בקבוצת הוואטסאפ שלהם הם מכנים את עצמם "חסמבה". הם צעירים, כולם בשנות ה-20 שלהם וכולם קרובי משפחה של חטופים. חייהם נקשרו זה בזה במסגרת המאבק נגד ההפקרה וההתעלמות מההורים מהאחים והאחיות שלהם בגיהינום של חמאס. בזמן שהקבינט בסוג של שאנטי - מיירט הזדמנויות משבת לשבת, הם החליטו לנדוד לילה אחרי לילה בין הבתים של חברי הקבינט עד שייצאו אליהם, עד שיסתכלו להם בעיניים ויקשיבו להם, לפני שהם מצביעים שוב על מהלכים שממסמסים ומטרפדים עסקה. רק שר אחד הכניס אותם הביתה. שניים שלחו את רעיותיהם.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
בתחילת הערב מספרת אלה בן עמי איך התקבלה ההחלטה: "לפני פחות מ-24 שעות עלינו לזום בלילה אמרנו שזה הזמן ללכת להתחיל לדבר עם המנהיגים של המדינה ונוצר הרעיון הזה", אלה היא בתם בת ה-23 של רז ואוהד בן עמי שנחטפו מביתם בקיבוץ בארי. אימה רז שוחררה בעסקת החטופים, בעוד אביה של אלה, אוהד, נותר חטוף בעזה.
"כולנו אמרנו שזה מה שצריך לעשות", מוסיפה שיר סיגל. ההורים של שיר נחטפו מהבית בכפר עזה. אימא שלה אביבה סיגל חזרה הביתה אחרי 51 יום ואבא שלה קית' עדיין שם.
הרעיון שלהם היה שהם יהיו הפעם השוטר הטוב. לא מחאה, לא התרסה. בלי מגפונים וגם בלי להזמין את הציבור להצטרף. שער בגין זה שער בגין והם – הם זה השוטר הטוב.
"אנחנו בימים קריטיים, ימים מתוחים, ימים שאו שיש עסקה או שאין עסקה", מסבירה שיר. "זה פחד מוות, וכל המיליון פעמים שזה קרה, כי זה כבר קרה שיש דיונים על עסקה, ישבנו בשקט, כי אמרו לנו שזה מה שנכון - והפעם אמרנו שלא נהיה בשקט".
שי אלבג, אחותה של לירי אלבג: "הדבר האחרון שאחותי אמרה לחטופים ששוחררו זה 'אל תשכחו אותי'. ואני תוהה מה הם חושבים. הם חושבים ששכחו אותה שם, שמפקירים אותה. היא הלכה להגן על המדינה - והמדינה מפקירה אותה".
"אני תוהה מה החטופים חושבים. הם חושבים ששכחו אותה שם, שמפקירים אותם. היא הלכה להגן על המדינה - והמדינה מפקירה אותה"
שי אלבג, אחותה של לירי אלבג
אשת השר: "הייתי עושה בדיוק כמוכם"
ביום רביעי, 8 במאי, הם מגיעים לבית הידוע של גלנט במושב עמיקם. גלנט לא היה. הייתה לו פגישה בקבינט בקריה והוא נשאר לישון בתל אביב. אשתו קלודין יצאה אליהם מוקדם יותר.
שיר: "היא אמרה לי 'אתם עושים כל מה שאתם יכולים ואני לא הייתי עושה אחרת. הייתי עושה בדיוק כמוכם'. אבל אנחנו כאן כדי להסתכל בעיניים ולהגיד 'זה לא מספיק לנו החיבוק'. מה שאתם עושים כרגע יימדד בתוצאות של האירוע הזה והתוצאה חייבת להיות שכל החטופים בבית".
"כשדיברתי עם קלודין, אמרתי לה שלאבא שלי יש יום הולדת, היא אמרה לי 'מה גם יואב בן 65' ורציתי להגיד לה: 'אז תדמייני לך'", אומרת שיר ומדליקה נרות יום הולדת לאביה על הפיצה שהזמינו. היא עוצמת עיניים ואומרת: "אנחנו מחכים לך ולא יכולים לחכות לחבק אותך ורוצים לתת לך את החיים הכי טובים שיכולת לבקש. תשמור על עצמך ועל רוחך. זה עוד רגע נגמר ואתה איתנו. אמן".
שאר קרובי החטופים שאיתה עונים לה אמן.
שיר: "שכולם יחזרו אלינו".
אמן, הם עונים.
