יש אנשים שנולדים כשהיצר ליצור זורם בעורקיהם, וכשהם מוצאים את הייעוד שלהם - העולם הופך להיות מקום יפה יותר. אילנה סלמון היא אחת מהם. בת למשפחה אוהבת ומרובת ילדים, אחות, הרוח החיה של כל מפגש משפחתי, אימא מסורה ובעלת סטודיו לשמלות כלה שכבש את לבם של לקוחותיה. היום, יותר משנתיים לאחר שחייה השתנו מקצה לקצה ברגע אחד, הסטודיו שלה נסגר - אבל התקווה לא נעלמת והסיפור שלה ממשיך לחיות.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"כילדה היא חלמה בבד וחוט, אני זוכרת שבתור ילדה תמיד הייתי מוצאת ערמות של מחברות וקלסרים של אילנה עוד מהנעורים, עם שרטוטים ושרבוטים ועיצובים מרהיבים של שמלות ובגדים יפים", מספרת תקווה, אחותה הצעירה של אילנה. "זה היה בדם שלה מילדות, גם כשלא עסקה בזה באופן רשמי, תמיד תפרה, תמיד עיצבה איזה בגד לי או לה, עד שהחליטה לפתוח עסק והתחילה בבגדים פשוטים יותר. משם התקדמה לשמלות ערב ולאחר מכן לחלום הגדול - שמלות הכלה".
במשפחה מספרים שאילנה לא מכירה מילים כמו "אי אפשר" או "קשה מדי". "אילנה היא מהאנשים שלא נופלים לנוחות, אלה שרודפים אחרי החלומות שלהם בגדול ויעשו הכול בשביל להשיג אותם, חולמת בענק ועם המון צחוק וכיף בדרך למטרה", מתארת אותה אחותה. "היא האחות שעושה את הרעש בבית, זאת שאם היא לא באה בשישי לקידוש אז משעמם ושקט מדי. היא בנאדם משפחתי מאוד, המשפחה הם החברים שלה, הם אנשי הסוד שלה והם תמיד במקום הראשון".
המפנה הגדול בחייה של אילנה הגיע בשנת 2015, כשילדה את בתה הבכורה. "כשהבת הראשונה שלה נולדה, אילנה החליטה שהתחביב הזה עולה שלב והכישרון שלה חייב לצאת אל העולם", נזכרת אחותה. "עם המון עבודה קשה מסביב לשעון, תמיכה של המשפחה ושנים של התמדה היא הגיעה לנקודה שבה יש לה סטודיו לשמלות כלה. בהמשך הזמן היא הרחיבה את משפחתה".
ניהול עסק, לצד גידול ארבעה ילדים, לא היה משימה פשוטה אך אילנה לא הכירה במילה "ויתור". "זה מאוד קשה והיא הייתה צריכה להיעזר במשפחה הרבה, אבל זה לא הפחיד אותה. היא יכולה הכול והיא לא מוותרת, גם אם זה אומר לוותר על שעות שינה. היא תמיד חיפשה איפה להרחיב ולגדול גם עם ארבעה ילדים", משחזרת אחותה.
מה שהבדיל את אילנה ממעצבות אחרות לא היה רק הכישרון שלה, אלא הגישה האנושית והמיוחדת ללקוחותיה: "היא תמיד עבדה עם הלב שלה, היא מאוד אמיתית, מאוד סוחפת ובשבילה כל פגישה עם כלה זה לא מתחיל ונגמר בשמלה, זה מפגש של נפש עם נפש", מסבירה אחותה. "בכל שמלה שאילנה תפרה יש חלק מהלב שלה, היא תמיד עבדה כאילו היא זו שהולכת ללבוש את השמלה. האהבה שלה לעולם ולעשייה הייתה גדולה, וזה הורגש בפרטים הקטנים והלקוחות שלה היו תמיד מיוחדות. כל מי שהגיעה, הגיעה כי זאת אילנה. הכול היה בנוי על הבן אדם שהיא, לא רק הידע והכישרון המופלאים".
