פיצוץ חריג ומפתיע במסוף המטענים של נמל התעופה בלייפציג שבגרמניה לפני כשנה הדליק שורה של נורות אזהרה באירופה. כך גם 270 רכבים בגרמניה שהאגזוזים שלהם נחסמו בחודש פברואר באמצעות החדרת קצף בנייה, ורשת ריגול רוסית שהורשעה בבריטניה. מקרים אלה, לצד שלל תאונות ים חשודות, מתקפות סייבר ורצף בלתי מתקבל על הדעת של תקריות, הביאו לכך שגורמים במערב מאשימים את רוסיה במסע חבלה ברחבי אירופה.
על פי נתונים שאספה סוכנות הידיעות AP, מאז פלשה רוסיה לאוקראינה, לפני שלוש שנים, תועדו 59 מקרים שבהם ממשלות אירופיות, תובעים, שירותי מודיעין או גורמים אחרים במערב האשימו את מוסקווה, קבוצות הקשורות אליה או את בעלת בריתה בלארוס במתקפות סייבר, הפצת תעמולה, תכנון התנקשויות, השחתה, הצתה, חבלה או ריגול.
גורמים במערב טוענים כי מדובר במתקפות מתוכננות של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שנועדו לזרוע פילוג בחברות האירופיות ולערער את התמיכה באוקראינה. ראש סוכנות הביון הבריטית, ריצ'רד מור, כינה בנובמבר את הפעולות הללו "מסע חבלה חסר אחריות בקנה מידה מדהים".
בקיץ 2024, באחד מרגעי השיא של מה שהולך ומתברר כמלחמה השקופה בין רוסיה למדינות המערב, שיגר נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן איום ישיר וממוקד לעברו של פוטין. ביידן איים שאמריקה תראה ברוסיה אחראית לפעולות טרור, ובאירופה חוששים כי המערכה החדשה עשויה להצית מלחמה רחבה.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
זירת העימות בים הבלטי
אחת המכות הקשות ביותר שספג נשיא רוסיה פוטין במלחמה באוקראינה היא העובדה שבשנתיים האחרונות הצטרפו פינלנד ושוודיה לברית נאט"ו. פוטין יצא למלחמה בפברואר 2022 מתוך הנחה שברית ההגנה המערבית ירדה מגדולתה, אבל התברר שהיא רק התחזקה במלחמה ומצליחה לגייס משאבים ושותפות חדשים. אותה פינלנד הפכה לשחקנית מרכזית במה שנראה כמו הזירה החדשה בין רוסיה למערב – המערכה בים הבלטי.
במהלך השנה האחרונה הפך הים הבלטי, אחד מנתיבי השיט החשובים ביותר בעולם, לזירת עימות של ממש. מספר רב ובלתי סביר של תקריות חבלה חריגות נרשמו בים, שמוקף על ידי רבות ממדינות צפון אירופה ומשמש נתיב הכרחי לנמל סנקט פטרסבורג, אחד הנמלים החשובים ביותר של רוסיה.
בתדירות חשודה למדי נרשמו כמה אירועים של פגיעה בכבלים ובנכסים תת-ימיים בלב הים הבלטי. במרבית המקרים מדובר בכבלי חשמל ותקשורת המקשרים בין מדינות הים הבלטי ואשר להם חשיבות מכרעת לשירותים האזרחיים בהן. בסוף שנת 2024, בשעה שאזרחי פינלנד עוד חגגו את חג המולד, פשט כוח מיוחד של משמר החופים הפיני על סיפונה של מכלית נפט בלב הים הבלטי. בלא התנגדות רבה הובלה המכלית Eagle S לחופי המדינה, שם נפתחה נגדה חקירה.
