"זו המהלומה הכי גדולה שהייתה בתולדות צה"ל", מצהיר גורם בלהק המודיעין, מפקד צוות "משימת האש". הוא ואנשיו התכוננו במשך זמן רב, חלקם עשורים, ולמדו את ארגון הטרור חיזבאללה מכף רגל ועד ראש. המטרה הייתה ונשארה להבין את נקודות התורפה, אלה שפגיעה בהן תהיה בבחינת "מכת מחץ" ותשנה את התמונה.
לאנשי הצוות נאמר: "אתם אלו שהולכים להכיר אותם אינטימית – ולפרק אותם". רמת הידע מבפנים על ארגון הטרור הלבנוני הייתה מפורטת מעבר לציפיות: "הגענו לרמות דיוק והיכרות עם האויב שלא דמיינו, במיוחד אם היית שואל אותי לפני עשר שנים", מספר גורם בחטיבת המחקר.
ברמה של לחזות מה הוא יעשה עכשיו?
"היו מקרים כאלה. זה שילוב של יכולות, דיוק והאפשרות להגיע למקומות מורכבים – הדיוק שיצרנו אפשר הישגים שלא יכולנו לדמיין". בראש ריחפו כל הזמן החששות והאזהרות מפני אסון מכיוון צפון שכמותו לא הכירה ישראל: "אמרו שבניינים ייפלו מחיפה ועד תל אביב – הצלחנו לפרק את התרחיש הזה".
החימוש שיודע לפגוע בתוך מנהרות חיזבאללה
"משימת האש" הוא שם הקוד להנחיה – לתת מענה לאיומי רקטות וטילים בטווחים בינוניים וארוכים, במקרה הזה בחזית הצפון. אותו צוות משתייך לחיל האוויר ולחיל המודיעין, ופועל בשיתוף פעולה הדוק עם ענף היעדים – זה שמוכר בשם זיט"ר (זירת טרור).
חלק מבכירי הצוות היו מעורבים, כך הם חושפים, ב"כל נוהל קרב ששילב מודיעין ואש" במשך שנים רבות – אך גם הם מודים כי קצב האירועים ורמתם מאז פרוץ המלחמה הוא יוצא דופן, שלא לומר חסרי תקדים. הם מספרים רק ברמז על "שיטות חדשות" שעוזרות להכריע את האיום ולשנות את התמונה: הגורם בחטיבת המחקר מסביר כי "מול אתרים מתחת לקרקע שחיזבאללה מאחסן בהם אמל"ח, חיל האוויר משתמש בחימוש שיודע לפגוע במנהרה ולהתייזם". כן, ביחידה הזו לא אומרים "לפוצץ" אלא "להתייזם", וגם מתגאים בכך שהצליחו "לעוור" את מטה המודיעין של חיזבאללה.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
גם מבצע פיצוץ הביפרים עטור השבחים של המוסד קשור באופן הדוק למה שקורה כאן. "זה גם אירוע צה"לי, יש שיתוף פעולה בין הגופים, הרעיון נולד לפני כעשור", מבהיר הגורם בחטיבת המחקר ורומז: "יש דברים שאנחנו עושים טוב יותר ויש דברים שהם עושים טוב יותר. כשאתה מסתכל על מבצע כזה, יש מנעד גדול של דברים שיכולים לקרות, לכן לא גוף אחד בונה אותו".
"דמיינתי את ישראל בלי חשמל"
הגורם בחטיבת המחקר מתגאה הרבה יותר בפגיעה הדרמטית ביכולת השיגור של חיזבאללה: "לפני המלחמה ההערכות היו שיהיו עשרות מוקדי הרס, פגיעה בהגנה האווירית ובאתרים אסטרטגיים. באמצעות בנק מטרות ותשתית ידע שעבדו עליהם מאות אנשים במשך עשרות שנים, הצלחנו למנוע את זה. בערב פרוץ המלחמה היה חיזבאללה הארגון עם מצבור הרקטות הכי גדול במזרח התיכון".
היום, כך אומרים בצה"ל, התמונה שונה לחלוטין: לפי ההערכות הושמדו כ-70% מכני השיגור והרקטות של חיזבאללה, ולארגון הטרור השיעי אין כיום יכולת לפתוח במהלומות אש נגד מדינת ישראל. עדיין יש לחיזבאללה יכולת לבצע ירי, כפי שאנו רואים מפעם לפעם, אך ההיקפים נמוכים בהרבה.
