שמלת הכלה לזכר האחות שנרצחה: "הילי תהיה שם, אני ארגיש אותה"

"אחרי שהילי נלקחה לא רציתי לשמוע על החתונה, מי שהעז לדבר איתי על זה קיבל על הראש", אומרת בכאב טל סולומון, שאחותה הילי נרצחה בטבח בפסטיבל נובה ב-7 באוקטובר. "התארסתי במרץ-אפריל, והילי נלקחה באוקטובר. היא ידעה על החתונה, והייתה התומכת מספר אחת שלי, של עדי בן זוגי, של הזוגיות שלנו".

טל מספרת על תכנון החתונה שלה בצל האסון. "הייתי בריטריט של אחים שכולים בצפון. כמה ימים לפני זה היה לי רגע של משבר שאמרתי לעצמי 'אני אעשה את האירוע, אבל רק מה שנחוץ'", היא אומרת. "רק רציתי לסיים עם זה והזמנתי שמלה מהאינטרנט. אני זוכרת שבכיתי לשמיים ואמרתי להילי שהיא חסרה לי בהכול, אפילו ברגעים הקטנים כמו בבחירת השמלה".

אלא שאז קרה משהו ששינה מקצה לקצה את אופן ההסתכלות של טל על נושא החתונה ועל שמלת הכלה שלה: "פגשתי בריטריט את ניצן ברזילי, אחות שכולה שאיבדה את אחיה נועם בראש השנה האחרון, ואחרי הריטריט קיבלתי ממנה הודעה. היא סיפרה לי שהיא ראתה באינסטגרם פרסום על פרויקט 'אחיה', הפרויקט שבו מעצבים שמלות כלה בהשראת הנופלות והנרצחות של 7 באוקטובר. התקשרתי אליהם ואמרתי שאני מתחתנת עוד חודש וחצי והם אמרו לי פשוט 'עצרי הכול, איפה את? בואי אלינו'. הייתי בדיוק בדרכי לבית שלי ביפו, וגיליתי שהסטודיו שלהם נמצא ממש כמה רחובות ממני. אמרתי להם '20 דקות אני אצלכם' ופשוט הגעתי לשם באותו יום והכול התחבר", היא מספרת בהתרגשות.

"ברגע שהבנתי שיש פה הזדמנות לשלב את הילי בחתונה שלי, שהנוכחות שלה תעטוף אותי ביום המרגש, התחלתי לדמוע. הדרך שלנו להמשיך את החיים זה בדיוק ככה - להפיץ את האור שלה הלאה", מסבירה טל. "העובדה שבכיתי לשמיים ודיברתי עם הילי, ואז במקריות הכרתי את ניצן, העובדה שסיפרתי על החתונה ושיתפתי בחששות שלי לגביה - פשוט היה פה חיבור שאין לתאר. תוך רגע ישבנו פה בסטודיו וסיפרתי להם על הילי והם אמרו לי 'ברור שאנחנו עושים לך שמלה, אין פה שאלה'. לקרוא למפגש שלי עם המעצבים מקריות ממש עושה לזה חוסר צדק. החיבור היה קוסמי".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

"זה היה משהו שבער בי"

גם פרויקט "אחיה" נולד מתוך כאב גדול. יזמו אותו ג'ניפר שגנון, ירין רווח וליפז חיו - מעצבי אופנה ושותפים בסטודיו JYL  לשמלות כלה, שהחליטו ליזום את פרויקט ההנצחה המיוחד. השלושה יוצרים שמלות שמבוססות על האופי של מי שאיבדו את חייהן במלחמה, על מה שהן אהבו ומי שהן היו. עיצוב השמלה נעשה בתהליך משותף שהם עושים עם המשפחות והחברים של הנרצחות, יחד הם לומדים להכיר את עולמה האישי של כל אחת, מתוך שאיפה שהקרובים יהיו מעורבים לאורך כל הדרך.

"הרעיון לפרויקט עלה לאחר שאחיה דסקל ז"ל, אחיו של חבר טוב שלי, נפל בקרבות בעזה בתחילת המלחמה, ורציתי להנציח אותו דרך המקצוע שלנו", משתף המעצב ירין רווח. "כשפתחנו את העסק היה לי ברור שאני חייב לעשות משהו כדי להנציח אותו. זה היה משהו שבער בי. נכנסתי לסטודיו, דיברתי עם הבנות והן ישר התלהבו מהרעיון".

בהתחלה חשבו המעצבים להנציח את הנופלים, אך אז הבינו שבנים ושמלות כלה לא מתחברים, ולכן החליטו לעצב שמלות לזכרן של הנשים, קורבנות המלחמה. לאחר שהם מכירים כל אחת מהן, הם מעצבים מספר דגמים והמשפחה בוחרת את העיצוב שבעיניה הכי מייצג את יקירתם.

