אחרי התחבולות והמכה המפתיעה: מה נשאר מהגרעין של איראן

מבצע "עם כלביא" על אדמת איראן היה מערכה חשובה ביותר. זה היה קונצרט מושלם של אומנות אופרטיבית מצוינת, ומערכה מדינית בין-לאומית מתוחכמת ומשלימה. אכן, יש מקום לשביעות רצון, אך יש גם מקום לנתח את המערכה בצורה מקצועית וקרה: האומנם עמדנו ביעדים? האם אכן הוסר איום קיומי? האם מצבנו הביטחוני השתפר מהותית? או שמא אנו באירוע המזכיר את הסבבים מהעבר מול חמאס – מופת של הצטיינות טקטית וכשל אסטרטגי? 

שיטת הפעולה ומרכיבי התחבולה במערכה

בשונה מהכורים בסוריה ובעיראק, תוכנית הגרעין האיראנית אינה מבוססת על כור פלוטוניום אחד שביטולו משמיד את התוכנית. פה נדרשת מערכה ארוכה ובה מספר רב של מבצעים. לצורך כך נדרשים זמן וגמישות מבצעית. לפיכך תוכננה פעולה מפתיעה לשיתוק מערכת הפיקוד והשליטה, השגת עליונות אווירית בשמי איראן ושימור חופש פעולה שמאפשר לפגוע בצורה ניכרת בכלל מרכיבי תוכנית הגרעין.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

חמישה מאמצים התקפיים כללה המערכה – ונרחיב עליהם בקצרה: עריפה, עליונות, נטרול פרויקט הגרעין, גריעת הטילים וערעור המשטר (ונוסף על כך המאמץ החשוב והמרכזי של הגנת העורף).

האלוף במיל' הימן חושף פרטים חדשים על המבצע

1) עריפה – מושג צבאי שמשמעותו השמדת המפקדים הצבאיים כמהלך פתיחה במלחמה. להלן כמה מהסיכולים החשובים:

• אמיר-עלי חאג'י-זאדה, מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה (משה"מ) – מי ששימש אחראי הטילים האיראניים ובנה את המערכת הזו במשך כעשור.
• ר'ולאם-עלי רשיד, "רמטכ"ל החירום", מפקד מפקדת החירום (ח'אתם אל-אנביא) – זה האיש שהיה אמור לפקד על כל המערכת הצבאית האיראנית במלחמה, על שני צבאות איראן (משה"מ והכוחות המזוינים של איראן, הכומ"ז). במשך עשור וחצי לערך הכין את המפקדה למלחמה נגד ישראל וארה"ב.

  

   

  

• מוחמד באקרי, "רמטכ"ל השגרה", מי ששימש מפקד צבא איראן בשגרה. בתרחיש שבו רשיד מת, ומפקדת החירום (ח'אתם) לא תתפקד, האיש היה אמור לקבל את הפיקוד ולהמשיך לנהל את המערכה.
• חוסין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה. המפקד בפועל על "יצוא המהפכה". בין השאר פיקד על כל מערך הטילים של חיל האוויר האיראני ופיקד על שלוחי איראן בעיראק, בתימן, בלבנון ועוד. חיסולו מעמיק את השיבוש של הפעלת הציר השיעי כולו.

  

   

  

2) עליונות אווירית בשמי טהראן

• יצירת מסדרון מאובטח למטוסי חיל האוויר (יותר ממסדרון אחד, למען הדיוק), שמאפשר תקיפה תוך כדי תדלוק באופן שמאפשר רצף תקיפות במרחק אדיר.
• נוכחות כטב"מים מעל איראן לטובת ציד משגרי טילי קרקע–קרקע (טק"ק), נטרול מערכות ההגנה האווירית וחיסול מפקדים. הנוכחות הקבועה של כטב"מים רבים בשמי איראן היא שיצרה את אפקט הפחד (ייתכן שאף יותר מהשפעת איום מטוסי הקרב), וצמצמה מאוד את שיגורי הטק"ק לישראל.

