שיטת הבחירה הישירה לראשות הממשלה, שאותה מנסה גוש הימין בהובלת השר דרעי לחדש בתוך שבועות ספורים, נוסתה בעבר בישראל יותר מפעם אחת. בשנת 1996 גבר נתניהו על פרס ונבחר לראשונה לראשות הממשלה באמצעות בחירה ישירה. 3 שנים לאחר מכן הוא נוצח על ידי אהוד ברק באותה השיטה. בשתי מערכות הבחירות, התבקשו הבוחרים להצביע באופן נפרד לראש הממשלה ולמפלגה שבה הם תומכים. בשנת 2001 כבר נעשתה בחירה ישירה רק לראשות הממשלה, אז נבחר אריאל שרון על פני ברק.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ניסיון העבר הראה שבחירת ראש הממשלה באופן ישיר לא בהכרח סיפקה לו רוב בכנסת, מה שהקשה עליו למשול ולהרכיב ממשלה יציבה שמכהנת לאורך זמן. כך למשל, אהוד ברק שנבחר לראשות הממשלה בשנת 1999 ברוב של 56% מהקולות על פני בנימין נתניהו, עמד בראש גוש השמאל-מרכז שלא זכה לרוב בכנסת. ואולם, מלבד החסרונות בשיטה עצמה, שחידושה לא בהכרח יזכה כעת לתמיכה פוליטית, היוזמה הנוכחית צפויה להיתקל גם בקושי משפטי.
האם קיום בחירות ישירות מעכשיו לעכשיו הוא מהלך חוקי, היה והחוק יעבור, וממשלת המעבר תמשיך לכהן עד לקיום הבחירות?
"ספק אם אפשר להאריך אפילו ברוב של 61 ח"כים את לוחות הזמנים הקבועים בחוקי היסוד להרכבת ממשלה חדשה אחרי הבחירות ולשנות את המועד הנקוב בחוק לפיזור הכנסת", מסביר פרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, "זהו מצב חמור בהרבה מהמצב שעמד בבסיס פשרת האוזר בכנסת הקודמת - שבה דובר על דחיית התפזרות כנסת בשל אי-העברת חוק התקציב, שכן שם הייתה ממשלה שזכתה באמון הכנסת. כעת אין ממשלה כזו".
האם זה שאין שר משפטים ואין ועדת חוקה או ועדת שרים לענייני חקיקה לא פוגע בהליך?
היעדרו של שר משפטים וועדת שרים לחקיקה יאט את התהליך - שכן תידרש גם קריאה טרומית – אך זה לא מונע קידום של הצעות חוק פרטיות בכנסת, ככל שהוועדה המסדרת מאשרת וכמובן יו"ר הכנסת. הסבירו פרופ' שני וד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה.
האם אפשר לשנות את חוקי המשחק תוך כדי המשחק (כנסת נבחרה בבחירות יחסיות אבל פתאום הממשלה לא)?
להבדיל מחוק הבחירה הישירה הקודם שאפשר בחירה נפרדת לראשות הממשלה אם ראש הממשלה הקודם שנבחר בבחירה ישירה התפטר, כאן מדובר בשינוי דרמטי של שיטת הבחירות "תוך כדי תנועה", ויצירת יצור כלאים מוזר של כנסת שנבחרת בשיטה אחת (פתק אחד), עליה מרכיבים בחירה של ראש ממשלה בפתק שני. כמו כן, במקרה שלפנינו, ההחלה של החוק היא מיידית ופרסונלית, והיא מהווה התערבות חריפה תוך כדי לו"ז הרכבת הממשלה, באמצעות חקיקה המשנה את הדרך שבה מרכיבים ממשלה.
האם בג"ץ יתערב? קיימת היתכנות
האם בג"ץ יוכל לאשר שינוי חוקי יסוד באופן שכזה?
אכן ייתכן כי יש כאן היתכנות להתערבות של בג"ץ לפי הדוקטרינה של התיקון החוקתי שאיננו חוקתי. מדובר בפגיעה ברצון הבוחר שבחר מפלגות לכנסת, שנועד להרכבת ממשלה על בסיס השיטה הקואליציונית הקיימת. כעת הבוחר מוצא את הבחירה שלו במפלגות שירכיבו את הממשלה הבאה מדוללת בדיעבד באמצעות הליך בחירה אחר.
מהן ההשלכות הטמונות בבחירה ישירה על המערכת הפוליטית?
"פיצול פתק ההצבעה הוא רעיון רע מאוד בשל החלשת הסיעות הגדולות", סבור ד"ר אסף שפירא, ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה, "זה ידוע ומוכח מניסיוננו. ניסינו זאת על בשרנו ב-1996 ו-1999, והתוצאות לפנינו".
האם ההצעה מדברת על בחירות חדשות רק לתפקיד ראש הממשלה או גם לכנסת?
"אם עסקינן רק בבחירות מיידיות לתפקיד ראש הממשלה, לא ייגרם נזק מיידי של החלשת הסיעות הגדולות", הבהיר ד"ר שפירא, "אך ראש הממשלה לא יוכל לשלוט בכנסת בלי רוב בכנסת או לפחות תמיכה חיצונית בממשלת מיעוט. לכן ההיגיון של המהלך לא ברור. כמובן שייגרם נזק ארוך טווח אם הבחירה הישירה תישאר איתנו בעתיד".
"התעללות בלתי נגמרת בחוקי היסוד"
פרופ' יובל שני הוסיף: "שיטת הממשל הופכת לבת ערובה בידי פוליטיקאים ציניים. אחרי שנחלצנו משיטת הבחירה הישירה, שעוללה נזק רב למערכת הפוליטית - יצרה כנסת מפוצלת בלי יכולת משילות – כעת מוצע תעלול חדש במסגרתו שיטה קלוקלת זו עלולה לשוב. אנו מתנגדים להתעללות הבלתי נגמרת בחוקי היסוד של מדינת ישראל, במערכת הפוליטית שלה ובאזרחי ישראל, באמצעות תיקונים תכופים, וחפוזים בחקיקה שמעוותים את כללי המשחק הפוליטי תוך כדי פעולתם.
"דמוקרטיה מבוססת על כללי משחק קבועים, ולא על מניפולציה שלהם", הדגיש, "את המשבר הפוליטי הנוכחי יש לפתור באמצעות כללי המשחק הקיימים - איתור ח"כ המסוגל להרכיב ממשלה. אם ח"כ נתניהו אינו מסוגל לעשות כן, על הנשיא לקבל את האפשרות להטיל את המשימה על ח"כ אחר מהליכוד, או ממפלגה אחרת המסוגל לעשות כן".