"יש כאלה שאני לא מרגישה שיש להם לב. הם מסתכלים לי בעיניים ואומרים לי 'אני אצביע נגד'. ואני אומרת להם 'זה שתצביע נגד, זה אומר שאבא שלי נשאר בעזה, אתה תצביע נגד?' הוא אומר לי 'כן'"
שיר סיגל
אין תקווה אצל סמוטריץ' ובן גביר
מטה השרים בן גביר וסמוטריץ' לא ברשימת הלוקיישנים שלהם. שם אין להם אפילו תקווה קלושה.
שיר: "זה עצוב כל כך אבל יש כאלה שאני לא מרגישה שיש להם לב. שהם מסתכלים לי בעיניים והם אומרים לי 'אני אצביע נגד'. אני אומרת להם 'זה שתצביע נגד, זה אומר שאבא שלי נשאר בעזה, אתה תצביע נגד?' הוא אומר לי 'כן'".
ביום חמישי, 9 במאי, ליד הבית של דרעי בשכונת בית וגן בירושלים השכנים מקבלים את פניהם בזרועות פתוחות ובחום. "זה קורע את הלב, אני אומרת לכם מכל הלב שזה כואב", אומרת אחת השכנות. "זה קורע לא רוצים את הפילוג הזה יותר". "אני ממש מקפידה שיתפללו על כולם", מוסיפה שכנה אחרת.
"זה היה פשוט מדהים", אומרת אלה בן עמי. "זה היה חוויה חוץ גופנית כזאת של השכונות בירושלים שאני מסתובבת בהן עם האוטו ורוצה להאיץ ולברוח - ופתאום אני מגלה עולם. עולם מדהים עם אנשים במגוון דעות".
הצעירים יושבים עם השכנים ומספרים להם על החטיפה.
"יש להם פתאום שאלות בלי נימוסים, אני מתה על זה", אומרת ירדן גונן אחותה של החטופה רומי גונן. "כל מיני 'לא הבנתי איך אחותך נחטפה אם היא מהצפון'. או איך לא היית שם, איך לא הצלת אותה, וזה שאלות שמבוגר לא ישאל".
אלה: "היו ממש אנשים שאמרו לנו 'אנחנו הולכים לקרוא לו, הוא צריך לבוא לראות אתכם'. יש שם המון כאלה שאומרים 'אנחנו שומעים אתכם ונקרע לנו הלב - מגיע לכם שישמעו אתכם'".
שכונת בית וגן החרדית הייתה הפתעה. תוך דקות נהיה מתחת לבית של אריה דרעי וודסטוק, כל השכונה יצאה אליהם באהבה חופשית ולא מותנית ומעגלי שיחה ו'תבואו אלינו' ו'כל מה שאתם צריכים'. וכל הזמן ירדו מהבתים עוד ועוד מגשי עוגות ותה וספינג' מהחלומות ותקחו את הטלפון אם תצטרכו משהו, אנחנו פה למעלה תעלו והפרשת חלה.
מרגלית הבת של אריה דרעי הגיעה בעשר וארגנה מעגלי שיח ואז הגיעה גם יפה דרעי, אריה בבית, אבל אריה לא יורד.
"בעלי באמת לא ישן", אומרת יפה דרעי. "כל היום זה מה שהוא עושה, הוא עושה את המקסימום, אנחנו חיים בפלונטר אמיתי. אנחנו מבינים שהוא בעזרת השם יעשה את השינוי ואנחנו מחכים מתי הקדוש ברוך הוא יגיד 'זהו עשיתם את המקסימום אני עכשיו מושיע', וזה יהיה, אנחנו לא יודעים... ישועת השם כהרף עין".
ובתוך כל האהבה האמיתית שהורעפה שם על משפחות החטופים נמסר גם מסר נוסף מבית משפחת דרעי: "זה לא הממשלה, זה לא הקואליציה, זה אלוהים". בר שם-אור חשף בצינור איך יפה דרעי כבר כמה ימים בתוך קמפיין העברת האחריות. תפני לקדוש ברוך הוא ילדה. רק הוא ישחרר את אבא שלך. ישועת השם כהרף עין.
"בעלי באמת לא ישן. כל היום זה מה שהוא עושה, הוא עושה את המקסימום, אנחנו חיים בפלונטר אמיתי. אנחנו מחכים מתי הקדוש ברוך הוא יגיד 'זהו עשיתם את המקסימום אני עכשיו מושיע', וזה יהיה. ישועת השם כהרף עין"
יפה דרעי
"אתם חושבים שחמאס עשו את זה?"
בהקלטה ממטה משפחות החטופים שהביא שם-אור בתוכנית "הצינור" נשמעת יפה דרעי אומרת: "אם מהמקום הזה תצא הכרזה עם קמפיין 'אנחנו מאמינים באמונה שלמה', בשביל להביא את החטופים. זה לא בכוח כי אם ברוחי, אמר השם. אתם חושבים שחמאס עשו את זה? חמאס היו כלי, אבל מי שעשה את זה היה מישהו מלמעלה שידע את השעה, אבל הוא עשה את זה כי לא היה מנוס כבר".