הגורם בלהק המודיעין חוזר לאותו תרחיש בלהות: "ההערכה ש'בניינים ייפלו' הייתה מול המערכים האסטרטגיים של הארגון, וזו לא הייתה הערכת יתר, זה אויב שמדבר במושגים של הכרעה, מהלומה סימטרית שתכריע לתפיסתי. זה הטריד אותי גם כאזרח – מה דמיינתי בראש? את תמונות הלוויין של אוקראינה בלי חשמל – רק בישראל".
זו מהלומת הפתיחה שתכנן חיזבאללה
הגורם מלהק המודיעין מספר כי חיזבאללה ניסה להפריד בין המערכים כדי להקשות על ישראל את הפגיעה בהם: "האויב בנה מערך סימטרי ובתוכו קבוצות שונות רדיקליות". כך, למשל, באזורי שיגורים בדרום לבנון, "הם הניחו את המסילה במקום אחד ואת רכיב השיגור במקום אחר, ולכל קבוצה יש אמל"ח ויחידה אחרת". הגורם בחטיבת המחקר מדגיש: "בשביל לירות עשר רקטות על מטולה לא צריך שרשרת פיקוד ושליטה (פו"ש) שלמה. אבל ליצור מהלומה שתכריע חלילה את יכולות ההגנה האווירית שלנו – זה מורכב יותר".
מה הם תכננו בתוכנית האש שלהם? לירות 4,000 טילים בבת אחת?
"מהלומת הפתיחה שלהם תוכננה להיות באלפים בודדים – למשל לירות לעבר מטרופולין גדולה מאות רקטות קצרות-טווח, אחר כך רקטות בינוניות-טווח ואז טילים מדויקים", מפרט הגורם בחטיבת המחקר. "כך הוא תכנן 'להציף' את מערכות ההגנה האווירית שלנו, ואז להפעיל טילים מדויקים כדי לפגוע באתרים אסטרטגיים. את התוכנית הזו הם שאפו לבצע על כמה יעדים במקביל – הם בנו לא מעט יכולות מודיעין-אש שידעו לתקשר ביניהן מהלך כזה. הם בנו מנגנונים טובים ואנחנו התרכזנו בלקחת מהם כמה שיותר יכולות".
התרחיש הקיצוני הפך למאיים וריאלי מרגע לרגע. "נקודת המפנה הייתה כשחיזבאללה צבר מספיק טילים מדויקים", אומר הגורם בחטיבת המחקר, והגורם בלהק המודיעין מסביר: "הם בנו מערך שאם תטוס לחו"ל לשנה, כשתחזור תגלה שהכול השתנה".
ההבנה בישראל הייתה שהתקיפות ומניעת העברת הנשק – מה שכונה המב"ם (המערכה שבין המערכות) – לא מספיקות לבלימת האיום, או כפי שמסכם זאת הגורם בחטיבת המחקר: "המב"ם נועד לשבש ולעכב, לא להכריע. הקמנו צוות מודיעיני-מבצעי שהתמקד בלהבין איך ליצור פגיעה רב-מערכתית, שהביאה בסופו של דבר לקריסה שלהם".
והגורם בלהק המודיעין מצהיר: "יש רגע שבאמ"ן זיהו, שנה לפני מבצע 'חיצי הצפון' (שהחל בספטמבר 2024 – נ"ד) – משם בנינו צוות של 300 איש על המשימה הזאת. זה הכי הרבה אנשים שהקצו למשימה כזאת אי-פעם, עשרות מילואימניקים שמגיעים כל יום, ומכינים תוכנית הכרעה של חיזבאללה". אותו הצוות פועל גם כעת ומוביל את התקיפות והחיסולים במקרה של הפרת הסכם הפסקת האש.
"יחידות שלמות נותרו בלי מפקד"
תוכנית האש נועדה לפגוע גם במערכי המודיעין והתקשורת של חיזבאללה, גם במאגרים – ובבכירי המחבלים שמניעים את המהלכים הללו: "לא סתם קראנו לפואד שוכר, שאותו חיסלנו כבר בהתחלה, 'הרמטכ"ל של הארגון'", מדגיש הגורם מחטיבת המחקר. "אחריו חוסל איבראהים מוחמד קובייסי, מפקד מערך הטילים והרקטות של הארגון – עליו הסתכלו שם כאיש המקצוע בנושא".
"קודם צריך לפגוע באמצעי הלחימה של הארגון, וגם בפיקוד והשליטה שלו", מסביר הגורם מחטיבת המחקר את התוכניות. "הפגיעה הזו נבנתה לאורך זמן במלחמה, משוכר עד מפקדי הגזרות והמזכ"ל חסן נסראללה עצמו. היו יחידות שסיימו בלי מפקד אחד, מדרג מ"פ או מג"ד עד למעלה".
