השקט המתעתע ששורר בין גלי ההריסות בעזה עלול להיות מופר בכל רגע. כל אבן גדולה, שנראית במבט ראשון כמו שריד של מבנה, עלולה לשמש להסוואה קטלנית: לא כל לוחם יודע להבחין ב"שמלה" – הסוואה שמסתירה את מנגנון הנפץ ואת נקודת ההפעלה, מטען שמחופש לסלע ומחכה לפיצוץ – אך הס"פניק שלידם הוכשר במשך זמן רב בדיוק לרגע הזה. אותן סכנות, שבקושי קופצות לעין במבט ראשון, הן הלחם והחמאה שלו.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"אנחנו מומחים לזיהוי כל מיני סימנים מעידים למטען או לחפץ חשוד", מתגאה רב-סרן נ', מפקד פלוגת ס"פ (ההסבר בהמשך). "אלה החבר'ה הכי מוסמכים בצה"ל – הם מנתחים את נתיבי התנועה של הכוחות ויש להם יכולת להבין איפה האויב הטמין את המטענים שלו". מדובר באנשים שלגביהם הכלל "בחפץ חשוד אסור לגעת" לא ממש חל: מיום שהם מתגייסים ומוכשרים לתפקיד הם מוכנים לסכן עצמם כדי להציל אחרים.
"כל העולם הנפיץ הוא תחתינו"
ס"פ הם לא רק ראשי התיבות "סילוק פצצות" אלא גם שם קוד לעולם שלם של טיפול בחומרי חבלה ונפץ, בזירות רחוקות או קרובות, וגם בתחומי ישראל – החל מטיפול בנפילות רקטות בשטח ישראל ועד "זיכוי" בתים וגופות מחבלים, וכל מרחב שצה"ל נדרש לפעול בו, במיוחד כעת, כאשר התמרון הולך ומתרחב.
כל מי שסייר בין בתי העוטף מאז תחילת המלחמה לא יכול שלא לשים לב לכיתוב "זוכה" או "מזוכה" על המבנה מבחוץ, שמסמן כי החלל נבדק ונוקה ממטענים. ללא האישור הזה לא ניתן היה לחזור לגור שם, ואפילו לא לשהות פרק זמן קצר. גם מאחורי הכיתוב הזה עומדים כוחות ס"פ, ולא רק שם. "כל העולם הנפיץ הוא תחתינו, לדוגמה רקטה שנופלת בשטח הארץ וצריך 'לטפל' בה – היחידים בצה"ל שמוסמכים לטפל בה הם אנחנו", מדגיש באוזנינו הקצין.
אך הטיפול ברקטות בשטח ישראל הוא רק חלק קטן מ"גבולות הגזרה" של הס"פניקים: הם נקראים לטפל במעבדות חבלה, בפינוי נפלים של תחמושת שעלולים להתפוצץ, בגופות מחבלים שעלולות להיות עטופות בחגורות נפץ, בצירי תנועה שמולכדו – ובמטענים מוסווים בשטח בנוי, סבוך ומורכב.
הס"פניקים הם חלק מיהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות) שבחיל ההנדסה, שעולה לכותרות בעיקר בנוגע לטיפול במנהרות אך אחראית להסרת כל איום נפיץ. המיוחד באנשי הס"פ הוא העובדה שהם חוברים בכל פעם מחדש לכוח אחר כדי לאפשר את משימתו: בכל כוח ס"פ יש לרוב שניים או שלושה לוחמים שמצטרפים לכוחות המתמרנים ומובילים איתם את התמרון בשטח.
"הס"פניק חובר לכל כוח שחוצה את הגדר, לכל תמרון משמעותי. הם בחוד החנית, מובילים כל כוח לשטחים מורכבים", מחדד רס"ן ד', שגם הוא – כמו נ' – מפקד על פלוגה שכזו. "הם אלה שסורקים את המטענים ומוודאים שהכוח עצמו מאובטח, עליהם חלה האחריות לאפשר לכוחות לבצע את המשימה שלהם. הס"פניקים הם אקס-פקטור שמשפיע על הגדוד ועל החטיבה, כיום אין בצה"ל לוחם סדיר שיודע לכוון את המג"ד בשטח ולבצע את ההכנות למבצע כמו בפלגת ס"פ".
"מבצע הס"פ הגדול"
בשיחתנו נזכרים השניים בשבת השחורה ההיא. "הלוחמים והמפקדים בפלגה היו חלק מכל קרב בלימה ביישובי העוטף ובאוגדת עזה ב-7 באוקטובר ואחריו", אומר רס"ן ד'. "הצטרפנו לחפ"ק מפקד האוגדה, עזרנו לו להגיע למרחב האוגדה ולאבטח אותו". לאחר אותו בוקר נורא, הוא מסביר, המאמץ הנרחב עד לתמרון היה "זיכוי ופתיחה של צירי כל יישובי העוטף ומרחב הגדר". ביחידה קוראים לזה "מבצע הס"פ הגדול", הוא מגלה.
לדבריו, "היכולת של צה"ל לתמרן כמה שבועות לאחר מכן, בסוף אוקטובר 2023, נבעה מתוך הפעילות שנמשכה שבועות וכללה סיכול, נטרול ופיצוץ של תחמושת, רקטות, פצמ"רים, תיקים, מטענים ואפילו גופות". ורס"ן נ' מוסיף: "נטרלנו עשרות מטענים ועשרות פריטי אמל"ח באותם שבועות, זה היה מבצע שהתגייסו אליו גם ס"פניקים במילואים, והכול הושמד במקום. כיום יש כוח באוגדת עזה שזמין לתת מענה כזה".
גם במבצעים לחילוץ חטופים הם השתתפו, אך שניהם מקפידים להיזהר בלשונם כשם מדברים על הנושא. "בכל המבצעים הללו השתתפו כוחות ס"פ", מדגיש נ', וד' מסביר: "לאחרונה השתתפנו במבצע חילוץ של שני חטופים חללים. הכוחות שלנו זיכו את המרחב שהחטופים החללים חולצו ממנו ובדקו שהוא לא ממולכד, ובזכות הזיכוי הראשוני של המרחב יכלו הכוחות לחלץ אותם".
"לומדים כל זירה לעומק"
ההכשרה של כל לוחם יהל"ם נמשכת 16 חודשים וכוללת טירונות של הנדסה קרבית, מסלול קומנדו, לחימה בשטח בנוי ולוחמת תת-קרקע. לאחר קורס פיקוד והכשרת לוחמה הם עוברים הכשרה ייעודית במשך שישה חודשים. "ההכשרה של פלגת הס"פ מתעסקת בעולם התחמושת, הרקטות והפצמ"רים – וביכולת שלנו לטפל בדברים האלה בעומק האויב", מציין רס"ן נ'. "אנחנו לומדים כל זירה לעומק, הלוחמים עושים מסלול עם צוות מסוים ואז מתפרקים לצוותים קטנים. זה מאפשר לנו להגיע לפריסה רחבה מאוד בצה"ל וגם לכל הגדודים".
"הס"פניקים יכולים להגיע לכל גדוד וחטיבה, בכל גזרה, החל מחבירה לכוח בגולני עד ליחידות המיוחדות, בתמרון או בכל במבצע מיוחד", מסביר ד' – ומציין למשל את מבצע "רבות הדרכים" הנועז, פעולת הקומנדו של שלדג בספטמבר 2024 בסוריה. באותו המבצע פשטו הכוחות, ובהם גם ס"פניקים, על מפעל תת-קרקע לייצור טילים מדויקים של משמרות המהפכה של איראן וגם על מרכז המחקר המדעי סרס (CERS) שבסוריה: כוחות החבלה הניחו מטענים בחדרים במתחם הביטחוני הרגיש וחוללו נזק והרס רבים.
"יהל"ם מתעסקת ומתמקצעת בסיוע לכוחות המתמרנים ובעולמות התת-קרקע וגם בסילוק הפצצות", מציין ד'. "זו יחידה שמובילה גם מבצעים מיוחדים וגם את התמרון בגזרות השונות לאורך המלחמה". הוא מזכיר כי הס"פ היא המשכה של היחס"פ (היחידה לסילוק פצצות), הפלגה הראשונה שהוקמה עוד לפני היחידה כולה, עם הקמת צה"ל ב-1948.
"יודעים איפה לעבוד ואיפה לא"
"מתחילת המלחמה אנחנו פועלים בעזה ללא הפסקה, לכל כוח יש כוח ס"פ שמוביל אותו", מספר ד'. "בעזה איום המטענים הוא משמעותי, ולכן כמעט כל פעילות דורשת זיכוי וסריקת ס"פ – פירים, מצבורי אמל"ח, מנהרות ומבנים. אנחנו נותנים מענה כזה לכל כוח שפועל ומבינים את החשיבות שלנו בתמרון מסוג שכזה", הוא מציין על רקע ההיערכות לעליית מדרגה בשטח המסובך.
