הם מדברים לאט, חושבים על כל מילה, מנסים לאזן בין הרצון לשתף לבין הרגל עמוק של שנים לשתוק. אבל מאחורי הזהירות ניכרת גם תחושת הקלה: סוף-סוף אפשר – לפחות חלקית – להוציא לאור את מה שנרקם מתחת לפני השטח במשך שנים. כעת, שנה אחרי מתקפת הביפרים בלבנון, שני קצינים מחטיבת המחקר ומחטיבת ההפעלה פותחים צוהר לחלקו של אגף המודיעין במבצע של המוסד שהדהים את העולם ואת חיזבאללה, והפך אותם לשותפים בסצנה מסרט מדע-בדיוני, כלשונם.ב-17 בספטמבר 2024, בשעה 15:30, התפוצצו בו-זמנית אלפי מכשירי ביפר ברחבי לבנון וסוריה. למוחרת, ב-18 בספטמבר, התפוצצו גם מכשירי הקשר של חיזבאללה. התוצאה הייתה עשרות הרוגים ואלפי פצועים בשורות הארגון, שחלק לא מבוטל מהם איבדו לא רק אצבעות אלא גם כשירות מבצעית. אבל האירוע שטרף את הקלפים מול חיזבאללה לא היה פרי רגע אחד דרמטי – מאחוריו עמדה שרשרת ארוכה של דיונים, הערכות מצב וספקות, ובמרכזה: תא מודיעיני בתוך אמן שעבד בשקט במשך שנים, כדי להפוך רעיון שכמותו אפשר רק לדמיין למכת הפתיחה של המערכה בצפון.סאל ש', רען אופרטיבי לבנון בחטיבת ההפעלה, הגיע לתפקידו בדצמבר 2023 (הייתי אמור להתחיל בחטיבת ההפעלה ב-8 באוקטובר) ונחת הישר למציאות מבצעית שלא יכול היה להעלות על הדעת. נחשפתי לרעיון של המבצע כשהגעתי לתפקיד. הבנתי שאני נכנס לתוך סרט של מדע בדיוני, הוא מתאר. לצידו יושבת סגן ע', ראש חוליית מיוחדים בחטיבת המחקר, שהגיעה באפריל 2024 לייסד חוליה חדשה בחטיבת המחקר – חוליית מיוחדים – שתפקידה להוביל מחקר מלווה למבצעים מיוחדים בזירת לבנון. ממש לא הייתי קרובה לדמיין שזה מה שאעשה, היא מודה.מאותו רגע, מספרים הקצינים, המבצע הפך למוקד העיסוק המרכזי שלהם. ש' מתאר ישיבות שבועיות קבועות עם אגף המבצעים, חיל האוויר והמוסד, ואילו ע' מתארת שגרה אינטנסיבית בהרבה – ימים שלמים שהוקדשו אך ורק לעבודה על המבצע, מהבוקר ועד הלילה, יחד עם קצינת מילואים נוספת שישבה לצידה.מפקדי חוליות רבים ייפגעו וייאלצו לסגתהמבצע נרקם לאורך עשור ובשנים האחרונות צבר תאוצה משמעותית. מאז פרוץ המלחמה העלה הליווי המודיעיני של אמן הילוך, ובחטיבת ההפעלה הוקם תחום מיוחד שעסק בחיבור הנקודות המחקריות, האיסופיות והמבצעיות. הצוות הזה, שכלל מספר מומחים של אמן שעבדו מבסיס איסוף סודי בצפון הארץ, עבד על המשימה הרגישה באופן ייעודי.לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאןהשלב המודיעיני-מבצעי התחיל עם רעיון יצירתי שהגיע מהמוסד, המשיך במפקדים בצהל שדחפו למימוש המבצע, ובמודיעין שסיפק אמן לליווי המבצע, וחשוב מכך – להבנה מתי נכון להפעיל אותו. צהל המליץ להשתמש במבצע החשאי כחלק מהפיכת הגזרה הצפונית לזירה הראשית ופתיחת המלחמה מול חיזבאללה, ולא קודם לכן.