  

   

  

• מודיעין מאפשר – ציד משגרים, איתור מערכות הגנה אווירית וסיכול ממוקד תוך כדי המערכה הם אתגרים אדירים למודיעין. איראן היא מדינה ענקית ורחוקה, ולכן ללא הכוונה מודיעינית מדויקת אי אפשר למצוא את המטרות הללו, בדגש על משגרי טק"ק. לצורך משימה זו פותחו במשך שנים יכולות מודיעין חדשות של אגף המודיעין, לצד חיבור מעולה עם חיל האוויר.

התוצאה: העליונות האווירית שהושגה הובילה לכשל מערכתי של תפיסת הלחימה של האויב – צבא איראן התכונן למלחמה שבה יש פיקוד ושליטה ריכוזי ואפקטיבי, משגרי הטק"ק אינם צריכים לברוח מכלי טיס שחגים מעליהם וקיימת יתירות במערכות ההגנה האווירית. כל התפיסה הזו שובשה.

מבצע עם כלביא: תיעוד גל התקיפה הראשון באיראן

3) נטרול פרויקט הגרעין

• השמדה של מוקדי ידע בתחום הנשק: סיכול ממוקד של המומחים הגדולים ביותר בכל התחומים הרלוונטיים לנשק גרעיני (דיאגנוסטיקה, קרינה, חומר נפץ, MDS – מערכת נפץ מרובה וכו').
• התעשייה הצבאית: השמדת מפעלים המייצרת רכיבים לפרויקט הגרעין, ובעיקר צנטריפוגות (סרכזות).
• פגיעה של ממש במפעלי העשרת האורניום (נתנז ופורדו).
• השמדת מפעל ההמרה החוזרת באספהאן: המרה והפרדה של אורניום מועשר הם תהליך שבסופו מתקבל אורניום מתכתי. זה שלב קריטי ומחייב לצורך יצירת ליבת ביקוע לנשק הגרעיני (אותו כדור אורניום חלול שבליבו מקור ניטרונים).
• השמדת ארכיון הידע: עותק של ארכיון הגרעין שהיה ממוקם במרתפי בניין מפקדת פרויקט הגרעין בטהראן.

  

   

  

4) גריעת מערך הטילים

• השמדת קווי ייצור של טילים: כל המערך שמייצר את הטילים נפגע קשות, גם אם לא הושמד לחלוטין.
• השמדת משגרים וטילים: ההישג העיקרי הוא בהיבט משגרי הטילים. הושמדו יותר מ-70% מהמשגרים, מה שיוצר צוואר בקבוק. כמו כן, הושמדו או נוטרלו כ-50% מהטילים הרלוונטיים לאיום ישיר על ישראל.
• פגיעה במערכת הפיקוד והשליטה: בוצעה על ידי חיסול מפקדים ופגיעה במערכות השליטה והבקרה.

  

   

  

5) הפגיעה בסמלי משטר (כחלק ממערכה לערעור המשטר)

• הפלת חומות כלא אווין: הכלא המרכזי, שנודע לשמצה בכל רחבי איראן, משמש את המשטר לכליאת מתנגדי משטר וגורמים המסכנים את יציבותו. הפלת חומותיו, שיש בה סמל לסיכוי כלפי מתנגדי המשטר, נועדה לאפשר בריחה המונית של אנשים שאולי בעתיד יאיצו מהפכה. התוצאה: נמלטו מספר קטן של אנשים מהכלא.
• ת'אר-אללה: פגיעה בארגון ביטחון ציבורי הפועל כנגד מתנגדי משטר. התוצאה – נהרגו עשרות רבות מהם, ועדיין מוקדם להבין אם נחלש הארגון (יש ספק בקשר לכך).
• תקיפת נכסי ביטחון הפנים: פגיעה בארגון אכיפת החוק המסייע למשטרה באופן ייעודי בנושא דיכוי הסיכון למשטר. התוצאה – הותקפו עשרות ממסדים רשמיים ומפקדות ונהרגו עשרות רבות של אנשי ביטחון הפנים (ב"פ). בשלב זה לא ברור ההישג המצטבר.