והגורם בלהק המודיעין מדגיש: "יחידת הטילים המדויקים נשארה בלי מפקדים, חיסלנו את מפקד היחידה, סגנו, שני מפקדי גזרה, המחליף של אחד מהם ועוד. 40% מהפעילים שלהם הרוגים. לא היה שבוע שלא נהרג 'חבר' שלהם".
"חיזבאללה מנסה להבין מה קרה לו"
המבצע שנתן את אות הפתיחה לפגיעה רחבת ההיקף הזו במערך הטילים המדויקים נקרא "גדיד תמרים": "זאת הייתה המהלומה הגדולה, בסרטונים ראו את הניצוצות עפים לאוויר מכל פיצוצי המשנה של האמל"ח שהושמד", נזכר הגורם מחטיבת המחקר. "ואז היו חודשיים ממוקדים לפי תשתית ידע שהכרנו. אני חושב שבכל יום חיסלנו בין 10 ל-30 פעילים – ציד".
באיזה מצב צבירה תפסתם אותם? ישנים? בנסיעה?
"חלק מהסיפור הוא שלאויב אין מצב צבירה ללא נוכחות אווירית", עונה הגורם בלהק המודיעין ומתייחס ליכולת המודיעין לחדור לתוככי הארגון. "האויב עבר תהליך מעניין. ליחידות צבאיות יש נקודות קריסה: יש מסגרות שהתפרקו, שלא מסוגלות לבצע את משימתן". ולפי הגורם בחטיבת המחקר, "חיזבאללה עוד לא נמצא במקום להתחיל בנייה מחודשת, הוא עוד מנסה להבין מה קרה לו".
ה"מילואימניקים" של חיזבאללה שפחדו להילחם
מתחילת המלחמה יש לחיזבאללה כ-4,500 הרוגים ו-9,000 פצועים: מדובר ב-50% מהכוח הסדיר שלו. ארגון הטרור הלבנוני תכנן להישען על כוח המילואים שלו, שמונה בערך 50 אלף איש, בשעת מלחמה. בפועל התייצבו כ-10% בלבד: הם לא רצו להילחם ופחדו למות, כך מתברר, והיעדר ההתייצבות קשור גם לאובדן האמון בהנהגה ובמפקדים. כיום חיזבאללה עדיין פועל בסדר כוחות (סד"כ) מצומצם, ובעל יכולת נמוכה להגן, בשל חוסר אמון ביכולות הארגון, בתקשורת המבצעית, וביכולות הפיקוד והשליטה.
"כל איש מודיעין שהתעסק בזירת הלבנון חלם ששוכר לא יהיה, חלם לתקוף את מפקדי היחידות – ותקפנו את כולם", משתף הגורם בחטיבת המחקר בסגירת המעגל, והגורם בלהק המודיעין מתוודה: "אני הייתי בצוות שניסה לחסל את עקיל (איבראהים עקיל, שחוסל בספטמבר 2024 – נ"ד) לפני 30 שנה". שניהם מסבירים שהמטה המבצעי כולל גם אנשים מרובי ניסיון עד גיל 60 ("יש אנשים שזה הסבב השלישי שלהם, ויש פה גם 'ילדים' שלא נולדו לפני מלחמת לבנון השנייה").
"לבכיר שפספסתי אחכה עוד 20 שנה"
כשאני מודה בשיחתנו שלא האמנתי שאשדר שנסראללה חוסל, הגורם בחטיבת המחקר מגלה עוד פרט מפתיע: "אני נכנסתי לתפקיד ב-6 באוקטובר 2022. כשהגעתי אמרתי שאני המנחוס, וגם אמרתי להם שזה (חיסול נסראללה) יבוא ואנחנו צריכים להכין את זה". הגורם בלהק המודיעין מספר כי למרות ההישגים, לא כל המטרות הושגו ולא כל האיקסים סומנו: "יש בכיר אחד בארגון שפספסתי פעמיים, אני אחכה לו גם עוד 20 שנה".
מתחילת הפסקת האש נהרגו לפחות 115 מחבלי חיזבאללה. בישראל מזהים מגמה חדשה כרגע: מדרום לנהר הליטני מרדד חיזבאללה את הכוחות. במקביל הוא ממנה מפקדים חדשים, וישראל מיד פוגעת בהם – בצעד שמחליש את הארגון כל הזמן.
