יממה וחצי שהרוחות במערכת הפוליטית והמשפטית סוערות. פסק הדין שנתן בג"ץ ברביעי אחר הצהריים, קבע כי מינוי של יו"ר ש"ס אריה דרעי לתפקיד שר חורג מסבירות "באופן קיצוני" - בין היתר בשל עברו הפלילי וכן העובדה שהוליך שלל את בית המשפט עם הבטחה שלא לשוב לחיים הפוליטיים.
עשרה מתוך אחד עשר שופטי ההרכב קיבלו את העתירה שהוגשה נגד מינויו, בהם שופטים שמרנים שנימוקיהם התבססו לא רק על עילת הסבירות. כעת, בקואליציה מחפשים דרכי מילוט מהפלונטר הפוליטי אליו נקלעו, שכן פסק הדין המורכב ממספר נימוקים מהווה מכשול כמעט בלתי עביר, עם הצעות וחבילות פיצוי המובאות לשולחנו של דרעי.
במקביל, השימוש של חלק מהשופטים בעילת הסבירות בקבלת העתירה צפוי רק לזרז את הרפורמה המשפטית, שכוללת מהלך של ביטול העילה. בסוף השבוע צפויה להתכנס שוב הפגנה של מתנגדי השינויים במערכת המשפט, שהביעו בשעות האחרונות תמיכה בשופטי בית המשפט העליון על שלא נכנעו להאשמות נגדם על התערבות יתרה ברשות המבצעת.
יונית לוי וג'ונתן פרידלנד שוחחו עם פרופסור מיכאיל קרייני, מופקד הקתדרה למשפט בינלאומי ע"ש ברוס וו. ויין ופרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, על התרחישים שדרעי בכל זאת יכהן כשר, על הסכנה שהרפורמה מהווה לדמוקרטיה בעיניו.
וגם, כשפרופסור קרייני נשאל מדוע לדעתו הציבור הערבי, המיעוט שעשוי להיפגע ראשון מהרפורמה במערכת המשפט, לא מתבטא נרעשות על המהלך, הוא השיב: "הציבור הערבי מאוכזב ממערכת המשפט הערבי, במסגרת תהליך של התפכחות שקורה במגזר בשנים האחרונות. כשאני מתראיין בכלי תקשורת ערביים מקומיים, תמיד אני נשאל מדוע יש לי ציפיות מבית המשפט העליון הישראלי? בעיני רבים מערביי ישראל, הגוף המשפטי לא מועיל - ולכן אין להם מה להיות מוטרדים מהרפורמה".
פרופסור קרייני, ערבי-ישראלי מנווה שלום, הוסיף: "חשוב לזכור שבסוף כל העתירות של ארגוני זכויות האדם המייצגים ערבים בישראל או בשטחים מגיעים למפתן בית המשפט, שפעמים רבות דוחה אותן ולמעשה נתפס על ידי אותם עותרים כגוף מפלה".