בהמשך בוחרים המעצבים יחד עם המשפחה את הבדים, והמשפחה שותפה לכל ההחלטות שמתקבלות בנוגע לדגם. "השמלות יהיו חלק מקולקציה מיוחדת בסטודיו שחלק מהכנסותיה ייתרמו לעמותה לבחירת כל משפחה", מוסיף ירין. חוץ ממשפחה של הילי ז"ל, לוקחות חלק בפרויקט משפחותיהן של שני גבאי ז"ל, מאיה ביטון ז"ל, עדן בן רובי ז"ל ונועה זנדר ז"ל, שנרצחו בטבח בפסטיבל ברעים, וסמ"ר אגם נעים ז"ל, פרמדיקית בגדוד 52, שנפלה בקרב ברצועה והייתה לחיילת הראשונה שנפלה במלחמה בעזה.

"לגעת בחיים, לא במוות"

"החיבור עם טל היה מאוד מהיר", מספר ירין על הקשר המיוחד שנוצר עם טל סולומון כשאנחנו נפגשים כולנו בסטודיו. "היה מאוד ברור מהשנייה הראשונה שאנחנו עושים לה שמלת כלה לחתונה בהשראת הילי". "עכשיו היא תעטוף אותי בכל האירוע", מוסיפה טל בהתרגשות. "הילי בחיים לא הייתה מוותרת על ההזדמנות להיות בחתונה שלי בתחושה, אבל עכשיו היא תהיה שם גם פיזית - בעובדה שאני ארגיש אותה".

המעצבים מספרים שמטרת הפרויקט היא "לגעת בחיים ולא באירוע הטרגי שסיים את החיים, מפני שזה לא מייצג את האנשים שנרצחו באותו היום. אנחנו באמת יושבים עם המשפחות ומקשיבים לחיים שלהן, מקשיבים למוזיקה שהן אהבו, לחוויות, לחברים, לילדות, לצבעים שהיא אוהבת. באמת את כל מה שמרכיב את החיים שלה, בדגש על החיים, ואז אנחנו מתרגמים את זה ללוח השראה, מעבירים למשפחות, המשפחות מאשרות לנו ואז אנחנו יוצרים בעצם כמה סקיצות והמשפחות בוחרות בסוף את השמלה", מוסיף ירין.

"בסוף מטרת הפרויקט היא לא להתחתן עם השמלות, אלא באמת להנציח את הבנות דרך השמלות", אומרת המעצבת ג'ניפר שגנון. "החיבור עם טל היה מטורף, היא כבשה אותנו. ברגע שהיא יצאה מכאן, אמרנו שהיא תתחתן בשמלה שאנחנו עושים לה ויהי מה. כמו שטל אומרת - הילי כיוונה את כל הכוכבים כדי שבאמת זה יקרה כמו שזה קרה", מספרת ג'ניפר בדמעות.

"אני ממש מרגישה שהילי כאן"

"כולם מדברים רק על הטרגדיה, על הנורא מכל שקרה. אנחנו בחרנו לקחת את כל הסיפור ופשוט להפוך אותו כמה שאפשר לחיובי", אומרת ג'ניפר."לקחת את החיים ולהתרכז בטוב שהיה ובבני אדם שהן היו. לכן גם השם של הפרויקט 'אחיה', הוא גם לזכר אחיה ז"ל, וגם המילה 'אֶחְיֶה' – שמוקדשת לחיים של הנרצחות".

"אם משחקים עם המילים יש בזה גם הנכחה", מאשר בני סולומון, אביה של הילי ז"ל, שגם הוא הגיע למפגש בסטודיו. "כל האלמנטים בשמלה גורמים להילי להיות נוכחת באירוע. אנחנו מרגישים אותה תמיד, אבל זה כבר הופך את זה לחצי מציאותי-ממשי, וזה מנכיח אותה באותו ערב".

"מה שמדהים בפרויקט", משתף ירין, "זה שאחרי כל פגישה שהייתה לנו פה עם משפחה, אז פתאום אנחנו נכנסים פה בדלת בבוקר ואנחנו פתאום מרגישים שיש איתנו עוד אנשים. כשסיימנו את השמלה של טל, ליפז אמרה לי 'אני ממש מרגישה שהילי כאן'".

"אני ממש הרגשתי שהיא כאילו באה וכזה עזרה לנו עם הרעיון", מאשרת המעצבת ליפז חיו. "היא כאילו עזרה לנו לתפור, ואמרה 'תעשה את התפר הזה טוב, אם לא, אני קורעת אותך'. הכול הלך חלק". "תפרתי הכול ממש בפעם אחת, בוואן שוט. עם אפס טעויות. זה הרגיש שהילי תפרה אותה מלמעלה ואני הייתי רק המכשיר", אומר ירין.

"השמלה זה אני והיא ביחד"

"אני חושבת שלא היה לי יד בדבר בכלל, זה לגמרי הילי", אומרת טל, על השמלה שיצרה עם המעצבים. "היא שמעה את הצעקות שלי לשמיים בצפון, ופשוט גרמה לזה לקרות. אני בטוחה שהיא פשוט אמרה 'מה את חושבת שאני לא פה, שאני לא אעזור לך לבחור?'".

לאחר הפגישות של טל ומשפחתה עם המעצבים, הם החליטו ליצור שמלה שהיא למעשה שתי שמלות. "בריקודים השמלה הופכת משמלה שהיא יותר קלאסית של כלה - שזה אני - לשמלה מנצנצת ושובבה, צמודה יותר ועם שסע – שזו הילי. אני מאוד אוהבת שחלק אחד מהשמלה הוא יותר אני וחלק אחד הוא יותר היא - ואז שתי השמלות יחד, זה אני והיא ביחד".

"רצינו לשדר לה שהילי פה, הילי איתנו, הילי תעטוף אותה", מסביר ירין. לדבריו הדבר הראשון שהם בחרו היה בד מנצנץ, עם חרוזים ופנינים מהחנות ציפורי בדים בטבריה, שמספקת את כל הבדים לפרויקט. "היה לנו ברור שניצור משהו כאילו משהו מאוד גרנדיוזי. טל שיתפה אותנו שהשילוב בין הלבן החלק והקלאסי למנצנץ ולמחורז, יחד עם גב פתוח - הוא השילוב המושלם בין טל להילי, וככה השמלה למעשה מספרת סיפור. על הקשר שלהן, החיבור של האחיות".

"אני ממש דמיינתי את הילי אומרת לי 'תפתחי קצת יותר, תעשי קצת יותר שסע'", מוסיפה טל. "הילי הייתה מאוד עוצמתית. רן דנקר הקדיש לה את השיר שלו 'מלכת הרחבה', זה באמת מאוד היא. היא הייתה חושבת שהשמלה שלי מעלפת. השואו הזה, שהשמלה הופכת מחצאית גדולה לשמלה צמודה, זה מאוד הילי".

"כשטל הזמינה את השמלה באינטרנט הייתי מאוכזבת", מוסיפה האם מגי. "זה טיפה צרם לי, כי מעבר לשמלה עצמה, זה גם החוויה של ללכת ולמדוד שמלה בסלון כלות ורציתי את זה בשבילה. היא בעצם רצתה לדלג על זה, כי זה כל כך כואב. וכשהיא סיפרה לי על הפרויקט הזה והחיבור לסימן מהילי, זה נכנס לי כמו חץ ללב. בסוף היא קיבלה הרבה-הרבה יותר מסלון כלות רגיל".

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎שמלות כלה | J.Y.L‎‏ (@‏‎jyl.bridal‎‏)‎‏

"זה היה החלום שלה"

בני המשפחה מעדיפים לא לספר על המוות של הילי ולהתרכז בחייה. הילי הייתה יזמת, שהקימה מותג אופנה לבגדי פסטיבלים ומסיבות בשם "אשכרה" והתכוונה להשיק אותו ב-20 באוקטובר, כשבועיים לאחר שנרצחה. "היא ממש נשמה את זה ורצתה לגרום לכל בן אדם להרגיש הכי נוצץ והכי צבעוני והכי יפה כשהוא נמצא במסיבות", אומרת טל. "כשהילי החליטה לעשות את אירוע ההשקה היא אמרה לי 'טל, החלטתי להגשים חלום', ממש ככה. הילי לא הספיקה להשיק את המותג, אבל נועה קירל לבשה בגד שלה בהופעה שלה".

נועה קירל מגשימה את צוואתה של הילי סולומון ז"ל שנרצחה במסיבת הנובה

"הילי הייתה שילוב מטורף, שכל אחד חולם להיות", מוסיף בני, אבא של הילי, בקול חנוק. "הילי הייתה מאה אחוז רצינית ומאה אחוז שטותניקית. היא התמודדה על משרה להיות סמנכ"לית בחברת הייטק, בלי ניסיון ובלי כלום - והתקבלה. במקביל היא הקימה את המותג שלה, המטרה שלה הייתה להפוך כל אחד ואחת למלכי רחבה. העולם הפסיד אותה".

"אנחנו שלוש אחיות, קרן-אור הבכורה, אני ושש שנים אחריי נולדה הילי", מספרת טל. "היינו צמד חמד שאי אפשר להפריד. תמיד היינו קרובות. אנחנו כל כך דומות בהכול, אז גם כל הזהות שלי מתבלבלת. אני כל כך דומה למישהי והיא כל כך דומה לי - ואז פתאום היא הולכת ואני נשארתי עם השאלות: מי אני, מה אני, מה ממנה הוא אני. אני איבדתי את החברה הכי טובה שלי וזה מרסק את הלב".

"מנקודת מבט של אחות שכולה", אומרת טל, "ובלי להיכנס לפוליטיקה, העובדה היא אחים שכולים הם שקופים. אין דרך אחרת להסתכל על זה. לא שאפשר לפצות על מה שהיה, אבל אנחנו, כאחים שכולים, מוצאים את עצמנו נלחמים בשביל הדברים הבסיסיים ביותר, שייתנו לנו טיפול פסיכולוגי ואלטרנטיבי, שנוכל להרים את הראש. אני מכירה יותר מדי אחים שלא מצליחים להרים את עצמה מהמיטה. אני בקושי מצליחה להרים את עצמי מהמיטה, והדבר היחיד שעוזר ליו זה כשאני פוגשת בדרך אנשים מדהימים, כמו שלושת המעצבים האלה".

"הם שברו את הראש ימים ולילות - איך הם יכולים לשלב בין הדברים הכי אינטימיים שסיפרתי להם על הקשר שלי עם אחותי במאורע החשוב בחיי", אומרת טל בכאב, ובהודיה. "פתאום לא הרגשתי שקופה ולבד. הם עשו בשבילי משהו שילווה אותי לכל החיים".

"הילי הייתה עולם ומלואו", אומרת אימה מגי. "והיא הייתה עולם ומלואו לכל אחד ואחד בצורה אחרת, והיא וטל היו מאוד מאוד קרובות. כשהייתי מביטה בהן מהצד, זה היה האושר שלי לראות אותן ככה. זכינו שהייתה לנו ילדה כזאת, והפסדנו כשהפסדנו ילדה כזאת. אבל החתונה של טל תהיה חתונה שמחה, אנחנו נשמח ונחגוג לה את החיים המשותפים לנו - וברור לנו שהילי תהיה שם".

 "חיפשתי את המבט שלה בחופה"

כשהגיע מועד החתונה, לבשה טל את השמלה וניסתה לשמוח, למרות הרגשות המעורבים. "החתונה הייתה מצד אחד מאוד מרגשת ומצד שני היא הייתה לא קלה", היא מספרת לאחר החתונה. "האדם הכי קרוב אליי בעולם לא יכול היה להיות שם. זה היה קשה. היא זאת שהייתה אמורה להחזיק לי את היד ולהרגיע אותי ברגעים של לחץ ולדעת איך לגרום לי לחייך ולצחוק, בין אם זה בצילומים או אם באירוע עצמו. חיפשתי את המבט שלה בחופה, אז היא הייתה לי מאוד מאוד חסרה".

למרות העצב והגעגוע, היא מספרת שהחתונה הייתה שמחה. "הסתכלתי על עדי וידעתי שזכיתי. הוא בעל הלב הכי רחב, הכתף התומכת והאוזן הקשבת הכי טובות שיכולתי לבקש. כשהסתכלתי מסביב, הבנתי שהיינו מוקפים בכל כך הרבה אנשים שאוהבים אותנו ורצו לשמח אותנו ולחגוג את איחוד הלבבות שלנו ביחד איתנו. הרחבה לא הייתה ריקה לרגע וכולם שמחו והתרגשו איתנו", אומרת טל. גם המעצבים הגיעו לאירוע. "הם היו שותפים למסע והרגיש שהילי שלחה אותם כשליחים שלה, כי היא ידעה בדיוק מה הייתי צריכה - את האנרגיות והלב הפתוח שלהם".

על השמלה שעיצבו עבורה, היא אמרה ש"היא כל כך הזכירה את הילי, הרגשתי שהיא עטפה אותי וחיבקה אותי. גם אם היא לא הייתה שם פיזית להחזיק לי את היד, היא עטפה אותי בכל הגוף וגרמה לי להרגיש שהיא שומרת עליי. כשעברתי לשמלת הריקודים, הרגשתי שהילי איתי. היא פשוט הייתה שם, היא נכחה איתנו ודאגה שלמרות הגשם שירד פתאום – הכול יילך חלק וטוב. היא הייתה שם להרגיע אותי ולהזכיר לי מה חשוב באמת - שמצאתי את אהבת חיי ועכשיו אנחנו אחד".

האתר לזיכרה של הילי סולומון ז"ל

עמוד האינסטגרם לזיכרה של הילי