נראה כאילו בכל שבוע מדווחת חברת הייטק כלשהי בארץ על כוונתה לפטר עובדים או לצמצם את הגיוסים בעקבות אימוץ של כלי בינה מלאכותית יוצרת בסגנון ChatGPT. הן עושות זאת תוך שימוש במילות קוד כמו מהירים יותר, רזים יותר ויעילים יותר – ושולחות הביתה עובדים שעד כה נחשבו לטופ של שוק העבודה הישראלי.הדיווחים האלה מגיעים אחרי תקופה ארוכה שבה מזהירים אותנו שהבינה המלאכותית הולכת לגרום לפיטורי עובדים ולמשבר בשוק העבודה. אם להאמין לנימוקים ולתירוצים של מנכלי ההייטק, המשבר הזה כבר ממש כאן. פרופ' גיל אפשטיין מאוניברסיטת בר-אילן מאשר שנכנסנו לתקופת מעבר: התחלנו בקטנה, אנחנו הולכים לעבור תקופת ביניים שהולכת להיות חשובה, משמעותית ולא פשוטהפרופ' אפשטיין הוא חוקר ראשי במרכז טאוב ויור משותף של קבוצת העבודה של פורום המומחים המייעץ לממשלה בנושא עתיד שוק התעסוקה ואוריינות AI. לדבריו, אומנם לעובדים הולך להיות קשה יותר בטווח הקצר, אך בהמשך יהיה להם דווקא קל יותר, והמילה משבר שמלווה בדרך כלל את השיח על הנושא דרמטית מדי.הדיווחים אכן מצטברים. בספטמבר הודיעה חברת הטכנולוגיה הישראלית פייבר (Fiverr) על פיטורי 250 עובדים – כמעט שליש מסך עובדי החברה. מיכה קאופמן, המייסד והמנכל של החברה, הסביר לעובדים כי הבינה המלאכותית מעצבת מחדש לא רק את העבודה, אלא גם את האופן שהאדם והמכונה מתקשרים וכי החברה משיקה תוכנית טרנספורמציה להפוך לממוקדת AI, רזה ומהירה יותר.באוגוסט הודיעה חברת ההייטק הישראלית יוטפו (Yotpo), המפתחת פלטפורמת שיווק לאתרי אינטרנט, על פיטורי 35% מעובדיה – 200 עובדים, 80 מהם בישראל. מנכל החברה תומר תגרין הצהיר: אני באמת מאמין שהחברות של מחר יהיו קטנות יותר, ממוקדות יותר, ומבוססות AI הרבה יותר. גם אמדוקס קישרה את פיטורי מאות עובדיה להיערכות לעולם ה-AI.לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאןה-AI הפך לתירוץ טובהאם באמת מדובר בנקודת מפנה טכנולוגית משמעותית, או שמא ה-AI הפך לתירוץ נוח לקיצוצים? השאלה הזו מעסיקה לא רק את ההייטק הישראלי, אלא את כל העולם המערבי. פרופ' פביאן סטפני מהמכון לאינטרנט של אוקספורד מציג ביקורת חריפה בריאיון ל-CNBC: אני בספק אם הסיבה האמיתית לפיטורים שאנו רואים כיום היא רצון להתייעל, הוא אומר. חברות משתמשות ב-AI כדי לתת תירוצים טובים. לדבריו, השימוש בשם הקוד בינה מלאכותית כסיבה לפיטורים המוניים מאפשר לחברות למצב את עצמן כחדשניות בחזית הטכנולוגיה ובו-זמנית להסתיר את הסיבות האמיתיות לפיטורים.דוגמה מובהקת לכך מספק המקרה של חברת הפינטק השוודית Klarna, שצמצמה בתוך שנתיים את מצבת כוח האדם שלה מכ-5,000 ל-3,800 עובדים והצהירה שעשתה זאת בשל מעבר לשימוש ב-AI. אך בהמשך הבהיר מנכל החברה ב-X שלמעשה בוצעו אפס פיטורים בגלל AI, אם כי הוא בכל זאת אישר כי החברה הפסיקה כמעט לגמרי לגייס עובדים מאז 2023, בעיקר בגלל ה-AI. גם במקרים אחרים של חברות בין-לאומיות כמו Salesforce, Accenture, ו-Lufthansa - התמונה מעורפלת.בהתאם לכך אפשטיין זהיר בהערכתו לגבי שוק ההייטק בישראל ומשתמש בדוגמה מהעבר: בקורונה עשו הרבה פיטורים בזכות הקורונה. משתמשים בזה ככלי נוח. אבל גם רואים דברים אמיתיים – אין לי שום ספק שהבינה המלאכותית מחליפה חלק מהעובדים ברמות שונות.