נפתלי בנט הוא פוליטיקאי שאיבד הכי הרבה אנשים בזמן הכי קצר. בתוך עשור מ"משהו חדש מתחיל" למישהו חדש נוטש. זה קרה וקורה לו בבית היהודי, בימין החדש ובימינה. אילו התרחש הדבר ביחידות עליהן פקד בצבא, היה נכתב עליו: לא חי את המתרחש ביחידה. חרף זאת, הוא שוחר טוב והוא עומד בראש ממשלה טובה, באדיבותם הבוגרת של לפיד וגנץ, ליברמן וסער, מיכאלי והורוביץ.
הממשלה הזו הוקמה כממשלת סטטוס-קוו. ממשלת שימור המצב המדיני. אחדות הניגודים חייבה שמרנות מוסכמת. בתור שכזו היא ממשלת ימין. המצב הקיים – אין ספור התנחלויות פזורות, כ-65 מאחזים בלתי חוקיים, כ-30 "חוות חקלאיות"- הוא מצב ימני מובהק. כל בניין חדש בשטחים או כל חיבור מאחז-פרא לחשמל זו עוד תזוזה של עשר מעלות ימינה.
הממשלה הימנית הזו, עם כמה פירורי שמאל, שכונתה ממשלת אמצעי מניעה, נועדה לתכלית אחת בלבד: למנוע את הפיכת החזון הישראלי לחזון הונגרי. ויקטור אורבן הקים בהונגריה מערכת משפט חליפית ששופטיה נבחרים על ידי הממשלה, בג"ץ חליפי ובית משפט ממשלתי לשחיתות ציבורית. כלומר, בנסיבות ישראליות יועברו תיקי האלפים של ראש-ממשלה להכרעת ”שופטים" שלוחי הממשלה.
מכאן לשם עשתה הממשלה בעשרה חודשים מהלכים שלא נעשו שנים: התקציב וחוק ההסדרים; יציאה ללחימה בפשיעה בחברה הערבית; העלאת קצבאות גמלאים וניצולי שואה; העלאת שכר החיילים; חוק הגיוס; חוק המטרו (רכבת תחתית) שעלותו כ-150 מיליארד שקלים; ניסיון נועז לשבור את המונופול בענף הכשרות; הקמת בית-חולים בקריית-אתא; ותקצוב בית-חולים נוסף בבאר-שבע עליו החליטה הממשלה הקודמת ששכחה את החלטתה.
במשרד המשפטים התניעו חקיקה שעליה דיברו הרבה בממשלות הקודמות ולא עשו: חוק יסוד זכויות נחקרים. שימוע למועמדים לביהמ"ש העליון. עונשי מינימום למחזיקי נשק שלא כחוק.
התכנית הרב שנתית (תר"ש) של צה"ל מתקרבת לסיומה. בחסות השרים ליברמן וגנץ, עם המנכ"לים רמי בלינקוב, אמיר אשל וסגן הרמטכ"ל האלוף הרצי הלוי, נעשה המעשה לראשונה בלי קטטות, קנטורים והדלפות.
המעשים האלה ועוד נעשים מול אופוזיציה רעילה – מהליכוד בואכה הרשימה המשותפת - שמתפקדת כאופוזיציה כפולה, למדינה ולקואליציה. התנגדות האופוזיציה הימנית להארכת חוק האזרחות הימני הייתה הדוגמה הבולטת מכולן.
בדוקאים פוליטיים
בדוקאי, במונחי המשטרה, הוא חשוד שיש לפקוח עליו עין. ישנם גם בדוקאים פוליטיים, בימין ובשמאל. כאלה שביצעו חיתוך בחטף מצד לצד. עידית סילמן היא בדוקאית פוליטית. היא הייתה יו"ר נשיאות מפלגת הבית היהודי של הרב רפי פרץ. היא חתכה באחת ועברה לבנט. הדבר נודע לרב רפי מהתקשורת. שיקלי הוא סיפור דומה ושונה. ערב הבחירות התגאה בנט בשני תותחים שרכש, שיקלי ושי מימון. מחנכים ולוחמים, ספרא וסייפא, כלל-ישראלים.
התרשמתי מהביוגרפיות שלהם ושיבחתי אותם. אחר כך קיבלתי שיחות טלפון מהקיבוץ של שיקלי, מהמכינה, מהצבא. הבנתי שבמקרה שלו הייתי פזיז מדי. בנט העניק טרמפ לשניהם. מימון, בחור הגון ומודע להכרת הטוב, לא אהב את כיוון הנסיעה וביקש לרדת מהאוטו. שיקלי ניסה לחטוף את ההגה. כשהוא עלה על הטרמפ אמר שהוא עם נפתלי מלא-מלא. אמר גם שאסור שנתניהו ימשיך להיות ראש-ממשלה כי מה שלא עשה במשך 15 שנים הוא כבר לא יעשה (!).
עלם החמודות, נער הפוסטר, של האופוזיציה הוא סמוטריץ', שמינה את עצמו לסלקטור הראשי של בתי הכנסת בישראל. השאלה במקרה שלו איננה מי כשר לבוא בשערי בית-הכנסת אלא מי כשיר לבוא בשער הכנסת. מעללי סמוטריץ' נזכרים בתמצות, ללא פירוט מטעמי בטחון, בבש"פ (בקשות שונות פלילי) 7194/05. שלוש ערכאות סימנו אותו כסיכון בטחוני. יצחק אילן ז"ל, שהיה סגן ראש השב"כ וחקר את האירוע, חשב שאסור לאפשר לו להיות שר ובטח לא חבר קבינט. מסלול ההתפרפרות שלו משירות צבאי מלא, האופן שבו הערים על צה"ל, הוא דבר מה נוסף. להבדיל ממנו, איתמר בן-גביר, הרעשני ממנו אך מסוכן פחות, רצה להתגייס ולא גויס.
שלושה מי יודע
יש אומרים שראש-ממשלה עם חמישה מנדטים איננו לגיטימי. אני לא מתיימר להיות מומחה ללגיטימיות. חיפשתי וטרם מצאתי מומחה כזה. לא מצאתי גם מחקר בעל תוקף בלגיטימיות השוואתית. אבל נדמה לי, אולי אני טועה, שראש ממשלה עם חמישה מנדטים הוא לא פחות לגיטימי מראש-ממשלה עם שלושה אישומים פליליים.
