>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן
אם יש דבר אחד שכולם יזכרו מטקס האוסקר ה-94 זה לא השירים, לא התלבושות, לא הפרסים - והאמת - גם לא הסרטים. אם יש דבר אחד, זו הסטירה של וויל סמית' לכריס רוק. ויש הרבה סמליות בזה שהאוסקר הפך לנושא הכי מדובר בעולם, ולא בזכות הקולנוע. שהטקס שאמור להיות ה-טקס של עולם הקולנוע, ואולי הנוצץ והיוקרתי בעולם - דווקא הוא היה זקוק לשערורייה כזו, לסטירה מצלצלת כזו, כדי להפוך שוב לנושא לשיחה.
כי האוסקר עובר כבר כמה שנים תהליך שבו הוא כבר לא ממש אותו אוסקר. ורבים בהוליווד, ובכלל בעולם, שואלים את עצמם אם אין כאן משהו גדול יותר - אם הפסל המוזהב הזה לא מסמל בעצם את הקולנוע - שהולך וגוסס, ואולי כבר נמצא במצב שבו אפילו מכה חזקה לא תעזור לו להתאושש.
בפרק החדש של "אחד ביום" אנחנו שואלים את כתבנו יונתן ריגר, ואת מבקר הקולנוע יאיר רוה, מרצה בבית הספר לקולנוע ״מעלה״ בירושלים והכותב בסינמסקופ - מה קרה לאוסקר? איך יכול להיות שטקס העובד או העובדת המצטיינים של התעשייה הכי נוצצת בעולם כבר לא כל כך נוצץ, לא כל כך מושך, ואם לשפוט לפי הרייטינג - כבר לא כל כך מעניין. ובשביל זה, נחזור להתחלה. כי היו זמנים בהוליווד, והם היו לגמרי אחרים.
