>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן
בתחילת החודש מגרש הטניס המרכזי באליפות ארצות הברית הפתוחה בניו יורק היה מלא לגמרי, המתח הורגש באוויר. זה היה רגע השיא של הטורניר - וזה קרה בכלל שבוע וחצי לפני הגמר. את כל תשומת הלב והאהדה קיבלה הטניסאית סרינה וויליאמס, שהפסידה והודחה מהטורניר - במה שהוא, ככל הנראה, סיום הקריירה שלה.
וזה קרה באותו האיצטדיון שבו היא זכתה בתואר הגראנד סלאם הראשון שלה ב-1999, כשהיא עוד לא בת 18. ולמרות הדמעות זה לא היה רגע עצוב, אלא חגיגה. כי זה היה סיום הקריירה של מי שהחלה את דרכה כטניסאית חריגה בנוף, שספגה שריקות בוז מהקהל - ועם השנים הפכה לאגדת ספורט, סמל לנשיות, כח ומודל לחיקוי - ולטניסאית הגדולה ביותר בהיסטוריה.
בפרק החדש של "אחד ביום" אנחנו עם נמרוד דרור, כותב הביוגרפיה של הטניסאי דודי סלע ומנהל עמוד הפייסבוק נמרוד כותב על טניס - על הילדות, הקריירה והמורשת של סרינה וויליאמס.