החיסולים והפגיעה האפקטיבית במערך הטילים, שמקטינים מדי יום את האיום, הם תוצאה של "עבודת נמלים קשה, דם, יזע ודמעות – אין קונץ", מדגישים בצוות. "זה יצר דיכוי אמיתי של האויב בכל המערכים האסטרטגיים, המורל של האויב ירד מאוד מהמצרפיות של התקיפות והסיכולים", אומר הגורם בחטיבת המחקר. והגורם בלהק המודיעין מסביר למה הצהיר כי מדובר במהלומה הכי גדולה שהנחית צה"ל אי-פעם: "אחרי מבצע 'מוקד' במלחמת ששת הימים, עדיין ניסה האויב להמריא והיו לו מטוסים ושדות תעופה, פה הכמויות היו בלתי נתפסות".
ועל אף הפגיעות וממדי ההרס בצפון ישראל, בצוות "משימת האש" מתגאים: "עמדנו ביעדים, יכולות ההגנה האווירית לא נחדרו ונפגעו ואין נזק גדול ואסטרטגי בצד הישראלי", מכריז הגורם בחטיבת המחקר. "נכון, מבחינת המטרות שהצבנו לא השמדנו 90% כמו שרצינו, אבל כן השמדנו 70%–75%, וכן עמדנו ביעדים".
כ-80% מהאמל"ח של כוח רדואן הושמדו
דיברנו רבות על הפגיעה ביכולות השיגור, אך הצוות הזה – ורבים אחרים באמ"ן ובגופי ביטחון אחרים – היה מוטרד לא פחות מתוכניות הפלישה והאיום של כוח רדואן, זה שנערך במשך שנים במצוות נסראללה ל"מבול אל-אקצא" משלו. כתוצאה מהחיסולים והפגיעות במערכי השליטה, הכשירות של כוח רדואן להתקפה לא קיימת כיום, והארגון מודה בזאת בעצמו, אבל עדיין יש לו יכולת לבצע פשיטה מוגבלת של לוחמים בודדים, אם ינסו.
כ-80% מהאמל"ח של כוח רדואן הושמדו, לפי ההערכות והניתוחים בצה"ל, ולפחות שליש מכוחו חוסל. גם מבחינת תשתיות המנהור הסמוכות לגבול, הושמדו כל אלה שצה"ל הכיר – בצעד שמקשה עוד יותר את תכנוני הפלישה ותקיפת היישובים.
כ-70% מתשתיות חיזבאללה בכל רחבי לבנון הושמדו: דירות מבצעיות, חמ"לים, מחסני נשק, אתרי ייצור. כמו כן יש לו קושי גדול מאוד להבריח כיום נשק, בשל קריסת השכנה סוריה. "פגענו במוקדי ידע, בסדנאות, במדענים, במהנדסים", מפרט הגורם בחטיבת המחקר. "גם המערכת הכלכלית שלהם נפגעה, וזה מעכב חלוקת פיצויים ומזומן לתושבים (מטעם חיזבאללה)".
המתחם הענק שהשמיד צבא לבנון
ואכן, הסיפור הגדול הוא פעולות האכיפה שעושה ישראל גם היום, ברגע שמזוהה הפעילות העוינת: צה"ל תוקף, גם בעומק לבנון – גם במקרה שמדובר במפעלי ייצור טילים שחיזבאללה מנסה לשקם. על הכוונת גם פעולות השינוע של אמצעי הלחימה וגם פעילים בכירים מכל הסוגים והדרגים. "ביום שישי תקפנו רכיבים שהיו בשטח – זה מועבר למנגנון האכיפה לפני כן, ואם זה לא מטופל – זה מותקף", מצהיר הגורם בחטיבת המחקר.
המנגנון שמתייחס אליו הגורם מתבסס על הנוכחות האמריקנית ועל צבא לבנון, שהולך ומתחזק – בזמן שחיזבאללה מאבד מכוחו הפוליטי וסובל מקשיים כלכליים ניכרים. על אף השיפור ביכולותיו ובשליטתו, עדיין מתקשה צבא לבנון למנוע כל הפרה – וכאן נכנס לתמונה המנגנון שהוסכם, שכבר מוביל לתוצאות בשטח: מכיוון שצבא לבנון נמנע פעמים רבות מחיכוך עם חיזבאללה ומתואם איתו במובנים מסוימים – כאשר לא מתבצעת פעולת אכיפה, ישראל מתערבת ותוקפת ואוכפת בעצמה. הנוכחות האמריקנית משפיעה בשטח ונועדה לוודא שהאפקטיביות של צבא לבנון נשמרת.
האינטרס הישראלי הוא מצב שבו צבא לבנון חזק ואוכף, והמנגנון האמריקני לפיקוח עובד. באחד המקרים לאחרונה השמיד צבא לבנון מתחם ייצור טילים גדול של חיזבאללה בהרי הלבנון, וחיזבאללה ראה והבין את המסר.
במצב הנוכחי יש גיבוי אמריקני מלא לאופן שבו ישראל פועלת בארץ הארזים. צה"ל שומר חמישה מוצבים בתוך לבנון ובונה עשרה מוצבים חדשים, סמוכי גדר, שחוצצים בין היישובים לגבול. דרך הנוכחות בשטח הצבא בונה מרחב אבטחה קדמי, מתוך מטרה לשמור אותו חזק כדי למנוע התקרבות ושיקום של חיזבאללה. הנוכחות הצבאית בדרום לבנון, באותם מוצבים, היא תלוית מצב ואינה מוגבלת בזמן: הדבר תלוי באפקטיביות של צבא לבנון וממשלתה, וקצב היציאה של ישראל משם ייקבע בשיח עם האמריקנים ותלוי ביכולת האכיפה הלבנונית.
התובנה שמחלחלת באיראן: "איבדנו" את חיזבאללה
צה"ל מחזיק היום בגבול פי שלושה יותר לוחמים לעומת 6 באוקטובר 2023, כדי לתת את תחושת הביטחון לתושבים שהתחילו לחזור לביתם. כרגע חיזבאללה רוצה לקיים את החלטה 1701, וברקע מתקיימים דיונים לגבי "תיקוני הגבול", 13 נקודות במספר, אבל הרעיון של ה"התנגדות" – כך ברור לישראל – לא הסתיים: מדובר בליבת האידיאולוגיה שלהם, ולכן תמיד תהיה רמה כלשהי של חיכוך עם חיזבאללה.
תמונת המצב הזו הפכה לחלק מההסדרה של המצב בלבנון: ישראל תמשיך לתקוף את חיזבאללה ככל שינסה להתגרות, במדיניות של אכיפה אגרסיבית, והמבחן כמובן לא יהיה עכשיו, אלא בטווח הבינוני והארוך. לקח גדול מבחינתה של ישראל הוא שחשוב קודם כול לדעת מה יכולות הארגון ורק אחר כך מה הכוונות שלו. האכיפה שכעת ישראל מבצעת נועדה למנוע את שיקום חיזבאללה, פעולות יום-יומיות שאמורות למנוע את השיקום.
חיזבאללה נמצא בשלב של חקירה ולמידה, יחד עם האיראנים, של לקחי המלחמה: מדובר בתהליך איטי וארוך, ובה בעת הוא מתקשה כרגע להשתקם. מכיוון שכל הצמרת חוסלה לעומק, המפקדים החדשים רחוקים מבעלי הניסיון שהיו וחוסלו, ודילמה מרחפת מעל מיקום הארגון ומיצובו: האם הוא יהיה צבאי, ואם כן איך? האם יהפוך לישות מדינית ואיך? ברמה האסטרטגית, במצב הנוכחי, חיזבאללה הוא כבר לא מגן איראן. רצף האירועים מחדד בטהראן, כך נראה, את ההבנה שהם "איבדו" את חיזבאללה וכבר לא יכולים לסמוך עליו כבעבר, במיוחד כאשר לא ברור אם ואיך ישתקם.
במקביל מזהים בשטח מגמה חשובה שישראל מתחילה לפעול נגדה – ארגונים פלסטיניים בלבנון כגון חמאס והג'יהאד האיסלאמי, שחיזבאללה מסייע להם: לפעמים באמצעים, לפעמים בעצימת עין. בסך הכול יש לפלסטינים כ-4,000 "פעילים" בלבנון, שמרוכזים במחנות פליטים, וזה פוטנציאל חיכוך מסוכן: אל מול חולשת חיזבאללה ובצל ההכוונה האיראנית הם פועלים באופן עצמאי, ומדובר בדפוס פעולה מטריד. מדובר במערכה שלמה שמנסה לחמש ולהפעיל ארגוני טרור פלסטיניים בלבנון וישראל פועלת נגד האיום – ומבקשת גם מממשלת לבנון לטפל בנושא, ומדובר במבחן נוסף עבורם.
כל הפרטים בכתבה אושרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית