מחקרים על דעת קהל ודפוסי הצבעה בבחירות נעשים בתדירות גבוהה בישראל, במיוחד בכל מה שקשור למצביעים צעירים. יש לכך חשיבות מיוחדת לנוכח העובדה שביחס למדינות אחרות הם מהווים קבוצה גדולה במיוחד - כ-15% מבעלי זכות ההצבעה הם צעירים עד גיל 24. גם סקרים וניתוחים יש בשפע, ואלו מעידים כי ההשתייכות הפוליטית של הצעירים ברורה: לפי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 71% מגדירים את עצמם ימנים, ורק פחות מ-11% מגדירים את עצמם בשמאל.
ומעבר לכך, חוסר היציבות שמאפיינת את המערכת הפוליטית בשנים האחרונות יצרה מצב ייחודי שבו צעירים שקיבלו את זכות ההצבעה שלהם רק לפני שנים אחדות, כבר הספיקו לצבור לא מעט ניסיון בהצבעה. "יש לנו אנשים בני 21 שיצביעו בפעם החמישית", אומרת פרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה הפתוחה. "זה דבר שנדרשו לאנשים 20 שנה להגיע אליו. זה קייס סטאדי חסר תקדים גם בישראל אבל גם ובמקומות אחרים. יהיה לנו על מה לכתוב מאמרים".
מהמחקרים עולה עוד כי המצביעים הצעירים נוטים להתקרב לעמדות הפוליטיות של הוריהם, וכי עוד ועוד מהם חשים מיאוס וחוסר אמון במערכת הפוליטית. אז המספרים מספקים תמונה מסוימת, אבל כדי לשמוע את האנשים שמאחורי הסטטיסטיקה, ולהבין לעומק מה מטריד אותם, מה מושך אותם ומה מבלבל אותם, שוחחנו עם כמה מהם. הפעם ב"אחד ביום": המצביעים הצעירים (והמנוסים) שמאחורי המספרים. האזינו