  

• המערכת הכספית של משמרות המהפכה: ניסיון למנוע את העברת הכספים ולערער את הביטחון הכלכלי של אנשי מפתח בציר השיעי. התוצאה – מנגנון הכספים של איראן נחנק.
• החלשת הבסיג': מדובר בכוחות מיליציה עממית, שתכליתה לפעול במהירות נגד ניסיון להפלת משטר. מחציתם אזרחים שזהותם המקצועית אינה מוכרת, אך הם יוצרים יראה וחשש בקרב האזרחים מהתקוממות. התוצאה – עשרות רבות נהרגו, אך לא מזוהה השפעה מיידית.

  

   

  

• השמדת מפקדות בטהראן: מפקדות אלו לא שירתו את גורמי אכיפת החוק, אלא היו קשורות יותר לכושר הלחימה של איראן ולפרויקט הגרעין שלה. תקיפתן נועדה לחולל תודעת נרדפות ולהמחיש את החדירוּת המודיעינית והפגיעות בלב בירת איראן. כל אלה שירתו את המערכה וייתכן שיש להם משקל רב גם ליום שאחרי המלחמה. התוצאה – נראות גבוהה מאוד של הפגיעות, תודעת נרדפות (פינויי נכסים) ופינוי נרחב של אזרחים סמוך למפקדות.
• פינוי שכונות בטהראן – מהלך זה נועד ליצור לחץ, לנוכח הכורח בצמצום מספר האזרחים שייפגעו בתקיפות ישראל בטהראן, כחלק מהציות לחוק הבין-לאומי. התוצאה – נוצרו פקקי ענק, הלחץ הציבורי גבר, אך ללא מהומות ומחאות.
  תיעוד: שיירת מכוניות אזרחים בבריחה מטהראן

התוצאות בראייה ארוכת טווח 

משך ההתאוששות והערכת ההישג המצרפי על איראן

ראשית, הערה: איננו יודעים הכול. נדרש עוד זמן כדי להבין לעומק את השינוי שיצרה הפעולה. נוסף על כך, קבלת ההחלטות באיראן היא מסודרת ונמשכת זמן רב. גם היא עוד לא יודעת איך תגיב וכיצד תתארגן. ניתוח ההישג מחייב בחינה של מידת השיבוש של מערכת הפיקוד, היקף ההשמדה של תוכנית הגרעין ורמת הגריעה של מערך הטילים.

שיבוש מערכת הפיקוד והשליטה (פו"ש, למידה, ותפיסה)

• פיקוד ושליטה: איראן התאוששה באופן מהיר ויעיל ממהלומת העריפה של פתיחת המלחמה. כל המפקדים החדשים שמונו הם מנוסים. ועכשיו, בסיום הלחימה, הם בוגרי מלחמה ששרדו (ולתפיסת חלקם, ניצחו) מערכה נגד ישראל וארה"ב. ולפיכך אין פה נזק ארוך טווח לאיראן.
• למידה ולקחים: החיכוך עם ישראל לימד את שני הצדדים אחד על השני. אנו יודעים היום יותר על איראן ממה שידענו קודם, הן בהיבט היכולות והן בהיבט התרבות האסטרטגית של איראן, ויש להניח שגם האיראנים יפיקו תועלת וישתכללו ממערכה זו באופן דומה. בפרט, יש להניח כי איראן תבנה יכולות להתמודד עם החדירה המודיעינית של ישראל ועם העליונות האווירית שהושגה.
• מוטיבציה: סביר כי מנהיג איראן יתלבט רבות אם לחזור למשא ומתן, או ללכת בדרך אחרת. אם יחזור למו"מ זה יהיה שונה. להערכתי, הוא חייב לוודא כי חתימה על הסכם גרעין חדש לא תיראה כמו חתימה על הסכם כניעה. המסקנה למדיניות ישראל היא שהנחת העבודה הנדרשת היא שהמנהיג ירצה לשמר הקרנת הרתעה גרעינית, ובאופן שונה מהדרך הקודמת (שבה איראן הייתה מדינה סף-גרעינית).

