זה היה עוד ערב שקט לכאורה, אבל מחבל אחד באזור טמון שבצפון השומרון עמד להוציא לפועל פיגוע בטווח הזמן המיידי. המודיעין של השב"כ הוביל את הכוח – שהורכב מלוחמי צה"ל, הימ"מ והשב"כ – למעקב אחרי החשוד. כשהמחבל הבין שעלו עליו הוא ניסה להימלט: בתוך שניות החלו חילופי אש, ובהם הוא נפגע. לאחר שנורה בעת בריחתו, הוא נתפס. הכוחות רשמו לעצמם עוד סיכול פיגוע, מהסוג שלא תמיד מגיע לכותרות.
האירוע הזה, שהתרחש השבוע, ממחיש כמה המציאות יכולה להתהפך בן רגע – ומצד שני כמה השליטה של הצבא באזור השומרון התחזקה והתחדדה. זה כבר הפך לשגרה: מידע מודיעיני מוביל ליציאה מזורזת לפעילות, בשטח שפעם היה ממולכד הרבה יותר וחשוף הרבה פחות, ובתוך זמן קצר המחבל או החוליה נעצרים או מחוסלים. הניסיונות להוציא לפועל פיגועים ולהצית את הגזרה לא פוסקים, אך לרוב נבלמים בפעולה מהירה.
אירועים כאלה קורים בשגרה, ביום ובלילה, גם אם הם לא מעוררים הדים. בצה"ל מגדירים זאת "שינוי חוקי המשחק", לא פחות, ברוב יהודה ושומרון – ובעיקר במרחבי מחנות הפליטים בשומרון, שהם כר פורה להסתה. השנה האחרונה, בצל המלחמה בשורת חזיתות, הפכה למבחן רציני ליכולות המבצעיות וליכולת לשלוט בשטח, והתוצאות מראות שהמגמה משתנה בפועל.
"בעיניים שלי אני רואה שינוי אסטרטגי עמוק, פעילות של ממש מתוך עומק השטח – זה דבר שלא קרה פה מעולם", מתגאה רס"ן מ', מ"פ בסיירת צנחנים, פלוגת הסיור שפועלת בימים אלה באינטנסיביות בג'נין. "אין פשוט הרבה מחבלים בכלל", הוא אומר בהתייחסות ל"כתיבת ג'נין" (גדוד ג'נין), התארגנות הטרור הגדולה ביותר במחנה הפליטים. "לעומת פעם, שהיו אלפי התרעות – היום יש התרעות בודדות בלבד".
הדיכוי של ההתארגנויות והאיומים המיידיים מתרחש דווקא בתקופה שבה ההסתה סביב המלחמה בעזה מטפסת לשיאים חדשים. דווקא ביהודה ושומרון, אזור שתושביו הפלסטינים אימצו באופן מסורתי – או לפחות הפגינו כלפי חוץ – עמדות מתונות יותר, התמיכה בטבח גבוהה ברמה מדאיגה.
לפי סקרים פנימיים שנאספים בעזה וביו"ש, ועל פי מקורות מידע שהציג אגף המודיעין בקבינט, יותר ממחצית מהפלסטינים ביהודה ושומרון תומכים בטבח או אומרים שהחלטת חמאס לצאת אליו הייתה מוצדקת. ב-2023, כשסערו הרוחות עוד יותר, היה הנתון גבוה בהרבה – יותר מ-80% לפי חלק מההערכות – אך כיום המגמה מצביעה על כך שהתמיכה בטבח ביו"ש גבוהה בעשרות אחוזים מזו שבעזה, שייתכן שמתחילה להפנים את מחיר המלחמה.
"להרוס את כל בירת הטרור הזו"
כשמפקד הפלס"ר מתגאה בעוד סיכול מוצלח ובירידה באיומים מסמטאות מחנה הפליטים ג'נין, אולי קל לשכוח: מדובר באחד מקיני הצרעות של הטרור ביהודה ובשומרון. אבל המראות כיום שונים לחלוטין מאלה שזכורים ממבצע "חומת מגן" באינתיפאדה השנייה: אז היה מרחב ג'נין גועש, צפוף ומלא סכנות. כיום בצה"ל מתגאים בכך שהאזור נוקה מתשתיות טרור. הסמטאות, שהיו דחוקות ומאיימות, התחלפו בדרכי גישה גדולות ובטוחות יותר.