האתגר הבא היה לתרגם טבלאות עמוסות מספרים ונתונים יבשים לאמירות שיאפשרו למקבלי ההחלטות להבין את המשמעות האמיתית של המבצע. במקום להסתפק בסיסמאות כמו אלפי פעילים מנוטרלים, מסבירה ע', עברו לדבר על יכולות ותהליכים קונקרטיים: לנתח ברמת היחידות – איזו יכולת בחירום תיפגע, איזו משימה לא תוכל להתבצע; להראות שיהיה להם קשה לסנכרן את מטחי האש, שאחוז משמעותי ממפקדי החוליות ייפגע וייאלץ לסגת.התוצר היה הערכת הישג מערכתית שדיברה על הפתעה מצבית, על עומס חריג על המערכת הרפואית בלבנון ועל פגיעה באמון בציוד שמספק את חיזבאללה. בדיעבד התחזית הזו נראית כמעט מובנת מאליה אבל בזמן אמת היא הייתה עטופה בספקות ובסימני שאלה. רק לאחר ההפעלה התברר עד כמה ההערכות של הקצינים היו מדויקות והתחזית שלהם התממשה אחד לאחד.מתי לוחצים על הכפתור?בחודשים שקדמו למבצע התכנסה ליבת העיסוק של אמן לשתי מילים: העיתוי המתאים. השאלה המרכזית כל הזמן הייתה מהו העיתוי האופטימלי להפעלה, ומה הערכת ההישג שנקבל ממנו, מתארת ע'. ש' מוסיף: שלושה דברים אתה לוקח בחשבון. קודם כול – ברמה התיאורטית, איפה זה משתלב במערכה. אחר כך – שיקולים של הערכת מצב שוטפת: סיכונים והזדמנויות. ולבסוף, אתה צריך לעצב את זה: האם זה יהיה המהלך הפותח? ואם כן, איך עושים את זה מבלי ש'הצד האדום' (חיזבאללה, אא) יזהה; או שמא דווקא להפוך את זה לצעד עוקב.זה לא היה מובן מאליו שהביפרים יהיו מכת הפתיחה? ש': ממש לא. שום דבר במבצע הזה לא היה מובן מאליו. אני אתן לך חלופה למהלך פותח אחר – מתקפה באש על בכירים בחיזבאללה. אולי אתה רוצה שההפתעה תהיה דווקא כנגד המפקדים בהתחלה? כאן נכנסת הדילמה מה נכון לעשות קודם.וברגע שלוחצים על הכפתור, ידעתם כבר מה יהיו השלבים הבאים? ש': היו לנו המלצות לגבי המהלכים הנוספים. השלבים הבאים שהופעלו היו מבצע 'גדיד תמרים' לתקיפת 1,600 מטרות אמלח של חיזבאללה. אחר כך היה את הסיכול של מפקד כוח רדואן עם המטה שלו – זאת הייתה הזדמנות, לא ידענו שזה הולך לקרות – ואת הסיכול של חסן נסראללה עצמו, שכל הזמן היה כאופציה על השולחן והיה צריך לקבל החלטה מה העיתוי הנכון לעשות את זה.אז מרגע שהביפרים התפוצצו – היה ברור שזה לא נגמר שם? ש': זו בדיוק הייתה הדילמה. בהערכות המצב עלו דעות שונות: האם אנחנו מפעילים את המתקפה ואז חוזרים למצב הקודם – מגננה שבמהלכה מבצעים גם מהלכים התקפיים – או שאנחנו בוחרים לעבור למתקפה ומסלימים את הלחימה? כמה ימים קודם לכן, הקבינט הוסיף את החזרת תושבי הצפון ליעדי המלחמה, וזה שינה לגמרי את הסטייט אוף מיינד.שמירת הסודמאות אנשים במדינת ישראל ידעו לאורך השנים על מבצע הביפרים בגלגוליו השונים – מספר מצומצם מאוד ביחס למבצעים דומים בהיקפם. בפועל, מדובר היה בקומץ תלת-ספרתי שנוהל בקפדנות יתרה. אמן, או ליתר דיוק ש' עצמו, ניהל רשימת חשופים סגורה, תדרך אישית את כל מי שנכנס למעגל, ולצורך כך נדרשו תנאים מחמירים: אישורי היחידה לביטחון מידע, לעיתים גם פוליגרף, ושירות של לפחות שנה בתפקיד לפני חשיפה למידע.בזירת לבנון בחטיבת המחקר של אמן הקפידו על חשאיות קיצונית: אפילו את המילה ביפר לא הזכירו במסמכים, והכול נכתב תחת שמות קוד בלבד. אף אחת מהחוליות המקבילות לחוליה שלנו לא ידעה במה אנחנו עוסקים, מספרת ע'. לעומת זאת, מי שכן היה חלק מהחוליה הכיר בדיוק את כל העיסוקים של מקביליו.המעגל הצר הזה נשמר גם באמצעות תרבות נוקשה: מי שלא חתם — לא נכנס לשיחה. חלק מהתדרוכים נמסרו ישירות על ידי ראש אמן, כדי לוודא שהכללים נשמרים בקפידה. כך הצליחו לשמר את הסוד במשך שנים, ולהבטיח את אפקט ההפתעה. זה היה אחד הסודות הייחודיים ביותר, והקפדנו מכל משמר לשמור עליו מצומצם, מבהיר ש'. אני מאמין שהיו פה ושם זליגות, אבל אני חושב שהמבצע הזה נוהל לאורך שנים בצורה מוקפדת.שעת השיןחילופי המהלומות מול חיזבאללה הלכו והסלימו החל מסוף יולי אשתקד, אחרי ש-12 ילדים ששיחקו כדורגל במג'דל שמס נהרגו מרקטה ששיגר חיזבאללה. בתגובה, צהל חיסל את פואד שוכר, המכונה מוחסן, שהיה יד ימינו של מזכל חיזבאללה והיועץ העיקרי שלו בהפעלת הכוח הצבאי.החיסול הזה סימן נקודת מפנה. בקהיליית המודיעין בישראל ראו את ההסלמה ההולכת וגוברת והבינו שהמציאות עלולה להידרדר במהירות למערכה רחבה בצפון. הכוננות הועלתה, ובדיונים הפנימיים הלכה והתגבשה ההבנה שמבצע הביפרים עשוי להישלף בקרוב מארגז הכלים. בשבועות שלאחר מכן התחילו כל הנוגעים בדבר בתרגילים ובהכנות מואצות: צוותי אמן, המוסד וחיל האוויר סנכרנו בינם לבין עצמם תרחישים, הערכות מצב ודילמות של עיתוי, מתוך תחושה ששעת השין קרבה.בתוך החפק המשותף למוסד ולצהל נבנה מכלול אמני – חמל מודיעיני ייעודי שהתכונן לרגע שבו תינתן הפקודה. ישבו שם נציגים מחטיבת ההפעלה, חטיבת המחקר, מודיעין פיקוד הצפון ויחידות האיסוף השונות, מתאר ש'. כתבנו מסמך עם סדר פעולות – ממש כמו טייס שנכנס לקוקפיט. כשהכפתור יילחץ, הכול היה אמור להפוך את אמן לשריר מתורגל: יש אנשים שבשנייה אחת לא ידעו כלום, ושנייה אחר כך היו צריכים לענות על השאלה הכי מסקרנת בעולם – מה זה יעשה לחיזבאללה?.במקביל, נאסף מודיעין שלפיו חיזבאללה החל לחשוד בביפרים שברשותו ואף שלח חלק מהמכשירים לבדיקה באיראן. על רקע החשש שהמבצע עומד להיחשף, ניתנה ב-16 בספטמבר ההוראה לצאת לדרך. מרגע קבלת ההחלטה על ההפעלה עברנו לילה שלם בחפק, מתארת ע', ואז הגיע הבוקר ואנחנו באמת ראינו שחיזבאללה עוד מתנהג כרגיל ומשתמש במכשירים האלו, כשאנחנו באותם רגעים מבינים שממש בעוד כמה שעות המציאות הולכת להשתנות מקצה לקצה.ביום שלישי אחר הצוהריים ניתן האות - והזימוניות של מחבלי חיזבאללה בלבנון ובסוריה התפוצצו. בחפק המבצעי, שהיה מחולק לתא שליטה ולמכלול מודיעיני, היה שקט. יושבים כמה אנשים שיודעים שסיימו לבצע אופרציה שאמורה להביא לכאורה לנטרול של אלפי פעילי חיזבאללה, נזכרת ע'. במכלול המודיעיני, באותם רגעים, מתחילות לצוף עוד ועוד ידיעות, וכל האנשים שיושבים בחפק ועדיין לא מבינים עד הסוף מה התוצאה של מה שעשו צריכים להיות מוזנים מהמודיעין הזה.הדיווחים הראשונים בתקשורת דיברו על פיצוצים ממקור לא ברור במעוזי חיזבאללה ברחבי לבנון ואף בסוריה השכנה. בתוך זמן קצר התבהרה התמונה: אלפי זימוניות שהחזיקו פעילים בחיזבאללה התפוצצו בו-זמנית בפניהם. המכשירים הוסבו לפצצות קטנות והועברו לארגון באמצעות חברת קש שהוקמה בהונגריה, שמאחוריה עמד המוסד.אני זוכרת את הידיעה הראשונה שהגיעה, כשהבנו שזה עבד, היא מתארת. זו הייתה התרגשות גדולה אבל לא היה הרבה זמן להתרגש. ישר ניסינו לגבש איזושהי תמונת מצב, בעיקר כדי להעצים את ההישג. הסתכלנו באילו גופים פגענו, באילו מרחבים גיאוגרפיים פגענו, מה עבד יותר ומה עבד פחות, כדי שנוכל להבין אם יש לנו דרך עוד להעצים את ההישג.חיזבאללה היו בהלם, הם פחדו ממזגניםהעבודה האמיתית החלה ברגעים שלאחר פיצוץ הביפרים. שעתיים אחרי ההפעלה כבר הייתה הערכת מצב בדרג המדיני, מתארת ע'. היה כל כך הרבה מידע שצף בזמן כל כך קצר והיה צריך מהר מאוד לגבש תשובות – גם במודיעין וגם בתקשורת. ש' משרטט את שלוש השכבות שאליהן נדרשו כמעט מיידית: ברמה הטקטית – מי נפגע; ברמה האופרטיבית – מה זה עשה ליכולת של חיזבאללה להילחם; וברמה האסטרטגית – מה זה עשה למקבלי ההחלטות בחיזבאללה, האם זה הזיז להם את הגבינה או לא.בחטיבת המחקר הוקם מכלול מודיעיני נוסף שתפקידו היה לגבש תמונת מצב עדכנית ככל האפשר. הערכות המצב הראשונות התבססו על שילוב בין דיווחי חיזבאללה לבין נתוני משרד הבריאות הלבנוני, וניסו לאמוד היקפים וכמויות. אך גם בצד השני לקח זמן רב להבין את גודל האירוע: לחיזבאללה נדרשו ימים כדי למפות מי נפצע, כמה נפגעו והיכן בדיוק. הסתירות הרבות בדיווחים שלהם השתקפו גם בעבודת אמן.ביום הראשון ידענו פחות או יותר להעריך את הכמויות, את הדרגים וגם את זהות הנפגעים, אומרת ע', אבל לקח הרבה זמן עד שחיזבאללה הצליח להוציא מידע מסודר כדי לתאר לעצמו מה באמת קרה.כשרק שמעתם על המבצע, יכולתם לתאר שזה העיתוי שבו יופעל? ש': המלחמה הזאת הייתה מאוד שונה ממה שכמעט כל מי שעסק בתחום דמיין אותה לפני כן. לא דמיינו שנעבור לשלב המתקפה אחרי כמעט שנה של 'הגנה התקפית', כמו שקראו לזה במטה הכללי. היו פה הרבה דברים שונים, אבל אני חושב שזה בדיוק הסיפור של המבצע הזה – שהוא הפתעה בסיסית, לא הפתעה מצבית. זה לא שחיזבאללה חשב שזה יקרה ורק טעה בעיתוי, ואז הוא יוכל להתמודד עם זה. הוא בכלל לא צפה שזה הולך להגיע. זה שינה לו את כל הפרדיגמה של מה אנחנו מסוגלים לעשות.אבל ההשפעה הדרמטית ביותר נרשמה במישור הפסיכולוגי. במפקדות, ברחוב הלבנוני ובקרב הפעילים עצמם התפשטה תחושה של אובדן שליטה. מה שנראה כערוץ תקשורת בטוח, הפך בן רגע לפצצה. פעילים שנשאו מכשירים איבדו אמון במערכות שעליהן התבססו, עד כדי פחד מהפעלת מכשירים אלקטרוניים פשוטים. אחרי שהפעלנו את מבצע הביפרים, בחיזבאללה נוצר הלם וחשש משימוש בהמון ציוד שיש ברשותו, מסבירה ע'. חלק מהציוד הזה היה גם מכשירי קשר. אולי זה היה כי הם תחקרו והבינו שיש קשר, אבל הם גם פחדו ממזגנים.ש' מוסיף: אפשר להעריך שזה היה אחד הדברים המשמעותיים שפגעו ברוח הלחימה של חיזבאללה – אולי יותר מכל פעולה אחרת. כמובן שהסיכול של נסראללה פגע בציר בצורה הכי משמעותית, אבל ברמת הרוח של חיזבאללה זה היה יותר משמעותי מפגיעה במפקד כזה או אחר, או בטיל כזה או אחר.למה דווקא ביפרים?כבר בשלב מוקדם של התכנון התעוררה השאלה באיזה מכשיר למקד את המבצע. זה לא היה מובן מאליו ללכת מלכתחילה על הביפרים והועלו גם חלופות אחרות. כאן נכנס אמן לתמונה – הוא היה זה שהמליץ למוסד להתמקד דווקא בביפרים. ההמלצה נשענה על ההבנה שהמכשיר נישא על הגוף באופן קבוע, שהשימוש בו נפוץ בקרב מחבלי חיזבאללה, ושקיימת הזדמנות ממשית לנצל את התלות הזו.ידענו להעריך שההישג יישאר יציב בין אם נבחר בעיתוי כזה או אחר, מכיוון שמדובר במכשיר שמתאפיין בנשיאה שוטפת וכמעט תמידית, אומרת ע'. אתה לא משאיר את זה בבית והולך לעבודה. זה צמוד אליך. לכן ידענו שטווח הטעות שלנו הוא לא גדול.לצד ההמלצה, אמן הפעיל כמעט את כל משאביו המחקריים והאיסופיים כדי לוודא שההזדמנות מבשילה. רוב משאבי האיסוף והמחקר על המבצע הזה, גם בשביל להגיד מה ההזדמנות וגם בשביל להגיד מה תהיה ההשפעה שלו, התבססו על יכולות של אגף המודיעין, אומר ש'. ליווינו את כל שרשרת הערך המודיעינית – גם להעריך אילו גופים יעשו שימוש במכשירים, איך ומתי הם יעשו בהם שימוש וניהול סיכונים למול הדבר הזה.בתפיסה שלו, אפקט הביפרים לא עמד לבדו. אנחנו מבינים שהמבצע הזה תרם להכרעה של חיזבאללה, הוא אומר. הגדרה אחת של הכרעה אומרת שאתה גורם לצד השני לאבד רצון או יכולת להילחם, ואכן נעים קאסם אמר שהוא הולך להפסקת אש, אז הושגה הכרעה ברמת קבלת ההחלטות; ההגדרה השנייה אומרת שאתה גורם לצד השני לשנות את האסטרטגיה שלו. אחרי המבצע, הוא הכריז על ניתוק הזיקה בין הזירות. זה עוד סימן שהארגון הוכרע.והתחושה ברגע האמת? היינו בהתרגשות מטורפת, הוא מודה. הייתי במאות תקיפות ואין שום דבר שמשתווה לזה מבחינת ההתרגשות והמתח. בסוף זה חומר נפץ באיתורית. אתה לא יודע אם זה יסתיים כקפצון או שזה באמת יביא את ההישג. כשאתה רואה את הדיווחים הראשונים בתקשורת ובמודיעין, אתה מבין את המשמעות של מה שאתה עושה וזו תחושת סיפוק אדירה. מצד שני – אתה נשאר עם הרגליים על הקרקע, זה רק עוד שלב בדרך וצריך להתאפס לקראת המשימה הבאה.לדבריו, גם אם היינו מגייסים את כל תסריטאי ג'יימס בונד – הם לא היו מעלים תסריט כזה. זה מעבר למה שבן אדם סטנדרטי מסוגל לדמיין, אפילו אלה שמתעניינים בתחום.לא פלא שכשהתסריט הזה, שנשמר בסוד אפילו מהעמיתים הקרובים באמן, הופך לפתע למציאות – התחושה היא כמעט בלתי ניתנת להכלה. במשך תקופה ארוכה היינו היחידים שיודעים על מה אנחנו עובדים, משתפת ע'. לא יכולנו לדבר על זה עם אף אחד – לא עם שותפי העבודה או המקבילים שלנו, ולא בבית כשחזרנו. ואז, ברגע אחד, כל העולם – ממש כל העולם – יודע ורואה על מה עבדנו. זה היה הרבה מאוד להכיל. לראות את הכתבות מתפרסמות, לשמוע אנשים זרים ברחוב מדברים על זה – זו חוויה בלתי נתפסת.לא יכולתי להגיד שלקחתי בזה חלקבאופן כמעט סמלי, גם ש' וגם ע' נולדו וגדלו בגליל – אותו חבל ארץ שעליו הטיל נסראללה את אימתו במשך שנים ארוכות. כמה ימים אחרי ההפעלה, בערב ראש השנה, נסעתי לעשות את החג אצל המשפחה בגליל, משתפת ע'. אף אחד שם לא ידע שלקחתי בזה חלק. דודה שלי אמרה לי מיוזמתה: 'אחרי הביפרים זו הפעם הראשונה שהלכתי לישון בשקט'. לא יכולתי להגיד לה שלקחתי בזה חלק. זה היה מציף ומרגש.היא מחברת לכך את התחושה שלה כקצינה באמן אחרי המחדל האדיר של אמן, שכשל לחלוטין בחיזוי מתקפת חמאס לפני שנתיים. זה מאוד מורכב לחבוש כומתה ירוקה של מודיעין אחרי 7 באוקטובר. המשקל, האחריות ותחושת הכישלון ליוו אותנו – ועדיין מלווים אותנו – בכל בוקר כשאנחנו קמים. אחרי שהפעלנו את המבצע הזה, זו הייתה הפעם הראשונה שיכולתי להרגיש אצל האנשים שסביבי שאולי הביטחון מתחיל קצת לחזור אליהם ובשבילי זה היה המון.גם כיום, שנה לאחר מתקפת הביפרים ושרשרת המהלומות שבאו בעקבותיה, חיזבאללה עדיין מלקק את פצעיו – אך בו בזמן מסרב בתוקף למסור את נשקו ומנסה לשקם את כוחו. ישראל, מצידה, לוקחת ברצינות רבה את המדיניות שנקבעה ערב הסכם הפסקת אש ותוקפת כמעט מדי יום בלבנון. המבחן האמיתי, עם זאת, יהיה במדיניות שתבחר לאמץ בשנים הקרובות.אנחנו מעריכים שזה מאוד תופס מקום אצל חיזבאללה ומעסיק אותם עד היום, מבהירה ע'. זה ממש עיצב את הדרך שבה הם מסתכלים על דברים או מעצבים את התוכניות שלהם. ש' מוסיף: ארגון רציני לא יכול לחוות משבר כזה, מהלומה כזאת, מבלי לתחקר אותה וללמוד ממנה. בסוף השאלה כמה זמן האפקט הזה יחזיק. אני מקווה שזה ימשיך לקנן להם בראש.הפרטים המופיעים בכתבה אושרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית.