"החלטנו להתחנן מול המקום הכי סמלי – שגרירות ארצות הברית", אומרת ענת אנגרסט, אימו של של החייל החטוף מתן אנגרסט, כשהיא עומדת לצד אימותיהן של שני החיילים האחרים שמוחזקים בשבי חמאס בעזה: ויקי כהן, אימו של נמרוד כהן וחירות נמרודי, אימו של תמיר.
"חשוב שכל אימא ששולחת את הבנים שלה לקרב, בפעם הרביעית והחמישית באותו מקום, יסתכלו עלינו ויראו איפה אנחנו עומדות – מול שגרירות ארצות הברית. אימהות לחיילים כחול לבן במדינת ישראל. אם חס וחלילה הן יהיו במצב שלנו, אף אחד לא ישחרר את הבנים שלהן", אומרת בכעס ובכאב ענת אנגרסט שבנה מתן נחטף מהטנק שבו נלחם בנחל עוז ב-7 באוקטובר. מתן נחטף מהטנק כשהיה חסר הכרה והוכה קשות בידי המחבלים. "אני לא מרגישה מחויבות של הממשלה אל החיילים שהיא שלחה לקרב".
"יש לו 'רק' אזרחות ישראלית"
"הבן שלי נמרוד כהן הוא חייל בחיל השריון, שהתגייס כדי להגן על המדינה", אומרת ויקי שבנה נחטף ב-7 באוקטובר כשלחם בטנק באזור הקיבוצים ניר עוז ונירים. יש לו 'רק' אזרחות ישראלית, אין לו שום אזרחות זרה .ומתוקף האזרחות הישראלית שלו, הוא הוצב איפה שהוא הוצב ומשם הוא נחטף, והוא כבר כל כך הרבה ימים נמצא בשבי, ואנחנו כאן ליד השגרירות כי יש לנו תקווה ואמונה שהאמריקנים הם אלה שיצליחו להשיב אותו הביתה ואת כל החיילים שנמצאים שם כבר כל כך הרבה זמן".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"זאת תחושה שאנחנו כבר לא במשחק", אומרת חירות, אימו של תמיר שנחטף מבסיס מת"ק עזה שבו שירת. "יש מישהו אחר שמנהל פה את העניינים במזרח התיכון".
חירות: "כן, זאת התחושה".
ראש הממשלה אומר שגם מה שקרה עכשיו, זה בזכות הלחץ הצבאי שישראל מפעילה על חמאס.
חירות: "אנחנו כבר שנה ושבע בתוך העניין הזה. המשפט הקבוע שנאמר זה שיש לחץ צבאי וזה מה שעוזר. בינתיים אנחנו רק מקבלים מותר לפרסום נוסף, ואנחנו חרדים, גם לגורל החיילים ששם ומה קורה החטופים".
מה זה עשה לכן לראות את עידן אלכסנדר חוזר הביתה?
ויקי: "מצד אחד, שמחה והתרגשות עבור משפחת אלכסנדר, שהפכנו להיות משפחה מאוד קרובה, משפחת החיילים. אבל מצד שני גם תסכול, דאגה, עצבות על הבנים שלנו שעדיין נותרו מאחור ואין להם אזרחות אמריקנית והממשלה באיזשהו מקום ויתרה עליהם".
ככה את מרגישה?
"ככה אני מרגישה, כן".
"מתחננת לפגישה עם גל הירש"
ענת: "איך יכול להיות שחייל צה"ל שוחרר בזכות אזרחות אמריקנית, וחיילי צה"ל שאין להם אזרחות נשארו שם. אני יכולה לספר על מתן שלי, ששלחתי אותו ככה", היא מצביעה על תמונתו של מתן על חולצתה, לפני החטיפה. "והיום הוא נראה ככה, היא אומרת על תמונתו של מתן מתוך סרטון השבי "מעינויי שבי, מחקירות, מעדויות על מכות חשמל. אז אזרחות קודמת לפציעה קשה, למצב הומניטרי", אומרת ענת בכאב.
אמרת שחזרת עכשיו מארצות הברית והיחס של האנשים שם, של השלטון, אחר. למה את מתכוונת?
"כשאני נפגשת איתם, קודם כל הפגישה הייתה ספונטנית, בהתכתבות וואטסאפ: 'תבואו לבית הלבן בשעה ככה וככה'. וכשאני נפגשת איתם, עם הבכירים שם, הם מדברים איתנו עם דמעות בעיניים. הם אומרים שאפשר להביא את כולם. שהם לא ינוחו עד שהאחרון חוזר. ושיש אפשרות, זה רק תלוי בממשלת ישראל שתסכים לעסקה כוללת".
ואיזה יחס את מקבלת משרי הממשלה?
"להראות לך כמה התכתבויות יש לי עם גל הירש? כמה אני מתחננת מאז יצא הסרטון של מתן לטלפון של שלוש דקות. לפגישה. כי בפגישה לפני שלושה חודשים, ראש הממשלה הסתכל עליי ואמר לי שהוא לא ידע שמתן פצוע".
חירות: "אז אני רוצה להגיד שאני דיברתי עם ראש הממשלה. להגיד לך שקיבלתי איזושהי מידע או הבטחה או תקווה? לא".
ויקי: "ואני מאוד מודאגת ואני שואלת את ראש הממשלה מה התוכנית להחזיר אותם הביתה? אני מבקשת תשובות".
הבנתי שדיברתי עם יעל, אימא של עידן. מה את יכולה לספר בגדול על השיחה הזאת?
ויקי: "עידן בתור חייל עבר עינויים לא פשוטים. וזה כנראה מה שהבנים שלנו גם חוו. חקירות בעינויים, יחס משפיל, ללא תנאים מינימליים. וכן, אני הקשבתי לדברים בחרדה ובדאגה מאוד גדולה".
"על מה צריך להודות?"
יעל אלכסנדר אמרה אחרי שחרורו של עידן: "אני רוצה להודות לנשיא דונלד טראמפ, לסטיב וויטקוף, לאדם בוהלר ולכל אנשי הממשלה האמריקני שעשו ימים כלילות במאמץ להחזיר את הבן שלי".
אתן יכולות להבין למה יעל אלכסנדר לא הודתה מכל האנשים גם לראש הממשלה?
ויקי: "אז על מה צריך להודות? שהם עדיין שם הילדים שלנו ושלעידן לקח כל כך הרבה זמן לחזור הביתה? לאף אחד אין שום זכות להעביר עליהם ביקורת ולשפוט אותם. לאף אחד".
ענת: "אם ראש הממשלה היה מעורב בשחרור של עידן, אז למה עידן כן והבנים שלנו לא? הרי זה ברור שזה בזכות האזרחות האמריקנית. אז על מה תודה?"
"יש עד 24 חיים. עד 24 חיים. אני אומר עד", אמר נתניהו. מה דעתכן על זה?
"אני חרדה למצבו של תמיר", אומרת חירות. "אנחנו יודעים שעידן, מרגע שהם הבינו שהוא אמריקני, היחס אליו היה טוב משל החיילים האחרים. ולכן לראות אותו במצב כזה גורם לנו חרדה יותר גדולה. מה עברו הילדים שלנו שאין להם אזרחות אמריקנית?"
ענת: "הבנים שלנו בלי אזרחות אמריקנית. הבנים שלנו שם מעונים. חיילים כחול-לבן שלנו מופקרים שם מאחור".
אנחנו מדברים על האין-יחס שאתם מקבלים מהממשלה, אבל מצד שני אני רואה שפה מחבקים אתכן כל הזמן.
חירות: "כי העם איתנו. למרות אמירתו של סמוטריץ' שהוא הרוב, עם שניים וחצי מנדטים שלו, לצערי הוא כובל את ידיו של בנימין נתניהו, ולכן הוא מרגיש כמו רוב. אבל זה לא הרוב. ורוב העם רוצה את הילדים שלנו בבית. והממשלה צריכה להקשיב לרחוב.אנחנו מרגישים שאנחנו נמצאים במלחמת שלום הקואליציה, לצערי הרב - לא לסיים את השרידות הפוליטית. זאת התחושה שיש מניעים לא כשרים מאחורי הקלעים, ולכן אנחנו זועקים את הזעקה הזאת ולכן אנחנו פונים לטראמפ ולגורמים אחרים. כי אנחנו מרגישים שמבית אנחנו בסיכויים שלנו לראות את הילדים בבית".
חיסלו את מוחמד סינוואר. אולי זה יקדם במשהו את הנושא? סינוואר שתיים.
ענת: "כנראה שיש שם עוד כמה סינווארים לחסל. לחטופים אין מחליפים, למחבלים יש בלי סוף. לילדים שלנו אין תחליף. הממשלה הזו היא זו שהציבה את הבנים שלנו בגבול והיא זו ששמה אותם עכשיו מאחור - אחרונים ברשימה, אפילו לא כלולים בשום רשימה. איפה זה נשמע הנרמול הזה? שחיילים לא כלולים באף עסקה. בשום סטטוס שהם, לא אם הם בין החללים ולא בין הפצועים. הם לא חוזרים בשום עסקה. איך נוצר המצב המעוות הזה? וכל אימא ששולחת את הבן שלה עכשיו לצבא ולקרב - שתדע שהיא יכולה, חס וחלילה, להיות במצב שלנו - להתחנן לארצות הברית".