תחנת דייגו, קבלו פרש טורקי מלא, אשרו קבלה. תחנת דייגו קבלו פרש טורקי מלא, קבלו, שלושה אנשים חצו את שעון חול, אשרו קבלה. קבל שעון חול, פוצצו אותה. כרגע שלושה אנשים נמצאים על בורמה, הם חמושים. אשרו קבלה. תחנות דייגו, קבלו - ארבעה אנשים רצים לי לגדר, אשרו קבלה. קבלו פיצוץ שעון חול, קבלו שאנשים פוצצו את שעון חול, אשרו קבלה. התצפיתנית רוני אשל זל ב-7.10 בבוקר, בזמן מתקפת המחבלים על מוצב נחל עוזאנחנו ב-8 באוקטובר מגיעים לסורוקה, איל ואני, ומחפשים אותה שזה דבר הזוי בפני עצמו - שאנחנו נותנים לאחות תמונה שלה ואומרים לה 'תחפשי', נזכרת שרון אשל, אימה של רוני זל. ויש מסדרון ארוך כזה עם סככה חיצונית ופתאום אני שומעת איזו גברת שאומרת 'התצפיתניות האלה אשמות, הן ראו והן לא דיווחו כלום, הן לא הזעיקו אף אחד'. ואז אני אומרת לאיל 'זאת המשימה שלנו. אנחנו חייבים לטפל בשם שלהן.אז אני פה בשביל רוני כדי לדרוש עבורה את הצדק והאמת, מצהיר איל, אב המשפחה. אני ארדוף גם את אותם קצינים שמכהנים היום, כמו שאני ארדוף את אותם (אנשים) מהדרג המדיני שגרמו למזוודות הכסף להיכנס פנימה, אז אני ארדוף את האנשים האלה. כן.ושרון מדגישה: כולם (אשמים) - ראש ממשלת ישראל, שר הביטחון, ראש המלל, יושב ראש ועדת החוץ והביטחון - זה דרג מדיני. זה התפקיד שלהם. וזה ממשיך בצבא: רמטכ״ל, ראש אמן, מפקד אוגדת עזה, מחט חטיבה צפונית, מפקד גדוד 414. אף אחד לא יצליח להתחמק - הם כולם ישלמו את המחיר. כולם ייתנו את הדין.קיבלנו איומים, גם ברצחאני לא אשכח את הדקה הזאת אחרי שיצאנו מבית הנשיא באותו יום שני, יומיים אחרי שבת שבעה באוקטובר, משחזר איל. פשוט הייתה סוללה גדולה מאוד של עיתונאים בחוץ, והבנתי שאנחנו באירוע אחר. ובכנס של מועצת אוקטובר, שקוראת לחקור את האסון, הוא הצהיר מעל הבמה: אני כאן היום בתפקיד השליח. אני שליח של רוני שלי, רוני אהובת ליבי. רוני שנלחמה עד נשימותיה האחרונות בחמל התצפיתניות במוצב נחל עוז בבוקר שבת 7.10, שהתריעה - אך המדינה לא עשתה אז והמדינה לא עושה גם היום. אני כאן היום בתפקיד השליח של 1935 הרוגי ונרצחי שבעה באוקטובר, במלחמת חרבות ברזל שנפתחה בעקבותיה.מה לא עשו לנו בשנתיים האחרונות? היכו אותנו באלימות בכנסת. השתיקו אותנו בגסות בוועדות. ניסו להעליל עלינו עלילות, קיבלנו איומים, גם ברצח. הפעילו כנגדנו את מכונת הרעל. לא הקימו את אותה ועדת חקירה ממלכתית עד היום, הוא הוסיף וסיפר לקהל. ראש הממשלה, אתה קורא לנו פלנגות? אנחנו פשיסטים? רוני הייתה פלנגות? כל הבנות בחמל נחל עוז היו פלנגות? תתבייש לך, אדוני ראש הממשלה.כואב לי בחזה, כואב לי כל הגוף, הוא מסביר לאחר מכן. כואב לי שיורקים עליי בפנים בוועדת הכנסת - הוא מסתובב, 'חמש דקות הפסקה', קם והולך. אבל זה לא רק הוא (שמחה רוטמן) כי גפני יושב מולנו ומסתכל עלינו ולא מבין בכלל מאיזה אולימפוס נפלנו.היה אפשר להציל אותן בחמללא שמרו על הילדה שלי. והיו כל כך הרבה צמתים שאפשר היה לבוא ולקבל את ההחלטה הנכונה, ותמיד בחרו בהחלטה הלא נכונה, מוסיפה האם שרון בכאב רב. לא שמרו עליה. היא הייתה, יחד עם החברות שלה, כמעט שש שעות בחמל. כמעט שש שעות הן בחמל. אפשר היה להציל אותן, והן כנראה נחנקות למוות בסביבות 12 וחצי בצוהריים והכוח הראשון מגיע באחת וחצי.