רמדאן 2024, שהיום אנחנו מציינים חודש לסיומו, ייזכר כאחד מחודשי רמדאן הרגועים ביותר שהיו כאן בשנים האחרונות – בניגוד מוחלט לנבואות הזעם של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וקריאותיו להגביל את מספר המתפללים ולפגוע בחופש הפולחן של מאות אלפי אזרחים ערבים במדינת ישראל בחסות ה"שמירה על הביטחון והמשילות". דרישותיו בנוגע לתפילות באל-אקצא נדחו אז בעקבות לחץ אדיר של גורמי הביטחון, שסברו ששיקוליו של השר לביטחון לאומי אינם, איך לומר, שמירה על הביטחון הלאומי.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
אותו בן גביר הזהיר גם כמה ימים אחרי טבח 7 באוקטובר מפני "שומר החומות 2" וקרא לכוחות הביטחון להיערך לתרחיש שבו האזרחים הערבים מצטרפים כחזית נוספת למלחמה, בניגוד לכל הערכות גורמי הביטחון בישראל. הם ביקרו את דבריו וקבעו שהם פוגעים בביטחון המדינה. כל תחזיותיו השליליות של בן גביר כלפי החברה הערבית נכזבו. ברמדאן התפללו מדי שבוע מאות אלפים בירושלים ללא תקריות חריגות, וגם היום, חצי שנה אחרי פרוץ המלחמה, האזרחים הערבים אינם חזית נוספת במלחמה הזאת.
אני מצפה מראש הממשלה להכחיש את הדיווח שלפיו בסוגיית הר הבית הוא החליט להיגרר אחרי הקונספציה של בני גנץ שלפיה שקט קונים בהתקפלויות ובכניעה לטרור, ועל כוונה להעביר סמכויות המצויות בידי השר לביטחון לאומי לידי קבינט הקונספציה.
— איתמר בן גביר (@itamarbengvir) February 28, 2024
כל זה לא מונע מהשר בן גביר להמשיך במסע שלו. השבוע יצאה הרשות לאכיפה במקרקעין בסיוע משטרת ישראל למבצע ההריסות הרחב ביותר בנגב בעשור האחרון. יותר מ-70 מבנים, רובם בתי מגורים, נהרסו בפזורה הבדואית. כל המבנים שייכים למשפחת אבו עסא, שהייתה באמצע הליך הידברות עם המדינה כדי להגיע לפשרה שתפנה חלק מהבתים ותמנע הריסה ללא הסכמה. אך לפי בני המשפחה, השר בן גביר דחף להוציא את ההריסות לפועל במהלך זריז וללא הידברות. הוא שיתף את מבצע ההריסה ברשתות החברתיות והתגאה ב"עלייה הניכרת בהריסות בנגב והחזרת המשילות".
הריסת עשרות מבנים לא חוקיים בצביר אבו עסא שבנגב הבוקר, היא צעד חשוב להחזרת המשילות.
— איתמר בן גביר (@itamarbengvir) May 8, 2024
כפי שהבטחתי מהיום הראשון בתפקיד, יש עלייה ניכרת בהריסות הבתים הלא חוקיים בנגב. אני גאה להוביל את המדיניות הזאת. הערכה מיוחדת למשטרת מחוז דרום ולממ"ז אמיר כהן שמיישמים המדיניות ופועלים לאכוף את… pic.twitter.com/J5HYB4Eu6I
התמונות של מאות שוטרים מתעמתים עם התושבים הבדואים, בנוכחות חלק מחברי הכנסת הערבים שניסו למנוע את ההריסות בגופם, עוררו מתח רב בחברה הערבית כולה, ולא רק בנגב. בחודש האחרון נהרסו בתים של אזרחים ערבים גם במע'אר שבצפון ובכפר קרע שבמשולש. הבתים בכפר קרע קיבלו החלטה מבית המשפט שהקפיאה את צווי ההריסה נגדם כיוון שמדובר בקרקע פרטית בשלבי תכנון והסדרה, אך זה לא מנע מהמשטרה ומהרשות לאכיפה לבצע את ההריסות.
"מדובר בתקדים חמור שבו רשות האכיפה והמשטרה מפירות את החלטת בית המשפט, בגלל הלחצים שמפעיל השר בן גביר על הגורמים הכפופים אליו", אמר עו"ד פראס בדחי, ראש עיריית כפר קרע. במע'אר, ד"ר תאיר קיזל, ראש העירייה שמוגדרת רשות דרוזית, הסביר: "כל ההבטחות שהשמיעו השרים אחרי 7 באוקטובר על תיקון העוול שנגרם לרשויות הדרוזיות הן הבטחות סרק, כי הממשלה עדיין מיישמת מדיניות גזענית כלפי תושבי מע'אר".
הריסת הבתים ביישובים הערביים, שלא זוכה לתשומת לב גדולה בחברה הישראלית הכללית, יוצרת בעיקר תחושות כעס ותסכול אצל ההנהגה הפוליטית בחברה הערבית – שמנסה בימים אלה להילחם בהחלטה הצפויה של הממשלה להעביר את הרשות לאכיפה במקרקעין ממשרד האוצר לידיו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. יישום ההחלטה יעביר את תחומי הפשיעה והאלימות ואת התכנון והבנייה, שתי הסוגיות הבוערות ביותר בציבור הערבי, לסמכותו של השר הכי לא מקובל על הנהגתו.
"מדובר בהתעמרות של ממשלת ישראל והעומד בראשה, להפקיד את גורל האזרחים הערבים במדינת ישראל בידי שר שהורשע בהסתה לגזענות נגד הערבים", אומר גורם בכיר בהנהגת ועד ראשי הרשויות הערביות בישראל. זאת נוסף על קיצוץ שמתעקש עליו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לרשויות המקומיות הערביות, מה שעלול להקריס חלק גדול מהן אם לא יאשר המשרד את העברת מענקי האיזון שתפקידם לאפשר לרשויות המקומיות הערביות המוחלשות לספק את השירותים הבסיסיים ביותר לתושבים, במיוחד בעת מלחמה.
בדרג המקצועי במשרדי הממשלה מתנגדים לקיצוץ הזה, וגם במערכת הביטחון העבירו בקשה לראש הממשלה שימנע מהלך כזה, שעלול להתסיס את הציבור, אך סמוטריץ' לא מרפה וראש הממשלה מתעלם מכל האזהרות שמשמיעים הדרגים המקצועיים - ובכך מאפשר לבן גביר ולסמוטריץ' להשתלח בחברה הערבית כדי לקנות שקט בעניינים אחרים בתוך הקואליציה. אלא שבפועל זה לא מקנה שקט לנתניהו, ורק מתגבר את תאבונם של בן גביר וסמוטריץ' לסחוט אותו עוד יותר לא רק בעניינם של הערבים בתוך הקו הירוק, אלא גם מחוצה לו.
הציבור הערבי בישראל עובר מאז 7 באוקטובר חוויה אזרחית קשה, שמתלווה למציאות ביטחונית בלתי אפשרית. בצד הביטחוני, עשרות נרצחים במהלך המלחמה הזאת מבני החברה הערבית, נוסף על חטופים שחלקם עדיין בשבי חמאס – וזאת עוד מבלי לדבר על המפונים מהצפון. ומהצד השני, כל אזרח ערבי חי כיום במבחן נאמנות יום-יומי – במקום עבודתו או לימודיו. זה הגיע גם למקרים לא מעטים של מעצרי שווא בידי משטרת ישראל בגלל פוסטים שתורגמו באופן שגוי או תלונות שלא נבדקו לאשורן לפני ביצוע מעצר בעילת "הזדהות עם חמאס".
במשטרת ישראל מתקשים להודות בחריגה מהנהלים, אך בפרקליטות מודים שהמשטרה עצרה וחקרה מתחילת המלחמה, במקרים לא מעטים, אזרחים ערבים ללא קבלת האישור הנדרש לחקירה בעקבות התבטאויות או פוסטים ברשתות. במקביל, בזירה האזרחית, הפשיעה גואה בצורה חסרת תקדים. מתחילת השנה יותר מ-70 נרצחים, ושיעור התיקים המפוענחים של המשטרה נשאר נמוך. קצב הריסות הבתים רק עולה, אף שהרשויות המקומיות נוקטות צעדים רבים כדי לאשר תוכניות להסדרת הבנייה ולאישורה ביישובים הערבים. והקיצוצים, בגלל המלחמה או שלא בגללה, עולים ומורגשים יותר מאי-פעם בכל קבוצה בחברה הערבית.
המציאות הנוכחית מחוללת לחץ פנימי שרק הולך וגובר בחודשים האחרונים, במיוחד כאשר קולם של האזרחים הערבים לא נשמע ואף מושתק לעיתים בחסות המלחמה. אבל את המציאות הזאת יש מי שמתדלק ודואג לחזק. כפי שנטען בקרב ההנהגה הפוליטית הערבית – אין זו אזהרה מפני "שומר החומות 2", זהו ניסיון ליצור אחד כזה.
