים במשלחת חמאס לפני עמיתיהם מפלגים פלסטיניים אחרים כשנפגשו בקהיר. אנשי הממשל המצרי לא אפשרו למשלחת חמאס לעזוב את קהיר בלי התקדמות של ממש והסכמה למתווה וויטקוף המעודכן, ואף הפעילו עליהם לחץ נוסף לאחר שהגיעו הקטארים לקהיר והצטרפו לשיחות, שנמשכו כשבוע. בחמאס הכריזו על הסכמה לאותו מתווה שנמסר לישראל, והשאר ידוע. עד לרגע זה לא התנהל ולו דיון אחד בקבינט לגבי אותו מתווה.
"מדובר בעוד ספין של חמאס", כך ענו בלשכת ראש הממשלה השבוע כשחמאס שוב הדגיש את הרצון שלו להגיע לעסקה. תגובת הלשכה התקבלה באכזבה, ולא בפעם הראשונה בקרב המדינות המתווכות, מצרים וקטאר. עם זאת, גורמים המעורים בפרטי המגעים טוענים שחלק מהתנאים שהציב רה"מ בנימין נתניהו לסיום המלחמה אפשריים ויכולים להוביל לעסקה כוללת, אך מדורגת. "תלוי מאוד כמה לחץ יפעילו האמריקנים כדי שהדברים יזוזו לפני כיבוש העיר עזה", טען בכיר מצרי.
היחסים עם מצריים הידרדרו עוד יותר בסוף השבוע הזה, לאחר שראש הממשלה אמר בראיון לערוץ טלגרם ישראלי: "אני יכול לפתוח לעזתים את מעבר רפיח, אבל הם ייחסמו מיד בידי מצרים". דבריו של ראש הממשלה עוררו סערה גדולה במצרים, שלא איחרה להגיב: "אנו מגנים את הצהרות נתניהו בעניין רצונו לגרש את הפלסטינים מחוץ לאדמתם דרך מעבר רפיח". משרד החוץ המצרי אף הוסיף שדבריו של נתניהו נועדו "להאריך את זמן ההסלמה הצבאית בעזה ולגרום לאי-יציבות באזור".
בגזרת הגדה המערבית, המתח התחיל באמירה של נתניהו לפני כמה שבועות בריאיון שהעניק לערוץ i24 בעברית, שם הביע תמיכה בחזון ארץ ישראל השלמה, כולל סיפוח שטחים ממדינות ערביות שכנות המקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל. הודעות הגינוי הגיעו מכל עבר והפנו את תשומת הלב הערבית לכך שהמסרים שמתפרסמים חדשות לבקרים מפי גורמים קיצוניים בממשלה, על רעיונות משיחיים באזור, אינם רק בגדר אמירות ל"בייס" בישראל. עד היום העריכו מדינות רבות שמדובר באמירות סרק, אך לאחרונה הן הבינו שיש כאן ראש ממשלה שתומך באותם רעיונות וחזונות. "זה קו אדום", אמרו בכירים באמירויות לשלל כלי תקשורת בעולם על כוונת ישראל להכריז על סיפוח.
האמירותים תופסים את הצעד הישראלי המתוכנן כהשפלה: הרי קו ההגנה שלהם מול מתנגדי הנורמליזציה עם ישראל היה במשך שנים שהסכמי אברהם הם הסכמי שלום שבאו להציל את הפלסטינים ואת מדינתם העתידית מאסון הסיפוח. כך טענו כשנחתם ההסכם בשנת 2020 בתיווכו של הנשיא אז והיום דונלד טראמפ, וכך הם ממשיכים לטעון באוזני הפלסטינים גם היום.
אך לא פחות מכל זה, האמירותים חושבים שההפרה של הסכמי אברהם לא תפגע רק ביחסי אבו דאבי וירושלים, אלא בעיקר תשדר מסר לשאר המדינות בעולם הערבי והמוסלמי שלא ניתן לעשות עסקים עם ישראל. זה מסר חשוב מאוד לאחות הגדולה של האמירויות – הממלכה הערבית הסעודית.
גם שם בממלכה צופים מהצד בחוסר הבנה מוחלט לאן חותרת ממשלת ישראל בראשות נתניהו. הסעודים, שלא הורידו מהפרק את האפשרות להסכם הנורמליזציה הגדול והחשוב בתולדות ישראל, קיבלו רגליים קרות מאוד לאחר שממשלת ישראל פספסה כמה וכמה הזדמנויות בשנתיים האחרונות להגיע לסיום המלחמה בעזה, לעסקה כוללת להחזרה החטופים ולפתיחת נתיב לשלום אזורי. נתניהו הצליח להרוס את הסיכויים עוד יותר בתחילת השנה לאחר שסיפר בדיחה לא ממש מוצלחת בריאיון לערוץ 14 על הסוגיה הפלסטינית. "מדינה פלסטינית? אלא אם כן היא תהיה בסעודיה, יש להם הרבה שטח". הסעודים כמובן גינו בצורה חריפה ביותר את האמירה הזו של ראש הממשלה ואף הוסיפו: "מטרת ההצהרות האלו היא להסיח את הדעת מפשעי הכיבוש המתמשכים בעזה", לשון הודעת משרד החוץ הסעודי.
במרחק של כמעט שנתיים למלחמה בעזה מתקבעת התובנה בקרב מנהיגי העולם הערבי: למרות הכוח וההצלחות הצבאיות שהפגינה ישראל בלבנון מול חיזבאללה ובאיראן מול המשטר של ח'אמנאי, נקודת היציאה מהמלחמה לא נראית באופק. ולא בגלל הכוח של חמאס בעזה, אלא בגלל חוסר הרצון או היכולת של ישראל לקבל החלטות כבדות משקל לסיום המלחמה, ולהגיע להכרעה המדינית ולא רק הצבאית. וככל שנקודת היציאה מתרחקת והזמן עובר, כך שני ההישגים המדיניים העיקריים שישראל של נתניהו הציגה בשני העשורים האחרונים הולכים ונשחקים – הנורמליזציה עם העולם הערבי והורדת הסוגיה הפלסטינית מסדר היום העולמי.
