ימים ספורים חלפו מאז הפיצוצים שהרעידו את דוחא, וגורלם של מי שהיו היעד בתקיפה הישראלית עדיין לא ברור. אך עבור מוסעב חסן יוסף – הנסיך הירוק, בנו של השיח' חסן יוסף מהנהגת חמאס ביהודה ושומרון לשעבר – זהו רגע היסטורי שהוא חיכה לו במשך שנים. המבצע בקטאר מסמל בעיניו מידה רבה של צדק, גם אם מאוחר מדי, כלפי מי שמימנה את הזרוע הצבאית של חמאס בהון תועפות – לא רק בעבור קלצ'ניקובים וכפכפים, כפי שטען ראש הממשלה לפני חודשים אחדים, אלא הרבה מעבר לכך – והפכה למפלט של בכיריו.המשמעות של מבצע כזה על אדמת קטאר, אחרי שנים רבות של אירוח, מימון ומתן לגיטימציה וחופש תנועה לחמאס, היא ביטוי של צדק, אומר יוסף, שכיום משמש אורח של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בריאיון למגזין N12. לדבריו, מנהיגי חמאס בדוחא חיו בתחושת ביטחון מוחלטת: הם כמובן הרגישו עצמם חסינים – הם היו בטוחים שבקטאר וגם בטורקיה איש לא יעז לגעת בהם, בגלל המורכבות המדינית. הם טעו. הם חשבו שהם בלתי ניתנים לפגיעה, ואני מקווה שהמבצע היה מוצלח ושהם אכן חוסלו.בין שבכירי חמאס אכן חוסלו ובין שחלקם ניצלו כפי שחמאס מתעקש, בפעולה בקטאר הבהירה ישראל לדוחא שגם לאחת המדינות העשירות בעולם אין חסינות כשהיא בוחרת להעניק חסות לטרור. קטאר איננה איראן, עזה או לבנון, הוא מבהיר. זו מדינה עשירה וחזקה מאוד, מלאה מצבורי נפט, שהשפעתה חורגת בהרבה מתיווך בין ישראל לחמאס. הם מחזיקים בנכסים, בבנקים, באיגרות חוב ובנדלן, וגם ב'פוליטיקאים' במערב ובמזרח. זו הפעם הראשונה שמדינה ערבית כזו ניצבת מול פעולה מסוג זה – וזה מסר ברור לכל האזור. זה היסטורי.הם לא מתווכים – הם חלק מהבעיהאך האם ישראל הסתכנה כאשר פגעה במנהיגי חמאס על אדמת מדינה מתווכת? על השאלה הזאת משיב יוסף בפשטות, בלי להתבלבל: קודם כול, האם הם בכלל מתווכים? כולם אומרים 'מתווכים', כולל הקטארים עצמם, שמאמינים שהם מתווכים. הם חלק מהבעיה, לא חלק מהפתרון.יוסף מזכיר כי מנהיגי חמאס תכננו את מתקפת 7 באוקטובר גם על אדמת קטאר, וקיימו שם תפילת הודיה לאללה בשעה שמאות ישראלים נטבחים בעוטף. מדובר בארכיטקטים של הטבח, בפרט ח'ליל אל-חיה, שהיה איש סודו הקרוב ביותר של יחיא סינוואר, לבד מאחיו מוחמד. אז בעצם הם לא מתווכים, הוא קובע. החוכמה כאן היא כמה כסף יש להם, וזו ההשפעה האמיתית שלהם.יוסף מוסיף כי הקטארים בנו במשך שנים על כאוס ועל שיווק נרטיב-העל של הפלסטינים כקורבן הראשי. הם עשו זאת דרך אל-ג'זירה, דרך הפצת אידיאולוגיית האחים המוסלמים, וחמאס הוא רק זרוע, ענף, במכונה הזו. הם בנו על חמאס בשם ההתנגדות ובשם האנשים המדוכאים בעזה, הם הצליחו למכור את נרטיב הקורבן לזמן מה.אך לאחר 7 באוקטובר, הוא אומר, הפך חמאס עבורם מנכס לנטל: הם הבינו שמה שחמאס עשה היה חציית כל הקווים האדומים. העובדה שהם העלימו עין מפעילות חמאס בקטאר – חזרה אליהם כבומרנג, ועכשיו חמאס הפך להיות נטל.איך נראית מנהיגות חמאס כיום? לדברי יוסף, לחמאס היום אין מנהיגות מרכזית או ריכוזית. מנהיגות ריכוזית דורשת תקשורת. אין להם את זה. רוב המנהיגים שלהם מתים.אם אומנם פגעה התקיפה במנהיגי חמאס בחול, מציין הנסיך הירוק, זה אומר שחמאס נותר כמעט בלי הנהגה. אפילו למנהיגות הצבאית שלהם, גדודי עז א-דין אל-קסאם, אין תקשורת פנימית כי ישראל נמצאת בשטח ופוגעת בהם חזק מאוד. אז אפשר לומר שהדבר היחיד שנותר להם, הקשר היחיד ביניהם עכשיו, זו השנאה שלהם כלפי ישראל והאידיאולוגיה של האחים המוסלמים שהם מחזיקים בה. המבנה של תנועה, המבנה של ארגון, האנטומיה של רשות שלטונית – כל זה נעלם. זה נהרס.מומ ישיר, על אדמת עזהאם צמרת חמאס הייתה מחוסלת כולה בקטאר, האם זה היה מקשה על המשא ומתן להשבת החטופים שעדיין נמקים בעזה, כבר מעל 700 ימים? יוסף סבור אחרת. הדרך להחזיר את החטופים מעולם לא עברה בקטאר. מנהיגי חמאס בעצם היו מכשול למשא ומתן כי הם יושבים בנוחות, הם חשבו שיש להם חסינות, ואלה שנתונים תחת לחץ כמו עז א-דין חדאד, שהוא מנהיג הזרוע הצבאית של חמאס כיום, היו מתונים יותר. למה? כי הוא תחת הלחץ הצבאי. אבל מנהיגי חמאס בקטאר ישבו בפאר, נהנו מפריווילגיות ומחסינות. אז ללכת אליהם כצוות מומ – זו הייתה טעות.חדאד בן ה-55, שאותו מזכיר יוסף, היה בעבר מפקד צפון רצועת עזה בזרוע הצבאית של חמאס. מאז חיסולו של מפקד חמאס מוחמד סינוואר בחודש מאי השנה הוא נחשב למחליפו כמנהיג הזרוע הצבאית. סינוואר – אחיו של מנהיג חמאס הקודם יחיא סינוואר שחוסל באוקטובר אשתקד – הציג גישה קיצונית נגד עסקה חלקית או מלאה בתנאים שהציבה ישראל, וכעת נשאלת השאלה כיצד ינהג חדאד בנושא.עדיף שנשמור על הלחץ הצבאי על חדאד, נכניס אותו לפינה, אפשר לצור עליו באזור שאנחנו יודעים איפה הוא, אפילו אם זה ברדיוס של שני קילומטרים. אם אנחנו יודעים שהוא באזור הזה והחטופים בידיו, אנחנו יכולים לצור עליהם לזמן מה ולנהל איתו משא ומתן ישירות, מעריך יוסף.לדבריו, זאת הייתה המציאות עם יאסר ערפאת בימים של ביירות. כשאתה צר על המנהיג שאחראי באופן ישיר לחטופים ולמיקומים שלהם, לדעתי, זה הרבה יותר אפקטיבי מלשאת ולתת עם מתווכים שמנצלים את הסיטואציה, ויושבים בדירות היוקרתיות שלהם בקטאר.דר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, שמלווה את הנסיך הירוק בארץ, מציין כי ישראל שינתה מאז 7 באוקטובר את כללי המשחק במזרח התיכון. היא שינתה את כללי המשחק לא רק בקטאר. דוחא הייתה המשך של משחק חדש: להילחם בתוך המזרח התיכון, בשפה שהמזרח התיכון מדבר, מול אויבים מזרח-תיכוניים, איסלאמיסטיים, קיצוניים ורדיקליים.השינוי הגדול התרחש בספטמבר 2024, כאשר איש לא חשב שישראל תוכל לחסל את חסן נסראללה ואת הפיקוד הבכיר והבינוני של חיזבאללה דרך 'מבצע פיצוץ הביפרים'. חיסלנו גם את יחיא סינוואר ואת איסמאעיל הנייה באיראן – באחד המקומות הבטוחים ביותר שם – בהפצצה. הרסנו לחלוטין את נמל החות'ים והשמדנו את הנהגת החות'ים. זו שפה שהמזרח התיכון מבין, והיום ישראל משחקת בשפה הזו, מדברת בשפה הזו.הכיוון של הנשיא טראמפיוסף נחוש להשמיע את אזהרותיו מעל כל במה אפשרית, ומאז 7 באוקטובר הפך לאורח מבוקש ברשתות החדשות בארהב ובפאנלים פומביים ברחבי העולם. תפיסת עולמו חורגת בהרבה מעבר לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אך כשמדובר במשבר המיידי של עזה, הוא תולה תקוות דווקא ביוזמה שהציג נשיא ארהב דונלד טראמפ לפינוי הרצועה.טראמפ נמצא בצד שלנו, הוא אומר. זו הזדמנות של פעם בחיים – שאולי לא תחזור – שארהב מאמינה בהפרדה בין הפלסטינים לישראל. החזון של טראמפ הוא לדחוף את הפלסטינים כמה שיותר רחוק, כדי שייקחו איתם את האלימות שלהם. אחרת הבעיה תמשיך עוד זמן רב.לדבריו, חשוב להבין – מדובר כבר במאה שנה של אלימות. לא של ישראל נגד ערבים או פלסטינים – אלא להפך, בניסיונות מתמשכים של הפלסטינים להשמיד את מדינת ישראל. החזון של טראמפ הוא חזון נאור. הוא מבין שזו לא בעיה של כיבוש, לא בעיה על גבולות או אדמה, ולא רק בעיה בין חמאס לישראל. זהו 'פלסטיניזם' – אידיאולוגיה שטופת שנאה המבוססת על קורבנוּת. אם זה יימשך כך – המלחמה תימשך לנצח.באשר לתקיפה בדוחא, הוא אומר, חמאס לא הותיר לאמריקנים הרבה ברירות. לדעתי, לנשיא טראמפ הייתה בעיה אישית עם חמאס, בגלל שהם השפילו אותו, כשהוא אמר להם לשחרר את החטופים מיד וללא תנאים. אתה לא גורם למנהיג העולם החופשי להיראות מגוחך.איך שוברים את המעגל הזה? באמצעות הפרדה, ולא אכפת לי אם יאשימו אותי ב'טיהור אתני' או 'רצח עם', או כל מה שהצבועים בעולם ירצו לומר. אני עומד איתן על כך שהגיע הזמן שהאידיאולוגים והמתנגדים הפלסטינים יבינו שהמשחק נגמר. הערבים בישראל והערבים ביהודה ושומרון – אם הם ירצו לחיות בשלום בתוך ישראל, אני חושב שישראל יכולה לחיות איתם יחד. זו לא חייבת להיות מדינה ריבונית, זה יכול להיות פשוט הסדר עם מנהיגים שבטיים. וזה אפשרי, זה בר-ביצוע.בהקשר רחב יותר אומר יוסף: זה הנשיא האמריקני הראשון שקורא בגלוי בנושא ההנהגה הפלסטינית, חמאס ואשף, לניצחון על הרוע. זו הפעם הראשונה מאז ג'ורג' וו' בוש לאחר פיגועי 11 בספטמבר שנשיא אמריקני מדבר בשפה של ניצחון על הרוע – אז בוש דיבר על 'ציר הרשע' שכלל את איראן, קוריאה הצפונית ועיראק. היום הנשיא טראמפ תומך בישראל ב-100% בדרישה להביס את חמאס, לא להיכנע ולא להתפשר.זה ג'יהאד נגד הציוויליזציהזו לא רק מלחמה של ישראל נגד ארגון הטרור חמאס, הוא שב ומדגיש, וחשוב לו לומר זאת דווקא לאוזניים ישראליות. זו מלחמה נגד הג'יהאד הברברי, שמטרתו המוצהרת להשליט על העולם כולו, כולל אירופה, ח'ליפות איסלאמיסטית חשוכה ומדכאת. זו מלחמת ג'יהאד נגד הציוויליזציה. זה מה שהג'יהאדיסטים יעשו באירופה. זה מה שהג'יהאדיסטים יעשו בארהב. וזה בדיוק מה שהג'יהאדיסטים יעשו גם למוסלמים ולהינדים.ישראל נלחמת היום במלחמה הגדולה הזו בשם העולם המערבי כולו. למרות שנראה כאילו הכניסו אותנו לפינה ושהלחץ מהזעם העולמי כבד, אנחנו לא צריכים להתכופף. כי היום הם נגדנו, אבל מחר, כשהם יתעוררו לנוכח התפרצות הג'יהאד בכל מקום – באירופה או בארהב – כל מדינה וכל אדם חופשי בעולם יזכרו שישראל עמדה בחוזקה מול התרבות הפראית הזו, מול כת המוות והרצח הזו.לגבי משמעות המבצע בקטאר, יוסף מסביר: אם השמות הגדולים היו כולם מטרה בבת אחת והמבצע הצליח, זו המכה הגדולה ביותר בתולדות חמאס כי זו הנהגת הכסף, זו המנהיגות בחול שעוסקת בגיוס כספים, ניהול נאמנויות חמאס ברחבי העולם, איסוף תרומות מאירופה, בנייה, נדלן, רכוש ואפילו מערכות בנקאיות.ההנהגה הזו, הוא מסביר, מנהלת את האימפריה של כספי חמאס. אם הם נעלמו והכסף שלהם מוקפא, חמאס ייחנק כלכלית. הזרוע הצבאית של חמאס בעזה היא דבר אחד, אבל המיליארדרים של חמאס בחול, עם כל התשתית הפיננסית – זו המכה האמיתית.למה אתם קשים כל כך עם עצמכםיוסף בקיא היטב בוויכוח העז בישראל באשר למלחמה הארוכה בתולדותיה: מה הדרך הנכונה יותר להביא לשחרור חטופים – הגברת הלחץ הצבאי על חמאס או נכונות של ממשלת ישראל לעסקה שכרוכה בהפסקת המלחמה. הוא גם לא מתעלם מחודשים ארוכים של מציאות מטלטלת, איומים על העורף וחדשות קשות מהחזית.אני יודע שיש בישראל עייפות, גם אני עייף, הוא מודה, אבל זה לא אומר שאנחנו מוותרים. לדבריו, אסור לתת לתחושת השחיקה לערער את הדרך: אנחנו מתקדמים בכיוון הנכון, ובעזרת השם, הרוח החופשית וכוח החיים – ישראל והעולם החופשי שעומד מאחוריה, כולל אני – ינצחו.לדבריו, תוצאות המלחמה אינן מצטמצמות לגבולות עזה בלבד. ניצחון ישראלי ישלח מסר ברור לא רק לחמאס אלא גם לכל האויבים במזרח התיכון ולג'יהאדיסטים ברחבי העולם, כי ישראל והמערב נחושים לעמוד מולם. מנגד, כישלון או ויתור על השמדת חמאס יתפרשו כחולשה – ויהדהדו מול חיזבאללה, איראן וחבר מרעיהם, שממתינים לראות לאן נושבת הרוח.עזה חייבת להתפרק, להיהרס לחלוטין עד האדמה. גראונד זירו. ואז יש לבנות אותה מחדש – לבנות אותה נכון, באופן שלא יאפשר לטרור לשגשג. ובמקרה שיצמח בכל זאת טרור, לישראל תהיה היכולת להיכנס ולנהל את המשבר בלי לגרום לאבדות אזרחיות כמו אלה שאנו רואים עכשיו.יוסף פונה ישירות לישראלים ומבקש שלא להיות קשים כל כך עם עצמם. אני לא חושב שישראל נכשלת. אני חושב שישראל מתקשה להחזיר את החטופים, ויש לה בעיה להגן על עצמה בזירה העולמית מול ההאשמות הפלסטיניות. אבל זה לא יימשך לנצח. מוקדם מדי לומר שנכשלנו בעזה. מה שקורה שם זו פשוט משימה קשה מאוד. ודרך אגב, כל דמוקרטיה אחרת לא הייתה מצליחה לנהל מלחמה מול אנשים שמשתמשים באזרחים שלהם כבנשק כדי לזכות באהדה עולמית. זו הסיבה שמדובר במלחמה קשה כל כך.אבל למרות זאת, אני חושב שישראל עומדת בחוזקה מול אין-ספור אתגרים. אז איך אפשר לקרוא לזה 'כישלון'? להפך, אני מאוד גאה להיות מזוהה עם ישראל במלחמה הזו. ואני לא מבין למה אנשים כאן קשים כל כך עם עצמם. צריך להסתכל גם על התמונה החיובית – ולהאמין שהמצב עוד יתהפך לטובתנו.