בית המשפט העליון קבע היום (חמישי) כי היועץ המשפטי לממשלה מוסמך לערוך הסדר ניגוד עניינים לראש הממשלה וכי הוראות הסדר זה מחייבות אותו ועליו לנהוג על פיהן.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בהחלטת בית המשפט העליון בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון, הנשיאה חיות קבעה בהסכמת המשנה לנשיאה השופט מלצר והשופט הנדל, כי המציאות שבה ראש ממשלה מכהן כאשר תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות, היא מציאות חריגה המחייבת הקפדה יתרה על העיקרון האוסר על מי שנושא בתפקיד ציבורי להימצא במצב של ניגוד עניינים.
בית המשפט הוסיף וציין כי אחת מהנחות היסוד שעל בסיסן התאפשרה הרכבת הממשלה ה-35 על ידי נתניהו, הייתה כי ייערך לו הסדר ניגוד עניינים, וראש הממשלה אף התחייב לכך באופן מפורש במסגרת הדיון בבג"ץ שניתן בהרכב מורחב של 11 שופטים.
כתבות נוספות ב-N12:
משפט נתניהו יוצא לדרך: מה צפוי ואיך ייראה האולם?
משפט ראש הממשלה: נתניהו כפר באישום ויצא מהאולם
לא יכול לעסוק במינויים: מנדלבליט טוען שנתניהו מחויב לניגוד עניינים
מאז חלפו יותר מ-10 חודשים, הכנסת הספיקה להתפזר והתקיימו בחירות לכנסת ה-24, אך למרות שלאורך חודשים לא מעטים התקיים דין ודברים בין ראש הממשלה ובין היועץ המשפטי לממשלה בנושא זה, לא עלה בידם לגבש נוסח מוסכם וכעת ראש הממשלה כופר בסמכותו של היועץ לגבש את ההסדר האמור.
נתניהו סבר כי ליועץ המשפטי לממשלה אין סמכות לקבוע את ההגבלות שיחולו עליו במסגרת מילוי תפקידו כראש ממשלה. לגישתו - הקביעה בדבר קיומו של "עניין אישי" נתונה לו עצמו.
בית המשפט קבע כי כפירה בסמכות היועץ בהקשר זה כעת מנוגדת להתחייבויותיו והצהרותיו הקודמות של ראש הממשלה בפני בית המשפט וכי בעבר אף נהג ראש הממשלה על פי הסדרי ניגוד עניינים שנערכו לו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה בנושאים אחרים.
במוקד הדיונים עמדה חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה מנובמבר האחרון, שבה נקבע כי לנוכח כתב האישום התלוי ועומד נגד נתניהו, עליו להימנע ממעורבות בהחלטות מסוימות הנוגעות למערכת אכיפת החוק ובתי המשפט, לענייניהם של עדים ונאשמים אחרים במשפטו, לעיסוק בתחומי פעילות מסוימים של משרד התקשורת, ולהליכי חקיקה ממשלתיים המשפיעים על ההליך הפלילי בעניינו.
חרף עמדתו של נתניהו באשר לסמכותו של היועמ"ש, הוא הסכים לקבל על עצמו את מרבית המגבלות שנקבעו בהסדר, למעט שלוש: האחת – נוגעת למעורבותו בנושאים הקשורים לשיטת מינוי בכירי מערכת אכיפת החוק ומעמדם; השנייה – לבחירת שופטים לבית המשפט העליון; והשלישית – למנגנון שלפיו תובטח הימנעותו מעיסוק בעניינם של עדים ונאשמים במשפטו. בית המשפט דחה את שתי ההסתייגויות הראשונות, אך קיבל את עמדת ראש הממשלה לפיה הימנעותו ממעורבות בעניינם האישי של נאשמים ועדים במשפטו תחול רק מקום שבו הוא – או מי מהגורמים שמונו על מנת לסייע לו בהקשר זה – אכן ידעו בפועל כי אותו עניין נדון בפני אחד ממשרדי הממשלה.
בית המשפט דחה את טענת העותרים לפיה יש להחיל הגבלות מסוימות שקבע היועץ בהסדר ניגוד העניינים גם על השר לביטחון פנים, וציין כי הסדר ניגוד עניינים הוא הסדר אישי במהותו הנערך עבור אדם ספציפי – ובמקרה זה עבור ראש הממשלה – ולא ניתן להחילו באופן אוטומטי על אחרים אלא בשל זיקתם הפוליטית לראש הממשלה.