"אם הנשיא הרצוג היה יודע לאיזה מצב הוא עומד להיקלע", אומר אדם שמכיר אותו מצוין, "הוא לא היה הולך להיות נשיא". אבל גם למי שמכירים אותו פחות טוב, ברור שמדינת ישראל נקלעה למהפכה משפטית, לקרע חברתי ולמלחמה הקשה בתולדותיה, כאשר בבית הנשיא מכהן כבר ארבע שנים אדם שלא בנוי למלחמות ולא למשברים חוקתיים, ולא מסוגל להשתנות כאשר כל המציאות סביבו מתהפכת.
שתי שמועות עקשניות ליוו את בחירתו של הרצוג לנשיא ה-11 של מדינת ישראל. האחת, עסקת מינוי תמורת חנינה. והשנייה, הוא נסחט או שיש לנתניהו "משהו" עליו. שתי ההשערות העממיות הרווחות האלה נולדו כניסיון למצוא היגיון במצב בלתי הגיוני בעליל. ההתגייסות והתמיכה של בנימין נתניהו באויבו המר, השמאלני האליטיסט האשכנזי הרצוג, על פני מועמדת החלומות לכאורה של הימין המסורתי, מרים פרץ. העובדה שהרצוג מיהר למנות את דוברו של נתניהו לתפקיד דובר בית הנשיא הוסיפה עוד קיסם למדורת השמועות. שתי תיאורית הקונספירציה מסרבות לגווע, כי הרבה מאוד אנשים עדיין שואלים את עצמם למה נתניהו עבד בשביל הרצוג, ולמה הרצוג עובד מאז בשביל נתניהו.

עם זאת, עבור רבים, גם מי שאינם בצד הפוליטי של נתניהו, התיאוריות הללו נשמעות מופרכות. "מה פתאום?", אומר אומר יוסי ביילין, לשעבר שר המשפטים ומזכיר הממשלה, חבר מפלגת העבודה. "נבנה איזה מיתוס כזה שהוא עבד בשבילו, ועכשיו הוא חייב לו כאילו? זה לא היה. הדבר האחרון שהרצוג יעשה זה לחון את נתניהו". גם אפרים סנה, לשעבר שר הבריאות, חבר מפלגת העבודה, הגיב בביטול: "זו ספקולציה שאנשים שלא אוהבים את הרצוג נהנים להשתעשע בה, ואין להם הוכחה חיובית. והוכחה שלילית קשה לייצר".
המסע של הרצוג לנשיאות
המסע של הרצוג לנשיאות החל ביום שבו הפסיד לנתניהו בבחירות 2015. לא הרבה אחריהן, עבר לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית. ברק סרי היה אז היועץ הפוליטי של שר הפנים אריה דרעי, והיה עד למגעים. "הוא (הרצוג) סגר עם החרדים, והוא סגר עם הסיעות הערביות, והוא סגר עם ליברמן", מתאר סרי. "ויום אחד, כמה חודשים לפני הבחירות לנשיאות, כשנתניהו התפנה לעסוק בזה, התברר לו שהרצוג כבר סגור עם כולם".
האם ייתכן ששוב חמק לראש הממשלה, האם נתניהו הפקיר את חזית בחירת הנשיא? לא כולם משוכנעים. "הוא שם מישהו שיש לו חזות של ממלכתיות", אומר בוגי יעלון, לשעבר שר הביטחון והרמטכ"ל. "והוא משרת אותו. מה גורם לו לשרת אותו? זה תבדוק ביניהם".

סרי הסביר זאת אחרת: "בסוף, בהנחיות, בשקט, מקבלים רובם של הח"כים את ההנחיה להצביע להרצוג, כי הרצוג פוליטיקאי, ומהרצוג יש גם ציפייה להכרת הטוב. והוא יוכל בבוא היום לגמול לנו. מרים פרץ לא תוכל, כי היא לא פוליטיקאית, כי היא לא מבינה את החיים הפוליטיים. זה ההבדל".
"חושב שיציל את המדינה"
למה למשל ביקש הרצוג מהיועמ"שית לאפשר לנתניהו להעיד במשפטו פחות ימים בשבוע? למה ניסה לקדם מול בהרב-מיארה עסקת טיעון עבור נתניהו? "זה מצב בלתי אפשרי שראש הממשלה צריך ללכת למשפט פעם בשבוע או יותר", אומר ביילין, "ומי שמודאג מהמצב אם זה נשיא המדינה או אם זה אהרן ברק או מישהו אחר שהוא אומר 'אלוהים אדירים, תעשו עסקת טיעון איתו שלא יהיה ראש ממשלה".
למה, וזה נחשף רק לפני שבוע וחצי בהארץ, פנה הרצוג ליועמ"שית גם בדצמבר, וביקש לדחות את העדות של נתניהו במשפטו, בטיעון של נפילת משטר אסד. למה הנשיא כל כך מעורב בחילוץ נתניהו ממשפטו? "כי הוא חושב שזה מה שיציל את מדינת ישראל", אומר יורם דורי, לשעבר דובר מפלגת העבודה.
"זה שנתניהו אוסף חומר על יריבים פוליטיים, זה לא חדש", אומר יעלון. "לכן אני לא מוציא את זה מכלל אפשרות". ברק סרי, שוב, חושב שהרצוג רוצה לטובתו האישית לסיים את משפט נתניהו: "יש לו עוד שלוש שנים להיות נשיא. אם נתניהו חותם היום על עסקת טיעון, ומחר פורש, ויגיע מישהו אחר שיוריד את המתיחות, הוא יכול להיות נשיא טוב. ואני אגיד לך יותר מזה, הוא יכול להיות נשיא טוב, עד עוד שלוש שנים, ואז, על פי התוכנית שאני חושב שיש לו, משם לרוץ לראשות ממשלה. לכן הוא רוצה עסקת טיעון בגלל האינטרס שלו".
עוד לפני שהיה נשיא, כשהיה ראש האופוזיציה, הלך הרצוג לביתה של הדס קליין, עדת המפתח נגד נתניהו בתיק אלף, ולפי גידי וייץ בהארץ שחשף את הפרשה, ניסה להשפיע עליה. "הרצוג אמר שהוא בא כחבר לתמוך בהדס קליין", אומר סרי. כמה חברים אתם מכירים שבאים לחברה בשעה קשה ומבקשים לשים את הטלפון במקום אחר? "לי זה לא נראה לי טבעי", אומר יעלון.
השתיקה של הרצוג
אבא שלו, הנשיא חיים הרצוג, עמד לפני 50 שנה מול העצרת הכללית של האו"ם ונאם על קואליציה של עריצים גזענים ואיך ההיסטוריה תזכור את מי ששתקו. הרצוג הבן רוב הזמן שותק, או מגיב בגבולות הניואנס הממלכתי. שתיקתו רעמה בפעם הראשונה, מיד כשהוקמה הממשלה, ויריב לוין הכריז על הפיכה משטרית. "כשאני באתי אליו ודיברתי איתו, מיד אחרי הנאום של לוין, אמרתי לו, אתה חייב להתבטא", אומר יעלון. "הבנתי שהוא לא בכיוון. הוא בא בטענות, כבר אז, לראשי האופוזיציה, כמו יאיר לפיד ובני גנץ, שבגללם נתניהו נאלץ להקים ממשלה עם סמוטריץ' ובן גביר, ממש לא נכון".

ואלה רק חלק מהדוגמאות: ראש השב"כ נדרש לעמוד לצד נתניהו ולא לצד בית המשפט, הרצוג מהסס. הוא שותק מול חוק השידורים שהופך עיתונות חופשית לתעמולה צפון קוריאנית. הוא שותק או מגמגם חלושות מול פיטורי היעומ"שית. וכששר המשפטים אומר שאינו מכיר בנשיא העליון, הרצוג לכל היותר מודאג מאוד. הוא שותק כשמתגלה שמעגל היועצים המצומצם של נתניהו עובד עבור המממנת של חמאס.
רק ההתבטאות של יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן שולחת אותו מיד ל-X (טוויטר לשעבר) לגנות. בחקיקת ביטול עילת הסבירות הוא דווקא דיבר, אפילו איים, שאם החוק יעבור הוא יגיד מי אשם בהפלת הפשרה. החוק עבר, הרצוג שתק. וכשלא שתק, הוא הוציא את האוויר מגלגלי המחאה. בשיא ההפגנות נגד ההפיכה, הודיע הרצוג על שיחות פשרה בבית הנשיא. היוזמה נכשלה כצפוי, אבל בטרם נפחה את נשמתה, היא לפחות עצרה את המומנטום של ההפגנות, לשמחת לב נתניהו.
בנותינו ובנינו נמצאים עכשיו בחזית. מגנים עלינו – על העם, על המדינה. את התחביבים הם השאירו מאחור וכך גם את משפחותיהם, את פרנסתם ואת חייהם.
— יצחק הרצוג Isaac Herzog (@Isaac_Herzog) May 20, 2025
דיבה חמורה ושקרית על חיילי צה״ל היא קו אדום. חיילינו הם מהמוסריים בעולם, וכשהם נלחמים בחירוף נפש למען הגנה על העם והשבת החטופים - זה אינו…
במסגרת "הממלכתיות האמיצה", הרצוג מצטלם בבית הנשיא עם אידיאולוג הביביזם אבישי בן חיים וספרו החדש. הוא מזמין לארוחה בבית הנשיא את שמעון ריקלין, איש ערוץ התעמולה 14 וציר מרכזי במכונת הרעל, האיש שקורא לשב"כ שטאזי, לשיחה על האפשרות להפחתת השנאה בעם. הרצוג מאוזן חזק ימינה.


סנה מסביר את הרעיון המסדר שלפיו עובד הרצוג לדעתו: "בתפיסת עולמו תפקידו כנשיא להיות האיש שמונע קרע בעם. את המחנה שלי זה מאכזב, אבל הוא לא ראש האופוזיציה. הציפייה במחנה המרכז-שמאל, שסובל מחוסר מנהיגות נחרצת ובוטה, שהוא ימלא את מקומם, והוא לא יכול למלא את מקומם. הוא נשיא המדינה, הוא לא עוד חבר כנסת או עוד ראש ממשלה. וזה פשר האכזבה".
האמון שצונח
ובינתיים, האמון של הציבור בבית הנשיא צונח: מ-60% בתחילת הכהונה ל-38% בלבד. מסקר שערך מנו גבע לאולפן שישי, עולה כי 57% אינם מרוצים מתפקודו של הרצוג, או מחוסר תפקודו. בניכוי משה קצב, הנתון הזה הוא שפל של כל הזמנים.

הרבה ביקורת ספג הרצוג על חוסר האונים שלו בעניין החטופים, אבל הישג אחד גדול נוטים לשכוח לו: הוא פקח את עיניו של הנשיא טראמפ, אחרי שלמישהו היה אינטרס לשקר לו שכל החטופים מתים. וכך, טראמפ שינה מהקצה אל הקצה את התייחסותו לנושא.

"אני הייתי איתו בשיחה עם הנשיא טראמפ", מספרת, דיקלה כהן שינפלד, ראשת הסגל של בית הנשיא. "היינו בארצות הברית, הרצוג התקשר לנשיא טראמפ, דיבר איתו על החטופים. טראמפ אמר לו - אני מבין שכולם מתים. הוא אמר לו, אדוני הנשיא, אתה טועה, אני לא יודע מי נתן לך את המידע. אני מבקש ממך שזה יהיה הנושא הכי חשוב על האג'נדה שלך עכשיו. יום למחרת הוא נפגש עם וויטקוף, והעלה את הנושא הזה, זה לא היה על השולחן שם".
המאבק על נשיא העליון
אחרי המאבק על בחירת השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון, הממשלה החליטה להחרים אותו. היו לחצים על הנשיא הרצוג שלא להגיע להשבעת נשיא העליון בירושלים. הרצוג הגיע ובדבריו חזר על המילים "נשיא בית המשפט העליון" שוב ושוב, ולא במקרה. אבל אז הגיע נאום ערב יום השואה.
"נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית ורעייתו, ואני פוטר את הבאים אחריי מקריאת רשימת המכובדים", אמר הרצוג בפתח הטקס. כלומר, הרצוג פטר את נתניהו מלבטא את "הצירוף המשוקץ" נשיא בית המשפט העליון. רק שנתיים קודם לכן עוד ידע נתניהו לומר את המילים. כעת, הנשיא מסייע לראש הממשלה להחרים את ראש הרשות השופטת.

כשהרצוג כבר דיבר, ייאמר לזכותו, הוא הזכיר לא מעט ועדת חקירה ממלכתית. אלא שלאחרונה התחיל להשחיל עוד שתי מילים שלא מופיעות בחוק - הרכב מגוון. "אני חושב שצריכה לקום ועדת חקירה ממלכתית", אמר בריאיון לערוץ 14. "היא צריכה להיות ועדה שהרכבה נהנה מאמון הציבור ומגיוון שנהנה מאמון הציבור". המשמעות ברורה - מי שמדגיש "הרכב מגוון" זורם עם הנרטיב שנתניהו ושופרותיו מפמפמים, שנשיא העליון עלול למנות הרכב לא מגוון. שם קוד לספירת כיפות, עדות והשקפות פוליטיות של מי שאמורים לחקור בכלל מחדל צבאי ומודיעיני.
בחודש מרץ הציע הנשיא פשרה. נשיא העליון היוועץ במשנה שלו השופט נועם סולברג, ימני ושמרן על הרכב ועדת החקירה הממלכתית. נתניהו דחה מיד את הרעיון, והרצוג קיבל בהכנעה. אבל הערעור על שיקול דעתו של השופט יצחק עמית כבר הפך כנראה לעניין נורמלי. ושוב, בעזרת הרצוג.
תעלומת הטקס בבית הנשיא
והנה דוגמה נוספת. בכל יום עצמאות מתקיים בבית הנשיא טקס חיילים מצטיינים שאליו מוזמנים דרך קבע כל האלופים והרמטכ"לים לשעבר. בסוף הטקס יש צילום משותף. לפני שנה לא הגיעה הזמנה כזו. בבית הנשיא הסבירו - בגלל המלחמה. אלא שגם השנה לא הוזמנו האלופים והרמטכ"לים לשעבר. למי ששאל את בית הנשיא נאמר שהרמטכ"ל ביקש טקס מצומצם. פנינו לדובר צה"ל. מתברר שהרמטכ"ל לא ביקש מעולם דבר כזה. האם הרצוג שוב התגייס לעזור לנתניהו על חשבון צמרת צה"ל?

ועם כל זה חשוב להגיד. אף נשיא בעבר לא עמד מול התפרקות הדמוקרטיה. אף נשיא בעבר לא עמד מול ראש ממשלה שמחרים את שלטון החוק. "נניח שהוא יתפטר (הרצוג) ויגיד אני ראיתי סכנה לדמוקרטיה", אומר ביילין. "מה יקרה אז? אתה יודע מי נתניהו יכול למנות? אתה לא יודע. הוא יכול להיפגש עם מישהו במכונית חמש דקות ולהגיד לו אתה נשיא".
התפטרות, אם כך, היא לא הכדור האחד בקנה שהרצוג שומר, ועליו הוא מדבר לא פעם. "כרגע, הוא אומר חבר'ה עוד לא הגענו למוצא אחרון", אומר ברק סרי. "הוא מקווה שהדברים יסתדרו, והוא מקווה שיהיה פתרון ושהוא לא ייאלץ לעשות מעשה קיצוני. כי הוא לא יודע מה לעשות".
לפני 40 שנה בפרשת קו 300, אביו, הנשיא חיים הרצוג העניק חנינה לאנשי השב"כ לפני משפט בניגוד מוחלט לחוק. הצעד הזה שלו הגיע לבג"ץ, ושם כתב הנשיא מאיר שמגר: "בעיתות קיצון, לנשיא המדינה יכולות להיות סמכויות שאינן מופיעות בחוק". למקרים האלה נשאר מקום להפקיד בידי הנשיא שסתום ביטחון". לפי שיטת שמגר.


מיד בתום המלחמה עם איראן הושק הקמפיין לביטול משפט נתניהו, כולל מכתבים להרצוג בקריאה לעצירת המשפט וביטולו, והרצוג לא רק שלא פסל מיד את הרעיון, הוא התעניין אצל פרופסור אהרן ברק אם עליו להתנות את החנינה בהסכמה של נתניהו לפרוש מפוליטיקה. וגם אם כל תיאוריות הדיל הסודי יתבררו, יש לקוות, כחסרות כל בסיס, הרצוג עדיין ייזכר בהיסטוריה כמאפשר הגדול, כנשיא שלא ידע להתעלות לגודל השעה.
מבית הנשיא נמסר: "הנשיא לא יושב על הגדר. הוא עומד בצורה נחרצת בדיוק איפה שמנהיג צריך לעמוד בשעה כזו: עם העם, לא מולו. כפי שעמד לדוגמא בחודש האחרון לצד הנפגעים הרבים באתרי נפילות הטילים. נשיא המדינה לא נבחר כדי לנהל עימותים פוליטיים בטלוויזיה. הוא נבחר, בין היתר, כדי לשמור על הלכידות הישראלית כשהיא על סף שבירה".
בבית הנשיא הוסיפו: "מי שמצפה מהנשיא רק להבעיר את השטח עוד יותר, בשם 'אמירות פוליטיות נחרצות' מדומיינות, כמובן רק בתנאי שהן משקפות את העמדה של המבקרים - כנראה לא הפנים עד כמה החברה הישראלית נמצאת בנקודת רתיחה. הנשיא מתבטא - והרבה. הוא פועל אקטיבית לפתרון משברים ציבוריים באופן חסר תקדים לנשיאי ישראל, גם מאחורי הקלעים. גם בנוגע לערכים הקיומיים ביותר של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית".
בבית הנשיא חתמו: "הוא לא מתכוון לשמש כלי משחק של קמפיינים פוליטיים או לחצים תקשורתיים. הציבור רואה היטב מי מנסה לאחות, ומי רק מוסיף לקרוע אותנו".


תחקיר: מאי פכט