בעיית הליבה, מסבירה דר אלה שחר, חוקרת בכירה באגף המאקרו-כלכלה והמדיניות בבנק ישראל, היא המחסור בנתונים: בהיעדר נתונים מספקים לביצוע עבודה מחקרית, אין לנו די כלים בשלב זה כדי להעריך או לקבוע שהבינה המלאכותית גורמת או תגרום לפיטורים בהיקף משמעותי יותר בטווח הקצר והארוך.המידע העדכני ביותר בכל הנוגע לאימוץ כלי בינה מלאכותית בתעסוקה בישראל מגיע מסקר הערכת המגמות בעסקים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביוני. מהסקר עולה כי כ-28% מהעסקים בישראל משתמשים בכלי בינה מלאכותית. בתחום המחקר והפיתוח (מופ) בהייטק מזנק השיעור ל-61%. אבל כמה זה משפיע ישירות על התעסוקה? לזה אין נתונים.על רקע זה אומרת שחר: בנק ישראל, בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה, מארגן סקר על שימוש ב-AI בקרב עובדים. אנחנו בתחילת התהליך, ואיסוף הנתונים עשוי לארוך זמן. תוצאות הסקר ייתנו מידע, אך לא יספיקו כדי לקבוע את מידת ההשפעה על התעסוקה.צעירים שנכנסים לשוק העבודה לרוב מבצעים עבודות פשוטות יותר, ועכשיו בינה מלאכותית נכנסת ותופסת את מקומם דר אלה שחר, בנק ישראלבינתיים אפשר אולי להפנות עין למחקר שפרסם מרכז Budget Lab של אוניברסיטת ייל באוקטובר. נמצא כי שוק העבודה האמריקני כמעט שלא הופרע מאוטומציה של AI מאז הושק ChatGPT ב-2022. מחקר זה פורסם לפני שחשף הניו יורק טיימס בחודש שעבר כי אמזון מתכוונת לקצץ יותר מחצי מיליון מעובדיה ולמלא את החלל באמצעות רובוטים ובינה מלאכותית.האיום על עובדי הפיתוחאז מי בדיוק בסיכון? התשובה המפתיעה היא שדווקא המתכנתים – אלה שהיו אמורים להיות, כביכול, הכי מוגנים מפני אוטומציה. במחקר שלנו אנחנו מראים שהמובטלים הם כאלה שחשופים מאוד ל-AI, ומקומות העבודה שמחפשים עובדים מחפשים כאלה שלא חשופים ל-AI, מסביר אפשטיין. יש לנו אבטלה היום שנובעת מ-AI, בארץ ובעולם.הג'וניורים תקועים, הם לא מצליחים למצוא עבודה. הבינה המלאכותית יודעת להחליף אותם, אתה צריך את הבן אדם עם הניסיון פרופ' גיל אפשטיין, פורום המומחים המייעץ לממשלהאבל לא כל המתכנתים נמצאים באותה סכנה. החשופים ביותר הם הג'וניורים – העובדים הצעירים, המנסים לפרוץ לענף. הג'וניורים תקועים, הם לא מצליחים למצוא עבודה, אומר אפשטיין. הבינה המלאכותית יודעת להחליף אותם, יודעת לעשות את מה שהם היו עושים. הסיבה פשוטה: אתה צריך את הבן אדם עם החשיבה הנכונה – לא הג'וניור, אלא את זה עם הניסיון, כדי שייקח את מה שה-AI מייצר ויעשה את העיבודים הנכונים. ואת האחרים היא משדרגת.איתי שוורץ, מייסד-שותף ומנהל טכנולוגיות ראשי (CTO) בחברת Mind Security לאבטחת מידע מאשר את המגבלות של ה-AI: הבינה המלאכותית לא מספיק מפותחת כדי להחליף סיניוריטי של עובד, הוא אומר. להיות סיניור זה לא רק לכתוב את הקוד הכי מהר – זו הבנה עמוקה של הארכיטקטורה, של איך הצוות עובד, של מה המוצר צריך. לבינה מלאכותית אין את הקונטקסט הזה. היא כלי עזר לעובדים לעבוד מהר יותר, אבל היא פשוט לא מפותחת מספיק כדי להחליף את כוח האדם האיכותי.על סמך כניסת הטכנולוגיה בגלים הקודמים, לצעירים חסרי ניסיון מעשי קשה יותר, מאשרת דר שחר ומסבירה: צעירים שנכנסים לשוק העבודה לרוב מבצעים עבודות פשוטות יותר, מסובכות פחות. עכשיו בינה מלאכותית כבר נכנסת ותופסת את המקום, לכן לצעירים שנדרשים להתנסות ולהתמקצע יותר קשה להיכנסמנגד, היא מוסיפה, צעירים מביאים איתם ידע טוב יותר ב-AI ולכן, עבור צעירים משכילים, שימוש בכלים מבוססי AI עשוי לתרום לעלייה מהירה יותר בפריון העבודה (שעשוי להתבטא בשכר) לעומת עובדים מנוסים.תופעה מעניינת אחרת עולה ממחקר של מקינזי שאליו מתייחס אפשטיין: צעירים לא מודים שהם משתמשים בבינה מלאכותית, ואילו מבוגרים כן. הצעירים לא רוצים שיידעו שהם משתמשים בבינה מלאכותית, שלא יגידו להם 'אז אפשר להחליף אתכם', מנתח אפשטיין. והמבוגרים רוצים להראות שהם יודעים להסתדר עם הבינה המלאכותית, שהם רלוונטיים.פרדוקס הג'וניוריםאבי חסון, לשעבר המדען הראשי של משרד הכלכלה ומנכל Startup Nation Central – ארגון שמטרתו לחבר בין תעשיית ההייטק הישראלית לארגונים, למשקיעים ולממשלות – רואה את התמונה מבעד לעדשה רחבה יותר. זה לא משהו חדש לגמרי, הוא אומר בזהירות. יש פה מהלך טבעי. תמיד היה כדאי יותר לקבל עובדים מנוסים.ואכן עולה כאן פרדוקס מדאיג: אם חברות ההייטק מעדיפות היום עובדים מנוסים על פני ג'וניורים, מי בעצם יהפוך להיות המתכנת המנוסה בעוד חמש או עשר שנים? חוקרים שעוקבים אחר התחום מצביעים על צוואר בקבוק מדאיג בהכשרת הדור הבא של עובדי הייטק. אם אנחנו לא מאפשרים לדור הבא לקבל ניסיון, אנחנו יוצרים בעיה שיכולה לפגוע בצמיחה העתידית של הענף, מזהיר אפשטיין.העובדה שההייטק קפא ולא מגייסים מתמחים חדשים, זה גם בגלל המצב, אבל יותר מכול בגלל שחברות כבר מתחילות להיערך לעולם שבו הן צריכות פחות עובדים, אומר ירון ויצנבליט, שותף הייטק וראש תחום הביקורת ב-PwC Israel – השלוחה הישראלית של פירמת הייעוץ וראיית החשבון הגלובלית PwC. זו תופעה עולמית. חברות כבר מתחילות להיכנס למוד של AI readiness, והצוותים הראשונים שיושפעו הם אלה שבעולם המחקר והפיתוח – הצוותים שכותבים קוד בסיסי.העובדה שההייטק קפא – זה בגלל שחברות כבר מתחילות להיערך לעולם שבו הן צריכות פחות עובדים ירון ויצנבליט, PwC Israelאיתי שוורץ מציע נקודת מבט מעט שונה. אני דווקא חושב שלאנשים צעירים יש יתרון אדיר בנושא הזה, הוא אומר. הם נושמים AI מגיל צעיר מאוד, אז אני דווקא חושב שלהיות צעיר זה יתרון – כל עוד אתה באמת משקיע בזה. אבל גם הוא מודע לקושי: הבעיה של ג'וניורים בתעשייה היא הרבה פעמים אפילו בסינון הראשוני. זה קצת כמו שחברות דורשות תואר – זה משמש פילטר בסיסי.חסון מציע פתרון לא שגרתי למשבר. דווקא הקמת חברה חדשה היא הדרך, לפעמים, לשבור את הג'וניור פרדוקס הזה, הוא אומר. כמו בעבר, תמיד היה עדיף לקבל עובדים מנוסים, אבל סטארטאפים חדשים נותנים הזדמנות לג'וניורים להוכיח את עצמם במסגרת קטנה וזריזה יותר. חוקרים שעוקבים אחר התחום מצביעים על הצורך בשיתוף פעולה מוגבר בין האקדמיה לתעשייה כדי להבטיח שהדור הבא של עובדי ההייטק יהיה מוכן לעולם העבודה החדש. אך בינתיים הפער בין דרישות השוק להיצע העובדים הצעירים ממשיך לגדול.תופתעו, זה לא יפחית את העומסואחד הממצאים המפתיעים מתגלה כאן: בניגוד לציפיות, כלי הבינה המלאכותית לא בהכרח מקילים על העובדים. אומנם הם משנים את אופי העבודה, אבל לא מפחיתים את העומס. שוורץ מסביר את התופעה בפשטות. יש פה משחק סכום אפס, הוא אומר. כמו שאנחנו משתמשים בכלי AI, כל החברות משתמשות בכלי AI. אם בעבר ליוצר התוכן היה לוקח המון זמן ליצור תוכן, באמצעות ה-AI הוא יוצר הרבה יותר תוכן – אבל גם כל שאר המתחרים יוצרים הרבה יותר תוכן. ובסופו של דבר אנחנו רוצים לבלוט מעל החברות המתחרות.אני דווקא חושב שלאנשים צעירים יש יתרון אדיר בנושא הזה. הם נושמים AI מגיל צעיר מאוד איתי שוורץ, Mind Securityהיום אפשר באמצעות AI לייעל תהליכי עבודה, ממשיך שוורץ לתאר את המציאות החדשה, ואנחנו מצפים מהעובדים בחברה שייתנו תפוקה הרבה יותר גדולה מלפני השימוש בבינה המלאכותית. ובכל זאת יש לנו מתחרים. אם יש כלים שעוזרים לנו לצמוח יותר מהר, זה נהדר – אבל זה לא בהכרח תחליף שגורם לפיטורי עובדים. עדיין נגדיל את מצבת המפתחים שלנו כדי לצמוח עוד יותר מהר מבעבר.בפועל הציפיות מהעובדים גדלות במקביל לכלים שעומדים לרשותם. מה שבעבר נחשב לתפוקה מצוינת הפך להיות הסטנדרט המינימלי. הפרודוקטיביות עולה, אבל גם הדרישות – ויחד איתן עומס העבודה.ההשלכות הכלכליותומעבר לסיפורים האישיים עולה השאלה הכלכלית הרחבה: מה קורה למדינה כשאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלה מצטמצם? חסון מציג תחילה את הצד האופטימי. יכול להיות שמבחינת מצב התעסוקה תהיה בעיה, אבל מבחינת רווחיות הסקטור – היא יכולה ללכת ולגדול, הוא אומר. יש פה גם מקום שבו הפרודוקטיביות היצרנית של ההייטק לא נפגעת. מבחינת הכנסות המדינה זה יכול להיות אפילו טוב יותר – פחות עובדים, אבל חברות יותר רווחיות.אפשטיין מצביע על בעיה מהותית בהיגיון הזה: רוב ההכנסה של המדינה מעובדי ההייטק נובעת ממיסוי העובדים עצמם, לא ממס החברות. חברות הייטק ישראליות רבות רשומות בחול ומשלמות את מיסי החברות שם. כך שאם יהיו פחות עובדים בשכר גבוה, גם אם החברות עצמן רווחיות יותר, הכנסות המדינה ממיסים עלולות לרדת. זו לא רק שאלה של תעסוקה, הוא אומר. ההייטק תורם חלק ניכר מהכנסות המדינה ממיסים. אם יהיו פחות עובדים בשכר גבוה, זה ישפיע על כולנו.יכול להיות שמבחינת מצב התעסוקה תהיה בעיה, אבל מבחינת הכנסות המדינה זה יהיה טוב יותר – פחות עובדים, אבל חברות רווחיות יותר אבי חסון, Startup Nation Centralהשאלות הגדולותאז האם זה משבר זמני או שינוי מבני? האם אנחנו עומדים בפתחה של תקופת מעבר קשה שבסופה יהיו עבודות חדשות, או שמא הפעם זה באמת שונה ומספר המשרות עתיד להצטמצם? אפשטיין מזכיר שדיונים דומים היו גם בעבר. גם במהפכה התעשייתית זרקו את האנשים ושמו מכונות במקומם, הוא אומר. הייתה תקופת מעבר. יש כלכלנים שטוענים שהולכת להיות פה ירידה גדולה מאוד בביקוש לעובדים, ויש מי שמסתכלים על העבר ואומרים שיהיו עבודות חדשות.ויצנבליט מ-PwC מנסח זאת בצורה זהירה. אני חושב שיש פה תהליך. זה לא הסוף, זאת לא ההתחלה של הסוף, אבל זה אולי הסוף של ההתחלה, הוא אומר בפרפרזה על דבריו של צ'רצ'יל במלחמת העולם השנייה. ועד שיגיע השלב הבא – עובדי ההייטק הישראלים, במיוחד הצעירים שבהם, מוצאים עצמם בקו החזית של מהפכה טכנולוגית שתוצאותיה עדיין לא ברורות.