הפתרון המסתמן לחוק שאיים על יציבות הממשלה: בתחילת החודש הבא צפוי לפוג תוקפו של "חוק האזרחות", חוק שחוקק לפני 18 שנים ושמטרתו הייתה לא לאפשר לפלסטינים מהשטחים לזכות במעמד חוקי בישראל. החוק גרם לכך שאזרחים ישראלים שנישאו לפלסטינים מהשטחים לא יכולים להתאחד עם בני זוגם – כשהנימוק לכך היה ביטחוני בעיקרו: למנוע סיטואציה שבה אותם פלסטינים יסייעו לכאורה לגורמי טרור לאחר שקיבלו מעמד קבע בארץ.
עם כינונה של הממשלה החדשה לפני 12 ימים, הונחה לפתחה סוגיית החוק הנפיץ - במה שנחשב כמשבר המשמעותי הראשון של הקואליציה שחברה בה לראשונה גם מפלגה ערבית - אלא שנראה שכעת מסתמן לסוגיה הרגישה פתרון - כך דיווחנו הערב (שישי) ב"אולפן שישי". לפי הפשרה המסתמנת, ההפרדה בין המשפחות השונות תישמר - אך המשפחות שנמצאות בארץ מאז 2003, השנה בה חוקק החוק, יקבלו מענה. רע"ם לא תצביע בעד, אלא תימנע - והחוק יישאר כפי שהיה גם בתקופת נתניהו.
ברע"ם ככל הנראה יעדיפו לתמוך בהצעת הפשרה כדי לא להיתקל במצב שבו החוק יהפוך לחוק נרחב יותר ואפילו לחוק יסוד. משמעות הפשרה היא שמאות פלסטינים שנישאו לישראלים לפני שנת 2003, אז עבר החוק, יקבלו מעמד של תושבות. משפחות שביקשו להתאחד אחרי שעבר החוק וקיבלו את האישורים הביטחוניים לכך, יקבלו מעמד של תושבות ארעית - כזו שתאפשר להם להוציא רישיון נהיגה, ביטוח בריאות וכדומה. עם זאת, החוק בבסיסו לא ישונה - ויינתנו סמכויות נרחבות לשרת הפנים איילת שקד בסוגיה.
על ידי תמיכה בפתרון הזה, ברע"ם יוכלו להציג הישג לציבור שלהם - ובקואליציה, שם יודעים שיזכו לביקורת חריפה, יטענו: מה שנתניהו הכשיר - גם אנחנו יכולים להכשיר. עוד הם יוכלו לטעון שבתקופת אריה דרעי כשר הפנים, בשנת 2017, הוא העניק אישורים לאיחוד של 1,533 משפחות פלסטיניות - ובכך יגידו שאין בפתרון שהושג תקדים, וכי הם ממשיכים במדיניות נתניהו ודרעי.