>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן
ראסן דחבור היה עוזר מנהל הבטיחות באתר הבנייה שבו הוא עבד בראשון לציון. בן 54, פועל בניין ותיק, כבר סבא לנכדים. הוא חבש קסדה, הקפיד, אבל לא היה לו סיכוי. כי כשאתמול (שלישי) השתחרר ונפל פיגום במשקל של יותר מ-50 ק"ג מהקומה הרביעית וצנח במהירות למטה על הראש של דחבור, הקסדה שלו פשוט נשברה. ודחבור, עוזר מנהל הבטיחות, פועל ותיק, סבא, נפטר בבית החולים.
דחבור הוא ההרוג הרביעי השבוע באתרי בנייה בישראל. והעבודה באתר בנייה על בניין גבוה זו אכן עבודה מסוכנת - היא כוללת שימוש בכלים כבדים, בחומרי גלם כבדים, הכל על יסודות ארעיים. אבל בכל זאת יש כלים להפחית את הסיכון, גם בבנייה.
בדו"ח שפורסם לפני חודשיים במשרד מבקר המדינה, כשמדדו את מספר ההרוגים בתאונות עבודה בענף הבנייה לכל 100 אלף פועלים - ישראל הייתה במקום הרביעי. פי שניים יותר מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, פי עשרה יותר מהולנד, פי חמישה מבריטניה, פי שלושה מגרמניה. אבל למרות שיודעים מה צריך לעשות, איך אפשר לשפר את המצב, זה לא קורה - והשאלה היא למה.
בפרק החדש של "אחד ביום" אנחנו עם כתב N12 אדר גיציס, ד"ר אסף בונדי מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה, החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב ופורום ארלוזורוב ועם ד"ר הדס תגרי מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה - מנסים להבין למה בישראל יש יותר תאונות כאלה מאשר במקומות אחרים, מה נעשה ומה עוד ניתן לעשות.