"תבואי לבית החולים, אילנה קרסה"
21 במרץ 2023 החל כיום רגיל בחיי המשפחה. אילנה הייתה אמורה ללדת את בתה החמישית, ואחותה חיכתה בבית לבשורה המשמחת. "אני הייתי בבית שלי, בדיוק נרגעת אחרי כמה ימים עם הילדים היפים שלה שחיכו לה", נזכרת תקווה. "אני זוכרת את הבשורה - בן הזוג שלה התקשר וצהלתי משמחה: 'אילנה ילדה בת'".
אבל האושר נמשך רק כמה דקות. "אחרי 20 דקות הוא שוב התקשר, הפעם הוא ביקש שנגיע לבית החולים במהירות. אני זוכרת את הנשימות שלו ואת החשש מלספר. 'תבואי', הוא אמר לי, 'אילנה קרסה והיא ללא דופק'. חשבתי בהתחלה שמישהו עובד עליי, לא הבנתי בכלל מה הוא אומר, בשנייה הראש שלי הלך לתסריט הכי גרוע. איך זה יכול להיות? רק לפני 20 דקות הוא בישר לי שהיא ילדה בת, מה קרה? צרחתי, בכיתי. חרב עליי עולמי".
המשפחה כולה רצה לבית החולים, שם התברר שגופה של אילנה קרס, ככל הנראה כתוצאה מאירוע לבבי, והיא עברה 17 דקות של החייאה. "היא הייתה שלושה שבועות בטיפול נמרץ, רוב הזמן מורדמת. לקראת סוף השהות, בהדרגה הורידו לה את מינון ההרדמות, אך הנזק מחוסר החמצן למוח נגרם ואין התעוררות תקינה. כיום היא כבר לא מורדמת ולא מונשמת, אך לצערי היא לא מתעוררת ולא מגיבה באופן תקין, היא מחוסרת הכרה", מספרת תקווה כשעיניה דומעות.
עד היום המשפחה לא יודעת בדיוק מה גרם להתמוטטות. במשך הדקות שבהן ניסו להחיות את אילנה החמצן לא הגיע אל מוחה. יותר משנתיים חלפו מאז אותו יום נורא. "המצב הנוכחי של אילנה שובר לנו את הלב כל יום מחדש - מאישה שלא מפסיקה לדבר ולא נחה לרגע, עכשיו היא שוכבת במחלקה סיעודית כשהיא מחוסרת הכרה מעל שנתיים ולא יכולה להגיב".
המשפחה ממשיכה להתפלל לשינוי במצבה. "האימא הלביאה שלנו לא מוותרת על הבת שלה אפילו לא לדקה והיא נלחמת יום-יום להגיע לביקורים ולראות את אילנה. זה לא נתפס וזה קשה לעיכול עד היום, אבל בתוך כל זה אנחנו מלאי תקווה ואמונה שיש ניסים והיא עוד תתעורר אלינו בגדול, חזקה מתמיד, עם המסרים שלה לעולם".
ההחלטה הכואבת: "העסק הוא אילנה"
הקושי הגדול ביותר שניצב בפני המשפחה הוא גידול ילדיה של אילנה. "הם מאוד מתגעגעים אליה, הם שואלים איפה אימא וזה קשה להתמודד עם זה. בעלה דואג לכל חמשת הילדים ובהם התינוקת, וזה ממש לא פשוט. אנחנו כמובן גם עזרנו, אבל זה קשה. ביום אחד הכול השתנה. המשפחה מאוד מאוחדת, כולנו עזבנו הכול ויצאנו למלחמה על החיים שלה. כולם שבורי לב, אבל יודעים שיש לנו אחד את השני ואנחנו למענה ולמען הילדים שלה".
מאז הטרגדיה, גם הסטודיו השוקק של אילנה הפך לצל של עצמו. "העסק נסגר, העסק הוא אילנה, ואם אין אותה - אין כלום. היא הלב של כל מה שהיא בנתה. הסטודיו שלה עמד וחיכה לה הרבה זמן עד שהיא תשוב, אבל הציוד והשמלות היפות שלה צברו אבק ולכלוך, ועם כל הקושי החלטנו לסגור ולהעביר הלאה את הכול".
כשהגיע הזמן לפנות את הסטודיו, המשפחה לא יכלה להתמודד לבדה עם המשימה הכואבת הזו. "אימא שלי פנתה לשתי חברות שלה שהן מתחום העיצוב, למלם מספן ורינת אברהם, שעשו פשוט עבודת קודש בזמנן הפרטי, עברו על כל פריט ופריט והכינו את המקום למכירה מכובדת. הן עשו כל מה שאנחנו כמשפחה לא יכולנו לגעת בו".
"רק תתפללי שניפגש עם העגלות"
המעצבת למלם מספן חברתה של אילנה מספרת על הקשר המיוחד ביניהן: "זה כמו שתי נשמות שנתפרו זו לזו – זאת החברות שלנו. הכרנו במקרה, רגע לפני תצוגת אופנה משותפת, ולא ידענו שמהרגע הזה – נהיה חברות לכל החיים. כל הזמן מנקרת בי התהייה שלא נותנת לי מנוח – למה הכרתי אותה דווקא אז? למה רק שנה וקצת לפני? השאלה הזו מלווה אותי כל הזמן".
"אילנה ידעה לפרגן מכל הלב, לביאה אמיתית", מוסיפה למלם, "היא חולמת הכי רחוק שאפשר, נחושה לא לוותר גם כשהדרך קשה ומאתגרת. הכישרון שלה יוצא דופן, והיצירה שלה נשאה בתוכה חתימה אישית שלא ניתן לטעות בה. תכננו יחד פרויקטים גדולים לעשייה משותפת – חלומות שעדיין שמורים אצלי בלב".
שתי החברות עברו לידה באותה תקופה, והן תכננו להיפגש יחד עם התינוקות החדשים. "חודש וקצת לפני מה שקרה לה, גם אני עברתי לידה – מורכבת, קשוחה ומתישה", חושפת למלם. "יום לפני המקרה היא התקשרה לשתף אותי שהיא בבית החולים. הצעתי לבוא, והיא ענתה בתקיפות רכה: 'ממש לא, את צריכה לשמור על עצמך. רק תתפללי שניפגש עם העגלות'". עוד קודם הן תכננו לעשות חופשת לידה משותפת: "התרגשנו מהמחשבה הזו'".
"להחזיק תקווה וכאב יחד"
"כשאימא שלה פנתה אליי בבקשה לעזור למכור את הציוד והשמלות של אילנה, כל כך הבנתי את הקושי הרגשי שבדבר", משתפת למלם. "הייתי בעצמי במקום שבו צריך לפנות חפצים של אדם יקר שמאבדים, ואני יודעת כמה זה כואב. ועוד יותר קשה לעשות תהליך כזה כשהאדם עדיין חי, ואתה מחזיק את התקווה ואת הכאב באותו לב".
"אולי זו באמת הייתה אחת הסיבות שהכרנו – כדי שאוכל להיות שם עבורה ועבור משפחתה ברגע הזה, ואולי גם בשביל התהליך שאני עוברת בעצמי", תוהה למלם. היא רואה בסיפורה של אילנה מסר עמוק: "זה שיעור לחיים – הוא מזכיר לנו שהבריאות היא המתנה היקרה ביותר שיש לנו, שכל יום הוא הזדמנות להוקיר את מה שיש, ושהחיבוק, המילה הטובה והפירגון – הם דברים שאסור לדחות למחר".
"התנדבה להגשים חלומות"
"יש אנשים שאנחנו פוגשים, והחיבור איתם הוא מיידי, כמעט בלתי מוסבר. כזו היא אילנה", מספרת רינת אברהם, חברתה של אילנה שנרתמה למאמץ לנקות ולפנות את הסטודיו ולמכור את תכולתו. "היא דוגמה מדהימה למה שנקרא חברות אמת ואהבה ממבט ראשון". היא משתפת כי "ההיכרות שלנו הייתה לפני כמעט ארבע שנים, באירוע מיוחד ליום האישה שיזמתי והפקתי. זאת הייתה תצוגת אופנה למען עמותה שמקדמת נשים מהקהילה האתיופית".
"אילנה, כפי שרק היא יודעת, התגייסה מיד כדי להוביל את תצוגת הכלות. היא תפרה בעצמה שמלות מיוחדות, כולן בהתנדבות מלאה, כדי להגשים חלומות של אחרות", נזכרת רינת. "במפגש ההיכרות ביננו כהכנה לעבודה משותפת, החל הניצוץ. הוא היה מיידי, ומאותו יום הפכנו לחברות טובות. אילנה היא חברה כנה ואמיתית, תמיד שם כדי להגיד את הדברים כפי שהם, גם אם זה קשה. היא לא מפחדת מהאמת, והכנות שלה היא חלק מהקסם שלה".
"מדובר באדם שרואה את העולם דרך משקפיים של אהבה ותשוקה, וכל מה שהיא עושה נעשה במקצועיות, עם המון צחוק ורצון טוב. בעיניי, אילנה היא מתנה ליקום כולו. היא מאותם אנשים נדירים שהופכים את העולם למקום טוב יותר, והחברות איתה היא מתנה גדולה עבורי", מסכמת רינת ומוסיפה קריאה לאילנה, בתקווה שתשמע: "חברתי האהובה, אני יודעת שיבוא היום שבו תקומי על הרגליים, תשנסי מותניים ותרוצי קדימה כאילו מעולם לא עצרת".
בין הגורמים שסייעו בארגון מחדש של הסטודיו של אילנה בולט שי טרונך, מנהל הנוער ברשת חוויות. מיד כששמע על הצורך, התנדב ללא היסוס ושאל במה ניתן לעזור. בתוך זמן קצר גייס קבוצת מתנדבים לפני צבא שהגיעו לגזום ענפים, לסדר את החצר ולהכין את המתחם כך שיהיה נוח ומזמין ללקוחות. המחווה הזו רק ממחישה כמה לבבות אילנה כבשה לאורך השנים – בשמחת החיים, באופטימיות ובאור שהפיצה ברשת ובחייה האישיים.
בימים אלו המשפחה מקיימת את המכירה של ציוד הסטודיו ברחוב משולם סרנג 3 ברחובות. "כל הציוד של הסטודיו נמכר, וכל מי שחפצה יכולה להגיע בתיאום טלפוני מולי או מול רינת - זה לא רק לכלות, יש שם הרבה דברים עבור נשים. אנחנו סידרנו הכול ואפשר למצוא ריהוט, בובות מדידה, מכונת תפירה, מכשיר גיהוץ תעשייתי, מחטבים, בדים, שמלות ערב וכמובן שמלות כלה. מי שעתידה להתחתן, אנחנו באמת ממליצות לה להגיע. העיצובים של אילנה זה משהו מיוחד".
"תתפללו איתנו שיקרה נס"
למרות סופו העצוב של העסק, אחותה של אילנה לא מוותרת על החלום שהן חלקו יחד: "החלום שלה היה שאני אעזוב הכול ואצטרף אליה, מי יודע? אולי זה עוד יקרה ואני אחכה לה עם סטודיו חדש. זה יהיה כבוד עבורי ללכת בדרך של אחותי". המסר שהכי חשוב לה להעביר הוא על האדם שמאחורי העסק: "חשוב לי שיזכרו את אילנה, את הטוב שהיא הפיצה בעולם, את לא מבינה כמה אנרגיות יש בה, אופטימיות ותקווה שאני לא מכירה בהרבה אנשים - ורק בזכותה אנחנו מלאי תקווה שהיא תתעורר ושיקרה נס. תתפללו יחד איתנו, לרפואת אילנה בת אובלם, ותבואו לסטודיו".
סיפורה של אילנה הוא סיפור על חלומות שנקטעו באמצע, על משפחה שנלחמת בכל כוחה על אדם יקר, ועל קהילה שמתגייסת בעת צרה. הסטודיו שלה אולי נסגר, אבל הזיכרון שלה ממשיך לחיות בכל שמלה שיצרה, בכל כלה ששמחה ללבוש את יצירותיה ובליבם של כל מי שהכיר אותה.
כשמסתכלים על השמלות התלויות על הקולבים בסטודיו הריק, אפשר כמעט לראות את אילנה עומדת לידן, מודדת ומתקנת, חולמת על היום הגדול של כל כלה. החלומות האלה עוד ממתינים לה, ביחד עם המשפחה שמתפללת כל יום לנס.
רפואה שלמה לאילנה בת אובלם
ליצירת קשר ולתיאום מראש להגעה לסטודיו:
למלם: 054-4226084
רינת: 052-2459848