עוד לפני כן התרחשו כמה אירועי חבלה חמורה בכבלים תת-ימיים בלב הים הבלטי, וגם אז בוצעו מעצרים בלב ים, של ספינות מסחריות. קו מחבר נמתח בין אותן ספינות "עברייניות" – ובהן המכלית Eagle S: כולן יצאו מנמלים ברוסיה, באזור סנקט פטרסבורג. לפחות חלק מהן גם נמנה עם "צי הרפאים" או "צי הצללים" של רוסיה – אוסף גדול של מכליות נפט ישנות, מתפרקות ומחלידות, המופעלות בידי רוסיה, באמצעות גורמים שלישיים, ומפיצות לעולם את הנפט שהיא מפיקה. רוסיה הייתי יכולה להתכחש בקלות לאותו "צי צללים" אילולא היה אחראי להפצה של 60%–70% מהנפט הרוסי, בתקופה שבה מוטלים עיצומים כבדים על היצוא שלו.
הצי הזה משמש את רוסיה לעקוף רבות מהסנקציות המוטלות עליה, ולהכניס סכומי כסף אדירים לקופת המלחמה. רוסיה מכחישה קשר גם לכל החבלות בים הבלטי שהואשמה בהן, גם בצינורות לא רשמיים באירופה, וגם על ידי גורמים רשמיים בכירים מאוד ביבשת, ובהם שרי חוץ ומנהיגים.
אותן האשמות עוד לא הוכחו רשמית, ובינתיים רוסיה נשענת על תקדים טוב: בקרמלין נתלים בפרשת פיצוץ צינורות הגז נורד סטרים 2, שהתרחש בספטמבר 2022, גם הוא בים הבלטי, וכזכור הדהים וזעזע את העולם כולו. אומנם החקירה בפרשה עדיין לא הסתיימה, אולם לאחר שבתחילה האמינו רבים כי רוסיה אחראית לפיצוצים המסתוריים – בחודשים האחרונים הסברה הרווחת היא כי דווקא אוקראינה ביצעה זאת, בהוראה שהגיעה כמעט מהדרגה הבכירה ביותר במדינה.
רצף תקריות יוצא דופן וחריג
אז האם רוסיה באמת מעורבת בפרשות האלה? רבים טוענים כי אין לה אינטרס להציב את "צי הרפאים" שלה, שאחראי לחלק גדול מהכנסותיה, במוקד השיח הציבורי ותשומת הלב העולמית, בשעה שמדינות המערב מוסיפות עוד ועוד סנקציות על אותן ספינות מתיישנות.
מנגד, מומחי שיט רבים מבהירים כי מדובר ברצף תקריות יוצא דופן וחריג, ולא ייתכן שכל כך הרבה תאונות ימאות ושיט מתרחשות בפרק זמן קצר כל כך ובזירה גיאוגרפית מוגדרת כל כך. כל מי שמאשים את מוסקווה מסביר כי יש לה מניע לפגוע בדרכים מגוונות וקשות במדינות המערב שתומכות ביריבתה אוקראינה צבאית, מדינית וכלכלית, ושכדי למנוע האשמות נגדה, שעלולות להחריף את העימות, היא מעדיפה לעשות את זה תוך שמירה על "מרחב הכחשה".
התקריות בלב הים הבלטי נגרמו רובן ככולן מגרירה לא שגרתית ולא סבירה של עוגן הספינות על קרקעית הים. "בלתי אפשרי לגרור עוגן למרחק של 150 ק"מ בלי לדעת שאתה עושה זאת", אמר לפייננשל טיימס גבריאלוס לנדסברגיס, עד לאחרונה שר החוץ של ליטא, ואחד הקולות החריפים ביבשת נגד מוסקווה. "הספינה נעה לאט יותר, צורכת הרבה יותר דלק – אתה תהיה מודע לזה. לא היו תקריות כאלה לפני שהתחילה המלחמה באוקראינה".
לנדסברגיס ידוע עוד מתקופת כהונתו כדיפלומט הבכיר של ליטא, אחת משלוש המדינות הבלטיות, בשפתו החריפה והלא דיפלומטית כלפי השלטונות במוסקווה. ואולם, מרקו מילי, לשעבר מנהל סוכנות הבטיחות הימית של האיחוד האירופי, נקט בריאיון לפייננשל טיימס לשון חד-משמעית אפילו יותר: "אני יכול להאמין שמקרה אחד יכול להיות תאונה. שניים? בקושי רב. שלושה ויותר? לעולם לא, אין סיכוי, זה בלתי אפשרי".
הערכות מודיעין סותרות
למרות הסימנים שמדובר במעשי חבלה מכוונים, יש לא מעט אינדיקציות והערכות מודיעין המצביעות על כך שבאמת מדובר בתאונות. דוח מודיעין רחב היקף המשותף לארה"ב ומדינות רבות באירופה, ופורסם בינואר בוושינגטון פוסט, קבע כי לא נמצאו ראיות למעשי חבלה מכוונים בהוראת רוסיה.
דוחות המודיעין השונים באירופה מציגים תמונה מורכבת, שמקשה על קביעות חד-משמעיות. על פי הפרסומים, שורת התקריות בים הבלטי נקבעו כתאונות, ולא כחבלה מכוונת. לא התקבל מודיעין על הוראות מכוונות או קשר נסיבתי שמאפשרים לקבוע כי מדובר בהחלטה ישירה לפגוע בכבלים.
ההערכה המרכזית העולה בנוגע לתקריות האלה, על אף מה שנראה כצירוף מקרים קיצוני ולא סביר, היא שמדובר בתאונות שנגרמו בידי צוותים ואנשי מקצוע חסרי ניסיון, הפועלים בספינות ובכלי שיט מיושנים שמתוחזקים באופן לקוי. רבים באירופה, ובייחוד לנדסברגיס ועמיתיו המחזיקים בקו ניצי יחסית כלפי רוסיה, מתקשים לקבל את ההסבר הזה. מעבר לכך, יש גם מי שטוענים כי הקביעה הזאת נועדה בראש ובראשונה להימנע ממצב של עימות ישיר עם רוסיה.
החבלות המסתוריות בים הבלטי ממשיכות להדיר שינה מעיניהם של מנהיגים ולככב בסדר היום הציבורי באירופה. המהלך הוביל להקמת כוח משימה מיוחד של נאט"ו, ובו ספינות מלחמה רבות שהחלו לפעול באופן קבוע במרחב בניסיון לנטר פעילות ימית חריגה, ולמנוע אירועי חבלה בזמן אמת, למשל תוך איתור מוקדם של ספינות "חשודות" ומעקב אחריהן. למרות זאת, המהלך הזה קשה במיוחד כשמדובר ב"צי רפאים" של ספינות ישנות ולא מזוהות, שלכאורה אין להן שום קשר לגורמים עוינים וזרים.
הקו האדום של ארה"ב
המערכה השקטה בין רוסיה למערב הגיעה בשנה האחרונה לנקודת רתיחה, לאחר שבוושינגטון סימנו קו אדום ותקיף למוסקווה. בקיץ האחרון התקבל בבית הלבן מידע מדאיג: דיווחים על כך שמשלוחים חריגים ונפיצים שהטמינו הרוסים עלולים למצוא עצמם בדרך לארה"ב ולסכן את חייהם של אזרחים אמריקנים.
בוושינגטון למדו היטב את הדיווחים על הפיצוצים החריגים במחסני חברות ההפצה הבין-לאומיות, למשל בלייפציג ובנמלי תעופה אחרים באירופה, כגון ברמינגהאם בבריטניה. על פי דיווח בניו יורק טיימס, בכירים בממשל ביידן, שנודע בקו התקיף והניצי לפוטין, נחרדו מהאפשרות שאותם מטענים יועלו על מטוס לארה"ב. החשש התמקד במיוחד בחבילות של מכשירי עיסוי מיוחדים, שבהם הוטמן חומר נפץ.
בארה"ב זיהו כי הרוסים הצליחו להתחקות אחר מערכות הסריקה של מטעני האוויר והחלו לשלוח מטענים כאלה לארה"ב ולקנדה. באופן טבעי, החשש היה ממוקד למטוסי מטען, אך לעיתים מועברות חבילות קטנות גם במקום פנוי במטוסי נוסעים. "הסיכון לטעות קטסטרופלית היה ברור", אמר אלחנדרו מיורקס, השר לביטחון המולדת בממשל ביידן, "זה היה עלול להתלקח על המטוס עצמו".
בבית הלבן דנו אז ארוכות כיצד להתמודד עם מה שזוהה כאיום ישיר על הביטחון הלאומי של ארה"ב, בצל החשש לניסיון לגרור את ארה"ב לעימות גדול בהרבה משתכננה להיכנס אליו במלחמה באוקראינה. ביידן הורה ליועץ לביטחון לאומי שלו ג'ייק סאליבן ולראש ה-CIA ביל ברנס לשלוח שורה של מסרים תקיפים לבכירים במוסקווה, שנועדו להגיע לאוזניו של פוטין. סאליבן וברנס אמרו לניו יורק טיימס כי המסרים נועדו להבהיר לרוסיה את הסכנה שבהסלמת "מלחמת הצללים" בין המדינות.
בארה"ב לא קיבלו אישור מפורש שהאזהרה אומנם הגיעה לאוזניו של פוטין, אך ההשפעה ניכרה בתוך זמן לא רב בשטח, עם הפסקת המשלוחים החריגים והשרפות ברחבי אירופה. בוושינגטון לא ידעו לומר אם פוטין הורה ישירות על הפסקת הפעולות, ואם לזמן מוגבל בלבד. בניו יורק טיימס צוינה האפשרות, מפי גורמים בארה"ב, כי רוסיה שוקדת כעת על פיתוח מכשירים נפיצים משוכללים יותר.
מלחמת הצללים באירופה
פעולות התקיפה בים ובאוויר הן חלק ממערכה רחבה וגדולה הרבה יותר. במהלך השנה האחרונה נחשף ניסיון רוסי, שהגיע מהדרגים הבכירים ביותר במוסקווה, להתנקש בחייו של אחד הגורמים שנתפסים ברוסיה כבעייתיים ביותר.
סוכנויות המודיעין במערב חשפו כי נעשה ניסיון ממוקד להתנקש בחייו של ארמין פפארגר, מנכ"ל חברת ריינמטאל (Rheinmetall) הגרמנית. החברה, שנוסדה לפני 135 שנה, מייצרת חלק גדול מהנשק ואמצעי הלחימה שמועברים לאוקראינה במלחמתה נגד הפלישה הרוסית. תותחים, טנקים, פגזים, פצצות ואמצעי חימוש נוספים הם רק חלק מאמצעי הלחימה שמגיעים לשדה הקרב באוקראינה נגד הצבא הרוסי.
פפארגר זוהה כדמות מפתח, שניסיון ההתנקשות בו נועד להעביר מסר מאיים – במה שנראה יותר ויותר כפעולות מאפיה וטרור ברמת המדינה. וזה רק מקרה אחד. במשך השנתיים האחרונות זוהה באירופה רצף מדאיג של פעולות הצתה וחבלה שקושרו לרוסיה, ונועדו על פי החשד לזרוע בהלה, חרדה ופילוג ביבשת – ולקדם את מטרת-העל של רוסיה: צמצום התמיכה בקייב.
בימים האחרונים הודיעה התביעה המרכזית בליטא כי שרפה גדולה שפרצה בחנות איקאה בבירה וילנה הייתה תוצאת פעולת טרור של רוסיה. התביעה קבעה כי שני אזרחים אוקראינים שגייס המודיעין הצבאי של רוסיה, הציתו את החנות במאי 2024, בניסיון להגביר את הלחץ על הממשלה הליטאית – אחת התומכות הגדולות ביותר של קייב. שורה נוספת וארוכה של מעשי חבלה – ובהם קריעה והרס של כבלי חשמל של רכבות ברחבי יבשת אירופה, בין השאר בצרפת ובגרמניה – מיוחסת במידה רבה לפעולות של גורמי הצבא ברוסיה.
