>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן
אם חושבים על זה, יש משהו שנשמע מאוד פומפוזי במונח "תעודת בגרות". תלמיד, או תלמידה, מסיימים 12 שנות לימוד, עוברים כמה מבחנים ומקבלים תעודה מהמדינה שמצביעה על כך שהם בוגרים. כלומר גם בוגרים של מערכת החינוך, וגם בוגרים באופן כללי - מתחילים את החיים האמיתיים.
אלא שכל מי שעבר מבחני בגרות, וגם מי שלא, בטח שאל את עצמו מתישהו: "זה המדד?", זה הסף שבו אני עובר מילד לאדם בוגר שמוכן לחיים האמיתיים. משפט פיתגורס, צ'כוב, פרזנט פרוגרסיב - זה מה שצריך? אז מסתבר שהשאלה הזאת נשאלת כבר יותר מ-100 שנים במערכת החינוך בישראל, ועכשיו אולי מגיעה שוב ההכרעה שהמודל הנוכחי של בחינות הבגרות לא רלוונטי, לא יעיל וצריך להשתנות.
אז הפעם ב"אחד ביום": יעל אודם, כתבתנו לענייני חינוך, עם כל הפרטים על הרפורמה המתוכננת בבחינות הבגרות ופרופ' יזהר אופלטקה, מומחה למדיניות חינוך, עם הסיפור של בחינות הבגרות בישראל, ואיך הן למעשה הרבה יותר מאוסף של כמה שאלות על דף. האזינו