אלה בן עמי: "זה מעצבן מאוד ומאכזב מאוד לשמוע, זה לא רק ממנה, מאיזה קהל כזה – הוא עשה את זה בכוונה, הוא יחזיר אותם".
הוא זה אלוהים?
"כן. ואני אישית, אני אוהבת את אלוהים מאוד. יש לי איתו קשר מאוד טוב. ואני לא מאמינה שהוא היה רוצה לגרום למטרה כזאתי ואני בטח לא מאמינה שהוא היה רוצה שזה יימשך כל כך הרבה זמן וכשזה מגיע למקבלי החלטות שמקבלים מהם תשובות כאלה, אז כן זה מרתיח. אתה אומר 'מה? זה בידיים שלכם' זה עליכם. אתם לא יכולים לזרוק את זה הלאה. זה לא הפיתרון וזה גם לא הפתרון שאתם יכולים לתת לנו".
"זה היה מאוד מאוד טוב להיפגש איתם", ממשיכה אלה לתאר. "והיא גם ישבה איתנו המון שעות והיא גם שמעה את כל הסיפורים, אבל המשפט שחתם את האירוע זה 'לכו תדברו אליו, תבקשו ממנו כל יום'. אני אומרת אם הוא אשם, באיזשהו עולם מקביל הוא אשם, אז למה אריה דרעי לא יכול לבוא לדבר איתנו?".
שי דיקמן, בת הדודה של כרמל גת החליטה לא להרפות. אריה דרעי מסרב לשמוע, אבל אשתו תשמע את העדות הנוראה של עמית סוסנה על מה שעברה בעזה.
"עמית הייתה קשורה בשלשלאות למיטה ובכל יום היה מגיע השובה שלה", היא אומרת ליפה דרעי בקול רועד, "מרים את החולצה שלה נוגע בה".
כשיפה מנסה לאותת לה לעצור שי מתעקשת: "אבל איך נדע? איך נדע מה המשמעות של עוד יום בשבילם שם? ויום אחד הוא הגיע והכריח אותה להתקלח וכשהיא לקחה את המגבת בסוף הוא כיוון לה נשק לפנים. היא ניסתה להילחם בו אבל הוא הרביץ לה והוא הכריח אותה, לקח אותה לחדר השינה והכריח אותה לבצע בו..."
"עכשיו תחשבי על אימא", אומר שי ליפה דרעי, "לכרמל כבר אין אימא (היא בוכה) אבל אבא שלה ששומע את העדות של בת גילה ויודע שהבת שלו 216 לילות שם וכל לילה וכל לילה מה יכול לקרות לה", היא אומרת והיא בוכה וגם יפה.
ואריה דרעי נשאר בבית.
"היא הייתה מזועזעת", מתארת שי את תגובתה של יפה דרעי. "ואני חושבת שאם הבעל היקר שלה מקבל את ההחלטה שמכריעה האם הם נשארים שם עוד לילה שבלילה הזה הכול יכול לקרות אז הוא מוכרח לדעת מה המחיר של עוד לילה שם".
"יפה דרעי הייתה מזועזעת, ואני חושבת שאם הבעל היקר שלה מקבל את ההחלטה שמכריעה האם הם נשארים שם עוד לילה שבלילה הזה הכול יכול לקרות אז הוא מוכרח לדעת מה המחיר של עוד לילה שם"
שי דיקמן, בת הדודה של החטופה כרמל גת
אלה בן עמי: "מה שיפה אמרה זה שאם אנחנו נבוא וממש נספר לו את הסיפור זה מאוד יסחט אותו נפשית רגשית מאוד. כמה שיפה מדהימה ומאוד נעים לדבר איתה, לא היא עושה את ההחלטות בסוף. ובגלל זה מאוד מאכזב אותי שלא יכולנו להסתכל לו בעיניים".
הם חיכו לו עד הבוקר, אבל אריה דרעי לא יצא – המפגש לא היה.
מחוץ לבית של נתניהו
שישי 10במאי, מול בית משפחת נתניהו בקיסריה.
בדרך שיר אומרת לאלה כשהן נוסעות: "אני מדמיינת את אבא שלי שם ביום שישי בערב. בימי חול זה עוד מעט יקרה והוא עוד מעט יקרה אבל ביום שישי..."
אלה: "ביום שישי הכול נעצר".
שיר: "וגם שם הבנתי ממי שחזר, יש שם אווירה של כאילו לא יקרה כלום בשישי שבת, אימא שלכם אמרה את זה".
אלה: "נכון".
שיר: "שהיא הייתה מגיעה לשישי והיא הייתה יודעת שלא יקרה כלום".
אלה: "שהיא לא תצא מחר".
"החלטנו לבוא למקבל ההחלטות האמיתי והראשון והקובע", אומרת אלה כשהם בונים את האוהלים שלהם בקיסריה.
המאבטח אומר להם "אתם עדיין בטווח שאסור" והם זזים אחורה.
השכנים שהגדר שלהם לא משאירה מקום לספק מה דעתם על בעל הבית הסמוך הביאו להם גלידה. נשאר רק לעשות קבלת שבת שקטה ולהוציא הודעה לתקשורת.
יולי בן עמי, אחותה של אלה, בתו של החטוף אוהד בן עמי מוסרת את ההודעה: "ערב שישי הוא בדרך כלל ערב משפחתי מלא אהבה. משהו שלנו כבר אין 7 חודשים, 217 ימים
גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת: "התמיכה שאנחנו מקבלים מעם ישראל, הגיע זמן שנקבל אותה גם מאנשים שמקבלים החלטות, ראש הממשלה אנחנו פה מחכים לך".
אבל נתניהו לא היה בבית. גם בבית ברחוב עזה בירושלים הוא לא היה. כנראה שהעביר את סוף השבוע בווילה האטומית של פאליק.
שיר: "זה מקל עליי לדעת שהוא לא פה, כי אני יודעת שזה לא יקרה. זה משחרר אותי מהתסכול הזה. ובכל זאת כן הייתי רוצה להגיד לו את מה שיש לי להגיד לו. כבר בניתי לעצמי תסריטים של מה אני אומרת לו כשאני פוגשת אותו. מה אנחנו אומרים לו. אני יודעת ששיקרתי לעצמי, כי ידעתי מראש שזה לא יקרה".
סוף סוף חבר קבינט הכניס אותם הביתה
בשבת 11 במאי הם הגיעו לקיבוץ יד מרדכי. בני גנץ שכר שם בית לאות הזדהות עם העוטף.
גיל: "אנחנו אומרים שאנחנו כאן כמו שהיינו בימים האחרונים בבתים של נתניהו, דרעי וגלנט. אנחנו רוצים שיבוא לדבר איתנו ולדעת למה הוא עכשיו משתף פעולה עם כניסה לרפיח ולא עסקה".
שי: "בני אנחנו מצפים ממך לצאת אלינו להגיד לנו שהולכת להיות עסקה בקרוב. היום התפרסם סרטון של נדב פופלוול כולנו חוששים חוששים לנדב וחוששים ליקרים לנו".
סוף סוף נמצא חבר הקבינט שהזמין אותם להיכנס.
בתוך הבית לא מצלמים. הם שאלו. הוא ענה באריכות. אבל הם לא יצאו ממנו מעודדים.
גיל: "שאלנו אותו על טרפוד העסקה. הוא בעצם לא היה מוכן להגיד שזה קרה בכלל. הוא גם לא היה מוכן להגיד שזה לא קרה. הוא אמר שיש מצב שפספסנו הזדמנויות, אי אפשר לדעת, אבל הוא לא מוכן להגיד שום דבר ספציפי. הוא אומר כשתהיה עסקה, אני מאמין שהיא תבוא ועכשיו הוא אומר שיש איזשהי התרחקות. הוא אומר את זה באופן ברור.
אלה: "אני מתוסכלת ברמות".
הם שאלו עד מתי יישאר בממשלה. עד מתי יצביע עם סמוטריץ' ובן גביר בעד כניסה לרפיח, אפשרות שמרחיקה את האפשרות שההורים שלהם והאחים שלהם יחזרו. מה הקו האדום שלו.
גיל: "הוא אמר שהוא מקווה שתהיה לו החוכמה לדעת מתי לשים את הקו האדום, אבל נשמע ש-א' הוא לא בטוח בזה וב' בוא נקווה. כי יכול להיות שעברנו את הקו האדום הזה".
ירדן גונן: "המדינה הזאת לא תהיה שווה לחיות בה בלי להחזיר את החטופים, זה חד וחלק. זה האל"ף בי"ת של מדינה - לשמור על אזרחיה. ועל אחת כמה וכמה כשזה קרה בגבולות המדינה. שהם היו במקום הכי נכון בתוך המדינה שלהם, בבית שלהם, במסיבה, בכבישים, ברכיבה על אופניים. ואנחנו חייבים לעתיד של המדינה שלנו את זה שהם יחזרו".
תחקיר: יעל יפה