"אני אפתיע אותך", אומר חה"כ לשעבר יום טוב כלפון, שנבעט מהכנסת לא מזמן בניסיון לייצב את הספינה הרעועה, ושולף זיכרון יוצא דופן. "כשהייתה תקופת ההמתנה, או ההתלבטות, לפני הקמת הממשלה, התכנסנו כמה פעמים כל הסיעה ברעננה והיו הרבה שיחות ודיבורים. אני זוכר שאמרתי שאולי תקום ממשלה, אבל היא תחזיק רק שנה", הוא משחזר, "אני זוכר שאמרתי את המילה שנה, אבל לפחות זה יוציא אותנו מהמצב ויתרום ליציבות ולכלכלה". עכשיו הוא מנסה לסכם: "אז קיבלנו שנה של הפסקה ממערכת הבחירות האין-סופית הזו" – רגע לפני שהמרוץ נפתח מחדש.
"לכל דור האתגרים שלו וכל דור מחלץ מתוכו את המנהיגים שיוכלו להם" – כך הצהיר נפתלי בנט, ראש הממשלה הנכנס, עם הקמת הממשלה. זה היה רק לפני שנה, ובנט ניסה אז להשקיף רחוק: "אנחנו נגיע לבחירות בעוד ארבע שנים ותציגו את המרכולת שלכם", אמר למתנגדיו שלא הפסיקו להשמיע קריאות גנאי. אבל כבר באותם ימים, גם בסביבתו כבר הריחו שהסוף כנראה קרוב הרבה יותר.
כלפון לא היה היחיד שזיהה כבר אז את התפרים הגסים שניסו להחזיק את "ימינה" ואת הממשלה. כך למשל פרופ' אשר כהן, מקום 13 במפלגה, קבע פה לפני חודשיים ש"אין בכלל ימינה. עזוב אותך, זה פשוט חרטוט" – והיום הוא מודה: "אחרי שמי שבאפריל 2019 לא עבר את אחוז החסימה הפך לראש ממשלה ועכשיו הולך הביתה, אתה לא יכול לדעת כלום". מנגד, בתוך המפלגה יש גם קולות שמגבים את בנט: "טוב עשה שהפיל את הממשלה" – ואלו שהיו בסביבתו של בנט מנסים להעריך את צעדיו הבאים.
חודש לאחר שבנט דחק אותו החוצה, כלפון – ה"נורווגי" לשעבר – עדיין מגיע לישיבות הסיעה ועומד בקשר עם בנט. "זה שעזבתי את הכנסת לא הוביל להתייצבות הקואליציה, זה נכון. שילמתי מחיר, אולי לא בצדק". ונוסף על כלפון נותרו בצד הדרך עוד כמה אנשים שהלכו עם בנט כברת דרך – וכעת רואים אותו מוותר על כיסא ראש הממשלה ומעביר את המושכות ללפיד, כשעתידו הפוליטי לוט בערפל. איך הגענו למצב הזה? ומה ראש הממשלה, שיירשם בהיסטוריה כמי שכהונתו הייתה הקצרה בתולדות המדינה, היה יכול לעשות אחרת?
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"אחד ביום": איך ולמה נופלות ממשלות?
"רוב ראשי המטות עדיין איתו"
יוסי סבג, ראש מטה ימינה באשדוד, תמך פומבית ברוב צעדיו של בנט – מהקמת הממשלה ועד הדחת עמיחי שיקלי. כעת הוא מנסה להבין מה השתבש ומה צפוי בהמשך. "מראש לא צפיתי שהממשלה הזו תחזיק קדנציה שלמה, אבל אני בטוח שאף אחד לא ציפה שהיא תחזיק שנה", הוא אומר. "בסוף ההישג הכי גדול הושג, בראשות הממשלה לא עומד אדם שכל כולו עסוק רק בלשמור על הכיסא שלו. אבל בסיטואציה הזו טוב עשה בנט שהפיל את הממשלה".
"אין ספק שבנט היה יכול לעשות דברים אחרת. הוא מודע לביקורת שלי ושל אחרים על הצורה שבה הוא ניהל את המפלגה", מצהיר סבג. "רק לפני שבועיים הייתי בישיבת פעילים יחד עם ראש הממשלה. הוא הבין שהוא התעורר מאוחר – רק בחודש האחרון הוא נזכר שיש לו מפלגה. הוא היה צריך להעניק לחברי הכנסת יותר תשומת לב ותמיכה וגם לפעילים. כשעשינו הפגנות תמיכה, לא כל כך נתנו לנו גיבוי".
אולי העובדה שראש הממשלה היה צריך להיות גננת לח"כים שלו מעידה שהמפלגה שלכם היא פייק מפלגה.
"זה מוביל לטעות השנייה של בנט, בבחירת אנשים. עזבו אותנו הרבה אנשים שידעתי מראש שהם לא בראש שלנו. הוא ניסה להקים מפלגה שהיא הכול ושמייצגת את כל גוני החברה, שיש בזה משהו אוטופי יפה. פרקטית זה לא פועל. אתה צריך אנשים כמו מתן כהנא שילכו איתך, ולא ללקט אנשים שאתה לא מכיר רק כדי לסגור את הרשימה, או כל מיני כאלו שהפעילו עליו לחצים מבפנים או מבחוץ".
איך היה נכון למקד יותר את המפלגה הזו?
"היה נכון לעשות פריימריז, דבר שמדברים עליו במפלגה הרבה זמן, ולתת מקום לפעילים ולאזרחים להשתתף בדמוקרטיה הזו. עכשיו בעקבות המצב מה שנכון הוא ליצור חיבורים, אולי עם סער, אולי גם עם גנץ או עם ליברמן. ואם המפלגה בכל זאת תתמודד לבד, ברור שבנט לא צריך לפרוש. אין סיכוי למפלגה לבד לעבור את אחוז החסימה. גם איתו זה יהיה קשה, אבל יש סיכוי סביר שהיא כן תעבור איתו".
לדברי ראש המטה, "כדי לעשות זאת צריך לפנות למרכז, ויש אנשים כמוני שהם ימין אמיתי ותמיד היו ימין ועדיין נמצאים באותו ראש, ואני רואה את זה בקבוצות מאז שהוא פרש. רוב ראשי המטות עדיין איתו, חוץ מאולי 5% שנטשו את המפלגה יחד עם שיקלי כי הם רצו לדאוג לעצמם לתפקיד. השאלה היא אם זה משקף גם מצביעים, ועל זה אני לא יודע לענות לך".
"ביבי הוא ראש המחנה הלאומי, אבל להגיד שהוא ימין זה רחוק כרחוק השמיים מן הארץ. בן אדם ששילם מזומנים לחמאס ושחרר אלפי מחבלים – אי אפשר להגיד עליו שהוא ימין", עוקץ סבג. "הוא בטוח לא שמאל, רק ימין בתחפושת. בעיניי אין היום שום קואליציה שיכולה להיות ימין, וגם לא קואליציה של בנט עם מרצ והעבודה – כי ראינו שזה לא פועל, אף שפרקטית זו הייתה ממשלה שהייתה יותר ימין מהממשלות הקודמות. אבל האלטרנטיבה עוד יותר גרועה. החרדים זה לא באמת ימין, זה כסף לישיבות, ואומנם סמוטריץ' ימני אבל זה ימין לא פרקטי, שחושב שאפשר להשיג הכול בשחור או לבן".
עם זאת, סבג מודה: "גם אני אחרי הבחירות רציתי את האופציה של ממשלה של נתניהו עם ימינה וסער, או בלי סער והימנעות של רע"ם. אבל סמוטריץ' פסל את זה כי הוא לא פרקטי. לפעמים צריך לדעת להפסיד בקרב כדי לנצח במלחמה, והוא לא ידע לעשות את זה ואילו בנט כן".