בפארק רוני החדש שמוקם על שמה בצור יצחק, אביה מסביר: יהיו פה 120 עצי פרי. רוני אהבה פירות, והפארק הזה הוא רק עם עצי פרי, והאם שרון מציינת: אנחנו הולכים להרחיב אותו על כל השטח הזה. אנחנו עכשיו נמצאים בגיוס המונים וצריכים לגייס סכום של 4 מיליון שקלים להמשיך את הפארק הזה, שהוא ממש יהיה המתנה של רוני לילדים שהיא כל כך אהבה, כי היא אהבה ילדים.בתוך הפארק יש עמדות עם מסכים: אלו עמדות אמיתיות לחלוטין, בשביל שאנשים יראו מה התצפיתנית עושה במשמרת, על מה היא שולטת, על שני המסכים, כשהן שומעות בקשר 'אין לנו כוחות לשלוח אליכם, תסתדרו לבד'.המזל לא החזיק מעמדבהתחלה כשהיא נולדה קראנו לה שלגיה, משתפת שרון. היה לה שיער שחור-שחור והיה לה עור ממש לבן-לבן-לבן והיא נולדה עם שפתיים ענקיות ואדומות. כשרוני אשל הייתה בת תשע היא התעלפה פתאום בשיעור ספורט. בבית החולים שניידר התברר שיש לה מום גנטי בלב, חור במחיצה בין החדרים, ורוני הוכנסה מיד לחדר ניתוח. כשהיא חזרה מהצנתור, כשהחזרנו אותה הביתה ואמרתי לאיל 'הצלחנו להציל אותה. איזה מזל היה לנו'. אבל זה לא החזיק מעמד, המזל.כשהתחיל העניין עם הצבא, בסביבות כיתה יא, הדיבורים על מיונים ותפקידים ומנילה, עלה שוב עניין החור בלב מגיל תשע, ושרון ואיל ידעו שרוני לא תהיה קרבית, ולא דאגו. היא הייתה באוטו שהיא קיבלה את השיבוץ יחד עם עוד חברה שלה. הן שתיהן יושבות באוטו ובוכות והיא הולכת על זה. כשהיא מגיעה ל(מחנה) סיירים היא מתאהבת בתפקיד, כמו שקורה לכולן, מספרת שרון. אחרי שהן סיימו את הקורס ונשלחו לנחל עוז, היא הבינה במה מדובר, אומר איל. והדמעות זלגו, אני לא אשקר, הדמעות זלגו כי לא התייחסו אליהן.התצפיתניות של נחל עוז היו החיילות של אף אחד. כל שלושה חודשים התחלפה יחידת לוחמים בבסיס, ורק הן נשארו. הן בישלו לעצמן, קנו מצרכים לעצמן, חגגו לעצמן ובכו לעצמן, והצבא שלא ספר אותן גם זלזל בהתרעות שלהן כי הקונספציה אמרה אחרת - עד שב-7 באוקטובר יפקיר אותן למות בחמל.כשרוני אמרה: לא מספרים לכם הכולהיא נעמדת פה בבית ואומרת לי 'אבא, אני מפחדת, אבא, הם יודעים עלינו הכול' - זה שלושה ימים לפני', נזכר איל. גם שרון זוכרת היטב את אותן השיחות: היא גם ידעה להסביר את זה, היא אמרה 'אחרי החגים תהיה מלחמה, יש בחירות לחמאס, לא מרוצים מסינוואר בעזה אז הוא צריך להביא מהלך כדי לשחרר את האסירים מבתי הכלא'. היא ממש באה מאוד מאוד מנומקת בסיבות, אבל כשהיא אמרה 'תהיה מלחמה', אז אני דמיינתי סבב רקטי נוסף.בכיפור היא הייתה בבסיס והיא מתקשרת איזה יום ואומרת 'הייתה לי משמרת מטורפת עכשיו עם שלושה הפסדים (הפרות סדר) בו-זמנית'. ואני שומעת את מה שהיא אומרת ואני אומרת 'מה זה? זה לא הגיוני', ועדיין האמנו בצבא, עדיין האמנו שהיא מוגנת ושישמרו עליה ושיגנו עליה.אני כבר שבר כלי, לא תהיה הפסקת אש, לא הולכת להיות הפסקת אש. את לא יודעת מה שקרה פה - לא הכול מספרים לכם ולא הולכת להיות הפסקת אש בקרוב רוני אשל זל בשיחה עם אימה שרון לפני 7.10סמכתי על צהל, לא הבנתי שכשאביב כוכבי רצה צבא קטן יותר אז לא יהיו חיילים בשבת ב-7 באוקטובר בגזרת עזה, לא הבנתי את זה באותה שבת, תוקף איל. אני בא מדור אחר, דור לבנון, אני בא מהדקה הזו שאם זיהו דורבן על הגדר פתחנו באש, ופה? שרפו לי את הילדה ואף אחד לא משלם על זה עד היום?