  

ההישג למול תוכנית הגרעין

• שלילת יכולת ההעשרה על אדמת איראן – אם תרצה בכך, כדי להעשיר אורניום למעלה מ-60%, תצטרך איראן לבנות מתקן העשרה חדש. לפני המלחמה כל שנדרש לאיראן (מרגע ההחלטה) הוא שבוע להגיע להעשרה בסטנדרט צבאי. היום, בזכות הישגי המערכה, יידרשו לכך חודשים רבים.
• כיום לאיראן אין היכולת לבצע המרה חוזרת של אורניום מועשר למתכת, אבל הטכנולוגיה הנדרשת לצורך המרה חוזרת פשוטה יחסית לשאר התהליך. ההערכה היא שאם זה ייעשה בחופזה ובחשאי, ללא מגבלות בטיחות, זה יארך מספר חודשים (פחות משנה), אך שיקום במתכונת מלאה יימשך הרבה יותר זמן.
• מוקדי ידע: חיסולם הנרחב של מדעני הגרעין המוכשרים ביותר הוציא מהמעגל את האנשים המסוכנים והיעילים ביותר שעסקו בתוכנית הגרעין – ומסרבל את הדברים. יש באיראן מדענים טובים רבים, אך קשה יותר למצוא אנשים מוכשרים בעלי יכולת לנהל פרויקט מורכב כמו פיתוח נשק גרעיני. גיוס מחליפים, הכשרתם ובניית צוות תוכנית חדש יארכו חודשים ארוכים.

  

לסיכום – ההישג מול הגרעין

1. איראן אינה עוד מדינה סף-גרעינית (כלומר, משך הזמן לפריצה לגרעין ארוך יותר ממשך הזמן להתערבות של ישראל).
2. איראן יכולה לחזור למעמד של מדינה סף-גרעינית בתוך שנה עד שנתיים מרגע שהמנהיג העליון עלי ח'אמנאי מורה על פריצה לגרעין – אם לא תהיה הפרעה חיצונית לתהליך.
3. מידת הדחיפות והתכנון (תיאור מפורט של מבנה, רכיבים ואופן פעולתו המתוכנן) של מתקן הנפץ היא שתקבע את משך זמן השיקום. מבחינה תיאורטית קיים תרחיש קיצון שיביא את איראן לכשירות לביצוע של ניסוי גרעיני בתוך פחות משנה. אך זה תרחיש שמשמעותו הקרנת עוצמה ללא יכולת מבצעית מאיימת, וסביר שהוא יביא על איראן תקיפה אמריקנית-ישראלית במלוא עוצמתה.

   

ההישג מול הטק"ק

מחצית מיכולות הטק"ק של איראן נגרעו בעקבות הרס מפעלי תעשייה, השמדה פיזית של טילים והירי שביצעו האיראנים. כחלק ממאמציה הצליחה ישראל להקטין עד מאוד את קצב ההתעצמות העתידית של איראן בתחום זה, אבל ככל שיחלוף הזמן, תעשייה צבאית זו תשתקם.

5 תרחישים מכאן, מהחמור אל הקל

1. פריצה מהירה לפצצה: איראן חותרת לגרעין הכי מהר שאפשר – תרחיש זה יתממש אם המסקנה העיקרית של ח'אמנאי מהמלחמה היא שצריך לפרוץ לפצצה. לאיראן יש חומר מועשר לרמה של 60%, ויש לה הידע. השיקום, כאמור, חודשים רבים יידרשו לכך, אך בתרחיש זה איראן תיקח את הסיכון.
   המשמעות – איראן הופכת למדינה מצורעת, ומדרבנת את ארה"ב ואת הקהילה הבין-לאומית לפעול נגדה, לצד סיכון הגרעין.
2. הסכם גרעין כתחבולה המסתירה פרויקט חשאי: חתימה על הסכם, אך בו-זמנית בניית יכולת גרעין חשאית. מכיוון שהמנהיג ספג השפלה עם פתיחת המלחמה בתרחיש זה, הוא יסכים לחתום על הסכם גרעין, אך בפועל מדובר בהונאה.
   המשמעות – אתגר מודיעיני ומבצעי לנו ולמערב, וחבל הצלה כלכלי למשטר האיראני. סיכון קל לח'אמנאי מול הציבור, אשר עשוי לראות זאת כסימן של חולשה.