"אין בי שמחה לאיד, פשוט שמח שזה נגמר"
"לממשלה שנולדה בחטא אין סיכוי להצליח, הכניסה שלה לתוך העולם הפוליטי היא עולם של שקר ולא של אמת", אומר אסף פאסי, שעבד עם בנט בעבר ויעץ לו. "אבל אין בי שמחה לאיד", הוא ממהר להסביר, "זו המדינה שלי".
פאסי עבד עם בנט, השרים והמפלגה מהתקופה שבה עוד נקרא המיזם "הישראלים" ועד לאחר הבחירות ב-2015. כיום הוא שותף ובעלים בחברת הדיגיטל "פאסי.קראוס", ורואה מהצד כיצד האיש שלו ייעץ בעבר מפנה את הכיסא: "אני פשוט שמח שזה נגמר. זו לא רק הברית עם לפיד וממשלת השינוי, הבן אדם שינה את כל המצע שלו".
אפשר עוד לחשוב שהוא התפקד למרצ.
"הוא לא התפקד למרצ, אני לא חושב שהוא שמאלן. אבל זה אדם שהדבר העיקרי מבחינתו היה להיות ראש ממשלה על חשבון כל הערכים שלו", תוקף פאסי – וקורא לבנט להתייצב שוב למבחן הציבור: "הוא עצמו חושב שהוא גואל ישראל, אבל מי שמשנה את דרכו חייב להעמיד עצמו שוב מול הבוחר".
בדרך לצמרת, כידוע, הפר בנט לא מעט הבטחות – והותיר מאחוריו לא מעט אנשים שעדייו מאוכזבים מהמהפך האישי והפוליטי ושמתקשים עד היום לעכל את הבריתות החריגות שכללה הממשלה. באותה מהירות שבה הופרה ההבטחה שלא לשבת עם רע"ם ולא לתת ליאיר לפיד להיות ראש ממשלה, באותו מסמך מפורסם שעליו חתם בנט בשידור חי – כך הפכו כמה משותפיו לדרך ליריבים, מבקרים נוקשים המתבוננים מבחוץ בתדהמה. בין השורות שבות ועולות השאלות – האם המהלך של בנט הצדיק עצמו ואיך ה"צבא" שמאחוריו הידלדל כל הזמן עד להתפרקות?
ישראל הולכת לבחירות – סיקור נרחב ב-N12:
- החוק לפיזור הכנסת אושר בקריאה טרומית
- מסתמן: לפיד ייכנס ביום שלישי לתפקיד רה"מ, יבקש להתגורר בבלפור
- היועמ"שית נגד האצת מינוי הרמטכ"ל, גנץ מתעקש: "עניין של חיי אדם"
- סקר חדשות 12: שום גוש לא מגיע ל-61 מנדטים, 4 מפלגות סביב אחוז החסימה
"לא היה לי יום ולא לילה"
נחזור רגע לכלפון, שגילה באמצע החודש שעבר כי בנט הורה למתן כהנא להתפטר מהממשלה – כדי לדחוק אותו החוצה מהכנסת. החשש היה, כך טענו השמועות, מניסיונות של הליכוד "לפתות" את כלפון אליהם – אף שחלקם עלבו בו וכינו אותו "ג'וב טוב כלפון". "אני פעלתי כדי לקדם את מה שחשוב בעיניי ועשיתי את זה במסגרת שהייתה לי כחבר כנסת 'נורווגי'", הוא מנסה להסביר. "מעצם היותי 'נורווגי', האחרון ברשימה, לא היה בידי כוח להפיל או להקים את הממשלה".
החשש של ראש הממשלה מהאצבע שלך ומה שהיא תעשה או לא היה בדיעבד מוצדק?
"אני לא שמעתי מראש הממשלה חשש כזה. התשובה היא לא. חבר כנסת 'נורווגי', כאמור, לא יכול להפיל קואליציה, ואני חושב שכל הגורמים יודעים את זה".
אז שילמת מחיר לשווא?
"אני לא יודע, עובדה שבסופו של דבר כל זה התפרק שבועות אחדים אחרי שיצאתי מהכנסת. יצאתי ממנה כשהקואליציה הזאת הפסיקה לתפקד. בעזרת השם שוב תהיה קואליציה מתפקדת למדינת ישראל". גם כיום כלפון אינו מרגיש פספוס, והוא מתגאה בפעילותו בכנסת: "אפשר להגיד שיש חברי כנסת שבשנים רבות לא עשו את מה שאני עשיתי בשנה אחת. לא היה לי יום ולא לילה".
דיברת אז על ממשלה שתחזיק שנה. תפקידכם כמפלגה היה להיות איזו מין אתנחתה קומית בתוך הכאוס?
"אל תגחיך את הדברים. התפקיד שלנו הוא לפעול למען עם ישראל בנסיבות הקיימות. זה התפקיד של פוליטיקאים. אין לך שליטה על כל מה שקורה, ובתוך זה אתה צריך לקדם דברים. היינו מדינה תקועה לחלוטין ולא בטוח שהשחרור עובר בצורה של ממשלה יציבה של ארבע שנים. בין להקים ממשלה לשנה אחת ובין ללכת לבחירות חמישיות מיד אחרי המערכת הרביעית, טוב שלפחות שנה אחת הייתה ממשלה מתפקדת. ראינו צמיחה יפה ואבטלה נמוכה בשנה הזו ותוכניות שיצאו לפועל".
הדובר שפרש: "לא ראיתי מטרה במה שאני עושה"
אך לא כולם שותפים לתפיסה האופטימית של כלפון. עוזב נוסף מסביבת בנט, שעד כה מיעט לדבר על פרישתו, הוא עובד פרל – דובר מפלגת ימינה שעזב, בצורה חרישית יחסית, לפני חודש וחצי. על הצעדים של בנט הוא אומר כיום: "זו גדולה לעשות את המהלך הזה, ובחודש האחרון הממשלה הזו קרטעה. הסיבה להקמת הממשלה הזו הייתה לא לעצור את המדינה, ובחודש האחרון המדינה עצרה מלכת. אז בעצם חזרנו לאותו כאוס פוליטי". אחרי שבחר להתנתק מפעילות המפלגה, הוא מסביר: "לא עזבתי במחאה. אני מעריך מאוד את האנשים האלו, אבל לא ראיתי מטרה במה שאני עושה".
בניסיון להסביר איך הממשלה והמפלגה התפרקו לבנט בידיים, פרל מסביר: "חברי ימינה, או חברי הימין בקואליציה, לא רצו לפרק אותה מחשש שזה ימליך את לפיד. בסופו של דבר זה באמת מה שקרה, אבל הם בלעו הרבה צפרדעים, וגם השמאל בלע. את העניין הזה הם, בנט ולפיד, נטרלו כבר מההתחלה. מה שנשאר הוא פוליטיקאים שחיפשו לעשות אקזיט – אחרי עידית סילמן כל אחד חשש שמישהו יקדים אותו ויעשה את זה רגע לפניו".
כך, למעשה, הפוליטיקאי שנכנס למערכת לפני יותר מעשור עם רקורד של אקזיטים בהיי-טק, נפל קורבן ליוזמות העצמאיות של האנשים שהוא עצמו צירף ובחר. "האינטרס לעזוב את הממשלה היה רק אינטרס אישי, ואינטרסים אישיים אתה יכול לנטרל יחסית בקלות, בשונה מאינטרסים אידאולוגיים", טוען פרל, שמכיר מקרוב את החברים שפירקו לבנט מבפנים את הממשלה. "זו אולי לא הייתה כוונת המשורר, אבל נוצר מצב שגם כשמישהו אתגר את הקואליציה מבחינה אידאולוגית, הוא לא עשה זאת מחשש שהמחנה האחר בקואליציה ישלוט".
רבים מיהרו לומר כי בנט נכשל בשמירה על "ימינה" מאוחדת, אך פרל טוען, מתוך היכרות קרובה: "זו פשוט חוצפה להגיד שהיה לו רק תפקיד אחד – לשמור על אנשיו – זה פשוט לא נכון. האשמים הגדולים זה מי שלא הצליח להתאפק מלעסוק בנושאים שהם במחלוקת, שמלכתחילה הממשלה הזו לא הייתה בנויה להם. מפלגות השמאל לפעמים לא הצליחו להתאפק והיו חייבות לעשות דברים באמת מיותרים שסיכנו את הממשלה".
"היה אפשר לחכות עם זה לממשלה הבאה"
פרל אינו מהסס לשלוף דוגמאות מרגעי המשבר של הממשלה, למשל אלו שקדמו לפרישת סילמן: "כשניצן הורוביץ הוציא את המכתב המטופש ההוא לבתי החולים בעניין החמץ, לפני פסח, אפשר להגיד את אותו דבר – היה להורוביץ תפקיד אחד, לא להכניס אצבע בעין לאנשי הימין. מה כל כך קשה? הרי אם בג"ץ כבר קבע שאסור למאבטחים בבתי החולים לבדוק חמץ, למה ניצן הורוביץ צריך בכלל להתעסק עם זה? למה לכל הרוחות הוא היה צריך לשלוח מכתב שאומר לבתי החולים שצריך להקשיב לפסיקת בג"ץ? הרי זה ברור. זה כמו שהוא ישלח להם מכתב 'אתם צריכים לעבוד לפי האמנה הבין-לאומית לטיפול בחולים'".
"שנים שהמתינו עם תחבורה ציבורית בשבת והחמץ. אלה דברים שהם באמת חשובים, ואני לא מזלזל בהם, אבל היה אפשר לחכות עם זה לממשלה הבאה", טוען פרל. "בנט היה ראש הממשלה, ולהיות ראש הממשלה במדינת ישראל זה דבר לא פשוט, ודאי לא בתקופה הזו – של פיגועים וחוסר יציבות כלכלית עולמי".
ובכל זאת, ייתכן שיש דברים שראש הממשלה היה יכול לעשות אחרת?
"אני חושב שכן. בסופו של דבר, כל אחד צריך לעשות את חשבון הנפש ולעשות משהו אחרת. לא חוכמה להצביע בדיעבד על טעויות. זו הייתה ממשלה מורכבת, ומי שעשה את עיקר הטעויות הוא מי שניסה לקדם תחבורה ציבורית בשבת או לשים על השולחן דברים במחלוקת".
בעידן שלנו היום יש בכלל דברים כאלו, שאינם במחלוקת? יש בכלל היתכנות בעידן הזה לממשלה שבאה בגישה של צופים מהיציע?
"הכול פה באמת במחלוקת, כי זה האופי של העם שלנו ויש מי שמרוויח מזה", משיב דובר המפלגה שעזב. "בסדר שתהיה מחלוקת בין מיכאל ביטון ומרב מיכאלי איך נכון לחלק את תקציב התחבורה הציבורית ומה יהיו המחירים, זו מחלוקת מצוינת. אל חשש, על דבר כזה לא תיפול ממשלה. בזה צריך להתעסק, לא בדברים הקיצוניים, לא בהחלת ריבונות ולא בתחבורה ציבורית בשבת".
בנט ניסה למצב עצמו כדמות מפשרת במחלוקות האלו. נדמה שזה די נכשל, ולראיה הממשלה נפלה.
"ברור. והשאלה היא למה ומה צריך לקרות אחרת. אוי ואבוי לנו אם התשובה לשאלה תהיה שאנחנו לא יכולים לחיות ביחד. אני בטוח שאנחנו יכולים לחיות ביחד, וזו הנקודה שבנט נלחם עליה וימשיך להילחם".
האם הפרויקט הזה נכשל?
"עבר תקציב, התנהלה פה מדינה במשך שנה. מלכתחילה הממשלה הזו לא הייתה קמה אילו לא היו מגיעים לכאוס הזה של התקציב", הוא עונה, בהצדקה להחלטה של בנט להקים ממשלה יוצאת דופן שכזו. "כל הרעיון הזה שבנט הפר כמעט את כל הבטחותיו לבוחרים, זה בגלל שהגענו למצב של כאוס מטורף ששיאו היה בפרעות ב'שומר החומות', כשאנשים נרצחו ולא היה תקציב למנוע את הדבר הזה ואת הפעם הבאה שזה יקרה. בנט הבין שצריך לעשות הכול כדי לעצור לשנייה את הכאוס הזה ולהעביר תקציב כדי לעלות שוב על המסלול. אלמלא הפרעות, ואילו היה עובר תקציב עוד קודם, אני חושב שהוא לא היה הולך למהלך כזה".
אף שהתרחק מהעשייה, פרל – הפורש הראשון במצעד העזיבות ב"כוורת" של בנט – מצליח למצוא נקודת אור: "הם הצליחו להשיג את ההישג, התקציב, שהוא הסיבה שקמה הממשלה. נכון שזה היה יכול להיות יותר מוצלח ושזה בא עם מחירים כואבים ונגמר בטרם עת, אבל אי אפשר להגיד שהפרויקט הזה נכשל. נכון שזה לא הצליח כמו שרצו".
"לא יודע אם הוא נשאר בפוליטיקה"
לעומת פרל, אסף פאסי, שהיה הדובר של בנט, נחרץ הרבה יותר בהצביעו על הכישלונות של בנט עצמו: "ראש הממשלה הבטיח ארבע הבטחות לבוחרים שלו ולא עמד באף אחת מהן. זו חרפה, זה דבר שאי אפשר להנהיג אחריו. אין לי בעיה עם יצירה של חיבורים, אבל יש לי בעיה עם אובדן עמוד השדרה. כשבנט קורא ליהודה ושומרון 'הגדה המערבית', זה אומר שהוא עבר תהליך בשנה הזאת ואיבד את הערכים הכי בסיסיים שלו. כשהוא ממנה עכשיו משנה ליועמ"ש שהעמדות שלו נגד יהודה ושומרון מאוד מאוד ברורות – זו אמירה".
"גם אני מתנגד מאוד לנתניהו בהרבה דברים, אבל כשבנט הופך להיות האויב הכי גדול שלו, כשהוא דיבר עליו אחרת לגמרי ערב הבחירות – זו אמירה", מצהיר פאסי. "כשהוא מתייחס לחרדים בדרך שבה הוא מתייחס – גם זו אמירה. כשהוא משתף פעולה עם תומכי טרור – זו אמירה".
פרופ' אשר כהן עדיין ניצב שם ברשימת "ימינה", במקום ה-13, אף שמתח ביקורת חריפה על בנט. בתרחיש מסוים הוא עוד עשוי להיכנס לכנסת לכהונה קצרה, אם נראה מבול של התפטרויות במהלך המרוץ לבחירות. הוא עדיין מנסה להבין את צעדיו של בנט: "לפני שנה הוא הפך את עורו ועשה משהו שלא ציפיתי. ואני גם חשבתי שיש לו שותפות פוליטית עמוקה עם איילת שקד, ואתמול מבלי להניד עפעף, הוא השאיר אותה עם פה פעור במרוקו. קשה לי לדבר על אדם שאני כבר לא מבין מה הדפוסים שלו".