רס"ן נ' מספק דוגמה מהשטח: "לצורך העניין, כשחטיבת גבעתי נכנסת להתקפה במרחב מסוים, כל אחד מהגדודים האלו מקבל 'פיצול ס"פ' – מפקד ושני לוחמים מהפלגה שלנו. אותו מפקד חובר למג"ד ומוביל את המשימה יחד איתו. הפיצולים האלו צריכים להתבצע באופן מאוד מהיר ולהתחבר למשימה, לנוהל הקרב ולפלוגה עצמה. הס"פניקים מתחברים לצוות שהם לא מכירים ומשפיעים על המשימה – הם אחראים גם למענה בכל עולם החבלה, גם לסריקת המרחב וגם להבנה לאן נכון לגשת ולאן לא, איפה עובדים ואיפה לא".
ריבוי הזירות הממולכדות בעזה מציב אתגר יום-יומי, ולמרבה הצער גובה לא פעם חיי אדם. רק לפני שבועיים נפלו שני לוחמים מהיחידה – סרן נועם רביד וסמל-ראשון יהלי שרור ז"ל – באירוע של פיצוץ מטען ברפיח, שבו נפצעו גם שני לוחמים אחרים. "נועם היה מפק"ץ בפלגה, אנחנו ממשיכים להילחם ברוחו ולזכרו, גם ברגעים אלה ובהמשך הלחימה", סופד לו רס"ן ד'.
נ' מתייחס גם להתגברות הלחימה במסגרת מבצע "מרכבות גדעון": "הפלוגה שלי בתקופה האחרונה תפסה את הגזרה הצפונית, ועכשיו ירדנו בחזרה דרומה ואנחנו מתכוננים להרחבת התמרון ברצועה. גויס סד"כ מילואים של היחידה שעוזר לתפוס כוננות בכל הגזרות, כך שהמענה המבצעי שלנו לא נפגע. ברגעים אלה אנחנו נלחמים, ותוך כדי כך אנחנו בנוהל קרב ומתכננים תוכניות להמשך הרחבת התמרון".
"היו לא מעט מבצעים חשאיים"
גם בלבנון יצא לו להילחם. "היו לא מעט מבצעים חשאיים לפני התמרון עצמו בלבנון – הצטרפנו לכוחות שנכנסו, הגענו ליעדי חיזבאללה, כל מיני תוואי תת-קרקע בשטחים הסבוכים שבהם האויב נערך, וגם בשטחים הבנויים שבהם הוא חי. אחד החבר'ה שלנו נפצע בפעילות עם סיירת גולני. איום המטענים היה משמעותי בגזרה הזו", הוא מחדד – ומזכיר את סרן איתי אריאל גיאת ז"ל, שהיה לוחם הס"פ שהתלווה לאגוז ונפל בקרב באוקטובר 2024.
המלחמה בחזיתות כה רבות לקחה אותם גם לתוך סוריה. "הפלוגה שלי תפסה את הגזרה של פיקוד הצפון. ביום אחד אנחנו מבינים שסוריה עומדת 'לקרות' ומקפיצים את הלוחמים", נזכר נ'. "אנחנו מתחברים לכל הכוחות הנוספים שיש להם חלק במבצע בסוריה, כל צוות התחבר לאחד הגדודים".
"צריך להגיד שהעבודה הייתה מגוונת מאוד ולא ידענו למה לצפות. הגענו למרחבים אזרחיים ומצאנו כל מיני רכיבי אמל"ח בכפרים עצמם, ובמוצבים הסוריים הנטושים, שהיו בהם המון פריטי אמל"ח. וידאנו שאין שום מטען שם, גם בחרמון הסורי. אלו מבצעים שקורים עדיין, ובכל מבצע כזה אנחנו משתתפים".
"חשוב לציין שפלגת הס"פ מצטרפת גם למבצעים מיוחדים ורחוקים יותר", מבהיר ד' לסיכום. "אנחנו מאפשרים לכוח לעשות את הלחימה שלו, אנחנו כוח מאפשר שמגן על הכוחות".
כל הפרטים בכתבה הותרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית