"למה דווקא עד שבועות?" תהה השבוע אחד מחברי הכנסת. "למה הרבנים החרדים הציבו את האולטימטום הזה דווקא עכשיו – ולא שבוע לפני או אחרי?"
אף שמדובר ברבנים, התשובה האמיתית נעוצה בלוח השנה הפוליטי, ולא היהודי – הם רצו לעשות את זה מספיק זמן אחרי פתיחת מושב הקיץ כדי לראות אם יש התקדמות בחוק הפטור מגיוס, אבל להשאיר מספיק זמן בשביל לפרק עוד באותו המושב שיסתיים בעוד שמונה שבועות.
הדד ליין של הרבנים – וניסיונות הפיוס של נתניהו
יש גם סיבה מהותית: כל שבוע שעובר מחריף את מצבם של בני הישיבות. רק בתחילת השבוע נעצר תלמיד ישיבה, לוקה בנפשו, שהגיע ללשכת הגיוס כדי לקבל פטור, מהלך שנתפס בעיני חלק מהרבנים כחציית קו אדום. אומנם הם חוששים מקואליציה אחרת, אבל הרבה יותר גרוע מזה כבר לא יכול להיות מבחינתם.
ועדיין יש בבחירה בחג השבועות, ליצירת המשבר הפוליטי הזה, לא מעט סמליות. יותר מ-3,000 שנה אחרי שקיבלו בני ישראל את התורה, והסכימו לשאת באחריות המשותפת לשמירתה, פורץ משבר בדיוק סביב סוגיית האחריות הקולקטיבית. אלא שהפעם הוא נוגע לביטחון ולא לשמירת התורה – והחרדים הם אלה שלא מוכנים לתת בו את חלקם.
גם אמונה עיוורת אין כאן בנוסח "נעשה ונשמע", בדיוק הפוך: זהו, הפעם החרדים לא מוכנים להמשיך יותר לשתף פעולה בלי לראות מעשה – שחוק הפטור מגיוס יקודם. האמון של הרבנים בנתניהו נסדק. העימות הזה מוביל למתיחות פנים-חרדית, שהשפעותיה חורגות הרבה מעבר לחוק הפטור מגיוס.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
לראשונה נרשמת מתיחות גלויה בין ראשי "דגל התורה" – הרב משה הלל הירש והרב דוב לנדו – סביב ההתנהלות הפוליטית. עד כה נחשב הרב הירש למי שמקבל את הנהגת הרב לנדו במדיניות הציבורית, אך כעת, נוכח הסכנה למעמד לומדי התורה, נרשמת סטייה מובהקת מקו ההובלה.
בסביבת הרב הירש מדגישים כי עמדת התנועה צריכה להיות שלא עוזבים את הממשלה – גם אל מול צווי המעצר. מנגד, הרב לנדו סבור שיש לקבוע מועד סופי להסדרה, ואם זו לא תבוא, לפרוש מהקואליציה. לשיטתו, הפגיעה כבר איננה סמלית אלא מהותית. השאלה היא אם הפעם ידם של תומכי הפרישה תהיה על העליונה.
נתניהו במרוץ נגד הזמן – הוא לא באמת חושב שיש חוק פטור מגיוס שאפשר לאשר בקואליציה הזו, והוא גם לא רוצה. סוגיית הגיוס היא הדבר שמדביק את ברית המשרתים של נפתלי בנט. קידום חוק פטור, בימים שבהם מגייסים 450 אלף חיילים, עלול להיות צעד אחד יותר מדי. המטרה של נתניהו היא להרוויח זמן עד לסוף הכנס ולפרק בתחילת המושב הבא, זאת אומרת בבחירות בשליש הראשון של השנה הבאה. רק בשבוע האחרון ניסה שוב ושוב להפעיל לחץ על חה"כ יולי אדלשטיין, להציע לחרדים תקציב מוקדם ומפתה – ושקל להקים ועדה לזירוז חוק התקשורת ולהציב בראשה ח"כ מהליכוד שדורש גיוסי שוויוני.
ויש לנתניהו עוד יעד – גם אם נגזר עליו ללכת לבחירות, הוא מתכוון לעשות כל מאמץ שהפירוק יהיה על נושא אחר, או שהוא עצמו יפרק על סוגיית הגיוס. הוא מעדיף ללכת לקלפי על סוגיות מדיניות או ביטחוניות ולא בגלל שלא הצליח להרחיב את שורות הצבא. בטח, כשכולם יודעים, שגם הקואליציה העתידית שלו תכלול את החרדים.
בניסיון אחרון לפתור את משבר הגיוס, ביום שלישי בערב - מיד אחרי החג - ייפגשו החרדים, אדלשטיין ומזכיר הממשלה. אנשי נתניהו צפויים לבקש עוד 10 ימים אחרונים בהחלט להשלים את הניסוחים שהם עובדים עליהם בתקופה האחרונה. הפעם כלל לא בטוח שהחרדים ייענו לבקשת הדחייה הזו: הם מבינים שהסכמה לכך תקרב את לוח הזמנים לסוף המושב, וחלקם סקפטיים מאוד ולא מאמינים שתצא מכך בשורה.
שווה לשים לב לאיומים של בצלאל סמוטריץ'. השר סמוטריץ' נתן לנתניהו אור ירוק לשאת ולתת על בסיס מתווה וויטקוף רק לפני שבועיים. גם אז דובר על הפסקת אש של כמה עשרות ימים ללא ערבויות מפורשות לסיום המלחמה. אתמול כבר הקשיח סמוטריץ' את עמדותיו והודיע שלא יאפשר למתווה חלקי לעבור. בסביבתו טוענים שהסיבה היא הנסיבות שהשתנו – העובדה שצה"ל כבר בתוך עזה ותוכנית חלוקת המזון בעיצומה. סמוטריץ' סבור שלסגת כרגע תהיה טעות פטלית.
הילד הרע של האופוזיציה
יאיר גולן הוא הילד הרע של גוש המרכז-שמאל. בסביבת ליברמן ובנט תולשים שערות ולא יודעים מה לעשות איתו. הם יודעים שכל אמירה שלו תנוצל לקמפיין של הצד השני על הקמת ממשלת שמאל, וחוששים שאותם 4–5 מנדטים של ימין רך שיכריעו את הבחירות יעדיפו את גוש נתניהו. אצל יאיר לפיד השתגעו מהקריאה שלו לרוץ ביחד, כשהם עובדים סביב השעון על בידול.
החששות שלהם עוד עלולים להתממש, בייחוד אם גולן ימשיך ככה. אבל בינתיים הזליגה בין הגושים מזערית. לעומת זאת, אם יעברו מנדטים בתוך הגוש, זה יכול לשחק לטובתם – גולן כבר עמד על 14 מנדטים והחל לסכן את מפלגות המרכז. התכווצות שלו תעזור להם לשכנע שיהיה קטן ולא משמעותי, ובכל מקרה ייאלץ להתיישר עם העקרונות שלהם.
