השבוע מלאו 45 שנים ל"ליל המהפך", 17 במאי 1977, שבו הליכוד בראשות מנחם בגין עלה לשלטון וניצח את מפא"י ההיסטורית ששלטה עד אז במדינה. באולפן הערוץ היחיד ששידר אז בישראל, ניווט את השידור "מר טלוויזיה" חיים יבין. כשקיבל את תוצאות מדגם הטלוויזיה, מדגם ליל הבחירות הראשון שנערך בארץ, טבע את המילה שמזוהה איתו יותר מכל - "מהפך". בראיון מיוחד לאילן לוקאץ', יבין בן ה-90 חוזר ללילה ההוא - ומסביר איך המציא את המילה "מהפך" - ולמה היה צריך להשתמש במילה אחרת.
"אני אגיד לך דבר אחד שאולי לא אמרתי אותו בעבר", פותח יבין. "זה לא היה מהפך. זו הייתה מ-ה-פ-כ-ה. יש פה הבדל גדול מאוד. כלומר, תפסיקו להגיד 'מהפך' כי זה יותר ממהפך. זאת מהפכה. לפי דעתי, מדינת ישראל עברה מהפכה באותו לילה של 17 במאי 1977".
באותו ערב, יבין, כמו רוב אזרחי המדינה, סבר כי המשדר יהיה מקצועי - לא היסטורי. "הטלוויזיה הישראלית מעריכה כי תוצאות הבחירות לכנסת התשיעית יהיו כדלקמן..", החל אז את דבריו. "כולם ידעו, היו משוכנעים, שאנחנו הולכים לתבוסה איומה של מפלגת העבודה. אבל לא היינו מוכנים, איש לא היה מוכן למה שאנחנו קוראים היום 'המהפך'".
מה הייתה המחשבה? שמפלגת העבודה תאבד מנדטים, אבל תישאר בשלטון?
"בדיוק. תישאר בשלטון אבל תנחל תבוסה איומה. ולפני השידור אומר לי חנוך סמית, הסטטיסטיקאי, 'תשמע, יש פה הפתעה גדולה מאוד. בגין יהיה ראש ממשלה'. אני חשבתי שתוקף אותי השבץ. בגין יהיה ראש ממשלת ישראל?! תשמענה אוזניך מה שפיך מדבר. יכול להיות דבר כזה?! אמרתי לעצמי, זו לא מהפכה, זה הרבה יותר חזק ממהפכה ומצד שני זה יותר חלש ממהפכה. ואז המצאתי את המילה 'מהפך'. אמרתי, ב'מהפך' אפשר להשתמש, זה לא יבהיל אף אחד, ובזה נשתמש".
יבין רצה להקהות את העוקץ, להמעיט מעוצמת הרגע ההיסטורי: "רציתי שלא ייבהלו כולם". למעשה, יבין לא אמר באותו ערב "גבירותיי ורבותיי, מהפך". הוא כן אמר: "אם כן, כנראה, לא פחות מאשר מהפך. מהפכה חלה בישראל".
אתה התלבטת בין שתי המילים ואמרת את שתיהן
"אני לא חוזר בי", אומר יבין בביטחון. אז, לפני 45 שנה, באותו רגע בו הכריז כי "מחל עולה למקום ראשון. סיום ההגמוניה של תנועת הפועלים מזה שנים רבות", הוא לא היה נחרץ ולא היה חגיגי. הוא בנה משפט שהיה הכנה פסיכולוגית מדורגת למהלומה. הוא פתח בשתי הסתייגויות: "אם כן כנראה, (התנשפות), לא פחות מאשר מהפך, מהפכה".
רואים עליך את קשיי עיכול המציאות הזאת
"כי לא רציתי להחביא את הדבר. כי זה היה 'ביג-ניוז'. שמע, זו מהפכה. רק לא יכולתי, ואסור היה לי, להשתמש בביטוי הזה. כי מה, מהפכה? מה, הצבא עומד מאחורי הדלת, ומתכנן עם הנשק לפרוץ פנימה?".
התחושה שלך באותו ערב, קיימת היום בצד השני. אנשים אומרים, או-קיי, אז הליכוד יספוג מפלה, הליכוד יספוג מכה, אבל האם יעלה על הדעת שנתניהו לא יהיה ראש הממשלה? זה בדיוק אותו סנטימנט
"זו לא אידיאליזציה של המצב. בפוליטיקה אתה מדבר על כוח. מי נוטל את הכוח. מפא"י שלטה, שלטה במשך שנים. בא הליכוד, הפך את העניינים, גרם לאותו מהפך, למהפכה, ותפס את השלטון. אין לך ביטוי יותר מתאים - תפס את השלטון".
הוא לא תפס את השלטון, הוא קיבל את השלטון בבחירות דמוקרטיות
"הוא תפס. אני קורא לזה 'תפס'. למה? כי מפלגת העבודה ותומכיה, המונים, לא השלימו - ועד היום לא משלימים עם המהפך הזה. עם המהפכה הזאת".