בשבוע הבא, עוד לפני הקמת הממשלה, צפוי בליץ של חקיקה בכנסת, כאשר בין היתר מתכוונים לתקן את פקודת המשטרה. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, צפויה להתנגד בנחרצות לתיקון הזה – כך חשפנו אמש (שישי) ב"אולפן שישי". הנימוק הוא שהניסיון לעשות הקבלה בין יחסי שר הביטחון והצבא, ליחסי שר הביטחון הלאומי למשטרה – מופרך.
עוד בנושא ב-N12
- חוק בן גביר נחשף: לא יוכל ליזום חקירות, כן לקבוע מדיניות העמדה לדין
- "פגיעה אנושה במשטרה, הפיכת המפכ"ל לפיון": ביקורת חריפה על חוק בן גביר
- היועמ"שית דחתה את בקשת בן גביר לבטל מינויים שאישר המפכ"ל: "המעשה עשוי"
- הכוורת של בן גביר | הכירו את הקיצוניים שמקיפים את השר המיועד
לטענת היועמ"שית, בעוד שהצבא סר למרותה של הממשלה באופן מלא ודרך הפעולה שלו היא הפעלת כוח – המשטרה פועלת מול האזרח ולא מול אויב. אומנם יכול להיות חיכוך בין המשטרה לאזרחים, אבל גם אדם שעובר עבירה הוא לא אויב המדינה. הפעלת הכוח של המשטרה היא חריג שבחריגים, בעוד שהפעלת הכוח של הצבא היא דבר של יום ביומו.
בנוסף לנימוק העיקרי, העניין שהכי מטריד את בהרב-מיארה בחוק המדובר הוא סעיף 8ג', שם מתכנן בן גביר לקבוע מדיניות בתחומי החקירה והאכיפה. למעשה מדובר בפתיחה וסגירה של תיקים. במשרד המשפטים אומרים שבאופן הזה יישלל שיקול הדעת של המשטרה והפרקליטות, והוא יועבר באופן מלא אל השר.
נקודה חשובה אחרת היא עניין התקציב. עד היום המשטרה ניהלה את התקציב שלה, ועל פי התיקון לפקודת המשטרה צפוי בן גביר לקבל סמכויות לחלק את התקציב בעצמו. כך יכול השר להחליט, למשל, לקצץ בחצי את התחקיר של להב 433 או היחב"ל. ברור שדרך השליטה בתקציב השר יהפוך בעצם למפכ"ל על. כך או כך, עדיין לא ברורה מידת ההשפעה של החלטת היועמ"שית.
את פקודת המשטרה חוקקו בשנות ה-50 ויכול להיות שצריך לעדכן דברים. ניצבים בהווה ובדימוס נוטים לשלול את הצורך בשינויים באופן מעט פאבלובי, אבל נשאלת השאלה הלגיטימית – מתי ואיך לעשות שינוי? כאשר אנחנו יודעים שבמקרה ראש הממשלה המיועד הוא בכל זאת נאשם בפלילים והשר המיועד הוא מורשע בפלילים, הרושם הוא שאנחנו "נוסעים נגד הכיוון".