"אני לא יודע אם הוא נשאר בפוליטיקה. כבר אי אפשר להאמין לשום דבר שיוצא מסביבתו", הוא עוקץ את ראש הממשלה – שתכף מפנה את כיסאו. כהן כבר מנסה להשקיף קדימה, להתמודדות הקרובה ולקרבות הצפויים בימין: "אם המחנה הלאומי חושב שהוא יתמודד באותה מתכונת – הליכוד, סמוטריץ' עם בן גביר, ושתי המפלגות החרדיות – הסיכון הוא עצום, והסקרים מראים את זה שוב ושוב. מאוכזבי ימינה או סער לא יצביעו לסמוטריץ' והם לא חושבים בכלל להצביע לליכוד". לדבריו, "חסרה מפלגה של אלו שלא רוצים ליכוד או סמוטריץ'. המשבצת שעליה אולי יישב שיקלי היא קריטית".
השותפות הפוליטית בין בנט ללפיד החט מהלך שעשוי להיות לו המשך?
"אנחנו יודעים ש-10%–20% 'גג' מגדירים עצמם כמרכז ולא כימין, וממילא הם כבר הצביעו ליש עתיד ויש להם גם נציגים שם כמו משה (קינלי) טור-פז ואלעזר שטרן. בנט הוא לא האיש שיוביל אותם, אז למה נראה ביניהם שותפות ארוכת טווח? אנחנו יודעים מהפילוחים בסקרים שעם בנט נשארו רק שני מנדטים, ולשם שיקלי צריך לכוון".
בכלל לא בטוח שיהיו בחירות.
"צריך להיזהר. אני בכלל לא בטוח שאנשים לא אומרים לעצמם, 'רגע, מה בדיוק הגורל הפוליטי שלי?' כשיש אולי אפשרות ליצור ממשלה שתחזיק עוד שנתיים", מודה כהן. "אי אפשר לדעת מה יהיה בין קריאה טרומית לראשונה ובין הראשונה לשנייה ולשלישית, עוד יכול לקרות משהו להרבה מאוד אנשים. זו אפשרות קלושה, בלי הרבה סיכוי, אבל תמיד ישנה אפשרות לאי-אמון קונסטרוקטיבי שימליך את הליכוד".
"אני לא רואה אנשים שילכו אחריו"
כשהוא נשאל אם בנט עוד יכול לשקם את האלקטורט שלו, היועץ לשעבר פאסי משיב: "אני לא רואה אנשים שילכו אחריו. אבל אני מעריך שהוא איתנו עוד ל-30 השנה הבאות. הוא יצוץ שוב כמנהיג, הוא יכול להיות שוב ראש ממשלה. אישית הייתי רוצה שהוא יפרוש מהפוליטיקה. אילו הייתי יועץ פוליטי, הייתי מייעץ לו לצאת לפסק זמן ולראות איך הוא בונה עצמו מחדש".
כשסקרי הבחירות באוויר, פאסי מספק עוד הערכה נחרצת ולא מחמיאה: "בסיס הבוחרים שלו הוא היום אנשים מעטים ממש. אלה אנשים שאומרים 'אבל ביבי...' כלומר, נכון שבנט לא מושלם והוא ככה וככה, אבל ביבי לא יותר טוב". כשהוא מנסה להעריך מה יכול להיות העתיד של בנט, הוא משיב: "בהגדרה שטחית ממש, לפיד והוא הם ה'מאגניבים', וסער לא. החיבור הימני עם סער חלש לעומת החיבור עם לפיד, שאיתו הוא מרגיש יותר בנוח. זה חלק ממה שהוא, הוא מחפש את החבר'ה. אם הוא יפעל נכון, הוא עוד עלול לחזור כמנהיג של ה'חבר'ה', שם הוא מחפש לבנות את עצמו".
לפניות לכתב: yoghevk@n12.tv