בג"ץ מחייב את אדלשטיין לכנס את המליאה לבחירת יו"ר כנסת חדש - ונשיאת בית המשפט העליון תוקפת בחריפות את התנהלותו: לאחר שסירב להיענות להחלטת בג"ץ לקביעת מועד לדיון להחלפתו, שופטי בג"ץ הורו אמש (שני) פה אחד ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, לכנס את המליאה עד יום רביעי הקרוב לצורך קיום דיון להחלפתו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, תקפה קשות את יו"ר הכנסת אדלשטיין וציינה בפסק הדין: "הסירוב הנמשך לאפשר הצבעה במליאת הכנסת על בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי. הוא פוגע במובהק במעמדה של הכנסת כרשות עצמאית וכן בתהליך המעבר השלטוני וככל שנוקפים הימים מאז השבעת הכנסת ה-23, מקבלים הדברים משנה תוקף".
"על כן", הוסיפה הנשיאה, "אין מנוס מן המסקנה כי בנסיבות שנוצרו, מדובר באחד מאותם מקרים חריגים שבהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה על מנת למנוע פגיעה בשיטת המשטר הפרלמנטרית שלנו. אשר על כן, על יו"ר הכנסת לכנס את מליאת הכנסת בהקדם האפשרי לצורך בחירת יו"ר קבוע לכנסת ה-23 ולא יאוחר מיום רביעי, 25.3.2020".
"הפגם בהתנהלות טמון בראש ובראשונה בחשש כי מדובר בסיכול רצונו של הבוחר", ציינו חיות ויתר השופטים בפסק הדין, "לב ליבו של התהליך הדמוקרטי הוא האפשרות לתרגם את הקולות שקיבלו חברי הכנסת, כנציגיו הנבחרים של העם, לכדי השפעה פוליטית. בענייננו, מבקשות סיעות הבית, המונות 61 חברי כנסת, להשתמש בכוחן הפוליטי כדי לנסות ולמנות יו"ר קבוע לכנסת ה-23 ,תפקיד שעל חשיבותו ומרכזיותו בניהול ענייניה של הכנסת אין צורך להכביר מילים. לפיכך, התערבות במאמץ זה של רוב חברי הכנסת יש בה משום פגיעה בהכרעת הבוחר".
"עמדת יו"ר הכנסת לפיה בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת תלויה במהלכים להקמת הממשלה יש בה משום היפוך היוצרות. הכנסת היא הריבון. הכנסת אינה 'להקת המעודדות של הממשלה', כלשונו הציורית של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין", ציינו בנוסף השופטים. "יו"ר הכנסת מעמיד בלב סירובו שיקול פוליטי הנוגע להקמת ממשלה – תהא מתכונתה אשר תהא. שיקול פוליטי כזה אין לו מקום במתחם שיקול הדעת המסור לו בשאלה אם לכלול או שלא לכלול הצעות לסדר יום בדיוני מליאת הכנסת, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבחירה של יו"ר הכנסת עצמו".
אדלשטיין סירב למלא את החלטת בג"ץ והשיב: "מסרב להיכנע לאולטימטום"
פסק הדין של בג"ץ פורסם לאחר שאדלשטיין הצהיר כי הוא סבור שהתערבות בית המשפט בשיקול דעתו לקביעת סדר יומה של המליאה "איננו נכון בימים אלה".
"אני סבור שהתערבות בית המשפט בשיקול דעתו של יושב-ראש הכנסת לקבוע את סדר יומה של המליאה ולהעלות להצבעה את נושא בחירתו הינה התערבות תקדימית בסדר היום הפוליטי, בשיקול דעתו ואיננה נכונה בימים אלה", הבהיר אדלשטיין.
"בשל הנסיבות המיוחדות אני מתקשה בשלב זה לנקוב בתאריך מדויק אך בכוונתי להעלות את הנושא על סדר יומה של הכנסת עם התבהרות המצב הפוליטי. כולי תקווה שהדבר יקרה בזמן הקצר ביותר", הוסיף יו"ר הכנסת המכהן.
עוד ציין אדלשטיין כי הוא סבור שהתערבותו של היועץ המשפטי לממשלה בהליך פנים פרלמנטרי של הכנסת "אינה במקומה" והדגיש כי בכוונתו "להעמיד את נושא בחירת יושב ראש הכנסת על סדר יומה של הכנסת בהקדם האפשרי, ככל שהנסיבות יצדיקו זאת, למן הימים הקרובים ועד ו"לא יאוחר מהמועד שבו תכונס הכנסת לצורך כינון הממשלה", כלשון תקנון הכנסת שמחייב גם אותי, גם את חברי הכנסת כולם".
עוד נימק אדלשטיין כי "מעולם לא נבחר יו"ר כנסת קבוע בשעה שהייתה אי בהירות כה גדולה באשר להרכבה של הקואליציה העתידית. בכל המקרים שבהם נבחר יו"ר כנסת במועד מוקדם, היה זה כאשר ההכרעה בבחירות הייתה ברורה וחד-משמעית".
מוקדם יותר היום, הורו שופטי בג"ץ לאדלשטיין להגיש את תשובתו לעתירה שהוגשה נגדו - וחייבו אותו לכנס את מליאת הכנסת עד יום רביעי הקרוב לדיון בבחירת יושב ראש חדש. את ההוראה העבירו שופטי בג"ץ בתגובה לעתירה שהגישו כחול לבן והתנועה לאיכות השלטון בעקבות התנהלותו של אדלשטיין שהובילה לשיתוק הכנסת.
"בהינתן עמדת היועץ המשפטי לכנסת כי אין להמתין אלא פרק זמן קצר נוסף להעלאת ההצעה לבחירת יושב ראש קבוע לכנסת וכן בהינתן עמדת היועץ המשפטי לממשלה כי ראוי שכך יעשה בהקדם האפשרי", כתבו השופטים בפסיקה וחייבו את אדלשטיין להעביר את עמדתו לבית המשפט.