המפגש הטעון עם נתן אשלהיו פה בחודשים האחרונים שתי אמירות מאוד-מאוד מקוממות, מספרת שרון. האמירה הראשונה הייתה של דרעי, שאמר ששבעה באוקטובר היה נס לעם ישראל, שזו אמירה נוראית. והייתה עוד אמירה של נתן אשל, שאמר שעד הבחירות כולם ישכחו את שבעה באוקטובר.נתן אשל, אסטרטג השנאה, איש סודם של הזוג נתניהו, נרמל בלי למצמץ את הכחשת אוקטובר. איל ושרון אשל הם ציידי מכחישים: הם לא ייתנו לשכוח ולא ייתנו להשכיח. השבוע נתן אשל הסכים לפגוש אותם אצלו בבית.בפגישה אמרה לו שרון: זה נורא הכאיב לנו, המשפט הזה, מאוד מאוד הכאיב לנו, ואיל הוסיף: צרבת לי בלב, הכנסת לי את הסכין בבשר החי וסובבת. נתן אשל ענה להם: מה שהתכוונתי זה כשהמצביע מצביע בקלפי, לא זה יהיה מה שישפיע עליו. לזה התכוונתי. לא הובנתי טוב, מה שעצוב זה שאני לא אובן נכון.באתי להגיד שכשהמצביע יצביע בקלפי, אז הוא שוכח שהפריג'ידר שלו ריק, הוא שוכח על האסון שקרה לו, הוא שוכח הרבה דברים כי יש סיבות שמושרשות בתוך הדם שלו כמו פגיעה בעדות המזרח, כמו בדברים אחרים, ולכן הוא שוכח, הסביר, ושרון ענתה לו: אבל אתה אומר עדיין שבקלפי אנשים ישכחו וזו אמירה מאוד מטרידה - איך מישהו יכול לשכוח את הבת שלי?לא נותנים לנו להתאבללא עיבדנו את האבל, אני חושבת שאני מתחילה רק עכשיו להתאבל, היא מדגישה. לא נותנים לנו להתאבל, כל פעם יש משהו - עוד מידע, עוד תחקיר, עוד נתון, 'תבואי לשמוע את ההקלטות'. אתה טיפה מנסה להתמודד עם מה שקרה לנו אבל כל פעם יש עוד משהו. אני אתן לך דוגמה - בחנוכה הקודם לא הסכמתי לחגוג אותו. אז בחנוכה האחרון הבן שלי אמר לי 'אני נורא רוצה שתהיי קצת יותר שמחה'. אז אמרתי 'טוב, אני אזמין את המשפחה להדלקת נרות'.באמת תכננו הדלקת נרות, זה היה יום שני, ובאותו יום שני נסענו לקריה, לאכא, לשמוע את ההקלטות. אני שמעתי שם את לוחמי גולני זועקים לעזרה. חזרתי הביתה מרוסקת, ביטלתי את הדלקת הנרות - יומיים במיטה, מפורקת. אז איך אפשר להתרומם? איך אפשר להתאבל?.ובעלה איל מסביר איך נראים החגים שלהם: (בשנה שעברה) הייתה ארוחת ערב אצל גיסתי. זאת הייתה הפעם הראשונה שרוני לא הייתה, וזה היה כואב. עשינו ארוחת ערב בלעדי רוני. אני לא יודע איך יהיו החגים השנה, אני לא יודע איך יהיו החגים בשנים הבאות. הנה אני אומר לך שאם יעל ואלון לא היו בחיים שלנו, אז ככל הנראה אני לא יושב ומדבר איתך פה גם ברגע הזה.ראש השנה זה יום ההולדת העברי שלי, אבל מאותו יום אין לנו ימי הולדת, כי אני יודעת מה קורה אחרי יום ההולדת, אומרת שרון. ואז חגי תשרי, וחגי תשרי מבחינתנו זה אוקטובר הנורא: יש לנו את שבעה באוקטובר, יש לנו את שמחת תורה, יש לנו את יום האבל הלאומי שמדינת ישראל קבעה אותו. אז אנחנו בתוך חודשיים, באמת של סיוט, אין לי מילה אחרת להגדיר את זה. וגם בפסח, אנחנו יודעים מה קורה אחרי פסח - מגיע יום הזיכרון. אין חגים, זה לא מעניין אותי.לתמיכה בהקמת פארק רוני אשל לחצו כאןתחקיר: מאי פכט