   

3. היעדר הסכם והיעדר תקיפה, לצד שיקום מחודש ואיטי של איראן כמדינה סף-גרעינית: מציאות זו מניחה כי אין הסכם גרעין. במקרה שכזה יושתו על איראן סנקציות אימתניות נוספות, גם של מועצת הביטחון: יש לקוות שאיראן תיחשב למדינה מצורעת, כמו קוריאה הצפונית.
   המשמעות – היתרון הגדול הוא החלשה של הרפובליקה האיסלאמית, ואולי עידוד הפלת המשטר לאורך זמן. החיסרון הגדול הוא שזה ככל הנראה יעצים את המוטיבציה שלה להשיג נשק גרעיני. אנו ניוותר עם התעלומה מה יקרה לפני מה – הפלת המשטר או איראן גרעינית – ואת התשובה לחידה זו אין איש יודע.
4. ויתור על הגרעין: הסכם גרעין אמיתי בלב שלם. בתרחיש זה המנהיג העליון מחליט לוותר לחלוטין על פרויקט הגרעין, אולי משום שהוא מסכן את יציבות השלטון ומעדיף לחזק את הכלכלה ואת מדיניות הפנים בהגעה להסכם גרעין שלם וצודק.
   המשמעות – תרחיש מעולה, שהסבירות להתממשותו נמוכה מאוד, משום שזה סותר את קווי היסוד של איראן ומוחל על הכבוד האיראני לאחר השפלת ההונאה הכפולה (ישראל וארה"ב) במהלך הפתיחה ובהמשך "עם כלביא".
5. נפילת המשטר: איננו יודעים לחזות נפילת משטרים. זו התרחשות חברתית, עממית, של ציבור שלם. היכולת לחזות מגמות שכאלה בעייתית ביותר (לדוגמה, נפילת משטר אסד). ייתכן כי בשלב כלשהו תצמח מחתרת שתדרוש חופש, חירות וזכויות אזרח, והיא כנראה תגבר על כוחות המשטר. כשם שתהליך זה יכול לארוך שנים, הוא יכול להתרחש בקרוב מאוד.
   המשמעות – זה תרחיש החלומות של ישראל. ההסתברות להתממשותו בלתי ניתנת לחישוב. ההערכה הרווחת בקרב רוב העוסקים בחקר איראן היא שעל אף חולשתה, השלטון כרגע יציב, אך כאמור יש להתייחס להערכה זו עם גרגר מלח.

   

סיכום

המערכה מול איראן הייתה הכרחית בעיתוי הנוכחי. מטרות המבצע הושגו, ובטווח הקצר מצבה הביטחוני של ישראל השתפר. אבל בטווח הארוך, האיום לא נעלם. נראה שאיראן תמשיך להיות מקור האיומים על ישראל (אלא אם יתרחש שם שינוי משטר). לפיכך יש להמשיך להיערך אל מול האיום האיראני. יש לפתח יכולת אכיפה והתערבות לשיבוש פריצה לגרעין. אך בד בבד אין לפסול על הסף הסכם גרעין בין ארה"ב לאיראן, בתנאי שנכנסים אליו בעיניים פקוחות ועומדים על הקווים האדומים (ללא סמכות איראנית להעשרה, עם פיקוח חודרני גם על מרכיבי הנשק, וללא סעיף דעיכה).

איראן של אחרי המלחמה היא מדינה חלשה יותר אך מסוכנת לא פחות. נדרשת מדיניות ישראלית חדשה נוכח המצב החדש: מדיניות המאזנת את המתח שבין מוכנות לחזור על התקיפה כדי לשמור על ההישג ובין מסגרת הסכמית מגבילה ומרסנת המוודאת את הרחקת איראן מהגרעין.

כך או כך, עתיד המזרח התיכון ייקבע לפי תוצאות התחרות האסטרטגית שבין שלוש הציוויליזציות הלא ערביות של המזרח התיכון – איראן, טורקיה וישראל) בהסדרת יחסיהן עם גוש המדינות הערביות בהובלת מדינות המפרץ. ובעניין זה, ייתכן שישראל יצרה לעצמה יתרון יחסי לאחר המערכה, אך ניצול היתרון כרוך בסיום המלחמה בעזה.

>>> תמיר הימן הוא אלוף במילואים, ראש אגף המודיעין לשעבר ומפקד הגיס הצפוני לשעבר. כיום הוא עומד בראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). במהלך המלחמה עם איראן גויס לאמ"ן

כל הפרטים בכתבה אושרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית