מעולם לא ריכזה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת עניין רב כל כך ומעולם לא סערה כל כך. עוד לפני יום ההצבעות והבזיונות, לפני שחברי הכנסת של יש עתיד הפגינו יכולות אקרובטיות - זכו דיוני ועדת החוקה לכינוי "הקרקס של רוטמן". כאילו משום מקום הגיע חבר הכנסת שמחה רוטמן והפך לפנים של המהפכה המשפטית.
שר המשפטים יריב לוין אומנם היה זה שהציג לראשונה את הרפורמה, אבל באופן חריג ביותר לשינוי כזה מהותי הוא לא ניסה להעביר אותה כהצעת חוק ממשלתית. לוין לקח צעד אחורה ומסר את המושכות ליו"ר ועדת החוקה, שיעביר את זה בעצמו כהצעת חוק מטעם עצמו.
"נתנו את הרפורמה הכי הכי רגישה לסמן הכי קיצוני גם בקואליציה בנושאים האלה, הוא אפילו קיצוני יותר מיריב לוין", מסבירה דפנה ליאל, כתבתנו בכנסת. "יש לו עמדות יותר נוקשות, יש מקומות שבהם הוא לא מוכן להתפשר ולוין כן. לוין הפקיד בידיו את הקידום של הרפורמה אחרי שלא היה לו כוח להתמודד עם הייעוץ המשפטי של הממשלה, הוא לא רצה לעבור את הצינורות שם ולכן רוטמן הוא כרגע זה שמנהל את ההצגה הזו לבדו".
הריאיון שלא קרה
רוטמן, בן 43, נשוי לחנה, אב ל-5, הוא תושב ההתנחלות פני קדם במזרח גוש עציון. בריאיון לגלובס סיפר שלמד לקרוא כבר בגיל 4 וכילד פיתח עניין בכלכלה ובפוליטיקה, כך שבגיל 8 כבר ידע את שמות כל חברי הכנסת והשרים בממשלה. בצה"ל שירת כמש"ק דת ולאחר נישואיו למד משפטים והתמחה כעורך דין - לא תאמינו - במשרד המשפטים אצל המשנה לפרקליט המדינה.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
את משנתו נגד בית המשפט העליון פרסם בשני ספרים שחיבר - "מפלגת בג"ץ" ו"למה שהעם יבחר את השופטים". בריאיון לאתר "שקוף" לפני כשנתיים נשאל מנין הדרייב שלו למסע דווקא נגד מערכת המשפט, והשיב: "האמת היא שאני לא יודע למה זה כל כך מציק לי, אבל 90% מהעוולות מקורן במערכת המשפט".
היו לי המון שאלות לשאול את רוטמן, אבל הייתה תקלה: "סליחה, פתאום נופל לי האסימון - זה ישודר בשבת?", שאל אחרי שכבר התיישב לריאיון - וסירב: "אני לא מצטלם לדברים שמשודרים בשבת. זה לא משהו חדש, סליחה".
לזכותו של רוטמן צריך לומר שהוא כמעט לא מרים את קולו ולא מנמיך את שפתו, מקפיד לסיים באמירת "תודה רבה" לכל דובר. אז למה הם קוראים לו דיקטטור? יואב סגלוביץ' מיש עתיד משיב: "כאלה דברים לא ראיתי. לא ברמת ההתנהלות, לא ברמת התוכן ולא ברמת המשמעות. וזה לא עוד הצעת חוק שאפשר להתווכח עליה, אני רואה בזה שימוש בכוח מופרז, ממש באלימות - משפטית אומנם, הכול עם הצבעות וכאילו עם סבר פנים יפות - זו אלימות מהמעלה הראשונה".
לא הבנתי מה אלים כאן.
"הדרך שבה אתה מביא הצעות שמשנות בצורה בסיסית את מה שהולך לקרות במדינת ישראל בעתיד הנראה לעין בלי שום דיון עומק, לקטוע אנשים תוך כדי דיבור, לקחת את זמן הדיבור של אנשים, לזרוק אנשים החוצה על דברים שנהוגים בכנסת".
"זה נשמע כמו להלך אימים"
במהלך ריב מטיחה חה"כ אורנה ברביבאי ברוטמן: "הבנו איך אתה הולך להעביר את החוק - בלהוציא אותנו החוצה, 10 דקות לוקח לך להרוס דמוקרטיה של 75 שנה", וחה"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה עודדה אותה: "אל תצאי". אחמד טיבי עקץ: "איזה כיף שבוועדה הזו מתעמרים גם בח"כים יהודים, תענוג", וטלי גוטליב מהליכוד כעסה: "מה אתם צוחקים? מה מצחיק בזה שתומך טרור אומר דברים כאלה בכנסת?"
צריך לומר שחלק לא קטן מהכרטיסים האדומים ששלף לחברי האופוזיציה בהחלט הגיעו להם. אולי התדהמה הראשונה הייתה מהאופן שבו רוטמן דרך על היועץ המשפטי של הוועדה, ד"ר גור בליי, שחוות דעתו לא מצאה חן בעיני רוטמן: "אני באמת מציע לך לחזור בך מהאמירות", אמרו לו - ולזימי השיבה: "זה נשמע כמו להלך אימים". השרה לשעבר קארין אלהרר הצהירה: "מעולם לא התייחסו כך לייעוץ משפטי", ורוטמן הסכים: "את צודקת ומעולם לא קיבלנו חוות דעת שכזו".
"הוא מגלה חוסר סובלנות קיצוני שלא מתאים לסוג כזה של דיונים", אומר העיתונאי גדעון אלון, שסיקר את הכנסת 31 שנים - תחילה עבור עיתון הארץ ולאחר מכן ככתב ישראל היום. לאחרונה יצא ספרו "מתחככים" על עבודת הכנסת. "מרבית יושבי ראש הוועדה לאורך כל השנים, גם כשדנו בנושאים כבדי משקל, גם בנושאים רציניים כולל חוקי יסוד, הייתה להם אוזן קשבת לשמוע את הערות חברי הכנסת האחרים, את המומחים שהופיעו בפניהם וקיימו דיונים על דיונים אין-סופיים עד שהרגישו שמיצו את כל אחד מהנושאים. אני זוכר את זה הן לגבי חוק יסוד: חופש העיסוק ולגבי כבוד האדם וחירותו".
על רוטמן הוא אומר: "הוא מגביל את הנוכחים במספר דקות הדיבור, הוא קודם כל נושא נאום ארוך ומליצי ואז נותן לחברי הכנסת דקה כל אחד. בדקה אי אפשר למצות נושא. אותו דבר גם לגבי האורחים". יסמין פרידמן מיש עתיד הטיחה את הטענה הזו בפניו של רוטמן: "פשוט בושה, אתה לא נותן לאנשים לסיים את הדברים, יש פה אורחים ואנשי מקצוע ואתה לא נותן להם לסיים" - ורוטמן ביקש להוציא אותה מהוועדה. "אתה לא צריך להוציא אותי, אני אצא לבד", ענתה.
"הפרעות אין-סוף לדיון והטרלות"
בקצה הימני של הקואליציה רוטמן הוא גיבור. אלמוג כהן מעוצמה יהודית הצהיר: "אני רוצה לחזק את ידך להמשיך בכל הכוח, לא להתרגש מאותה חבורה פריבילגית שלא מצאה עדיין את המרוקאי הראשון להיות שופט בבית המשפט העליון ומהרעש ומהצלצולים שלה", וטלי גוטליב הוסיפה: "מחזקים את ידיו של היו"ר שמחה רוטמן שעשה פה עבודה שאין כמוה בחודש האחרון - בחריצות, בידענות, תוך הכנת חומרים מקצה אל קצה".
ליזי המאירי, פעילה חברתית מתנועת אם תרצו, מסכימה: "אני חושבת שהדיונים מתנהלים באיפוק ובסובלנות מדהימים של יו"ר הוועדה רוטמן, אני רואה הפרעות אין-סוף, הטרלות - נראה שחברי האופוזיציה מגיעים רק כדי להכעיס ולהוציא אותו מהכלים".
המאירי מקפידה להתייצב לכל דיון: "אני פעילה במאבקים של משפחות נפגעות טרורו ובתנועת נשים שוברות שוויון. אני מתמחה בעריכת דין ואני מגיעה לוועדת החוקה מדי יום מכיוון שהנושא הוא בנפשי, מאוד חשוב לי הצדק - שהרפורמה הזו תעבור".
"זה שבר אותי, תיכף אבכה עוד פעם"
איכשהו כשיצחק פינדרוס מיהדות התורה מילא את מקומו של רוטמן, לא נזרקו החוצה חברי כנסת. ובכל זאת, בעקבות הערות מזלזלות לעבר נציגה מההיי-טק, התפקע משהו אצל אחת הח"כיות השקולות בדרך כלל - אפרת רייטן ממפלגת העבודה: "ההתנשאות הזו תחזור אליכם כמו בומרנג, אני בוכה איתך ושומעת את הדברים מדם ליבך", צעקה בוועדה. לאחר מכן אמרה: "אני תיכף אבכה עוד פעם כשאני נזכרת בזה".
כמה זמן את בכנסת?
"אני פה שנתיים, לא היו כאלה דיונים"
חשבתי שמפתחים עור עבה יותר.
"תקשיב, על עצמי זה לא מעניין אותי, יש לי עור של פיל מגיל 21 עוד כשהתחלתי להופיע בטלוויזיה. אבל לשמוע את ההתייחסות סתם לאזרחים שמגיעים - זה שבר אותי".
וכתבתנו דפנה ליאל מסבירה: "זה אירוע חריג מאוד בכנסת, בסוף בכנסת כולם מבינים שגם אם הצעה אחת נכנסת בצורה מסוימת לוועדה בסוף היא עוברת שינויים - ייעוץ משפטי, מומחים, אופוזיציה וכו' - ויוצא בסוף משהו קצת אחר ואת זה רוטמן לא מוכן לעשות. ההצעה נכנסה לוועדה ויצאה כמעט אותו הדבר".
"לאיזו ישראל אני שייכת, רבאק"
ביום שני לפני ההצבעות על החוקים הוועדה כבר התפוצצה. הח"כים מהאופוזיציה עשו את הפרובוקציות ונזרקו החוצה בזה אחר זה. "חוצפן, סותם פיות", צעק לעברו גלעד קריב, ולשרה לשעבר מירב כהן כבר לא היה נעים מהסדרנים והיא חיבקה אחת מהן בעת שהוצאה.
מה שאני אזכור מהיום הזה הוא רגע השבירה המפתיע של חה"כ יוליה מלינובסקי מ"ישראל ביתנו", שבכתה וזעקה: "אני כל הזמן שומעת על ישראל הראשונה הפריבילגים ועל ישראל השנייה המסכנים - מה איתנו, מיליון איש? לאיזו ישראל אני שייכת רבאק? אני עליתי לארץ עם 200 דולר וארבע מזוודות והתחלתי מלנקות שירותי גברים במפעל, למה אני שייכת?"
"אבל היום אני פה ואני ח"כית ואני אגן על זה כי מדינת ישראל יקרה לי ואני יודעת מה יכולות להיות ההשלכות ואני ממליצה לכולם ללמוד היסטוריה. כל הדיבורים האלה על 'יפי נפש, שידברו' - אם רוצים הידברות בימין, היינו רוצים היום לעצור את החקיקה הזו, לעצור את ההצבעה. אתה יודע מה? את הרפורמות הגדולות עושים 'לטובת'. מה שקורה פה זה רק להזיק כדי להציל שני אנשים מאימת הדין - ביבי ודרעי", סיכמה - וזכתה למחיאות כפיים. אבל הסוף ידוע: יו"ר הוועדה שמחה רוטמן השיג את מטרתו והעביר לקריאה ראשונה את שני התיקונים הראשונים לחוק יסוד השפיטה, או במילים אחרות: הוציא את המהפכה המשפטית לדרך.