הפסקת החשמל הקשה בבריטניה ב-21 במרץ, שהביאה להשבתה יוצאת דופן של נמל התעופה הית'רו בלונדון, מנמלי התעופה העמוסים ביותר בעולם, יצרה משבר באירופה. רשויות החקירה שללו בסבירות גבוהה מעורבות לפעולת חבלה זרה, ועם זה המטה ללוחמה בטרור בבריטניה הופקד על ניהול החקירה בנושא.
לאחרונה התברר כי בריטניה היא מוקד של פעילות הביון והחבלה של רוסיה, לאחר שנחשפה רשת ריגול בולגרית שפעלה במדינה בשליחות המודיעין הרוסי וניסתה לחסל את העיתונאי חריסטו גרוזב (Grozev), שמטריד מאוד את ההנהגה הרוסית.
היחידה הסודית של רוסיה
מי שמוביל את הפעולות המיוחסות לרוסיה באוויר ובים, או לפחות את רובן, היא ה-SSD, היחידה הסודית של המודיעין הצבאי הרוסי, שנחשפה לאחרונה בדיווח בוול סטריט ג'ורנל. "המחלקה למשימות מיוחדות" הוא השם שניתן ליחידה ברוסיה עצמה, שפועלת לפי הוראות ישירות אך כלליות מהנשיא פוטין בכבודו ובעצמו.
היחידה הוקמה בשנת 2023, לאחר תחילת המלחמה באוקראינה, ונועדה לעמוד בחזית המאבק של רוסיה נגד מה שהיא מכנה "המערב הקולטיבי". על פי החשדות באירופה, היא שעומדת מאחורי שורה ארוכה של פעולות חבלה ונזק באירופה, מניסיון החיסול של פפארגר ועד להצבת מטעני התבערה במטוסים.
גורמי מודיעין במערב מציינים שלושה תחומי פעילות עיקריים של אותה יחידה: ביצוע חיסולים ומעשי חבלה במדינות שונות, חדירה לחברות ומוסדות מערביים וגם גיוס והכשרה של סוכני חוץ. לאורך השנתיים האחרונות פעלה היחידה בכמה מדינות – בדגש על גרמניה, שנתפסה כ"חוליה החלשה" של אירופה, על רקע תלותה ביבוא האנרגיה מרוסיה. לצד ניסיון החיסול של פפארגר והטמנת מטעני התבערה במטוסי השילוח, מיוחסים ליחידה גם הצתת מפעל נשק בברלין, וניסיון להצית מרכולים, בתי קפה, קניונים ועוד באוקראינה, בפולין ובמדינות אחרות.
בראש היחידה עומדים שני קצינים בכירים של המודיעין הצבאי של רוסיה – קולונל-גנרל (גנרל בדרגת שני כוכבים בצבא רוסיה, דרגה אחת מעל דרגת רב-אלוף בישראל) אנדריי ולדימירוביץ' אבריאנוב, ולוטננט-ג'נרל (המקבילה לדרגת רב-אלוף) איוואן סרגייביץ' קאסיאננקו.
העימות ההולך ומתרחב בין רוסיה למערב מתקרב כעת לנקודה קריטית. חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן מסמלת צומת חדש ביחסים בין רוסיה ואירופה, שמבינה כעת יותר מאי-פעם כי היא עלולה להישאר לבדה במשימת ההגנה שלה. בזמן שטראמפ דוחק לסיים את המלחמה באוקראינה בתנאים נוחים לפוטין, ולא מסתיר את היעדר רצונו לתמוך בביטחון אירופה – מדינות היבשת, ובעיקר אלו שבמזרחה, מרגישות חשופות יותר מבעבר.
החשש הגדול באירופה הוא שבעקבות העסקה המתרקמת מול טראמפ, ירגיש פוטין משוחרר מכבלים ורסנים שהיו עליו בתקופת נשיאותו של ביידן, שנקט קו תקיף בהרבה. באירופה חוששים מאוד מתרחיש של פלישה צבאית רוסית למדינות היבשת בשנים הקרובות, והדרך לשם עלולה להיות רצופה פעולות התקפיות ואגרסיביות באמצעות שלוחים של רוסיה באוויר, בים וביבשה.