אך הצירים הם רק חלק מהתמונה. בצה"ל החליטו להציב גדוד שיתפוס את הגזרה כדי ש"יעצב את המרחב מחדש". ההנחיה הייתה ברורה: לנקות את מחנה הפליטים ג'נין מגופי הטרור שפעלו מתוכו. ההצבה של גדוד המילואים מובילה לפעילויות רבות בשטח – הריסות בתים, תפיסות אמצעי לחימה, איתור מעבדות נשק וכמובן מעצרים של יוזמי טרור.
"כל מה שאנחנו עושים – זה כדי להרוס את כל בירת הטרור שקמה בג'נין", מצהיר המ"פ – ומסביר שהשליטה בשטח השתנתה. "אם פעם כל פעילות הייתה דורשת מבצע מיוחד, היום הרבה יותר קל להיכנס ולבצע פעולות נגד הטרור".
"בפועל, אין יותר 'מחנה הפליטים ג'נין' – אנחנו פועלים בעומק השטח ומסכלים כל פעילות. אנחנו נמצאים בתוך מחנה הפליטים הזה באופן קבוע, משם אנחנו יוצאים לפעילות התקפית בכל רחבי ג'נין ובכל המרחב מסביב", הוא מסביר.
"נרדוף אותו ונגיע עד אליו"
רק לפני קצת יותר מחצי שנה התחושה הייתה שנקודת הרתיחה מתקרבת: בצה"ל ובשב"כ זיהו כמעט מדי שבוע "פצצות מתקתקות", שהיו במרחק החלטה או דקות ספורות מלבצע פיגוע. סימני ההסלמה הובילו למבצע "חומת ברזל", שהחל בזמן הפסקת האש האחרונה בדרום, ובמקביל להכרזה על הפסקת הלחימה בצפון.
המבצע – שילוב של חיסולים מהאוויר, פעולה קרקעית וגל מעצרים – החל במחנה הפליטים ג'נין והתפשט למוקדים אחרים בשומרון. יותר ממאה מחבלים חוסלו, עשרות אחרים נעצרו. עוד נתפסו כלי נשק רבים ונהרסו מבנים ששימשו לטרור. בעקבות המבצע נטשו רוב תושבי מחנה הפליטים בג'נין את בתיהם, עובדה שמקילה את הפעילות הממוקדת נגד הטרוריסטים שעוד נותרו בשטח.
למעשה המבצע נמשך עד היום, גם אם ברמת עצימות שונה: צה"ל מעולם לא הכריז על תומו, והכוחות שנפרסו בצורה שונה ממשיכים לבצע פשיטות ולהבטיח שליטה נרחבת בשטח. "מי שלא עוסק בטרור, לא נגיע אליו והוא יחיה חיים רגילים לגמרי", מבהיר רס"ן מ' ומדגיש את ההפרדה בין מניעי הטרור לאוכלוסייה הלא מעורבת: "מי שכן מעורב – נרדוף אותו ונגיע עד אליו, עד שייעצר. מי שנמצא כמה בתים מפה, לפי מה שצה"ל הגדיר, חי חיים רגילים לגמרי".
מעצרים לאור יום
"אני לא הייתי פה הרבה זמן בגזרה הזו, רק לא מזמן הגענו לכאן והמציאות התעצבה אחרת לגמרי", מצהיר מפקד גדוד 890 של הצנחנים, סא"ל ה'. "יש שינוי גם בחופש הפעולה, גם בדיוק הפעילות וגם באגרסיביות המדויקת".
"אני עם החבר'ה שלי נמצא בטולכרם, עצרו פה הרבה אנשים שקשורים לפעולות הטרור ועשו פה עבודה מעולה", הוא מדגיש. "הירידה הדרסטית של הטרור באיו"ש ניכרת, והיא מושפעת באופן ישיר מהפעילות של הכוחות בתוך השטח עצמו – שיטת הפעולה הזו מאוד נכונה".
"במחנות הפליטים אין אנשים, הכוחות שהיו לפנינו נתנו להם זמן לעזוב ופשטו על האזור, זה עובד ממש טוב", הוא מפרט. "יש המון מעצרים ותפיסות. לאחרונה עצרנו מחבל לאור יום, זה לא כמו בעבר, שהיינו מבצעים מעצרים רק בלילה – עכשיו זה מסביב לשעון וזה עובר בצורה רגועה".
קשה לנקוב במספרים מדויקים, אך המג"ד מעריך כי מרבית האיום – בוודאי זה שנבע מתוך מחנות הפליטים – הוסר: "הרוב שהיו נתפסו, נהרגו או נעצרו בידי כוחותינו". עם זאת, מוקדם לנוח על זרי הדפנה: "חמאס ואיראן לגמרי שם (במאמץ להבעיר את השטח – נ"ש), ציר איראן נוכח, הם מנסים מדי פעם לגייס, לעודד או להרים את הראש, אבל העבודה המדויקת שלנו מונעת את זה".
