>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן
ב-24 בפברואר, בדיוק לפני חודש, הצבא הרוסי פלש לאוקראינה. ולמרות שפוטין הציב כוחות גדולים בגבול חודשים קודם לכן, ושהערכות מודיעיניות במערב התריעו מפני המהלך - המתקפה הפתיעה את האוקראינים. אבל חוסר היכולת לצפות את ההתפתחויות רק הפך ליותר ויותר מוחשי ככל שהמלחמה התארכה. תרחישים שאיש לא העז לדמיין התממשו בסופו של דבר, ובמקביל תרחישי אימים שכולם היו בטוחים שיקרו ולא קרו.
רוסיה לא כבשה את קייב בשלושה ימים כפי שניבאו דוחות המודיעין, ההתנגדות האוקראינית הצליחה לבלום במידת מה את המתקפה, אבל ידם של הרוסים עדיין על העליונה. הכוח הפולש תפס כ-15% משטח אוקראינה, חלק מהערים נכבשו, חלקן תחת איום של מצור, וכוחות נעים לכיוון מרכז המדינה. בימים האחרונים הרוסים מפגיזים גם את האזורים שיותר קרובים לגבולות עם סלובקיה ופולין ונחשבו בטוחים יותר.
בינתיים הסנקציות פוגעות קשות בכלכלה הרוסית אבל לא עוצרות את המלחמה, והמערב עומד מאחורי ההצהרה שלא ישלחו חיילים זרים לאוקראינה. את הסיוע מנסים בעולם להעניק בצורות אחרות: משתפים את האוקראינים במודיעין, מעבירים נשק הגנתי, וסיוע כלכלי של מיליארדים. ובתווך נמצאים האזרחים האוקראינים - אלו שאין להם את הזמן או היכולות לחכות ולראות אם פוטין יחזיק מעמד, וזרם הפליטים לא עוצר.
אז הפעם ב"אחד ביום" מסכמים חודש של לחימה באוקראינה בעזרת כתבתנו אפרת לכטר, שהייתה שם לפני ואחרי שפרצו הקרבות; שליח החדשות גלעד שלמור, שנמצא כעת עם הפליטים סמוך לגבול עם פולין בלבוב; וראש אמ"ן לשעבר ועמית מחקר בכיר באוניברסיטת הארוורד, האלוף (במיל') עמוס ידלין. האזינו