המרדף אחר נתיב הכסף
גם בעבודות הסיכול היום-יומיות מזהה המג"ד "עקבות" של איראן, שמנסה להבעיר את השטח. "נראה לי שהדרך הכי מדויקת היא נתיב הכסף, חלפני כספים וכו'– גם כאלה תפסנו, ויש עבודה ממוקדת גם בנושא הזה, אנחנו לגמרי מצליחים להגיע מהר לדמויות האלה, ולעבוד מדויק באיו"ש זה שם המשחק".
כשהוא נשאל על ההרס הרב במחנות הפליטים משיב המג"ד: "זה לא לשם ההרס, החליטו לפתוח שם צירים כדי שנוכל לפעול, וזה הרעיון בסופו של דבר – לא לשם ההרס. המטרה היא לפעול, לעבוד ולהגן על התושבים באזור". בימים שבהם הפכה הרשות הפלסטינית לביטוי גנאי בקרב רוב ההנהגה בישראל, המג"ד מסביר כי שיתוף הפעולה עדיין קיים בשטח והוא חלק משינוי כללי המשחק.
"זה דבר שלא קרה מעולם"
אחד השלבים החשובים ביותר בהתמודדות היה ההתפנות האוכלוסייה המקומית הבלתי מעורבת ממחנה הפליטים, מה שאפשר להתמקד בתשתיות הטרור. "הרסנו, נכנסנו לכל מקום שנדרש ותלשנו את מעוז הטרור ממנו", מצהיר המ"פ מ' בהתייחסות למחנה הפליטים בג'נין. "זה שינוי אסטרטגי אדיר שבו אנחנו פועלים בלילה, ביום ובכל שעה. אני שמח שיש לי חלק בפעילות הזו. רק לראות את כל הילדים מחוץ לג'נין שהלכו בבטחה ב-1 בספטמבר לבית הספר, זה מרגש אותי. אני גאה שאנחנו מגינים על כל האזרחים מתוך השטח. מה שמיוחד בעיניי הוא שאנחנו שומרים מתוך מחנה הפליטים עצמו – דבר שלא קרה מעולם".
בתקופה שבה מאותגרת ישראל בחזיתות רבות מבהיר המפקד מהסיירת כי השליטה בשטח הפכה את הקערה על פיה ויצרה תמונת מצב שונה לחלוטין. "זה שונה מסוריה, מלבנון או מעזה בוודאות, ממש 180 מעלות". והוא מספק דוגמה לפעילות שנולדת מקצה חוט של מידע: "נניח שעולות אינדיקציות מסוחרי אמל"ח, שמוכרים אקדחים ונשקים, שעתידים לבצע פעולות טרור. מיד אנחנו יוצאים בתגובה למעצרים – אנחנו פועלים בכל יום ובכל לילה, יש לנו תפיסות רבות של אמצעי לחימה בכמויות גדולות".
ויש לו גם מסר לעורף, בשבוע שבו עזבו כ-60 אלף ישראלים הכול כדי לעבות את השורות: "אני שומע שיש שמועות על שחיקת המילואים, אני אומר לך שגם אחרי סוריה ולבנון ועזה אני רואה זיק בעיניים של הלוחמים. ההרגשה שרואים את כל הילדים ב-1 בספטמבר חוזרים לבית ספר שווה הכול, ברורה לי ולכל הלוחמים המשמעות מאחורי זה – אנחנו מלאי כוחות, מלאי רצון ומוכנים לכל פעולה שתידרש".
אך גם כשהרגליים עמוק בתוך מחנה הפליטים, האוזן והעין נוטות להציץ גם בחזיתות האחרות. "חלק מהלוחמים ממש רוצים להיות בתמרון בעזה, חלק ממש שמחים על הפעילות החדשה בגזרה הזו", מצהיר המ"פ מהפלס"ר.
לעומתו, המג"ד מודה: "כולם היו מעדיפים להיות בעזה, אם תשאל לוחם-לוחם איפה מתאים לו להיות – הוא מעדיף להיות בעזה ועדיין הוא כאן. המשימה חשובה ואף אחד לא מתבלבל וחושב אחרת: ממשיכים ועושים כל מה שצריך כדי לשמור על כל התושבים והאזרחים שנעים בצירים".
כל הפרטים בכתבה הותרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית.